לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

צעדת תשעה באב ברוח אחדות בניין וריבונות

גרשון אלינסון

אלפים גדשו את מסלול צעדת ליל תשעה באב כשהם נושאי דגלים. השרים אלקין וסמוטריץ' דיברו על המקדש, ברקת קרא לאחדות וההמון קרא לריבונות מלאה.

אלפים השתתפו בצעדת ליל תשעה באב בניצוחה של תנועת 'נשים בירוק' והעומדות בראשה, יהודית קצובר ונדיה מטר. בשנה זו צוין בצעדה מלאת חצי יובל לראשית חידוש מסורת הצעדה שנשמרה במשך שנים רבות אך נקטעה ברבות הימים. בין המשתתפים הרבים בלטו חברי תנועת נוער הריבונות שהגיעו לאירוע מכל רחבי הארץ.
 
הצעדה נפתחה כמדי שנה בקריאה משותפת של מגילת איכה בגן העצמאות שבלב הבירה, ומשם החלה הקפת החמה. הקפת החומה התקיימה תוך דברי הדרכה והסבר על עברה הרחוק והקרוב של העיר דרך נקודות ציון לאורך חומות העיר.
 
בסמוך לשער דמשק ניסו צעירים ערבים להפריע למהלך הצעדה בקריאות גנאי, זעקות 'אללא אוכבר' ומחיאות כף שקיבלו "פרשנות" אחרת בפיה של נדיה מטר שקראה ברמקול המלווה את הצעדה דברי "תודה לכל המוחאים כפיים בצד הדרך כי הם יודעים שהריבונות הישראלית טובה להם. הכי טוב להם תחת הריבונות הישראלית ואם לא טוב להם הם מוזמנים לעבור לסוריה...".
 
כוחות הביטחון המלווים את הצעדה הרחיקו את הצעירים המוסלמים מתוואי הצעדה שנמשכה ללא תקלות וחיכוכים.


 
בסמוך לשער האריות התקיימה העצרת המסכמת של הצעדה. יהודית קצובר פתחה את העצרת בדברי "תודה מיוחדת לכוחות הביטחון ולמפקד המחוז שלא חששו להתיר את קיומה של הצעדה על אף ליל חג הקרבן המוסלמי".
 
"קשה לדמיין כיצד ירושלים המבותרת מלפני 52 שנה הפכה למה שאנו מכירים היום, כיצד מעיר דחוקה בסופר של פרוזדור צר ומוקפת גבול מכל עבר, הפכה לעיר התוססת והגדולה של ימינו. מערערים רבים קמו ועודם קמים כנגד איחודה של העיר במובן הרעיוני והערכי ורבים עוד יותר כנגד איחודה הממשי של העיר", אמרה וציינה כיצד על אף כל זאת חיים בה יחדיו מגזרי אוכלוסייה שונים, "יהודים וערבים, דתיים וחילונים, עולים חדשים וותיקים. אט אט תופסת ירושלים מקום מרכזי בעולם בחיי האומה ובחיי הפרט".
 
על מלאת חצי יובל לחידוש מסורת הצעדה אמרה קצובר: "השנה אנו מציינים חצי יובל לצעדה סביב חומות ירושלים. מנהג שחודש לפני 25 שנה על ידי רות ומיכאל מטר, מייסדי נשים בירוק. 25 שנה בעיר הנצח, הם בקושי גרגר אבק בהיסטוריה ארוכת התלאות של ירושלים. הצעדה הזאת חיזקה וחישלה את רוח הצועדים, חיזקה את מעמד העיר כעיר ריבונית".
 
