לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

הונחה אבן הפינה ל'הצריף של גאולה'

גרשון אלינסון

במעמד אישי ציבור ושר ההתיישבות צחי הנגבי, ובברכת נשיא המדינה התקיים היום טקס הנחת אבן הפינה למבנה זיכרון והנצחה לדמותה של כלת פרס ישראל גאולה כהן ז"ל.

בברכת שורת אישים ובראשם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ובמעמד שר ההתיישבות צחי הנגבי, הונחה היום (חמישי) אבן הפינה למיזם הזיכרון וההנצחה 'הצריף של גאולה' לזכרה של כלת פרס ישראל גאולה כהן ז"ל, ממנהיגיו האידיאולוגיים והנחושים ביותר של מחנה הימין בישראל.
 
מיזם 'הצריף של גאולה' יכלול בתוכו מרכז מבקרים לזכרה של גאולה כהן ובו תערוכת מיצגים המספרים את סיפור חייה של גאולה כהן עוד מימיה במחתרת הלח"י ועד לימיה כפוליטיקאית, אשת רוח ותרבות ומנהיגה ציבורית בישראל, ספרייה ציונית, אולם הקרנות לסרטי תעודה הנוגעים לקורותיה של גאולה כהן וחדר מיוחד שישחזר את חדר השידור ממנה שידרה גאולה כהן את שידורי מחתרת הלח"י.


 
בברכתו המצולמת הזכיר נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את דבריו של נתן ילין מור כאשר בחר בגאולה להיות קריינית הרדיו המחתרתי וקבע כי קולה מביא רוח שבכוחה להכשיר לוחם לכל פעולה. "גאולה חלמה על מדינה יהודית, על עליה ועל יוצרים שיהפכו את החלום לשירת גאולה", אמר ריבלין וסיפר כי הוא עודו זוכר את קולה מהרדיו וקולה זה המשיך ללוות את העם בטוריה בעיתונות ובספריה "שנטעו בנו אופטימיות והתפעלות לנוכח האישה המיוחדת שלא היה לה כוח להיות עייפה".
 
הנשיא הזכיר את פועלה הפוליטי של גאולה כהן, יוזמת חוק ירושלים ומקדמת חוק הגולן וכמי שהקימה את ועדת הקליטה של הכנסת ופעלה להבאתם ארצה של בני עמנו מכל קצוות תבל. ריבלין הזכיר את דבריה של גאולה כהן עצמה כשסיפרה על תחושתה שעדיין מתחת לבגדיה היא לובשת חקי, "וגם אחרי כהונתה בכנסת המשיכה לשרת את העם בשדות התרבות והשירה. גאולה זכתה להוקרה בחייה ועתה הגיעה השעה לפעול להנצחתה".
 
השר הפורש זאב אלקין שיגר גם הוא את ברכתו בה קבע כי "אין מקום סמלי יותר מגבעת עוז וגאון" להנצחתה של גאולה כהן ש"הייתה משתתפת היום באירועי עוז וגאו"ן", קבע והביע תקווה ואמונה "שמבקרי הגבעה יבקרו בצריף וילמדו על חייה כמי שלימדה אותנו אהבת ארץ ישראל מה היא".
 
בנה של גאולה כהן, שר ההתיישבות צחי הנגבי, קבע גם הוא כי "אין דבר טבעי יותר מאשר הקמת הצריף של גאולה בהתיישבות בגוש עציון. כל הלהט, התשוקה והנכונות להקרבה, כל עצמת המאבקים שהיא ניהלה היו ממוקדים כאן, בלב הפועם של העם היהודי, ארץ אבות ואימהות, ערש התרבות, ההיסטוריה והשורשים של העם שלנו".


 
עוד הוסיף השר הנגבי וקבע כי "אין טבעי מכך שמי שהובילו את היוזמה להנציח את אמי הן שתי נשים שהיא כל כך אהבה, יהודית קצובר ונדיה מטר. לא תמיד הבנתי איך אישה שמוערצת על ידי עולם ומלואו מוצאת בעצמה כוח להריץ נשים אחרות, והיא העריצה את יהודית ונדיה מעבר לאהבה הגדולה. היא ראתה בהן את הסמל של ממשיכות דרכה ואף יותר מכך, כי הן הגשימו את מה שהיא, בגלל נסיבות, לא עשתה, להתיישב ולבנות לא רק בנאומים בכנסת ובמאמרים, אלא גם בחיי היומיום".
 
