עדות נוספת להתפכחות השמאל הישראלי מרעיונות 'שתי המדינות' וחלוקת הארץ מספק (חמישי 24.5.18) בכיר מפלגת העבודה, חבר הכנסת איתן כבל, הקורא לחבריו לשמאל להתפכח מרעיונותיו המדיניים.

בעמוד הפייסבוק שלו כותב חבר הכנסת כבל:
"מדינת ישראל חייבת להתפכח. המפלגה שלי צריכה להתפכח. אנחנו צריכים להתפכח. מתי התחלנו להיות שבויים בחלומות וקונספציות ובתפיסות המנותקות מהמציאות? למה עצמנו את העיניים כל-כך חזק עד שהפסקנו לראות את הציבור - עד שהפסקנו לראות את המציאות".

מוסיף כבל וכותב: "אני בא מתנועת העבודה, שתמיד יזמה, תמיד הציבה סדר יום מדיני - לאומי - פרגמטי. לבנט ואלקין יש סדר יום מדיני, ואנחנו ממשיכים לדקלם על אוטומט את צמד המילים מתווה קלינטון, ועידה אזורית או שתי מדינות לשני עמים והולכים לנוח? די! הגיע הזמן להתפכח ולהוביל סדר יום של התפכחות. עלינו לפקוח את עינינו להביט בציבור ולהציע פתרונות ריאליים המותאמים למציאות".

תחת הכותרת 'חברי לתנועת העבודה, הגיע הזמן להתפכח' פרסם חבר הכנסת כבל את משנתו המדינית הכוללת החלת החוק הישראלי על גושי ההתיישבות הכוללים 75 אחוזים מההתיישבות ביו"ש, הכנת תכניות מתאר לשאר הישובים והפסקת הליכי התכנון מחוץ לגושי ההתיישבות. זו אמנם תכניתו של כבל, אך נראה שהפסקה המשמעותית ביותר בדבריו היא זו בה הוא קובע כי רק לימין (אלקין ובנט כדוגמה) יש תכנית מדינית, בעוד שלשמאל, זה שעד לא מכבר נטען כי הוא המוביל את השיח המדיני, אין תכנית ריאלית למעט חזרה מונוטונית על מונחים כמו 'שתי מדינות' ו'מתווה קלינטון'.

כאן המקום להזכיר את דבריו של הסופר א.ב. יהושע שנאמרו בועידת מרץ ובה קרא גם הוא לשמאל להתפכח מחלום חלוקת הארץ ועקירת כמעט חצי מיליון מתיישבים. בראיון שהעניק לאחר נאומו הסביר את עמדתו וקבע כי "לא יתכן לדבר על שתי מדינות כאשר הפתרון הזה נעשה יותר ויותר קשה ובעייתי. אחרי חמישים שנה הוא נעשה עוד יותר קשה בגלל מה שקורה בשטח, בהתנחלויות ובירושלים עצמה". לדבריו "הפתרון נעשה בלתי אפשרי, א' בגלל ההתנחלויות העצומות שמחייבות היום לפנות 450 אלף איש, שזה הזוי לגמרי, וב' בגלל חלוקת ירושלם שנעשה בלתי אפשרי להעמיד בתוכה גבול בין לאומי".

לטעמו של הסופר מרקם החיים שנוצר בירושלים מאז מלחמת ששת הימים מהווה מעין מעבדה המוכיחה כי ניתן לחיות בדו קיום. "בירושלים יש היום הרבה מרחבים משותפים ליהודים וערבים וזה דבר חיובי מאוד". יהושע סבור כי הפתרון הריאלי שיש להתקדם אליו הוא סיפוחם של ערביי שטח C, המונים כ-90 אלף בני אדם היושבים על כשישים אחוזים משטחי יהודה ושומרון. לדבריו, יש להעניק לערבים אלה מעמד של תושבות הדומה לזה של ערביי מזרח ירושלים. מהלך זה, הסביר בראיון, ישדרג את מעמדם ומבחינה דמוגראפית תהיה השפעתו על אופייה של מדינת ישראל מזערית וזניחה.

האם כעת, לאחר דבריו של חבר הכנסת כבל, תחל חשיבה מדינית מחודשת של מפלגת העבודה, או שמא הוא ימצא את עצמו מותקף על עצם קריאת התיגר על מחשבתה המדינית של המפלגה מאז ימי אוסלו?