ראשון הדוברים בעצרת היה השר לענייני ירושלים ומורשת, זאב אלקין, שסיפר: "כמדי שנה אני מגיע לצעדה הזו והשנה אני מגיע מקריאת מגילת איכה בעיר דוד. אין מקום סמלי יותר מאשר המקום הזה כדי להבין את משמעות היום הזה, כאשר בצד אחד לידינו הר הזיתים, בית הקברות העתיק ביותר, המקום בו עמדה השכינה שלא עזבה את ירושלים לאחר החורבן, והמקום הסמוך לנו שבו קברו בקבר אחים את הרוגי הקרב ברובע היהודי במלחמת העצמאות, כאשר נדמה היה שאיבדנו את הר הבית והעיר העתיקה, ובצד השני של אותו בית קברות נמצא שער האריות המסמל את חזרתנו במלחמת ששת הימים בדיוק לאותו מקום שאותו איבדנו במלחמת העצמאות, הדרך לעיר העתיקה, לכותל המערבי ולהר הבית".


 
הוסיף השר אלקין והדגיש כי על אף השינוי הדרמטי שחל במרוצת עשרות השנים האחרונות הרי ש"אנחנו עדיין רואים שהדרך עוד ארוכה ויש עוד הרבה לפנינו. יש לנו ריבונות בירושלים ואפילו אומות העולם מכירים בה כשהם מבינים שאנחנו נחושים, אבל יש עוד דרך לריבונות ביהודה ושומרון וריבונות שלמה ואמתית בירושלים, וכדי שהצעדה הזו תהיה לא רק סביב העיר העתיקה אלא תימשך להר הבית. יש לנו דרך ארוכה כדי שלא יחזרו שוב אותם פסוקים לא פשוטים של מגילת איכה".
 
אלקין הזכיר בדבריו את הירצחו של דביר שורק הי"ד שהתגורר מצפון לירושלים ולמד מדרום לה, "איבדנו בחרב עוד בן נפלא של עמנו, בחור צעיר עלם חמודות, דביר שורק, שמסר את נפשו כדי שביום מהימים תהיה ריבונות ויקום המקדש והצום יהפוך לשמחה".
 
הרב אורי שרקי, יו"ר ארגון 'ברית עולם' נשא דברים על הדתות "המתחרות" לתורת ישראל, הנצרות והאיסלאם הטוענות כי הן היהדות האמתית, אמירה שיכולה להישמע אך ורק כאשר עם ישראל אינו במקומו. ברוח דבריו של הרב קוק אמר הרב שרקי כי "בשעה שאנחנו במלוא עצמתנו ויש לנו מלכות, נבואה ומקדש לא יתכן שיבואו אחרים ויטענו שהם ישראל".
 
"הצער שלנו על החורבן הוא הד קטן מהצער של האידאליות החפצה להופיע במציאות מחדש", אמר הרב שרקי והוסיף כי יתכן וקרוב היום בו הששון והשמחה ימלאו את יום תשעה באב עד שלא נזכור על מה היה האבל, "זה תלוי בנו וממשלתנו, ביוזמות שלנו", קבע.


 
ראש עיריית ירושלים לשעבר, חבר הכנסת ניר ברקת, קשר בין האחדות שליוותה והובילה את הקרבתם של הלוחמים לשחרורה של ירושלים לבין האחדות שלה הוא מייחל בזירה הפוליטית הנוכחית.
 
"אני זוכר את העיר לפני המלחמה וראיתי אותה מפתחת. הייתה לי זכות אדירה לעמוד בראשות העירייה בירושלים ולתרום את חלקי לבנייתה וביצורה של ירושלים. במהלך השנים אנחנו עסוקים ברישות העיר ברכבות, בפיתוח עסקי, בבניית שכונות, בהגברת תיירות ובהייטק ועוד, אבל לרגע אנחנו לא שוכחים את ההיסטוריה שלנו. אנחנו לא שוכחים איזו עיר מדהימה היא הייתה לפני 3000 שנה כשכולם עלו אליה לרגל והיא עושה את כל ישראל חברים, עיר שכל מי שנכנס במקדש שבה חש שהוא במקום שאין כמותו בעולם, עיר ששייכת לכל השבטים".


