לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

​כמה הערות על סדר היום – א'

צילום: מירי צחי

על ריבונות, זכויות אדם, אמת ושקר, שמאל וימין ועוד כמה. בפניכם מספר פרקים קצרים מטורי סיכום השבוע שפורסמו בערוץ 7:

מדי שבוע במוצאי שבתות מפרסם העיתונאי והפובליציסט שמעון כהן טור קבוע באתר ערוץ 7, ובו הערות על אירועי השבוע החולף. בין ההערות לא מעט נקודות מעוררות מחשבה סביב רעיון שתי המדינות והקמת מדינה פלשתינית בלב ארץ ישראל אל מול חזון הריבונות. ליקטנו וריכזנו כאן כמה מההערות שפורסמו במרוצת שנת תשע"ט והאירו זוויות שונות בנושא. חלק ראשון בסדרה:
 
 
24.5.19
 
מה אומרת האנדרטה השותקת
 
בחדשות 12 שידר אוהד חמו כתבה על השדרוג הדרמטי של המעברים בהם עוברים ערביי הרש"פ בדרכם לעבודה. המתחם שהיה בעבר גדוש באלפי עובדים צפופים שהמתינו שעות בתור נראה היום כמו טרמינל מתקדם והפועלים עוברים בו בתוך 3-4 דקות, נבדקים ביטחונית במערכת אלקטרונית ומזוהים על ידי כרטיס אלקטרוני שמאפשר להם מעבר מהיר.
 
הכול טוב ויפה, אלא שבחלקה השני של הכתבה ראיין אוהד את יו"ר אש"פ בבית לחם. האיש תיאר את מצוקתם הכלכלית של התושבים ושלו עצמו (למרות החליפה היוקרתית והמעמד הבכיר, אבל לא נעסוק בזה כעת) ותוך כדי סיור בדהיישה ביטא את שאיפתו ליום של שלום אמת, שבו ניתן יהיה להסיר את התזכורות מעידן המעברים ההם.
 
העניין הוא שהכתבה נחתמה בצילום מהיר שעבר בלי משים וללא התייחסות כלשהי על אנדרטת אבן בגובה למעלה משני מטרים המוצבת באחת הכיכרות. נדמה שהאנדרטה הזו מסבירה בדיוק לאיזה שלום חותרים שם. האנדרטה מעוצבת כמפת מדינת ישראל כולה ועליה כיתוב בערבית ודיוקנו של מחבל כלשהו. לא יהודה ושומרון, לא עזה, מדינת ישראל כולה היא בעיניהם פלשתין. זה חדש למישהו?
 
 
הם יורים גם בילדים
 
אחד מוותיקי הישוב בו אני מתגורר הלך לעולמו. אלי כהן ז"ל היה טהור לב, שורשי משפחתו נטועים בחצרו של הבן איש חי וידיו גרומות מבניינה של ארץ ישראל.
 
אלי גדל בירושלים וחווה את ימיה הקשים כמו גם השמחים. בשבעה סיפר בנו על הביקור האחרון בירושלים. היה זה בחול המועד פסח האחרון. בני המשפחה נסעו עם אלי, שהיה כבר חולה מאוד, למחוזות ילדותו. כשהגיעו לרחוב יחזקאל ביקש לרדת מהרכב. המשפחה ירדה אתו והוא סיפר להם מעט מימיה האחרים של ירושלים.
 
'אתם חושבים שהיה פשוט לעבור כאן', אמר לילדיו והצביע אל מעלה הרחוב המפורסם שבליבה של העיר, 'אבל שם למעלה היה צלף ירדני. אנחנו, הילדים הקטנים, ידענו שלעבור את הכביש זו סכנת חיים. מי שהיה עובר היה מסתכן בכדור קטלני מעמדת הצלף. רק כשהיינו ממש חייבים היינו מחכים לשנייה של הזדמנות ואחד הילדים היה רץ במהירות מעברו האחד של הכביש לעברו האחר. הילד הבא חיכה לפני שעבר גם הוא כי הצלף הירדני שהיה מזהה שמישהו עבר ללא תגובת ירי מהירה היה ממהר לכוון את הרובה ולהמתין לילד הבא כדי לירות בו'.
 
