שומרי החומות בלוד – ימי הפרעות במבט מהשטח

עשרות פעילי תנועת הריבונות ביקרו בלוד, שם נחשפו לפרטי האירועים הקשים שליוו את תושביה היהודיים של העיר בפרעות תרפ"א. הצתות, פוגרומים וירי אל הבתים מול אזלת יד שלטונית.

מערכת ריבונות
29-03-2022

תנועת הריבונות ממשיכה בסדרת סיורי הפעילים ברחבי הארץ להיכרות עם אתגרי המשילות והריבונות באזורים שונים בישראל. הסיור האחרון שקיימה התנועה לעשרות מפעיליה ותומכיה התקיים בעיר לוד.
 
הסיור בהובלתו והדרכתו של בנימין פורייס, תושב לוד וחבר הגרעין התורני שבעיר מזה כעשור, החל באתר חאן אל חילו שנבנה בתקופה העותומאנית ושימש לאורך התקופות השונות את הולכי הדרכים בציר התנועה המרכזי עליו ממוקמת העיר.
 
בנקודה זו סיפר פורייס על עברה הקדום של העיר שבתקופה שאחרי חורבן הבית השני נחשבה שנייה לירושלים ובה נמצאו מרבית חכמי התקופה. בהקשר זה הזכיר את רבי עקיבא העוצר בלוד את זוגות העדים העושים דרכם לירושלים להעיד על ראשית החודש. כך גם מתועדת פעילותם של רבי טרפון ואחרים. גם הפסיקה לפיה רק על שלוש עבירות מצווה אדם ליהרג ולא לעבור התקבעה בלוד, ככל הנראה כמוקד של רוב מניין ובניין של חכמי ישראל בתקופה ההיא.
 
עוד סיפר על חפירות ארכיאולוגיות שהחלו בעיר בימים אלה ובהן ממצאים מהתקופה הרומית. זאת לבד מהפסיפס המפואר ביותר בארץ שנחשף בלוד. מדובר בפסיפס מהתקופה הביזנטית שיוצג במוזיאון שייפתח בעוד כמה חודשים לאחר שהוצג במקומות מובילים ברחבי העולם.
 
משם עבר הסיור אל מפגש שלוש הדתות, הנקודה בה החלו הפרעות בעיר. במקום נמצאים מסגד אל עומרי המתוארך ל-1200 לספירה, כנסיית סנט ג'ורג' הביזנטית ובית כנסת מוקף גדר וגדר תיל. ביום ירושלים הגיעו לחברי הגרעין שקיימו אז ריקודגלים משלהם הודעה על הפגנה ערבית, אך לא כזו שאמורה הייתה להצית תבערה בעיר כולה, אלא שמהר מאוד יצאה ההפגנה משליטה, דגל ישראל הורד והועלה במקומו דגל אשף. כוחות המשטרה שהגיעו למקום החלו סופגים אבנים מכל עבר וכאשר עלה בידיה לפזר את ההפגנה התפזרו המפגינים לרחבי השכונה כשהם מציתים כלי רכב של יהודים. מי שזיהה את כלי הרכב ככאלה היו שכיניהם של אותם יהודים.
 
בהמשך, מספר פורייס פרצו המתפרעים למתחם המכינה שתלמידיה היו אז בירושלים, הציתו אותה והרסו מכל הבא ליד. תושביה היהודיים של השכונה מצאו את עצמם נצורים. מאוחר יותר הם בכוחות עצמם מכבים את האש. בדבריו הדגיש פורייס כי הקמפיין הזכור נגד הגרעינים התורניים והצגתם כמלבי האש החל מאוחר יותר כשהוא מתוזמר היטב בידי ארגוני שמאל. זאת לאחר שבימים הראשונים של הפרעות הייתה ברורה לכל השתלשלות האירועים.
 
פורייס גולל בפני משתתפי הסיור את קורותיה של העיר ממלחמת השחרור והכניעה בתוך שעה לג'יפים אותם הוביל משה דיין. יום למחרת נכנסו לעיר שריוניות ירדניות שעוררו מרד ערבי שהחל בירי מאסיבי על חייליו של דיין ובסופו של קרב פונתה העיר מארבעים אלף תושביה הערבים לבד ממאות בודדות שנותרו בה. בידי ארגוני שמאל מתויג האירוע כטבח שבוצע בערביי העיר.
 
שנים לאחר מכן מאוכלסות בעיר אוכלוסיות קשות יום, עולים, וותיקים ומאוחר יותר גם משת"פים. היהודים שיש באפשרותם נוטשים את העיר והיא נקלעת למשבר סוציואקונומי של ממש. מספרם של ערביי העיר גאה והנטישה היהודית נמשכה. פורייס הציג דוגמאות ההשלכות המעשיות כבתי ספר יהודים שהפכו לערבים, בתי כנסת שננטשו ועוד. היהודים שנותרו התמודדו עם פשיעה, סמים, ירי מהשכונות הערביות ועוד.
 
אל המציאות הזו נכנסו משפחות הגרעין התורני שהיה לגדול שבגרעינים. כיום הוא כולל כשמונים משפחות ו-150 סטודנטים הרואים כיעד ומשימה את השבת צביונה היהודי של העיר.
 
