נכבדים ערבים מבקשים (בשקט) ריבונות ישראלית

אילוסטרציה: מירי צחי

ראש מועצת דרום הר חברון מספר על הפגיעה היומיומית בזכויות אדם בשל היעדר ריבונות וגם על מפגשים עם נכבדים ערבים שמבקשים ריבונות ישראלית

מערכת ריבונות
18-06-2018

את ההתמודדות עם היעדר ריבונות והאפליה הקשה כלפי המתיישבים חווה יוחאי דמרי, ראש מועצת דרום הר חברון מדי יום ביומו. בראיון ל'ריבונות' הוא מספר על הכורח הקריטי בריבונות לצד שיחות עם שכניו הערבים שאומרים לו, אם כי בשקט מאימת הרש"פ, שגם הם, בינם לבין עצמם, רוצים לחיות תחת ריבונות ישראל.

"לא יכול להיות שתושבי יהודה ושומרון יהיו מופלים משאר תושבי המדינה", פותח דמרי. "בחובות הם שווי חובות לכל דבר ועניין, משלמים מיסים ועושים מילואים כמו כל אזרח, אבל כשמגיעים לזכויות שם אנחנו מופלים. לא יכול להיות שכראש מועצה אני צריך ללכת לממונה צבאי, קצין מטה במנהל האזרחי, כדי שיאשר לי תכניות בינוי כדי שאוכל לתכנן דיור ולעסוק באיכות חיים, איכות סביבה, חשמל ושאר הדברים שאנחנו מטפלים בהם".

כאשר הוא מסתכל ימינה ושמאלה אל השכנים שלצידם הוא ותושבי המועצה שלו חיים האפליה מקבלת פן נוסף וחשוב לא פחות: "האבסורד הגדול הוא שבתוך יהודה ושומרון חיים היום כ-1.8 מיליון ערבים שלא צריכים לשאול שאלות את אף אחד והם עושים מה שבראש שלהם בבנייה, ביוב, מים, כבישים וחשמל ללא הפרעה. הממשלה הפלשתינית מקבלת החלטות בלי להתחשב בכלום. הם לא שואלים את המדינה, את הצבא או את התושבים היהודים. מיליון ושמונה מאות אלף ערבים עושים מה שהם רוצים, בונים בכל מקום, סוללים כבישים בכל מקום בשטחי A ו-B. בנוסף בשטחי C יש כמאה ושמונים אלף ערבים שחיים יחד עם 450 אלף יהודים, ואותם 630 אלף אנשים צריכים לקבל את האישור מהריבון, שהוא לכאורה הצבא. זה דבר אנומאלי ואותו צריך לשנות. לכן הבקשה שלנו לריבונות מתחילה קודם כל ממסגרת הבסיסית של החיים שצריכה להיות שווה".

דמרי יפתיע אולי כמה אנשים בימין כשהוא מכריז "אני מתנגד להצעה שהתקבלה בליכוד להחלת ריבונות רק על שטח הישובים". לטעמו "זו תהיה בכייה לדורות", והוא מסביר: "זו ההזדמנות להחיל ריבונות על כל שטחי C. בשטחי A ו-B יש מדינה דה פקטו עם ממשלה חינוך משטרה עם 5000 חיילים וכו', למעט גבולות וצבא. כשזו הסיטואציה לפחות בואו נקבע את המצב וניקח את שטחי C ששם יש יהודים פי 3 מהערבים באזור הזה".

על דברים אלה, המהווים לטעמו של דמרי בסיס עקרוני, "נכון להוסיף את עניין האפליה של אזרחים. יש חוק אחד לאזרחים וחוק אחד לערבים, לא יכול להיות חוק אחד ליהודים מעברו האחד של הקו הדמיוני ליהודים בעברו האחר של הקו הזה, לא יכולה להיות פדרציה של מדינה בתוך מדינה. אנחנו כבר יותר מחמישים שנה מאז שחרור יהודה ושומרון והדבר הזה צריך להיות מתוקן".

הכיבוש משחית!