כך סיפר אלי כהן ז"ל לבני משפחתו והעיר שגם אם הדבר לא ממש ידוע, היו ילדים ומבוגרים שנפגעו ואף נהרגו מכדוריה של אותם צלפים ירדנים.
 
זוהי דמותה הטראגית של ירושלים המחולקת. כעת נותר לשאול את אותם קצינים ומפקדים בכירים בדימוס, אלה שמציעים הצעות לחלוקתה של הארץ, אבל הם כבר לא בתמונה, כך שלא הם אלה שייקחו את האחריות על תוצאות ההצעות הללו: מאחר והפרטנר המדיני שלפנינו לא מתכוון לוותר על חלוקתה של ירושלים במסגרת הסכם קבע, מעניין אותי לדעת אם כך אמור להיראות השלום הנכסף שאליו אתם חותרים להוביל אותנו.
 
 
31.5.19
 
אכזריי עירך קודמים
 
רבניות מדרשת עין הנצי״ב ישתתפו ביום ראשון הקרוב בעצרת בירושלים בה תושמע הדרישה מכנסת ישראל לחוקק חוק שיקבע הגבלות ופיקוח מוגבר על כל ייצוא בטחוני, כדי להבטיח שנשק ישראלי לא יגיע לידיהם של משטרים אכזריים בעולם.
 
לנו נותר לקוות שבאירוע הזה תזכורנה הרבניות לקרוא גם למניעת העברת נשק למשטר האכזרי של הרשות הפלשתינית, ולא רק למשטרי אפריקה ודומיהם. חשוב לזכור שאכזריי עירך קודמים. עוד לפני שאנחנו ממהרים לכבול את ידיה של מדינת ישראל ממכירת נשק למדינות שמעבר לים, חשוב למזער את כוחו של המשטר המענה, הרודף והמתעמר של שכנינו שמעבר לפינה. זה שיש אצלנו מי שמגדיר אותם פרטנר לשלום זה חלק מהבעיה, לא סוג של פתרון.
 
 
9.6.19
 
המהפכה השקטה
 
לפני מספר שנים שאג שמעון פרס המנוח, בין בתפקידיו כשר חוץ, שר לשיתוף פעולה אזורי, ראש ממשלה או כל תפקיד אחר, על אנשי הימין שהטיחו בו האשמות נגד רעיונות הבלהה של אוסלו וחזון חלוקת הארץ ועקירת המתיישבים לטובת הקמת מדינת טרור על חורבות בתיהם. פרס שאג אז בקולו הרועם 'מה האלטרנטיבה?' ושאלתו, יש להודות, הדהדה מקצה הארץ ועד קצה. שוב ושוב אימצו דוברי השמאל, בתקשורת ובפוליטיקה את שאלתו התמציתית של פרס ועוד בטרם פתחו נציגי הימין את פיהם שילחו בהם גם הם את שאלתו של פרס, וכל הימנים וכל הדתיים עמדו מזעמם ולא מצאו תשובה.
 
זו הייתה המציאות עד לפני כשמונה שנים. אבל אז קמו שתי נשים והחליטו שהגיע הזמן לקחת את הרעיון שהיה מושלך בקרן זווית ואיש לא העז להרים אותו אל קדמת הבמה ולהפוך אותו לשיח המדיני-פוליטי המוביל.
 
