הריבונות במוקד צעדת תשעה באב תשע"ח

גרשון אלינסון

בפעם ה-24 קיימו אלפי יהודים את מסורת הקפת חומות העיר העתיקה באירוע שהסתיים בעצרת בשער האריות במעמד ובהשתתפות השר אלקין, סגן השר בן דהן ואישים נוספים.

מערכת ריבונות
22-07-2018

(כל הצילומים: גרשון אלינסון)
 
אלפי יהודים מכל רחבי הארץ התקבצו  גם השנה וקיימו את מסורת צעדת ליל תשעה באב סביב חומות העיר העתיקה בירושלים.
האירוע, המתקיים בניצוחה של תנועת 'נשים בירוק' זו השנה ה-24 ומשחזר מסורת עתיקה של הקפת העיר בליל הצום, נפתח בקריאה המונית ומשותפת של מגילת איכה בגן העצמאות שבלב ירושלים ובדבריה של הפובליציסטית קרוליין גליק:

"מגילת איכה מגוללת את הסבל של העם שלנו בתקופת הגלות, ועם זאת מאז קום המדינה קשה לנו להתאבל כפי שהיה קודם לכן. משנה לשנה טוב לנו יותר ואנחנו מתחזקים יותר. השנה זו השנה הראשונה שיש שגרירות ארה"ב בירושלים", הזכירה גליק וציינה את המקום בו נפתחת הצעדה, מול הקונסוליה האמריקאית. "קורה כאן משהו טוב וזה קורה כי אנחנו מרגישים את הנס ומרגישים שאנחנו מתקרבים לעבר הגאולה. עלינו להתאבל על מה שהפסדנו אבל לזכור את הבניה מדי יום מדי שנה ומדי עשור. נצעד באבל אבל גם בתקווה של מי שמתקרבים לעבר מחוז חפצנו".


טילה פאליק-כהןמנהיגה של הדור הצעיר בקהילה היהודית במיאמי ופעילת הסברה למען ישראל בגולה, נשאה גם היא דברים אודות הנס שהופך את ירושלים כיום ליפה יותר מאי פעם, נס המתחדד כאשר אנו קוראים את תיאורי הזוועה הקשים במגילת איכה. "איננו יכולים לראות את ישראל רק בעבר, אלא גם בהווה ובעתיד. העם היהודי משגשג. מדינת ישראל משגשגת. 70 שנה של כוח, של תורה, של קיבוץ גלויות. אלה הם נסים שאותם אנחנו חיים על בסיס יומי. אנחנו חווים את נס של "רבים נמסר לידיהם של מעטים". הוכחנו לעולם, כמו שהרב סולובייצ'יק אמר, כי דם יהודי אינו הפקר"

לדברים אלה הוסיפה וקבעה כי "עם הנסים האלה באים אחריות. יהושע בין נון, המנהיג הציוני הראשון שלנו נצטווה על ידי ה' לא רק כדי לכבוש את הארץ, אלא גם להחזיק את הקרקע. לכן אנחנו כאן הלילה, ולכן אנחנו צועדים, ולכן אנחנו עדיין צמים בתשעה באב ועדיין לא הפכנו את תשעה באב ליום של חגיגה, כפי שהנביא חזה שיקרה בעתיד. יש לנו אדמתנו, אבל אנחנו חייבים להחזיק בה. היו גאים בארצכם, הגנו עליה. אנחנו חיים בזמנים מופלאים, אבל עדיין אין לנו את הריבונות שהתפללנו אליה ונמשיך להתפלל אליה".


את דבריה חתמה פאליק כהן באיזכור מתוך אחד ממכתביו של יוני נתניהו ז"ל, מכתב אותו כתב לאחר טיסה מעל ירושלים: "כשראיתי את המדינה מהמטוס הרגשתי צביטה בלבי. ירושלים יפה יותר מאי פעם. אולי אני קצת סנטימנטלי כי לא ראיתי אותה זמן כה רב. למרות כל מה שלא בסדר כאן ואלוהים יודע שיש הרבה פגמים ורעות, המדינה שלנו ואני אוהב אותה כמו שתמיד אהבתי ותמיד אוהב".

