לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

החור הגדול של חוק הלאום - הארץ נעלמה


(כותב: עו"ד אליקים העצני)

עולם הפוך. במקום שהעולם "הנאור" יקבל את חוק-הלאום החדש במחיאות כפיים ובימין תהיה התנגדות, קורה ההיפך: הימין חוגג והשמאל מתאבל. איך קרה הדבר, ששני הצדדים אינם רואים את מה שחסר בחוק הזה, משהו ששומט מתחתיו את הרצפה, שבחוק הלאום היהודי ארץ ישראל - איננה
?


אניני טעם אולי לא יאהבו את הניסוח הפאסיבי, כמי שאומר 'אני פתוח, תרצה תאכל...' והיו מעדיפים אמירה פרו-אקטיבית יותר. אך אנו נעסוק כאן בפגם הרבה יותר חמור: "עלייה וקיבוץ גלויות" – לאן? 'למדינה'? "עליה לארץ" הוא הביטוי המקובל כל ימי הציונות, מה קרה, למה השמיטו את 'הארץ'?

מתבקש להשוות את הסעיף הזה לחוק-השבות משנת 1950, שהכריז וקבע מתחת לכותרת "הזכות לעלייה" כך: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". "ארצה" – אמרו המחוקקים ההם, שנתיים בסך הכל לאחר הקמת המדינה! לב הארץ לא היה עדיין בידיהם, ובכל זאת הם "חוקקו בסלע" (המליצה של ראש הממשלה) את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ ישראל.

איך מעלים בקנה אחד את שני הניסוחים האלה – את הזכות 'לארץ' לעומת 'המדינה הפתוחה'? מחוקקי הליכוד והבית היהודי, למה החלפתם את העלייה 'לארץ המובטחת' בתוצר הדיאטטי 'מדינה פתוחה'?

ומן העלייה להתיישבות. בסעיף 7 לחוק נאמר תחת הכותרת "התיישבות יהודית": "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

איך זה, שהמחוקקים לא שמו לב שבצרוף המלים "פיתוח התיישבות יהודית" – משהו חסר? התיישבות - איפה? במושבות הברון בארגנטינה? אפשר כמובן לנחש, שהואיל ונאמר 'המדינה רואה', מסתמא הכוונה להתיישבות במדינה. כך או כך, מישהו הקפיד גם כאן שלא לומר בלשון בני אדם פשוטה שההתיישבות היא בארץ ישראל והעדיף להשאיר אותה תלויה באוויר.

הבריחה המבוהלת מ'ארץ ישראל' היא שיטתית. הסעיף 6 לחוק מוקדש ל- "קשר עם העם היהודי" ובסעיף קטן (ב) נאמר: "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי".

אימרו: והזיקה 'לארץ', המקודשת זה אלפי שנים בדם ודמעות, היכן היא? ומה קרה ל"ארץ מולדת", הוחלפה ב- "מדינת מולדת"? האם הצטרפתם, המחוקקים מן המחנה הלאומי, לשמאל הקיצוני שמחק את 'ארץ' ישראל והמיר אותה ב'מדינת' ישראל, עד שאפילו מזג האוויר הוא "במדינה"? להם, הניסוחים בחוק הזה הם התגשמות חלומם הרטוב, אבל לכם?! 

כבר בסעיף הראשון לחוק, ס"ק (ג) - "עקרונות היסוד", בולטת המגמה: "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי".

אני כותב מלים אלה בקרית ארבע-היא-חברון הממוקמת כידוע בארץ ישראל, ובמקום לא רע, אבל מחוץ למדינת ישראל. האם כאן, בעיר האבות, ההגדרה העצמית הלאומית היהודית אינה מתממשת?

אפשר לחשוב שמישהו עבר על הטקסט במיקרוסקופ וביער מתוכו כל אזכור לארץ ישראל, לבד מן הקביעה הלקונית, מניין צמחה המדינה: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל".

ההשמטה השיטתית של הארץ מכאן ואילך לאורך כל החוק משדרת לנו שלאחר שהוקמה המדינה - ההגדרה העצמית היהודית מתרחשת ותתרחש רק בגבולותיה. מכאן ניתן להסיק שיתרת השטח שבין הארץ למדינה -פנויה בשביל מישהו אחר.

חוק הלאום נותן ביטוי מובהק לפרשנות המצמצמת, העוינת, של משפט המפתח בהצהרת בלפור ובכתב המנדט: "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". אויבינו טענו תמיד שהכוונה לשטח כלשהוא בתוך הארץ, לא לארץ כולה... האם זו גם בשורתה של "ממשלת הימין"?

תלויה מעלינו חרב-דמוקלס בדמות "תכנית המאה" של טראמפ. זה עתה פרסם ה-"טריו" – קושנר, גולדבלט ופרידמן פלוס ניקי היילי - מאמר לאתר CNN בו חזרו והבהירו כי ההכרה בירושלים כבירת ישראל אין בה כדי למנוע את חלוקת העיר והתכנית שהם מכינים תכלול הכרה גם "בצרכים הלגיטימיים של הפלשתינים ובאינטרסים של האזור הרחב יותר" (כלומר, כל מדינות ערב), וסיימו ברמז מבשר רעות: "אף אחד לא יהיה שבע רצון לגמרי עם הצעתנו..."