שתי הנשים הללו, יהודית קצובר ונדיה מטר, הקימו את תנועת הריבונות והובילו מהפך תודעתי. זה התחיל בשלטי חוצות, בכנסי הסברה ובשיחות עם מקבלי החלטות, המשיך דרך הוצאת עיתון לאור, הקמת אתר והובלת תנועת נוער במקביל לעוד ועוד כנסים, תעודות הוקרה והערכה לח"כים ועוד שורת פעולות ארוכה שהובילה את רעיון הריבונות. אל הרעיון חברו תנועות, אישי רוח, פוליטיקאים, תנועות וקבוצות שיח רבות והחזון הגיע עד לשולחן הממשלה, שם יש כבר כעת רוב של תומכים לרעיון לצורותיו השונות, והלאה עד להכרזותיו של ראש הממשלה עצמו בדבר כוונותיו המדיניות. כיום, גם היושב בבית הלבן יודע שאי אפשר עוד להתעלם מקולו של פלח מרכזי בציבור הישראלי שיודע כבר מה האלטרנטיבה שלו להזיית חלוקת הארץ והקמת מדינה ערבית חדשה בליבה.
 
אז נכון שיש כמה וכמה סימני שאלה שיש לתת עליהם את הדעת ולמצוא להם פתרון דמוגרפי, ביטחוני, חברתי, כלכלי ומדיני, אבל סימני הקריאה שהציבה המציאות לנוכח רעיון שתי המדינות מסוכנים ואסוניים הרבה יותר.
 
שתי הנשים שחוללו את המהפך קיבלו השבוע את פרס מוסקוביץ'. אם הימין היה באמת שולט בארצנו הקטנטונת פרסים מסוג זה ואף מעבר לכך היו מוענקים לשתיים זה מכבר, אבל נראה שגם זה יגיע מתישהו. בינתיים השתיים לא נחות לרגע וממשיכות בתנופת הפעילות שלהן אל כנס נוסף שיתקיים השבוע לנוער הריבונות. הדור הבא של הציונות כבר כאן.
 
(גילוי נאות: לכותב שורות אלה הזכות לסייע מעט מעת לעת לתנועה)
 
 
5.7.19
 
לא ברור על מה הזעם
 
הפלשתינים כועסים על החפירות בעיר דוד ועל חשיפת הדרך שהובילה את העולים לרגל אל המקדש. זעמם עלה וגאה בעיקר לנוכח ההזדהות וההשתתפות של בכירים אמריקאיים במיזם ההיסטורי.
 
לא הבנתי על מה הזעם. חשבתי שהם דווקא יעודדו חפירות ארכיאולוגיות בירושלים ובכלל בארץ ישראל. הרי רק כך תיחשף סוף סוף הארכיאולוגיה הפלשתינית, זו שמגלה את עברו העשיר של העם הפלשתיני העתיק. הרי כך יוכלו סוף סוף הפלשתינים לנופף בממצאים, במטבעות ובשברי החרס, בכתובות בפלשתינית קדומה ובכותרות העמודים המלמדים על המורשת האדריכלית של קדמוני פלשתין, ולהציג את כל אלה כעדות לאחיזתם הקדומה באל-קודס ובפלשתינה. אבל משום מה הם לא מעוניינים שנחפור. מוזרים.
 
 
2.8.19
 
כהן מול כהן
 
ראש השב"כ לשעבר יורם כהן מזהיר מסיפוח שטחי  C וכה אמר האיש: "סיפוח שטחי C עלול לגרור אותנו למרחץ דמים מיותר. צריך ללכת למהלכים של צמצום הכיבוש ביהודה ושומרון: לשפר את התחבורה, לשפר את העבודה, וגם העברת שטחים מ-B ל-A".
 
אז אין לי כוונה להיכנס עם כבוד ביטחונו לריאלטי 'המירוץ לנבואה'. אני, בניגוד אליו, לא מתיימר לנבא את העתיד ולחזות מרחצי דמים או יונות שלום. אני רק מבקש להמליץ להתבונן על העבר, ואם במקרה הוד שב"כיותו שכח אזכיר שמרחצי דמים התחילו כאן בדיוק ברגע שבו התחלנו תהליכים דומים לאלה שעליהם ממליץ יורם כהן.
 