דמרי סבור שאת השינוי יש לחולל בהקדם האפשרי שכן "לא לעולם חוסן. אנחנו זוכרים את ממשל אובמה וצריך לנצל את ההזדמנות של ממשל טראמפ". בעיניו אין מקום לגישה לפיה ניתן להסתדר גם במציאות הדחוקה והמפלה הקיימת ובלבד שלא לעורר שדים מדיניים מרבצם. לטעמו מדובר בתפיסה גלותית שהוא עצמו אינו מוכן לקבל, "אני לא שם. צריך להתקדם ולשאוף למצב אופטימאלי של חיים יהודיים בארץ ישראל וריבונות היא בתוך העניין".

פקידות צבאית אולי נראית כלפי חוץ כמיישמת את אותה פונקציה של הפקידות המוניציפאלית מעברו האחר של הקו הירוק, אך בדמיון החיצוני, אומר דמרי, מסתיים הקשר. "החלק השונה הוא מהותי פי עשר, כי כאשר אני כפוף לממשל צבאי אין כאן שום דבר שמגיע מהחלטות דמוקרטיות. הכיבוש משחית! כיבוש זה החלטות מדיניות של פקודות צבא שיכולות לבוא משר ביטחון, ראש ממשלה או נשיא ארצות הברית וראינו כבר איך כאשר היו ראשי ממשלה או נשיאים אמריקאיים שלא אהבו את ההתיישבות סבלנו. לעומת זאת כשאנחנו חלק מהמדינה אנחנו לא תלויים בגחמות של אף אחד. יש חוקי תכנון ואנחנו עומדים בהם, ואם אני יכול לקדם תכנית לבניית 500 יחידות דיור אף אחד לא יגיד לי לא לקדם תכנית של 500 ולהסתפק ב-50. אני רוצה לקדם תכניות על פי הביקוש ואם הביקוש הוא 5000 יחידות אני רוצה לעשות זאת. אני רוצה תכנית מתאר ארצית לכבישים, אבל אין בכל יהודה ושומרון תכנית מתאר למים, ביוב, כבישים, חשמל, רכב וכו'. למה אני לא יכול להיות חלק ממדינת ישראל שיש לה תמ"א לכל דבר ודבר. אני רוצה להתחבר לכבישים או לקדם קווי מים כי האוכלוסייה היא כבר פי כמה וכמה מכפי שהיה בעבר ועדיין מחוברים עם צינור של 3 או 4 צול כשבכל המדינה מה שמוביל מים זה צינורות של 30, 40 או 50 צול. כאן אפילו לא שמעו על זה ואנחנו במשבר של מים וכך גם החשמל שנופל כל הזמן. למה אני צריך לחיות במדינת עולם שלישי? זו המציאות שלנו. ההבדל הוא לא בשאלת זהותו של הפקיד שמולי אלא בראייה הכוללת".

שטף הדיבור של דמרי, הנתונים והדוגמאות שהוא מציג בזו אחר זו מסגירים בקלות את המצוקה עימה הוא מתמודד בהיעדר ריבונות, והוא ממשיך: "המועצה שלנו נחשבת חלק מהנגב ויש משרד שמטפל בנגב, אבל המשרד הזה מוציא קול קורא שבו נאמר שרשות שאינה בתחום הריבוני של מדינת ישראל לא יוכל לגשת לאותו קול קורא. המשמעות היא שבגלל הכיבוש אני מופלה לרעה והשכן שלי במרחק של חמישה קילומטרים ממני יכול לגשת לקול קורא גם אם מצבו הסוציואקונומי טוב בהרבה ממני. זה לא משנה ששמונים אחוזים מהאוכלוסייה שלי גרה בנגב, עובדת בנגב, נוסעת ללימודים בנגב וכו'. כל זה לא משנה. אני מופלה, ולא הזכרתי את הקרנות שלא עוברות את הקו הירוק משום שזה לא חלק ממדינת ישראל".