 
ברקת ציין בדבריו את החשיבות אותה ראה כראש עיר לאפשר לכל יהודי לגור בכל מקום שירצה בירושלים, "וניאבק בחירוף נפש על הזכות להתגורר בכל מקום, גם ביהודה ושומרון", אמר והוסיף כי "האתגר הוא מימוש דה פקטו של הריבונות בשטח".
 
כאמור, ברקת קשר בין ירושלים, האחדות בעם והסוגיה הפוליטית: "כראש עיר עשיתי מאמץ עליון לקיים קואליציה רחבה ומצאנו מכנה משותף רחב מאוד בירושלים השייכת לכולם. עלינו לחפש את המכנה המשותף הרחב ביותר בישראל. אחרי הבחירות נצטרך לראות איך אנחנו משלבים בקואליציה כמה שיותר מעגלים מהציבור ולהרבות אהבת חינם".
 
בהמשך העצרת נשא דברים שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' שתיאר את דרכו לעצרת מביתו בקדומים ואת תחושותיו כמי שנוסע ברכב ממשלתי על כביש גדוש תנועה ולצידו ישובים ונכנס אל עיר פקוקה מרכב והמון אדם וכזו שכבר אינה שוממה, אך עם זאת הוא גם נזכר בנוכחותו של הג'יפ המשטרתי מלווה את נסיעת הרכב הממשלתי והסיבה לכך שעדיין יש צורך בליווי אבטחתי שכזה.
 
"אנחנו במדינה עצמאית וריבונית, אבל אנחנו עדיין מאוימים נלחמים ונאבקים ובעיקר חסר לנו הלב, חסר לנו השורש המהות והחיבור של מי אנחנו ומה אנחנו עושים כאן בארץ ישראל. חסר לנו בית מקדש וזה לא טכני, חסרה לנו קומה והשלמה של התהליך שאנחנו בעיצומו. הקב"ה מחזיר את בנינו בתהליך ארוך, אבל הוא עוד לא כאן. אנחנו צריכים להתאבל על כך שאנחנו אפילו לא יודעים להרגיש את החיסרון ואת המשמעות של קרבת אלוקים והשראת שכינה, מה שזה היה עושה לכל מציאות החיים שלנו, אם היו מרגישים את רבש"ע איתנו ממש מוחשית, מה זה היה עושה לנו, לאויבינו, למנהיות שלנו. איזו נחישות, אמונה, יכולת ונחישות לעשות דברים כל כך הרבה יותר טוב אם אנחנו מבינים מה אנחנו עושים כאן ומהי ממלכת כהנים וגוי קדוש".


 
סמוטריץ' הוסיף וקרא לנחמה שתהיה עוצמתית ומוחשית כל כך עד שבכוחה יהיה לנחם גם את מי שעמד אז, לפני 1950 שנה, וראה את אירועי מגילת איכה מתרחשים לנגד עיניו. "זו העשייה שלנו בדורות שלנו לפעול עם רבש"ע ולהביא את הנחמה השלמה, 'ובאש אתה עתיד לבנותה'".
 
דוברת נוספת בעצרת הייתה חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק שהזכירה בדבריה כי אבל תשעה באב החל עוד הרבה קודם לחורבן הבית. האבל החל בחטא המרגלים שבו נקבע כי בעקבות בכיה של חינם שבכו בני ישראל תיקבע להם בכיה לדורות.
 
"הצעדה הזו היא תיקון לחטא המרגלים", קראה סטרוק וציינה את מלאת 25 שנים לראשית חידוש מסורת הצעדה. "לפני 25 שנה היה חטא המרגלים של דורנו, הסכם אוסלו האומלל שכל כולו מאיסה בארץ חמדה ותחושה שלא נוכל להחזיק בארץ כי העם שנמצא כאן חזק הוא ממנו. זהו הסכם אוסלו שממנו התחילו כל הנסיגות שהאחרונה בהם היא זו של תשעה באב לפני 14 שנים, העקירה מגוש קטיף".