הרי ככל שצמצמנו את החירטוט המכונה בפיו של מר כהן 'כיבוש' קיבלנו עשרות הרוגים ברחובות מדי חודש בחודשו. הרי די היה באמצעים הפרימיטיביים שהיו להם בימי אוסלו כדי להביא עלינו הרג חורבן ומרחצי דמים באוטובוסים, בקניונים, בכיכרות ובשווקים, אז על מה בדיוק ממליץ לנו כבודו? להפקיר עוד שטח לטוב ליבם של המחבלים המעונבים יותר או פחות, ולקוות שהפעם הם לא ינצלו אותו להתחמשות והיערכות להמשך המאבק נגד הישות הציונית? איינשטיין אמר פעם משהו על מי שחוזר על אותם מעשים ומקווה לתוצאות שונות, לא?
 
6.9.19
 
הססמוגרף של נתניהו
 
בין אם יקיים ובין אם לא, ראוי להקשיב להבטחות הבחירות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. פעם הבטיחו טלוויזיות צבעוניות ומכוניות לכל פועל כהבטחת בחירות כי זה מה שהעם רצה. אם היה נתניהו סבור שעם ישראל רוצה להחליף את הרכבות בפילים היינו רואים אותו לקראת הבחירות מנופף בהסכמים שטרם נחתמו לרכישת עדרי פילים מקנייה. אם נדמה היה לו שכרטיס מוזל למאדים הוא כמיהתו של העם היושב בציון הוא היה מכריז על רכבות אוויריות לשם בחצי חינם. אבל לא. הוא מרחרח את תושבי ישראל, מזהה את מה שהם רוצים ואת זה הוא מבטיח.
 
ממש משום כך כשהוא מבטיח ריבונות (חלקית, ולכן בעייתית, אבל זה עניין אחר) ביהודה ושומרון, כשהוא נשבע אמונים לחברון וכאשר ממטוסו יוצא גורם מדיני בכיר ומדבר על הישגי הטרנספר השקט של ערביי עזה, יש יותר מיסוד סביר להניח שהוא מבין מה הציבור הישראלי רוצה ומשום כך הוא מבטיח בדיוק את זה. עכשיו ותרו שתי שאלות מרכזיות: 1. אם הוא כל כך מאמין בזה, למה הוא לא עשה את זה עד עכשיו? 2. מתי תקום כאן ממשלת ימין שתעשה את מה שהעם רוצה?
 
 
13.9.19
 
בלוני נפץ
 
הצהרת נתניהו העלתה שוב את אתגר הריבונות על סדר יומה של ישראל. משמאל עולה החשש הדמוגרפי ממתן אזרחות לערביי יו"ש ובימין עולה החשש מהמשמעות שמאחורי ההצהרות הגדולות: ריבונות בבקעת הירדן, החלת החוק הישראלי על הישובים בעוד כל השאר, 95 אחוזים יהודה ושומרון, פתוח להצעותיו המדיניות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.
 
על פי כל הרמזים הזוחלים מוושינגטון ושלוחיה תכניתו של טראמפ תכלול בדיוק את זה – מדינה פלשתינית על כל מה שאינו ישוב יהודי וריבונות ישראלית ברמה כזו או אחרת על בקעת הירדן. המציאות הזו מותירה את הישובים ללא יכולת להתרחב משום שכל בניית שכונה חדשה תחייב שינוי במעמד הקרקע, ובעיקר מותירה אותם כ"בלונים", כפי שהוגדרה המציאות הזו בפי לא מעט ממנהיגי הימין. בלון של ישוב המוחזק בחוט של ציר התנועה אליו. כל שאר המרחב מוחזק בידיה העוינות של מדינה פלשתינית או מדינה פלשתינית מינוס (כפי שאוהבים להגדיר זאת מסמאי העיניים, בעוד בליבם הם יודעים שאין חיה כזו. ברגע שהוקמה מדינה איש לא יוכל לקבוע לה איזה נשק להכניס לתוכה ועם מי לייצר בריתות).
 