נתניהו מציית באדיקות להוראות ה-'טריו' לצמק את הבנייה בירושלים וביו"ש לממדים מינימליים, שיאפשרו הקמת מדינה פלסטינית לפחות על 90% מאדמת יו"ש, כלומר – גם על מרבית שטח C. בהזדמנויות שונות הודו אנשי נתניהו במפורש שהם מחכים להנחיות מהצוות של טראמפ. כאשר תתפרסם התכנית, נתניהו בוודאי יאמץ אותה בשם הידידות עם טראמפ, כפי שאימץ את תכנית 'שתי המדינות' בגלל האיבה של אובמה.

כאשר קוראים את חוק הלאום על הרקע הזה, עולה המחשבה, שמא גם הוא עבר צנזורה של המפקחים מוושינגטון.

אם יום אחד ייפקחו עיניהם של המחוקקים לראות שהם הביאו עלינו חוק של חלוקת הארץ, חוק בר-אילן 2, תהיה פתוחה לפניהם רק דרך אחת לתקן את הנזק: להחיל גם על יהודה ושומרון את ריבונות המדינה.

רק כך תהיה ללאום היהודי גם מדינה וגם ארץ.

(המאמר פורסם באתר ערוץ 7)

תגובות
תגובות בפייסבוק
אליקים העצני
עו"ד, ח"כ לשעבר, פובליציסט, ממנהיגי גוש אמונים

26-07-2018

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
ארי פולד הי"ד בכנס נוער הריבונות - סרטון חדש
מערכת ריבונות
10-12-2018
צפו בסרטון המרגש של ארי פולד הי"ד מכנס הריבונות הראשון לנוער. רוחו וכוחו איתנו בדרך להגשמת החזון הציוני - ריבונות ישראל בארצו!
ריבונות - כתב עת מדיני
על השקר הדמוגרפי ויחסי ישראל-ארה"ב
מערכת ריבונות
10-12-2018
הדמוגרף יורם אטינגר בהרצאה טרם קמפיין ההתרמה לנוער הריבונות: ישראל נותנת יותר מאשר מקבלת מארה"ב. נתוני הדמוגרפיה האמתיים מעודדים.
נוער הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
סמינריון מנהיגות ומדיה לנוער - תמונות
מערכת ריבונות
10-12-2018
צפו בתמונות מתוך סמינריון ייחודי שפתח את אירוע ההתרמה להעמקת פעילות נוער הריבונות.
הנוער בשטח
ריבונות - כתב עת מדיני
קמפיין ההתרמה לנוער הריבונות בעיצומו
מערכת ריבונות
10-12-2018
בתום יום גדוש פעילות פתחו חברי תנועת נוער הריבונות ופעילים נוספים בקמפיין ההתרמה לחיזוק והרחבת פעילות הנוער למען הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
ארבעת שלבי הסולם אל הריבונות
מערכת ריבונות
30-11-2018
הכלכלן ארז צדוק מציג תכנית שלבים מפורטת בדרך אל הריבונות. את השלבים הראשונים ניתן וחשוב לבצע כבר כעת.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות ישראל ביו"ש וירושלים - ע"פ החוק הבינלאומי
מערכת ריבונות
02-12-2018
המשפטן הבינלאומי ד"ר גוטייה חקר את מעמדה המשפטי של ירושלים ומסקנתו: ריבונות ישראל ביו"ש ובירושלים תואמת את החוק הבינלאומי.
ריבונות - כתב עת מדיני
הרש"פ מזרימה לשטחי C מיליוני דולרים ועובדות בשטח
מערכת ריבונות
24-11-2018
ברש"פ נמשכת הפעילות המעשית לכיבוש זוחל ושקט של שטחי יהודה ושומרון בגיבוי כלכלי אירופי. היעדר הריבונות מנוצל להשתלטות ערבית.
ריבונות - כתב עת מדיני
ח"כ מארק מתחייבת לחזון הריבונות
מערכת ריבונות
24-11-2018
בתנועת הריבונות מברכים את חברת הכנסת החדשה, אסנת מארק, על הצהרותיה מעל בימת הכנסת ובתקשורת אודות מחויבותה לחזון הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
קמפיין תנופה נוספת לנוער הריבונות
מערכת ריבונות
20-11-2018
תנועת הריבונות יוצאת לקמפיין חדש והפעם גולת הכותרת היא פעילות נוער הריבונות התופסת תאוצה בשנה האחרונה.
ריבונות - כתב עת מדיני
יהודית ונדיה מסכמות 25 שנות פעילות
מערכת ריבונות
14-11-2018
בראיון מקיף לכתבת 'מקור ראשון', הודיה כריש חזוני, מסכמות יהודית קצובר ונדיה מטר רבע מאה של פעילות ציבורית והתיישבותית בדרך אל הריבונות.