לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

בהיעדר ריבונות - מוכרים את אדמות יו"ש לכל ערבי מעוניין

שמעון כהן

מדינת ישראל מתמהמהת ואינה קובעת עבודות ריבוניות בשטח. מנגד מבצעי מכירה ערביים מציעים שטחים ונדל"ן בשטחי B לכל דורש, ובלבד שיהיה ערבי.

בפניכם קטעים רחבים מכתבתו של איתמר מור כפי שפורסמה בעלון 'עולם קטן' וחושפת כיצד בהיעדר ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון נמכרת הקרקע על ידי יזמים ערבים לכל המעוניין, ובלבד שלא יהיה יהודי:

שיטוט קצר באתר האינטרנט של חברת הנדל"ן הפלשתינית "טאבו", מעביר אותך לרגע ליקום מקביל; יקום שלא קיימת בו מצוקת דיור. ב"טאבו" תוכלו לקנות בית צמוד-קרקע של 100 מ"ר על מגרש של דונם במרחק חצי שעה מירושלים במחיר של דירת חדר בבאר שבע. אבל רק אם אתם פלשתינים. האתר בהיר וצבעוני ומציע תהליך קצר ותכליתי: בחר את הבית שלך באחד משלושת הפרויקטים של החברה; בחר את דגם הבית ואת רמת הפיתוח הסביבתי, וכל מה שנשאר הוא רק לשלם. בתמורה מובטח לכם "סטנדרט בנייה גבוה והבטחה לרישום מוסדר ובעלות על הקרקע במנהל רישום המקרקעין של מדינת פלשתין".

גם לפלשתינים המתגוררים בחו"ל יש אפשרות להשתתף במפעל "גאולת האדמות". "בוא לרכוש היום את האדמה שלך בפלשתין", מפצירה הכותרת הראשית של האתר באנגלית. "דונם אדמה במחיר אפשרי, רישום מוסדר ותשתיות, והכול החל מ-430 דולר לחודש [סוג של משכנתא ל25 שנה]". אם מישהו חושב שמדובר בסך הכול ב"דיור בר השגה", החברה דואגת להבהיר באתר מעל לכל ספק מהי מטרתם האמיתית של הפרויקטים שהיא משווקת. 

תחת הלשונית "כתבו עלינו" האתר מצטט את העיתונות הבינלאומית המפרגנת שמסבירה באהדה כי "טאבו" הוא הרבה מעבר למיזם נדל"ני. "מטרת הפרויקט היא לקבוע עובדות בשטח באמצעות הקמת קהילות פלשתיניות לפני שישראל תבנה התנחלויות", נכתב בעיתון "פורבס" האמריקני. "הפלשתינים יכולים להשיג באמצעות הפרויקט שלוש מטרות: להצהיר הצהרה פוליטית, לשפר תנאי דיור ולהרוויח נכס מניב בגדה המערבית", קובע אתר הידיעות רויטרס. דף הפייסבוק של החברה מפרט עוד יותר ומבהיר מעל לכל ספק את מטרת-העל: "הגנה על אדמות פלשתין מפני השוד הבלתי חוקי".

לא בכדי בוחרת "טאבו" להקים פרויקטים רק בשטחי B הנמצאים בשליטה משותפת לישראל ולרשות. הבנייה הפלשתינית איננה זקוקה לאישור ישראלי, מכיוון שלא מדובר בפעילות ביטחונית. כך קובעים עובדות בשטח. מגבים אותן באמצעות רישום, כביכול מוסדר, ברשות המקרקעין הפלשתינית, משתלטים על אדמות ומונעים רצף טריטוריאלי בין היישובים הישראליים. כך למשל אחד מהמיזמים של "טאבו" נמצא בסמוך ליישוב עמיחי שבגוש שילה ופוגע בצורה קשה בתחושת הביטחון של התושבים. היישוב הפלשתיני החדש שמוקם בחצר האחורית של עמיחי נושק לקו המתאר של היישוב. הפיתוח הפלשתיני כולל כבישים ברמה גבוהה ותשתיות שלא רואים כמותן בדרך כלל בכפרים הערביים, מתפרש על השטח, חונק את היישוב, מונע אפשרות עתידית להתרחב וגם חיבור לרצף היישובים היהודיים.

מי שעומד מאחורי הפרויקטים של "טאבו" הוא חאלד סבעאווי, איש עסקים קנדי ממוצא פלשתיני שמשפחתו גורשה במלחמת הקוממיות מהכפר סלמה שמצפון ליפו. 