הצועדים יצאו לצעדה כשהם נושאים דגלי ישראל ולאורך המסלול כולו שמעו את הסבריו ההיסטוריים של ההיסטוריון אריה קליין שכרך בין עברה הרחוק של ירושלים בימי החורבן לימי תקומת ציון ושיבת העם לעירו במלחמת ששת הימים.











בשער האריות קיימו הצועדים עצרת בה נשאו דברים שורה של אישי ציבור לאחר דברי ברכה של יהודית קצובר, שהתייחסה למציאות בה חיי הגלות הרגילו את עם ישראל לחיות ללא ריבונות, מציאות ממנה הוא מתנער עם שובו לארצו, אך עם זאת יש לזכור כי "ירושלים בידינו, אך צריך להשלים את ריבונותנו עליה ועל כל מרחבי ארץ ישראל. בלילה הזה אנחנו מקבעים את ריבונותנו על ידי הליכה סביב העיר ואמירה 'כולך שלי ירושלים. יפה את ומום אין בך'".

ראשון הדוברים היה השר לענייני ירושלים ומורשת, זאב אלקין, שזו לו אינה צעדת ליל תשעה באב הראשונה בה הוא שותף. אלקין סיפר כי לצעדה ולעצרת הגיע מקריאת מגילה בעיר דוד, "האתר בו היה ארמונו של דוד וארמונם של מלכי בית דוד, מקום התעלה שבה נהרגו אחרוני מגיני העיר בחורבן הבית. חזרנו לארצנו ולירושלים, בנינו את ירושלים וחזרנו לכל חלקיה ונישאר בכל חלקיה. שום דבר לא יכול לירושלים המאוחדת שתישאר בירת העם לנצח", הכריז השר אלקין לתשואות הנוכחים והזכיר את פרשת המרגלים שהוזכרה בפרשת השבוע וממנה עולה דמותו של המנהיגות הראוי לעם, "מנהיגות שחייבת להיות מובילה, מנהיגות שרואה את התמונה השלמה, הנהגה שחיה מתוך אמונה ב'עלה נעלה כי יכול נוכל לה'. העובדה שהצעדה מתקיימת סביב העיר העתיקה אומרת שעוד לא הסתיימה המלאכה ויש עוד הרבה לפנינו. כדי שנוכל לומר 'השיבנו' ו'חדש ימינו כקדם' הצעדה חייבת להיכנס אל תוך העיר העתיקה, אל הכותל ולכיוון הר הבית כפי שהיה באותם ימי קדם".
השר אלקין סיפר כי בימים אלו הולכת ונחשפת דרך אדירת ממדים המהווה את הרחוב הראשי בו צעדו העולים לרגל בירושלים. דרך זו תיפתח בקרוב לציבור הרחב ו"בעזרת ה' נחדש ימינו כקדם כשנוכל לעלות באותן אבנים שבהן עלו יהודים בדרכם להר הבית לפני אלפיים שנה. זה יקרה כשנהיה נחושים בריבונותינו על העיר הזו ועל הארץ כולה".



הרב ברוך אפרתי, ראש רבני 'דרך אמונה', ציין בדבריו את הטראגיות שבבדידות, זו שנבחרה להיות לסמלו של החורבן במילים 'איכה ישבה בדד'. לדבריו הבדידות קשה מכל טרגדיה משום שהיושב בדד אינו יכול להחיל את ריבונותו, ושנאת החינם היא שמציבה את האדם בבדידותו המתנכרת לחברו. "לעומת הבדידות הזו כולנו כעת יחד, אנחנו חוזרים לכאן לא כאוסף של אנשים פרטיים אלא כמדינת ישראל וכמלכות ישראל". עוד ציין הרב אפרתי את הצורך לזכור את מה שעדיין חסר לצד הכרת התודה על הקיים, על המדינה והצבא. לדבריו יש להישמר מכך שתחושה שדי לנו בקיומם של שוטרי וחיילי ישראל תגרום לשכחת הר הבית, שכחת מלכות דוד. "מדינת ישראל זוכרת לאן אנחנו אמורים להגיע, למקדש בהר המוריה, לריבונות של מלכות על כל הערים", הכריז.