 
בפנותה ליהודית קצובר ונדיה מטר אמרה סטרוק: "התחלתן להרים דגל אחר והיום הדגל הוא מובהק וברור יותר, דגל הריבונות שהוא התיקון לחטא המרגלים. דגל שהאמירה בו היא שטובה הארץ מאוד מאוד ואנחנו אוהבים את הארץ וגם אם קשה בה נוכל לקשיים הללו כי טובה הארץ מאוד מאוד".
 
אריה קינג, חבר מועצת ירושלים ומבוניה של העיר, נשא גם הוא דברים אותם פתח בעדות עגומה למציאות העכשווית. הוא הפנה את קהל ההמונים אל אבן בקיר שלצד הדרך ובה כתובת בערבית. זהו שלט רחוב, סיפר, שאותו הציבה ממשלת טורקיה יום לאחר אירוע המרמרה. "ממשלת ישראל ידעה על כך והיא יודעת גם היום. זו לא ריבונות!".
 
"מדברים על אחדות, אבל אחדות צריכה להיות מאחורי הקודש ובלי להתפשר על קדושת ירושלים", אמר קינג ושב לתיאור המצב העגום כיום: "בימים אלו ממש ישנם אזורים שבהם אם אתה יהודי אתה לא רשאי להיכנס אליהם", אמר והזכיר שכונות שבהן מותרת בניה לערבים בלבד, כך בגבעת המטוס וכך בשכונת שמעון הצדיק.


 
קינג הזכיר את ימי ילדותו בקיבוץ עלומים כאשר ניתן היה לנסוע בטרמפים מעזה ומסג'עיה ללא כל בעיה, כאשר חוף הים של עזה היה מקום הבילוי של ילדי האזור היהודים, אך בתוך 11 שנים בלבד המציאות השתנתה, בתחילה הוצא צה"ל ממרכזי הערים, בהמשך הוצבו מחסומים ומאוחר יותר הגיע גירוש היהודים.
 
בדבריו שיבח קינג את מאמציו של השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, לחזק את עיר דוד, את הר הזיתים, את הנוכחות במערת צדקיהו ועוד, אך לזאת הוסיף: "אני מקונן על כך שאנחנו לא מתייחסים לכל ירושלים כחלק בלתי נפרד מלב העם היהודי".
 
אחרונת הדוברים בעצרת הייתה עו"ד נילי נאהורי, מנהלת ארגון 'ישראל לנצח' שהביעה תקווה לכך שבשנה הבאה כבר לא יזדקקו הצועדים לליווי כוחות הביטחון.
 
"כבר 52 שנה חלפו ואנחנו זקוקים עדיין לליווי כוחות הביטחון. הדבר נובע מכך שיש מי שעדיין לא ברור לו שאנחנו הבעלים היחידים הלגיטימיים של הארץ הזו וכאשר אנחנו לא נוהגים כבעלי הבית הפולש הערבי מתנהג כבעל בית".


 
"כאשר הרומאים החריבו את בית המקדש הם שינו את השם של ארץ ישראל לפלשתינה ואת שמה של ירושלים לאיליה קפיטולינה כדי לשלול את הקשר של עם ישראל לארצו", הזכירה נאהורי והוסיפה: "היום מדברים על 'שטחים' ו'גדה' אבל אלו יהודה ושומרון, אזור יהודי ורק יהודי, ערש תולדות עם ישראל. באלפיים שנות הגלות התרגלנו להיתלות ברצונם הטוב של הגויים וחזרנו על המשפט בשנה הבאה בירושלים הבנויה. צריך להוציא את הגלות מהיהודים, להתרגל לנהוג שוב כריבון. די לסטטוס קוו. הגיע זמן ריבונות", הכריזה.
 
טרם תום האירוע הזכירה יהודית קצובר את יונתן פולארד המצפה לעלות לארץ ישראל לאחר תרומה אדירה שנשא לביטחון מדינת ישראל. כמו כן הוסיפה דברי תפילה לרפואתה של אסתר, רעייתו.
 
