כל עוד ישראל מגמגמת לגבי זכותה על חברון, שילה ובית אל, הצד השני ממשיך לחלום על יפו, חיפה ותל אביב.
המאמר הופיע בעלון "נוער ריבונות של חודש שבט". לעיון בעלון לחצו כאן
במשך עשורים התרגלנו לשיח של "ניהול הסכסוך". דורות של פוליטיקאים ודיפלומטים דיברו במונחים של דחיית הקץ, הסדרים זמניים ושמירה על סטטוס קוו שחחק את ההרתעה הישראלית, אך אנחנו דור חדש, "דור הניצחון". זהו הדור של הלוחמים שראו את התופת בעיניים, שהבינו את מחיר הוויתור, והחליטו שהגיע הזמן להכריע.
עבור הדור הזה, החלת ריבונות ביהודה, שומרון ובבקעת הירדן היא לא רק שאיפה פוליטית, היא מימוש הניצחון והבטחת העתיד. "דור הניצחון" מבין שהאנומליה שבה לב הארץ נחשב לשטח השנוי במחלוקת היא הדלק שמזין את תקוות אויבינו. כל עוד ישראל מגמגמת לגבי זכותה על חברון, שילה ובית אל, הצד השני ממשיך לחלום על יפו, חיפה ותל אביב.
החלת הריבונות היא האמירה הנחרצת ביותר של דור שסיים להתנצל, אנחנו כאן כדי להישאר. זהו המעבר מתודעה של "מחזיקים בשטח" לתודעה של "בעלי הבית". הניצחון בשדה הקרב חייב להיות מתורגם לניצחון תודעתי ומדיני, קיבוע העובדה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
הדור הזה, שחירף נפשו בקווי האש, לא מוכן לחזור למציאות של "זמניות". לוחמי צה"ל שפועלים בעומק השטח מבינים טוב מכולם שהביטחון אינו נגזר רק ממספר הטנקים, אלא מהשורשים שנטועים באדמה.
ריבונות פירושה השקעה בתשתיות קבע, בבנייה מסיבית ובהסדרת ההתיישבות, צעדים שיהפכו את המרחב לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ובכך ימנעו את האפשרות להקמת מדינת טרור בלב הארץ.
בעוד הדורות הקודמים חששו מ"מה יגידו בעולם", דור הניצחון מבין שהעולם מכבד עוצמה ובהירות. חוסר ההחלטיות הישראלי יצר ואקום שאליו נכנסו לחצים בינלאומיים וטרור. הריבונות היא הדרך של הדור הזה להציב עובדה מוגמרת שתסיים את הוויכוח. זהו אקט של ריבוי קומה, לקיחת האחראיות על גורלנו בלי להמתין לאישור מאף גורם חיצוני.
דור הניצחון דורש ריבונות כי הוא מבין שזהו המחסום האחרון בפני נסיגות נוספות שיובילו לעוד טרור. אם אנחנו רוצים להבטיח שהקרב של הדור הזה יהיה הקרב האחרון, עלינו לעגן את הישגיו בחוק הריבונות. הגיע הזמן להפסיק לנהל את הסכסוך, ולהתחיל לנצח אותו. הגיע הזמן לעבור מהישרדות לבעלות. הגיע הזמן להחיל ריבונות.