המשנה לראש עיריית ירושלים, דב קלמנוביץ', ציין באוזני המוני משתתפי הצעדה את חשיבות הצעידה והנוכחות בכל שכונותיה של ירושלים. "ריבונות בירושלים היא לא רק משטרה וצבא ולא רק חקיקה והכרזה. ריבונות זה אתם הצועדים ברחובות שנמצאים בכל מקום ומפגינים נוכחות. זו הריבונות. אם היינו בכל שכונה בירושלים לא היו ויכוחים ולא היה מי שירושלים אינה בליבו". קלמנוביץ' הדגיש בדבריו כי נוכחותם של המוני צועדים מהווה רוח גבית עבור נבחרי ואנשי הציבור בפעילותם בעירייה ובמוסדות השונים.



עו"ד מארק צל, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, נשא דברים באנגלית בהן הודה לממשל בארה"ב על התמיכה בירושלים המאוחדת ועל העברת השגרירות. בהמשך הדברים התייחס לחשיבות חוק הלאום וציטט את הסעיפים הראשונים של החוק, סעיפים הנוגעים לזכויותיו של עם ישראל בארץ ישראל. "עם כל הכבוד לכל הידידים שיש לנו, במיוחד בוושינגטון, אנחנו הם האחראים לגורלנו בארץ ישראל, ואם אנחנו רוצים לשלוט ולהגיע לריבונות אנחנו צריכים לקבוע את סדר העדיפויות שלנו ולהחליט מה אנחנו רוצים כעם. לא נוכל לסמוך על אחרים שיעשו את העבודה עבורנו".



יו"ר 'אם תרצו', מתן פלג, השתתף גם הוא בצעדה ובנאומו קבע כי "עם ישראל הוא העם היחיד בתרבות האנושית שנשבע שבועה טריטוריאלית בטקס חתונותיו, וברגע השיא של האהבה האישית שלו הוא שובר כוס לזכר החורבן ובונה בית יהודי כדי ליצור עתיד ולקיים שיבה". לדבריו זיכרון זה הנשמר לאורך הדורות הוא הערובה גם לעתיד שבו אכן יתקיים 'חדש ימינו כקדם' ומתוך כך תתקיים ריבונות אמת בארץ ישראל.



אחרון דוברי העצרת היה סגן שר הביטחון, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן שהזכיר את המפגש שבין יום השבת לתשעה באב, מפגש שהתרחש גם השנה ובו מכריעים חז"ל כי תשעה באב נדחה מפני השבת. "ההכרעה של חז"ל מלמדת אותנו שכאשר הטוב והרע מתנגשים הטוב הוא המנצח. כשיש אפשרות לדחות את הצום אנחנו דוחים אותו. עלינו לדעת שבעזרת ה' לא יעזור לאיש. עם ישראל חוזר לארצו, לירושלים, וליהודה ושומרון . שום כוח בעולם לא ימנע מעם ישראל לשוב לארצו". הוסיף הרב בן דהן והכריז כי "אחרי 1950 שנה מחורבן הבית השני אנחנו מכריזים שבמהרה בימינו נוכל להתפלל בהר הבית ונזכה לראשות את בית המקדש עומד על תילו ומתוך כך נראה את יהודה ושומרון מתחברים לארץ ישראל כחלק אחד. ובשנה הבאה נראה זאת בעינינו".



בעצרת הוקרן סרטון שהופק לקראת האירוע בהשתתפות חבר הכנסת יהודה גליק. הסרטון מגולל את סיפורו של מטבע הקושר בין עברה של ירושלים להווה של ימינו אלה.



האירוע הסתיים בשירה משותפת של 'אני מאמין' ו'התקווה' בניצוחו של החזן סיימון כהן ופיזור של רבים מהנוכחים לעבר רחבת הכותל שם התקבצו לאמירת קינות.



ראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את האירוע וקובעות כי הצעדה וההיענות ההמונית אליה מהוות עדות נוספת לריבונותו המתחזקת של עם ישראל בעיר בירתו הנצחית, ריבונות שזכתה בשנה האחרונה לחיזוק משמעותי עם מעבר השגרירויות, ובראשן שגרירות ארה"ב לירושלים.