הנגבי הזכיר גם את תרומתה של אמו להקמתה של תנועת הריבונות: "אם היה משהו חשוב לאמי הוא שנשיג גם את הריבונות. היא הייתה למעשה ממקימות תנועת הריבונות גם כשאחרים ראו בשטח קלף מיקוח בדרך לשלום הנכסף. היא ידעה שחזרנו לכאן כי כאן הנשמה היתרה של העם היהודי".
 
בהתייחס לשמורת 'עוז וגאו"ן' בה יוקם 'הצריף של גאולה' אמר הנגבי: "אין טבעי מכך שדווקא בשמורת 'עוז וגאו"ן' יוקם הבית הזה. אייל גיל-עד ונפתלי נפלו על ארץ ישראל בגיל צעיר. גם אמי יכולה הייתה לשלם מחיר דומה בגיל דומה. בגיל 16 היא עזבה הכול ויצאה אל המחתרת, אל סכנת הגרדום שחבריה הלכו אליו בשירה ואל כדורי הבריטים שפגעו גם בה. הנצחתה מתחברת מאוד להנצחת הנערים".
 
יאיר שטרן, יו"ר העמותה להנצחת מורשת הלח"י, נשא גם הא דברי ברכה. "גאולה הייתה מנוע טורבו שעובד על הטורים הגבוהים ביותר", אמר בדברי ברכתו והזכיר את דברי גאולה כהן עצמה ולפיהם מאז יצאה בגיל 16 אל המחתרת לא שבה הביתה, "גאולה הייתה לוחמת בכל רמ"ח איבריה, בנאומיה בכתיבתה, בהפגנות ברחוב ובכנסת מילאה את הצו של יאיר 'כולנו גוייסנו לכל החיים משורה משחרר רק המוות'. היא ברחה פעמיים מהכלא הבריטי, תמיד הייתה לוחמת למען עם ישראל ותקומתו. אני מצדיע לה".


 
ראש המועצה המארחת, מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, סיפר על הקשר האישי עם דמותה של גאולה כהן עוד מהימים הראשונים לעלותו לארץ מברית המועצות. "אני אחת התוצאות של פעילותה", אמר נאמן בחיוך כשהוא מתכוון לפעילותה הציבורית האקטיבית והבלתי פוסקת להעלאת יהודי ברית המועצות ארצה.
 
בהקשר זה סיפר על אירוע קבלת הפנים לדב ביגון. "גאולה, כחברת כנסת, הייתה בין מקבלי פניו בשדה התעוה. הוא מגיע אליה והיא אומרת שגם היא הייתה במחתרת ותשעה חודשים ישבה בכלא. הוא בגיחוך אמר לה שהיא הייתה תשעה חודשים והוא ישב עשר שנים בכלא ובהגליות ומחנות ריכוז. גאולה ענתה לו 'כשאתה ישבת בכלא לא חשבת עליי, כשאני ישבתי בכלא חשבתי עליך'. בפנותו למובילות האירוע, יהודית קצובר ונדיה מטר, אמר נאמן: "נדיה ויהודית, במה שאתן עושות אתן חושבות עלינו ועל עתיד העם והארץ. החשיבה הזו שעוד לא השלמנו את גאולת המקום ואוהל הגאולה הופך לאוהל הריבונות".
 
ראש מועצת קריית ארבע חברון, אליהו ליבמן, בחר שלא להיות פופולארי, כהגדרתו, וקשר בין דמותה ופועלה של גאולה כהן לאירועי הימים האחרונים: "גאולה השאירה לנו מורשת. נחמד להיות נעים והיא אכן הייתה נעימה ומחייכת כפי שהכרתי אותה כילד בקרית ארבע חברון, אבל לה ולחבריה קראו 'כנופיית שטרן'. היא הלכה נגד הזרם. היא הלכה עם רוח אחרת בגבורה גדולה וללא האני הפרטי שלה. היא לא כתבה טוקבקים ולא עשתה שיימינג, אלא פעלה בעוז ובגאון נגד כל הסיכויים ובזכותה הרוח הזו קיימת, רוח נוער הגבעות, נוער ארץ ישראל, שמוכנים למסור את הנפש ולא נשארים בבתים עם סמארטפונים, כובשים עוד גבעה ועוד גבעה ולא עוברים לסדר היום כשיהודים נרצחים, לא עוברים לסדר היום מול המציאות הלא נורמאלית. דורשים להיות עם חופשי בארצנו ולחסל את האויב".
 