אחרי נדודים בכמה מדינות ברחבי הגלובוס השתקעה המשפחה בקנדה והפכה לאימפריית נדל"ן. לאחר הסכמי אוסלו החל סבעאווי האב, שהקים את החברה, להשקיע גם ביו"ש ובעזה. הבן חאלד, שירש את העסק, החל בעשור האחרון להקים פרויקטים רבים בשטחי הרשות, חלקם נחשבים יוקרתיים. "טאבו" הוא פרויקט "עממי" מבחינת המחירים וקהל היעד. אולם מכיוון שכל זה נקשר גם באידאולוגיה לאומית, לא פלא שסבעאווי הפך למעין "רוטשילד" פלשתיני. ואכן, התבטאויותיו מראות כי העניין הלאומי ו"הבטחת אדמות העם הפלשתיני" מעניינים אותו לא פחות מכסף. מתברר שפלשתינים רבים היושבים בחו"ל משקיעים במיזמים של סבעאווי ממניעים אידאולוגיים. הרכישה שמאפשרת רישום במנהל המקרקעין הפלשתיני הופכת כביכול את הקרקעות הללו, שמעמדן לא ברור, לפרטיות בבעלות פלשתינית.

כך, במעין הזדחלות איטית, סבעאווי מצליח להעביר שטחים ביו"ש הנמצאים בשליטה משותפת, שכיום אין להם מעמד ברור מבחינת בעלות, לידיים פרטיות. גם בחירת האזורים שבהם מוקמים הפרויקטים אינה אקראית. ישנה עדיפות ברורה לתאי שטח בין יישובים יהודיים, כמו למשל באזור גוש יישובי שילה. הרעיון של סבעאווי הוא לשבור את הרצף ולהקשות על הרחבת ההתיישבות. ואכן, סבעאווי שהתראיין בעבר כמה פעמים לעיתון "הארץ" אמר מפורשות כי המטרה העיקרית המנחה אותו בהשקעותיו היא "להגן על אדמה פרטית שאינה רשומה מפני סכנת השתלטות ישראלית".

עידו מאושר, יו"ר ועד היישוב עלי, המכיר את הנושא לעומק ועוקב כבר זמן מה אחרי פעילות "טאבו", מוטרד מהעניין מההשלכות הביטחוניות, אולם בעיקר מכך שנכסי מדינה חומקים להם בלא מפריע ובלי שאיש יאמר מילה. "מעבר לקרבה הפיזית ליישובים היהודיים, דבר המהווה סיכון מצד עצמו, יש פה בעיה גדולה בהרבה מבחינה עקרונית", הוא אומר. "את הבעיה הביטחונית עוד אפשר לפתור מבחינה נקודתית באמצעות צו אלוף פיקוד להפסקת עבודות, מכיוון שמדובר בשטח B שבו השליטה הביטחונית משותפת לרשות ולצבא. אבל הבעיה הגדולה יותר היא איבוד השטחים הפתוחים. הפלשתינים יכולים כיום לבנות כמה שהם רוצים ואיך שהם רוצים בשטחי A, אך הם מתעקשים דווקא להתרחב בתוך שטחי B, ולא צריך להיות גאון בשביל להבין מדוע. זו השתלטות זוחלת בסגנון 'חומה ומגדל', של קביעת עבודות בשטח והם עושים זאת כי הם מבינים שתהיה לזה משמעות גדולה מאוד אולי כבר בעתיד הקרוב".

גורם נוסף המעורב במעקב אחר פעולות "טאבו", וביקש להישאר בעילום שם, אומר כי ברשות מבינים כי גם ההתיישבות וגם המצב הביטחוני יביאו את ישראל, במוקדם או במאוחר, להצהיר על כוונה להחיל את החוק הישראלי ביו"ש, אם באמצעות סיפוח מלא או חלקי. ההשתלטות הזוחלת שמתבצעת מנסה לקבוע עובדות לקראת יום פקודה.

"אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית של הכרעה חשובה. הישראלים עוד לא הפנימו אבל הפלשתינים כבר קוראים את המפה", אומר הגורם. "ברשות רואים את ההכרה של האמריקנים בירושלים וברמת הגולן ואת ההצהרות של נתניהו על סיפוח בקעת הירדן, ומבינים שזה רק עניין של זמן. אמרו שההכרה האמריקנית בירושלים תביא לפתיחת מלחמה במזרח התיכון – והנה אנחנו פה. הכלבים נובחים קצת אבל בסוף השיירה עוברת. הפלשתינים רואים את זה ומבינים שגם הכרזה על סיפוח לא תערער את היציבות. הדבר היחיד שעדיין מונע מהצעד הזה לקרות הוא הפחד הישראלי מההשלכות. את ההיסוס הזה הם ממנפים כרגע בשביל לקבוע עובדות בשטח ולהגדיל את היקף האדמות הפרטיות, והם עושים זאת בחוכמה וביעילות רבה.