מפגשים שקטים עם ראשי חמולות ונכבדי כפרים

עמדתו של דמרי הקורא להחלת ריבונות בשלב ראשון על שטחי C אינה מתעלמת כלל ועיקר מנוכחותם של ערביי האזור הזה ומעמדם. הוא דווקא מתאר את רובם כשכנים טובים שמכירים ביתרונותיה של הריבונות הישראלית. "יש לי איתם קשרים מצוינים. יש לי איתם קשרי מסחר ודיבור, כולל עם אנשי אקדמיה ורפואה ומסחר שם, כולל אנשי דת. אין לנו שום בעיה. אנחנו שכנים. מתוך השכנות הזו יוצאים רק דברים טובים. בסופו של יום מעניין את התושב הערבי מה שמעניין את התושב היהודי, הפרנסה, החיים, הבריאות וההשכלה, ובכל מקום שנוכל לקיים שיתופי פעולה נבצע אותם. את הטיפול באנשים הרעים - ולא משנה כמה אחוזים הם מכלל האוכלוסייה - יבצע הצבא, אם זה להרוג מחבלים, אם זה לבצע מעצרים, להרוס תשתיות חמאס או כל פעולה נדרשת אחרת. את כל אלה נבצע בלי להתבלבל, אבל מי שמושיט אליי את היד כדי לקיים חיי שכנות הדדיים שיטיבו עם האוכלוסייה שלי אושיט לו יד ממקום של שלום".

וכאן מוסיף דמרי ומגלה: "אצלי ישבו במשרד הרבה מאוד מהאוכלוסייה הערבית שאומרים לי שאין להם אמון בממשלה הפלשתינית ומעוניינים להיות תושבים גם ללא זכויות אזרחיות, לקבל מעמד כמו של תושבי מזרח ירושלים. הם אומרים לי 'אנחנו יודעים להעריך את מה שממשלת ישראל נותנת. אנחנו לא רוצים לבחור אלא רוצים את המקצועיות והאחריות שלכם. אתם לא מושחתים ולא לוקחים כספים לכיסים. אנחנו רואים איך אתם מפתחים את הישובים שלכם ואנחנו רוצים את זה'".

להערכתו של דמרי אמירות מסוג זה מייצגות את מרבית ערביי יהודה ושומרון, גם אם הם חוששים לומר זאת בקול רם. "יהיה מעניין לעשות סקר, אבל להבנתי רובם חושבים כך. הערבים שאני פוגש מגיעים מקבוצות שונות וממקומות וישובים שונים. מחר אפגוש ראש חמולה ואתמול פגשתי ראש כפר, והכול בשושו, מתחת לפני השטח, כי הרש"פ תעשה הכול כדי לתקוע מקלות בגלגלים אם היא תדע מזה".

"אנחנו צריכים להיות מוכנים ליום שאחרי אבו מאזן, ואופציית הריבונות ואיזו מועצה משותפת יהודית ערבית שתטפל בפן האזרחי המשותף של האוכלוסייה, צריכה להילקח בחשבון. אנחנו נהנים מאותו חשמל, חיים מאותו אוויר ומאותה מערכת מים, מובילים את אותו ביוב, וסביב הדבר הזה ראוי לקיים שולחנות עגולים. זה צריך להיות החידוש ביום שאחרי אבו מאזן ואת זה אני עושה בשקט כבר היום".

בפעילותו הציבורית פוגש דמרי לא מעט אנשי שמאל, עיתונאים ומעצבי דעת קהל. כשהוא מספר להם על הדו קיום שהוא מיישם בפועל עם שכניו הערבים "הם פוקחים עיניים ולא מאמינים למה שהם שומעים. אני מספר על דו קיום אמיתי בין שכנים אבל האסימון לא נפל אצלם. הוא עוד ייפול. הם הרי לא מאמינים באמת בדו קיום".
 