אז מה יציעו דורשי הריבונות? ריבונות מלאה על סיכוניה הדמוגרפיים או ריבונות בלונים חונקת שאחריתה מדינה פלשתינית?
 
הנה לכם הצעה קטנה: לפי שעה ריבונות בלונים כן, אבל בלונים ערביים. תואיל נא ממשלת ישראל לשרטט את כל השטח שבו מתגוררת האוכלוסייה הערבית ותקבע כי היא מחילה את החוק הישראלי ואת ריבונותה בשלבים, ובשלב ראשון על כל השטח שמחוץ לאותם בלונים ערביים.
 
כך לא תהיה מגבלה על פיתוח והרחבת הישובים. כך לא תהיה ישראל מוגבלת בתנועתה מעבר לצירי התנועה והישובים. כך תימחק מורשת אוסלו המחלקת את השטח לאותיות ה-ABC. כך ייווצר מהלך שיהיה ברור שאינו אלא צעד ראשון לקראת העתיד הריבוני ביהודה ושומרון.
 
לא צריך להטות אוזן כאפרכסת משוכללת במיוחד כדי לשמוע את אבירי זכויות האדם מזועזעים מהרעיון לתחום את הישובים הערביים. זה נורא, הם כבר צועקים. מה זה פה? להכניס ערבים לגטו? אז זהו, שלא. עובדה שכאשר דובר על בלונים יהודיים זה היה בסדר גמור מבחינתכם.
 
 
4.10.19
 
בין תיאולוגיה לפלשתינולוגיה
 
איכשהו וכמעט ללא תשומת לב מיוחדת פרצה לחיי מהדורת החדשות של ערוץ 12 כתבתו של אוהד חמו על גורלה העגום של הקהילה הנוצרית בעזה.
 
חמו ראיין שם נוצרי מבוגר שנמלט בעור שיניו מנוגסי הרצועה, לא לפני שישב בכלא החמאסי ועבר שם מסכת התעללויות ועינויים קשה וארוכה רק משום שהוא נוצרי. מהקהילה הנוצרית בעזה שמנתה 4,200 תושבים נותרו מאות בודדות. כל השאר ניצלו כל סדק אפשרי כדי להימלט דרכו מאימי השלטון הפלשתיני שם.
 
הנוצרי שהתראיין לאוהד חמו קובע בוודאות שהאוכלוסייה הפשוטה בעזה הייתה שמחה לו ישראל הייתה משתלטת מחדש על הרצועה וגואלת אותם מידיו של השלטון העריץ והאכזר שיורה ברחובות ומחסל אותם במאות ואלפים.
 
מאחר ואנחנו יודעים גם עד כמה הצטמצמה והידלדלה האוכלוסייה הנוצרית בבית לחם תחת שלטונו הנאור של אבו מאזן וחבורת הטרוריסטים המקיפים אותו, נותר לנו לשאול בקול רם כמה שאלות. הראשונה שבהם היא איה הוא ליבו הרחום והחנון של האפיפיור פרנציסקוס? מדוע לא שמענו את קולו זועק לעזרת והצלת מאמיניו הגוועים והאומללים? איך קורה שמהיכלי הוותיקן שומעים רק על הכיבוש הישראלי ולא מעזים לומר שם את האמת על מה שקורה לקהילה נוצרית שנמצאת תחת שלטון הדיכוי הפלשתיני?
 
ואם כבר בשאלות עסקינן, אז היכן הם שוחרי זכויות האדם? היינו מצפים מהם לפחות להתכנס לעצרת מחאה מול שערי עזה בקריאה לחדול מהמעשים הנוראים, אבל כמו בוותיקן כך בקרב אבירי הזכויות, שתיקה רבתי.
 
ועוד שאלה קטנה, אם רק יותר לי: מאחר ולא זכור לנו שהנוצרים בבית לחם או בעזה אחראים לכיבוש כלשהו, לא ברור לנו על מה ולמה הם נרדפים? האם יכול להיות שהאלימות, הטרור, העינויים, הרדיפה, ההתעללות והקלגסות הן פשוט חלק מהאווירה אצל שכנינו הפלשתינים וממש לא משנה להם הסיבה.
 