"המשפט הידוע אומר שטוב למות בעד ארצנו, אבל גאולה לימדה אותנו שטוב שאויבינו ייהרגו בעד ארצנו ואנחנו צריכים לחיות בגאווה יהודית. גאולה חיברה אותנו לאורי צבי גרינברג שכתב שיש אמת אחת וארץ נכבשת בדם ורק ארץ שנכבשת בדם שייכת לנו".


 
בהמשך האירוע התקיימו שני פאנלים בהנחיית העיתונאית מוריה קור. בפאנל הראשון סיפרו החוקרים ד"ר יצחק פס ויואב פולבר על קורותיה של גאולה כהן כפי שהם עולים ממחקרים שהם מנהלים בתקופה האחרונה. ד"ר פס ציין את אירוע השקת ספרה כנקודת הציון שהובילה את מנהיגי מפא"י לשנות את גישתם לאנשי המחתרות, להבין שיש בהם מנהיגות ויש מאוריהם סיפור שיש להכיר ולהתוודע אליו. פולבר הציג את דמותה כמנהיגה שגם אם התנצחה עם התנועות הפמיניסטיות ראתה באופייה של האישה כזה שבכוחו להוביל לקבלת החלטות ללא היסוס.
 
בפאנל השני סיפרו הרצל מקוב, יו"ר מרכז מורשת בגין, האלוף במיל' יוסי בן חנן וההוגה ואיש הרוח יהודה עציון על דמותה של גאולה כהן כפי שהכירו אותה באופן אישי. עציון סיפר על העליות לקרקע במוקדי ההתיישבות המתחדשת ביהודה ושומרון ועל היותה של גאולה כהן "בבחינת מסייעת ועוזרת, לא חברת גרעין אלא חברת כל הגרעינים, תמיד בכל כינוס ובשטח".
 
בדברים נוקבים טען עציון כי גאולה כהן החזיקה בקו אידיאולגי רציף הדגל בעליה והתיישבות עוד מימי המנדט, וכאשר זיהתה בממשלת ישראל הריבונית ריפיון בשני פרמטרים אלה התייצבה גם נגד השלטון הישראלי, "כשם שנאבקנו לפני קום המדינה יש להיאבק שהמדינה תעשה את תפקידה", אמר עציון ודבריו קוממו את הרצל מקוב שטען כי אמנם "אין ספק שלגאולה היה קו אחד משנות הארבעים ועד שנות האלפיים, אבל זה היה אחר לגמרי מהמאבק בין שלטון זר למאבק מול שלטון ישראל. ההשוואה ביניהם חוטאת למה שגאולה האמינה בו", קבע ועציון ביקש להגיב וציין כי אכן "יש ההבדל משמעותי בין מלחמה בנשק מול הבריטים לבין מלחמת התוכחה הפנימית".


 
במהלך האירוע הוקרן סרטון ובו ראיון קצר בו סיפרה גאולה כהן על יוזמתה להעלאת חוק ירושלים במליאת הכנסת ובו הביעה את תמיכתה הגורפת בפעילותה הציבורית וההסברתית של תנועת הריבונות בראשות קצובר ומטר.
 
בדברי נעילת האירוע סיפרה יהודית קצובר על הקמת תנועת הריבונות ומפגשי ההיערכות והחשיבה המשותפת על דרכה של התנועה בביתה של גאולה כהן עמוס הספרים, התמונות והמזכרות המציינות נקודות שונות לאורך חייה. עוד סיפרה על הדרכים בהם עודדה גאולה את רוחן בתקופות קשות. "היא קבעה שלתנועות חוץ פרלמנטאריות יש כוח רב. נחשבנו אז להזויות לגמרי וגאולה הרימה לנו את המורל גם כשהרוח נפלה. היה בה כוח מלכותי סמכותי וריבוני. היא הקרינה זאת בכל צעד. בכל מקום אהבו אותה והיללו אותה. הלהט שלה נכנס ללבבות. אי אפשר לעמוד בקצב שלה".
 