בדבריהן מדגישות השתיים את שיתוף הפעולה המתמשך ומתחזק עם משטרת מחוז ירושלים והעומד בראשה "שלא התרשמו מאיומי הרשות הפלשתינית נגד קיומה של הצעדה ואפשרו את קיומו של האירוע כסדרו". את הדברים אומרות השתיים בעקבות דרישת הרש"פ מהקהילייה הבינלאומית להתגייס ולמנוע את הצעדה בהיותה אקט המחזק את ריבונות ישראל בירושלים. "האלפים שצעדו איתנו הלילה נתנו תשובה יהודית וציונית לאיומי הרש"פ והיוו נדבר ברור ונוסף בדרך לריבונות ישראל על כל מרחבי ארצו".









תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל היא קו ההגנה האחרון של המערב
יהודית קצובר ונדיה מטר
15-06-2026
בעידן של משבר זהות במערב ועליית האסלאמיזם הפונדמנטליסטי, ישראל אינה רק מגינה על עצמה – היא ניצבת בחזית המאבק על ערכי החירות, הזהות והדמוקרטיה.
ריבונות - כתב עת מדיני
קרע מהמחנה הלאומי? תמיכה גבוהה במיוחד בציבור החרדי בריבונות ובהתיישבות יהודית בעזה ובלבנון
מערכת ריבונות
07-06-2026
לקראת כנס תנועת הריבונות בירושלים נחשפו נתונים חדשים המעידים על תמיכה רחבה בקרב הציבור החרדי בהחלת ריבונות ובהתיישבות יהודית. ראשי התנועה: "הציבור החרדי שלח מסר ברור וחד-משמעי להנהגה הציבורית שלו"
ריבונות - כתב עת מדיני
​תמיכה רחבה בציבור הישראלי לעידוד הגירה מרצועת עזה
מערכת ריבונות
07-06-2026
לקראת כנס תנועת הריבונות נחשף סקר חדש ממנו עולה ש-73% מהציבור היהודי תומך בעידוד הגירה. "הציבור הישראלי מבקש לראות יוזמה והכרעה"
ריבונות - כתב עת מדיני
רוב משמעותי במחנה הלאומי תומך בהחלת ריבונות ביו"ש
מערכת ריבונות
06-06-2026
לקראת כנס תנועת הריבונות נחשפו נתוני סקר מהם עולה כי ל87% ממצביעי הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית וכן 90% ממבצעי ש"ס תומכים בהחלת ריבונות מלאה או הדרגתית ביהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
ועידת נוער הריבונות השמינית בתמונות
מערכת ריבונות
06-06-2026
צפו בגלריית צילומים מועידת נוער הריבונות השמינית שהתקיימה בירושלים וממנה עלתה הקריאה להחלת ריבונות עוד טרם הבחירות. צילומים: מור אברג'ל
ריבונות - כתב עת מדיני
המנון תנועת הריבונות נחשף בועידת הנוער
מערכת ריבונות
06-06-2026
צפו הכירו ושננו בעל פה את המנון תנועת הריבונות שנחשף בועידת הנוער השמינית שהתקיימה בירושלים.
ריבונות - כתב עת מדיני
"דור הניצחון מחיל ריבונות": כנס מיוחד בירושלים לקידום ריבונות ביהודה ושומרון - שידור חי
מערכת ריבונות
04-06-2026
בהשתתפות שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות ואישי ציבור מובילים מהמחנה הלאומי, ובעיקר בהשתתפות בני נוער. כנס נוער הריבונות ה-8 בקריאה להחלת ריבונות עוד לפני הבחירות.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות לראש הממשלה: "הגיע הזמן לשינוי מגמה ביו"ש"
מערכת ריבונות
28-05-2026
במכתב שנשלח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, דורשים בתנועת הריבונות לקדם החלת ריבונות ביהודה ושומרון עוד לפני הבחירות. "אסור לעצור את מהפכת ההתיישבות באמצע הדרך"
ריבונות - כתב עת מדיני
בונים את דור הריבונות הבא
מערכת ריבונות
18-05-2026
דווקא עכשיו, ערב הבחירות, חשוב שקולו של הדור הצעיר יישמע חזק וברור. היכונו לוועידת הנוער ה-8
ריבונות - כתב עת מדיני
*לא לחכות למיליון
יהודית קצובר ונדיה מטר
15-05-2026
מהלכי קום המדינה ואירועי מלחמת ששת הימים צורבים בנו תובנה עקרונית עמוקה הנוגעת לליבם של הימים הללו. כך עושים ריבונות.