ושאלה ממש קטנטונת לסיום לדוגלי המדינה הפלשתינית, ההיפרדות, ההתנתקות ושאר כינויי מכבסה – כמי שנושאים בגאון את דגל החופש והחירות, אתם בטוחים שזה העתיד שאתם רוצים להעניק לתושבי פלשתין שאתם כל כך חפצים בהקמתה? איה הוא ליבכם הרחום והחנון?
 
11.10.19
 
קורעים מצחוק ומבכי
 
כולם משבחים ומהללים את ההומור הבריטי כהומור משובח ומתוחכם ואני נותר תוהה, ומה עם ההומור הערבי? הוא אולי פחות מתחכם, אבל אין ספק שגם בדיחותיו והלצותיו קורעות ומפילות אפיים ארצה את השומע.
 
קחו לדוגמא את ההחלטה שקיבלה הליגה הערבית לכלול את פלשתין בוועדת זכויות האדם של הליגה. כן, כן, ממש כך, אל תצחקו. זה בדיוק מה שקרה שם. מדינה שלא קיימת תהיה אחראית על זכויות שלא קיימות.
 
רק כדי שנבין קצת יותר את ההומור הערבי המשובח: זו לא סתם מדינה שלא קיימת, אלא שמדובר בישות שבחסותה מוקמים מתקני עינויים בנוסח האינקוויזיציה לטיפול במתנגדי משטר, ישות ששליחיה שורפים בני אדם למוות כחלק ממדיניות הענישה (לא המצאה שלי. דיווח שקיבלתי מפלשתיני שראה את אחד מבורות השריפה הללו, ואל תבקשו ממני לפרט), ישות שמממנת משכורת לרוצחי ילדים ואזרחים, ישות שמתעללת בבני דתות אחרות שאיתרע מזלם לחיות בצילה של הישות הזו, ישות שבחוק שלה יש לרצוח מוכרי קרקעות, ישות שמגדירה את בני הדת היהודית כבני קופים וחזירים שיש לרדוף ולהרוג, ישות שקוראת כיכרות, בתי ספר, קייטנות, טורנירי ספורט ועוד על שמם של רוצחים בדם קר, ישות שמנהיגיה מכחישי שואה, ישות שמנהיגיה מתפארים בעברם כשותפים למעשי רצח אכזריים וזו רק רשימה חלקית. הישות הזו תהיה חברה בוועדת זכויות האדם. מה תגידו? מצחיק או שבעצם בא לבכות.
 
מילה של עבאס זו מילה
 
זעקותיה הנואשות של הרשות הפלשתינית על המשבר הכלכלי שבו היא שוקעת הן אולי זעקות קולניות, אבל גם מעוררות עניין. הראיס, אבו מאזן, הבטיח שגם אם יישאר בקופתו שקל אחרון הוא יינתן קודם כל למחבלים הכלואים ולבני משפחותיהם, ואצל אבו מאזן מילה זו מילה.
 
המעקב שמקיים ארגון 'מבט לתקשורת הפלשתינית' מלמד שבמלוא העוז והתנופה בונה הרש"פ מחדש את ארבעת קומותיו של המבנה בו מתגוררת משפחת אבו המייד שחמישה מבניה הם מחבלים רוצחים, ארבעה בנים שמרצים מאסר עולם ואחד שנהרג במהלך פיגוע רצחני שביצע.
 
בעיני אבו מאזן ואנשיו אמם של החמישה, אום נאסר אבו המייד, היא מופת ומודל לחברה הפלשתינית כולה. חוסיין א-שייח', נציגו של אבו מאזן, אמר לפני פחות משנה: "אנו משתחווים למשחה זו, להיסטוריה של המאבק ולגבורתם, ולכן המינימום שעלינו לעשות הוא בניית ביתם מחדש". גם סגנו של אבו מאזן התבטא בהערצה לאם המחבלים וקבע שהיא "האימא של כולנו, האימא של הלוחמים הפלשתינים ועלינו לחבק אותה ולבנות את ביתה מחדש". אגב, אבו מאזן עצמו הורה על הקמת ועדת שרים שתהיה אחראית להקמתו מחדש של בית המשפחה הרצחנית.
 