את האירוע חתמה הקרנת סרטון שהוכן במיוחד לכבוד האירוע תחת הכותרת 'מן האפר אל הפאר' ובו דילוג מהיר מאירועי החורבן ההרס והגלות אל ימי הבניין והתקומה של ימינו אלה. בתום הקרנת הסרטון המשיכו רבים מהצועדים את הצעדה אל לב העיר העתיקה ואל אמירת קינות ברחבת הכותל המערבי.


 

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

11-08-2019

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
חצי יובל לצעדת ליל תשעה באב בתמונות
מערכת ריבונות
11-08-2019
צפו במחזה המרהיב של המוני בית ישראל שותפים לצעדת הקפת חומות ירושלים בליל תשעה באב וקוראים לבניין, תקומה וריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
סמינריון נוער הריבונות בתמונות. צפו
מערכת ריבונות
06-08-2019
עבודה חקלאית, הרצאות, דיונים, סדנאות, מפגשים ועוד. צפו בתמונות מסמינריון נוער הריבונות. (צילומים: גרשון אלינסון, תנועת הריבונות)
ריבונות - כתב עת מדיני
סמינריון נוער הריבונות – מחזון למעשים!
מערכת ריבונות
06-08-2019
אישי ציבור ומעשה הופיעו בפני עשרות חברי נוער הריבונות שהתכנסו ליומיים של סמינריון ייחודי, שמעו, דנו, התווכחו ועבדו בשטח. הריבונות יוצאת לשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
'אנחנו מדברים והארץ נגזלת'
מערכת ריבונות
04-08-2019
רכז יו"ש בתנועת רגבים הציג בפני נוער הריבונות נתונים מטרידים ביותר על ההשתלטות המאורגנת והמגובה באיחוד האירופי של ערביי יו"ש על שטחי C.
ריבונות - כתב עת מדיני
להמשיך ולשאת את שיח הריבונות, בעיקר כעת
מערכת ריבונות
04-08-2019
מנהלת 'ישראל שלי': שיח הריבונות תופס תאוצה על חשבון שיח הנסיגות וחלוקת הארץ, אך יש לנצל חלון הזדמנויות מדיני לקידום ויישום החזון.
ריבונות - כתב עת מדיני
זה מול זה בשיח הריבונות: אלדד מול ירושלמי
מערכת ריבונות
04-08-2019
סמינריון נוער הריבונות זימן אליו שני ברי פלוגתא: העיתונאי שלום ירושלמי שעבורו ריבונות היא קץ המפעל הציוני והפרופ' אלדד הרואה בריבונות הכרח היסטורי ציוני.
ריבונות - כתב עת מדיני
עו"ד רוני ססובר: לא נוותר על סנטימטר
מערכת ריבונות
31-07-2019
עו"ד ססובר מצהירה "לא נוותר על סנטימטר מאדמותינו". תנועת הריבונות מחזקת את ידיה בתקווה לעבודה משותפת עם כניסתה הצפויה לכנסת.
ריבונות - כתב עת מדיני
החלת ריבונות - פשוט הרבה יותר מכפי שנדמה
מערכת ריבונות
23-07-2019
החלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון מצריכה בסך הכול צו. לא יותר מכך. הפובליציסט בועז העצני מסביר היסטורית, משפטית ומדינית:
ריבונות - כתב עת מדיני
שקר הסטטוס קוו מתברר: הארץ נגנבת מאיתנו
מערכת ריבונות
19-07-2019
יועץ שר הביטחון לשעבר לענייני התיישבות מתאר כיצד קובעים ערביי הרש"פ במימון בינלאומי עובדות בשטח, ובעיקר בשטח הנתון לשליטה ישראלית מלאה.
ריבונות - כתב עת מדיני
'יהודה ושומרון - חלק מהמפה התכנונית של ישראל'
מערכת ריבונות
11-07-2019
השר בצלאל סמוטריץ' מסביר מדוע בלם יחד עם השר אריאל את תכנית המתאר הארצית שגם בה לא היה התכנון נוגע ליהודה ושומרון.