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
אם לא נכניס יד לביוב העזתי נטבע בו
יהודית קצובר ונדיה מטר
14-02-2024
שליטה ישראלית ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה היא הכרח להבטחת ביטחונה של ישראל ולהגשמת מטרות המלחמה ארוכות הטווח. ניתן לעשות זאת גם בשלבים.
ריבונות - כתב עת מדיני
זהירות! מדינה פלשתינית בדרך
יהודית קצובר ונדיה מטר
09-02-2024
כאילו דבר לא קרה ממשיכים הלחצים הבינלאומיים להקמתה של מדינה פלשתינית בלב ישראל, בניגוד לעמדת הרוב המוחלט של אזרחי ישראל. לממשלת ישראל צריכה להיות תשובה ברורה ומעשית.
ריבונות - כתב עת מדיני
​עיתון הארץ מסרב לפרסם מודעה של תנועת הריבונות נגד מדינה פלשתינית
מערכת ריבונות
25-01-2024
מודעה של תנועת ריבונות עם נתונים מסקר שערכו לפיו 74% מאזרחי ישראל מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית - נפסלה לפרסום בעיתון הארץ. ריבונות: "עיתון הארץ מנסה להסתיר בכוח מקוראיו את ההתפקחות של אזרחי ישראל"
ריבונות - כתב עת מדיני
שרת המודיעין וחברת הקבינט בקריאה לעידוד הגירה מעזה: " פתחו את הדלת!"
מערכת ריבונות
16-01-2024
חברת הקבינט הביטחוני גילה גמליאל מצטרפת לקריאה לעידוד הגירה מרצון. "במקום לנתב את הכסף כדי לבנות את עזה מחדש - הקהילה הבינלאומית יכולה לממן ישוב מחדש של תושבי עזה ולעזור להם לבנות חיים חדשים במדינות המארחות החדשות"*
ריבונות - כתב עת מדיני
תמיכה גורפת בעידוד הגירה ונגד מדינה פלשתינית - הסקר
מערכת ריבונות
12-01-2024
בפניכם תוצאות הסקר שהציגה תנועת הריבונות בכנס לקחי המלחמה בעזה. דברו של העם ברור וחד משמעי: לא למדינה פלשתינית, כן לעידוד הגירה מרצועת עזה.
ריבונות - כתב עת מדיני
רוב דרמטי קורא לעידוד הגירת ערביי עזה
מערכת ריבונות
12-01-2024
מאות השתתפו בכנס לקחי המלחמה בעזה 'קץ לרעיון שתי המדינות' ועשרות אלפים נוספים צפו בו בשידור חי. מדינאים, פוליטיקאים, אנשי רוח ומעשה הציגו תובנות ולקחים סביר חזון הריבונות ועידוד הגירת ערביי הרצועה.
ריבונות - כתב עת מדיני
עלילת הדם על "אלימות המתנחלים" – השקרים, התעמולה, המניפולציות, הנתונים המנופחים
מערכת ריבונות
31-12-2023
וגם, ההיטפלות ל"אירועי חיכוך", כשפלסטינים מוציאים להורג יהודים # האופן המכוער שבו מודבקת למתיישבים אחריות לאירועים שהם קורבנותיהם # ולמה צה"ל מסרב לפרסם את פירוט האירועים ולא מאפשר לנו לשפוט בעצמנו.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות מציגה: תכנית עבודה - ינואר 2023-2024
מערכת ריבונות
26-12-2023
לא לשתי מדינות! רק שליטה וריבונות ישראל על ארץ ישראל כי זה שלנו! אסון המדינה הפלשתינית עומדת לפתחנו
ריבונות - כתב עת מדיני
​תפיסת ביטחון חדשה לישראל
מערכת ריבונות
26-12-2023
ישראל כולה התעוררה למציאות אחרת בשבת ההיא. קונצנזוס רחב מאוד סבור שחייבת להיות תשובת משקל משמעותית שמשדרת ניצחון. בפניכם מאמרו של קובי אלירז.
ריבונות - כתב עת מדיני
​פרופ' אלדד: לחיבוק האמריקאי תג מחיר יקר ומסוכן מאוד
מערכת ריבונות
18-12-2023
פרופ' אריה אלדד: נרדמנו בשמירה כי האמנו ששוחד לחמאס ישכיח ממנו את הרצון להרוג אותנו. שליטה צבאית ישראל בעזה היא הכרח.