ועכשיו לכו ותעשו איתם שלום.

תגובות
תגובות בפייסבוק
שמעון כהן
עיתונאי ופובליציסט

כותב בערוץ 7 ובבשבע. חבר מערכת ריבונות

15-10-2019

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
הליכוד העולמי בעוז וגאו"ן: ציונות היום זה גם ריבונות!
מערכת ריבונות
07-11-2019
חברי הליכוד העולמי קיימו ביקור בגוש עציון ובשמורת 'עוז וגאו"ן'. מ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית: חייבים להחיל את הריבונות גם כאן!
ריבונות - כתב עת מדיני
קמפיין חוצות: בקעת הירדן - קונצנזוס לאומי
מערכת ריבונות
07-11-2019
קמפיין חוצות חדש של תנועת הריבונות: שלטים ובהם ציטוטי המחויבות של גנץ ונתניהו לריבונות בבקעת הירדן נפרסו ברחבי הארץ.
ריבונות - כתב עת מדיני
סמוטריץ' מוחק בכבישים את הקו הירוק
מערכת ריבונות
03-11-2019
תנועת הריבונות מקדמת בברכה את צעדי הריבונות התעבורתית שמקדם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' וקוראת לשאר שרי הממשלה לנהוג כמותו.
ריבונות - כתב עת מדיני
ההסתדרות הציונות: להחיל ריבונות ביו"ש ובבקעה
מערכת ריבונות
03-11-2019
ה​וועד הפועל הציוני העביר החלטה להחלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן ושימוש בשם ההולם: יהודה ושומרון. תנועת הריבונות מברכת.
ריבונות - כתב עת מדיני
​ריבונות בבקעה – לקווי יסוד הממשלה
מערכת ריבונות
27-10-2019
תנועת הריבונות קוראת לנתניהו וגנץ לכלול את הבטחת שניהם להחלת ריבונות בבקעת הירדן במסגרת קווי היסוד של ממשלת האחדות שבכוונתם להקים. 'צעד ראשון אך הכרחי שילכד את העם'.
ריבונות - כתב עת מדיני
שד דמוגרפי? אפשר להרגיע
מערכת ריבונות
15-10-2019
שוב מוכיחים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ניתוחי המומחים שבהם הבהיל השמאל את אזרחי ישראל מתנפצים אל קרקע המציאות.
ריבונות - כתב עת מדיני
נציג נוער הריבונות בפרויקט הנוער המשפיע
מערכת ריבונות
08-10-2019
בפרויקט הנוער המשפיע של 'מקור ראשון' ייצג את תנועת הריבונות אסף ג'ייסון, מהפעילים הבולטים בנוער הריבונות. בפניכם קטעים מהראיון אתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
מתחזקים בצדקת הדרך אל הריבונות
מערכת ריבונות
23-09-2019
בפניכן מכתבן של ראשי תנועת הריבונות לקהילת תומכי ושותפי התנועה לאור ובעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-22:
ריבונות - כתב עת מדיני
לא רק ציונות. גם ביטחון
מערכת ריבונות
23-09-2019
בפניכם מאמרו של העיתונאי והסופר נדב שרגאי כפי שפורסם ב'ישראל היום' (29.8.19) על הכורח הביטחוני שבשליטת ישראל על יהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
חמ"ל הריבונות גוייס לעידוד ההצבעה בבחירות
מערכת ריבונות
17-09-2019
פעילי תנועת הריבונות ונוער הריבונות התגייסו לעידוד מצביעי המחנה הלאומי לצאת ולהצביע. הקריאה יצאה מ'עוז וגאו"ן' לרחבי הארץ.