"סבעאווי מבין שהדרך שלו יעילה הרבה יותר מכל פעולת טרור או פיגוע: התרחבות, חניקת היישובים היהודיים באמצעות טבעות חנק פלשתיניות ושבירת הרצף בין היישובים תוך מניעת אפשרות ליצור גושי התיישבות – זהו מפעל ההתנחלות שלהם".

"חאלד סבעאווי הוא הארכיטקט של סלאם פיאד, מי שהיה ראש הממשלה הפלשתיני וכתב את 'תוכנית השורשים הפלשתינית' המדברת על חיבור הכפרים הפלשתיניים באמצעות תשתיות, בנייה ושטחים חקלאיים. כך קובעים עובדות ויוצרים רצף טריטוריאלי. בין היישוב מגדלים שממזרח לצומת תפוח ליישוב אש קודש שליד שילה מפריד קילומטר וחצי שאפשר היה לסלול אותו וליצור רצף. זה לא נעשה ושני היישובים נותרו מבודדים. הפלשתינים זיהו את המצב וכעת הם בונים בטירוף בדיוק בתא השטח הזה. הם יכלו לבנות באותה מידה במקומות קרובים בהרבה ליישובים שלהם, אבל הבחירה לא הייתה מקרית. הם עושים את כל זה בחסות החוק שהרי מדובר בשטח B, שבו לישראל אין יכולת אכיפה על חוקי בנייה של פלשתינים. המון נורות אדומות היו אמורות להידלק, אבל משום מה למעלה עדיין מתעלמים".

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

09-12-2019

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
לאה גולדין: להקים כוח נשי להשבת הבנים
מערכת ריבונות
29-10-2020
בכנס לציון יום פטירת רחל אימנו קראה ד"ר לאה גולדין לגיבוש כוח נשי מלוכד שיחד ימצא את הדרך להשבת הבנים משבי חמאס.
ריבונות - כתב עת מדיני
התיישבות וריבונות – נחמתה של רחל
מערכת ריבונות
29-10-2020
לאלפי צופים מרחבי הארץ ומחוצה לה שודר כנס מיוחד לציון יום פטירת רחל אמנו. פאנל מיוחד עסק בהשלכות תקוותה של רחל למדיניות ימינו.
ריבונות - כתב עת מדיני
מידעון ריבונות מס' 28
מערכת ריבונות
23-10-2020
בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 28 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ריבונות - כתב עת מדיני
שדולת ארץ ישראל: מחויבים להגשמת חזון הריבונות
שמעון כהן
22-10-2020
כביטוי למחויבותם לחזון הריבונות חתמו חברי שדולת ארץ ישראל בכנסת את ביקורם בשמורת 'עוז וגאו"ן'. "נתניהו וטראמפ ירדו מהעניין. אנחנו לא. נחתור להגשמת החזון".
ריבונות - כתב עת מדיני
'קצה נפשם של הערבים ברש"פ. מתחננים לשובו של השלטון הישראלי'
מערכת ריבונות
21-10-2020
הפרשן הבכיר, המזרחן יוני בן מנחם, מספר על הלכי הרוחות ברחוב הערבי באיו"ש: קצה נפשם ברשות המושחתת. מתחננים לשלטון ישראלי. גם למדינות ערב נמאס מהם.
ריבונות - כתב עת מדיני
​5400 יחידות דיור? אפילו לא לעג לרש
שמעון כהן
21-10-2020
אברהם שבות, ממתכנני ההתיישבות ביו"ש, לא רואה בשורה בדיווחים על אישור בניית 5400 יחידות דיור אלא עדות נוספת לסחבת המדינית והפוליטית שמונעת בניית עשרות אלפי דירות
ריבונות - כתב עת מדיני
מידעון ריבונות מס' 27
מערכת ריבונות
16-10-2020
בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 27 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ריבונות - כתב עת מדיני
קריאה לשרים: אל תצביעו ללא דיון שקוף ומעמיק
מערכת ריבונות
11-10-2020
תנועת הריבונות לשרים והח"כים: דירשו הבהרות ושקיפות לפני ההצבעה לאישרור ההסכם עם האמירויות. התנועה מפרסמת כתובות השרים והח"כים לטובת ציבור המצטרפים לבקשה.
ריבונות - כתב עת מדיני
שלום תמורת שלום?
ד"ר רון בריימן
11-10-2020
בניגוד לרכילות הנפוצה בקרב הלשונות הרעות, נתניהו דווקא מוכן לשלם מחירים כבדים, בפוליטיקה הפנימית וביחסי החוץ של מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
פעיל רשת באמירויות: להחיל ריבונות ישראל ביהודה ושומרון
מערכת ריבונות
11-10-2020
פעיל רשת מרכזי מאיחוד האמירויות קורא להגלות את הנהגת הרש"פ ולהחיל ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.