האירוע כולו, שהונחה על ידי יו"ר קבוצת 'בשבע' דודו סעדה, נחתם בטקס גילוי מגילת היסוד של 'הצריף של גאולה', בהנחת אבן הפינה, בשירת 'התקווה' ושירי הלח"י.
 


"אנו בעיצומו של משבר מנהיגותי קשה, ובתקופה קשה שכזו עלינו להציב זרקור על דמויות מופת כגאולה כהן ז"ל שביטאה בכל צעדיה הציבוריים את קורותיה של מדינת ישראל ואת האהבה והמסירות לארץ ישראל", אומרות קצובר ומטר. "גאולה הייתה לנו למופת באמונתה היוקדת בעתיד העם והארץ, באהבתה לארץ ישראל, בליבה המסור ובהבנתה את הדרך הנכונה לקידום מהלכים היסטוריים בזירה הציבורית והפוליטית. עצותיה וחזונה היו לנו למגדלור מנהיגותי החסר כל כך בימים אלה".
 
"עם ישראל כולו חב לגאולה חוב אדיר של כבוד, הוקרה, הערכה והנצחה, אך לא רק למען כבודה של גאולה עצמה, אלא גם למען דור העתיד, החוליה הבאה בשרשרת החזון הציוני, שיכיר את פועלה וידבק ברוחה ובאהבתה נטולת הפשרות למולדת", דברי השתיים.

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

24-12-2020

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
כשאין ריבונות אין ואקום. הרש"פ מעצימה את ההשתלטות בשטח
מערכת ריבונות
17-09-2021
גרמניה תעביר 100 מיליון אירו לפרויקטים של הרש"פ גם בשטחי C. שוב מתברר שאין וואקום מדיני. בהיעדר ריבונות מתחזקים הכרסום וההשתלטות הערבית על השטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
עלון הנוער - ראש השנה תשפ"ב
מערכת ריבונות
09-09-2021
לקראת ראש השנה תשפ"ב הפיקו חברי נוער הריבונות עלון מיוחד. צפו, קיראו ודפדפו. שירה הנוער.
ריבונות - כתב עת מדיני
מידעון ריבונות מס' 72
מערכת ריבונות
05-09-2021
בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 72 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ריבונות - כתב עת מדיני
סיכום אירועי תשפ"א בתמונות
מערכת ריבונות
05-09-2021
קבלו הצצה מצולמת לכמה מהאירועים שליוו את תנועת הריבונות בשנת תשפ"א. בתנועה כבר נערכים לאירועי השנה הבאה.
ריבונות - כתב עת מדיני
מידעון ריבונות מס' 71
מערכת ריבונות
27-08-2021
בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 71 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ריבונות - כתב עת מדיני
האמצע האמתי הוא ריבונות
יהודית קצובר ונדיה מטר
26-08-2021
ראש הממשלה מחפש את האמצע המדיני בין ימין ושמאל. המציאות מוכיחה שהוא לא ימצא אותו בגניזת ערכים ובקיפול דגלים אידיאולוגיים.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות לבנט: שמור על שלמות הארץ
מערכת ריבונות
24-08-2021
במכתב לראש הממשלה ימים טרם צאתו לארה"ב קוראת לו תנועת הריבונות לעמוד איתן מול הלחצים המדיניים הצפויים ולקדם את החזון המדיני בו האמין, חזון הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
מידעון ריבונות מס' 70
מערכת ריבונות
20-08-2021
בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 70 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ריבונות - כתב עת מדיני
מידעון ריבונות מס' 69
מערכת ריבונות
13-08-2021
בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 69 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ריבונות - כתב עת מדיני
אמת אחת ולא שתיים, אין שתי ירושלים (אצ"ג)
יהודית קצובר ונדיה מטר
10-08-2021
כשמדובר בצדק ההיסטורי של העם היהודי אין מקום לנרטיבים זרים. ירושלים אחת והיא שייכת רק לעם היהודי. עלינו להיאבק בתכנית האמריקאית לחלוקה בפועל של העיר.