הסיור המשיך למתחם המכינה הצבאית שהוצת בפרעות. פורייס סיפר את קורות ימי הפרעות בהם בין השאר הוצתה תחנת המשטרה, אבנים יודו ובמהלך תגובת המשטרה נהרג אחד הפורעים מירי. לתושבים היה ברור שתהיה תגובת המשך, ואכן בהלוויה שהחלה בנקודת מפגש הדתות התכנסו כאלפיים מפגינים בקריאות חמאסיות, רגימת כוחות המשטרה, הצתת מצלמות אבטחה וכל סממן ריבוני שנקרא בדרכם. יהודי השכונות המעורבות בעיר מצאו עצמם נצורים בעוד המשטרה נמנעת מתגובה, ככל הנראה מתוך מגמה שלא לבוא לידי חיכוך שיסלים את האווירה בעיר.
 
במקביל לירי הטילים מרצועת עזה לעבר אזור המרכז נותק החשמל בשכונות והחשש בבתי המשפחות היה כבד. חלקן החלו לעזוב, אך ללא הודעה מוקדמת הגיעה למקום קבוצת המתנדבים מיצהר. ללא נשק התפרסו המתנדבים בשכונה, התחברו לקבוצת הקשר השכונתית ונשלחו למשימות סיוע ונוכחות בבתים שנעזבו לאחר שכמה מהם הוצתו ונבזזו.
 
בליל הפרעות השלישי החלו ערביי השכונות לשלוף את כלי הנשק הבלתי חוקיים שבידיהם ופתחו בירי מהחלונות לעבר בתי היהודים. בנס, מספר פורייס, נפצעו רק שבעה באורח קל יחסית. גם בשלב זה המשטרה אינה מתערבת. הירי והמהומות נפסקים באחת רק לאחר שכוח בפיקודו של מפקד מג"ב איו"ש שהובא לתגבר ירה ופגע ברגלו של אחד הפורעים.
 
בהמשך הסיור ביקרו המשתתפים בבית משפחת דנין שהוצת על ידי הפורעים שניסו לשבור את הדלת ומשלא הצליחו הכו בקיר בפטיש 5 קילו, פערו בו חור, נכנסו והבעירו את הדירה כולה. בני המשפחה, שלא היו במקום בשעת האירוע, לא שבו אליו עד היום.


 
משם המשיך הסיור לבית הכנסת 'דוסא' שהיה בית נטוש אליו הגיע דוסא נג'אח, עולה מטוניס שלאחר מחלת ילדיו החליט להפוך חלק מביתו לבית כנסת. פורייס סיפר את קורותיו של בית הכנסת שננטש ונבנה מחדש על ידי בתו של דוסא, מזל, אותה פגשו משתתפי הסיור במקום. בפרעות האחרונות הציתו ערביי העיר את בית הכנסת ובמענה הוחלט להרחיב אותו. קבלן ומתנדבים מהשומרון שיפצו שיקמו והרחיבו את בית הכנסת בתוך 48 שעות עבודה מאומצת.
 
על החורבן בבית הכנסת סיפרה מזל אודות ספרי הקודש העתיקים שהיו לאביה המנוח אך הפורעים חתכו אותם לפיסות זעירות שפוזרו בכל השכונה הערבית. "מה שלא קרה באירופה קרה במרכז הארץ".
 
הסיור נחתם בפגישה עם מנכ"ל עיריית לוד, אהרון אטיאס, סיפר על האתגרים המורכבים המלווים את עבודתו היומיומית שיכולה בכל רגע נתון להיקטע בשל אירוע כזה או אחר. קטטה בין תלמידים יכולה להפוך ברגע לריב חמולות בו נקטל בן חמולה אחת על ידי חמולה יריבה. "נושא הביטחון והאלימות הוא פס הקול של ניהול העיר בכל יום כל היום, אבל זה לא מכופף אתנו. אלה האתגרים שלנו. העיר לוד מאוד מרתקת".
 
אטיאס שהקים וניהל את הגרעין התורני לפני כהונתו כמנכ"ל העיריה, רואה כיעד את שיפור פני העיר לכלל החברות שבה מתוך מגמה שמגורים בה לא יהוו יעד אידיאולוגי אלא שגרה של בחירה בשירותים עירוניים טובים, חינוך ואיכות חיים. "יש בנו תחושה של אתגרים תמידיים שמוציאים מאיתנו את הטוב ביותר. במהלך מאורעות תרפ"א שוחחתי עם אנשי הג'וינט בארה"ב ואמרתי להם שבשיחה עם הג'וינט: כדי לנצח אנחנו צריכים לדעת שאנחנו לא לבד ושיהודי העולם איתנו. בנוסף, אמרתי להם שאנחנו מבינים שמה שקרה כאן היה על הגב שלנו, אבל הוא אות השכמה ליהודי עולם כולו. אנחנו כאן בשם יהדות העולם ולא בשם העיר או השכונה. מליל הבדולח ועד פרעות מאי לא היה אירוע שבו פגעו בכל כך הרבה בתי כנסת בבת אחת".
 
בדבריו התייחס אטיאס לקו הדק שבין הפלילי והאזרחי לבין הלאומני והלאומי, אירועים שגולשים מכאן לכאן או נתונים לפרשנות משתנה ומצריכים פתרונות של ממש אך כאלה שלא יתסיסו את העיר. עוד סיפר על שיחות עם צעירי העיר, שכבת גיל שהפיקה את מובילי הפרעות, ולטענתם הצתת התבערה התחוללה כי סיפורם הלאומי-פלשתיני אינו מסופר בבתי הספר, גם לא במקביל לסיפור הישראלי. גם עם טיעונים מסוג זה הוא נאלץ להתמודד ולחפש מענה, כמו גם פתרונות מרגיעים לשעות הערב והלילה בחודש הרמאדן המתקרב. כל אלה הם חלק מהאחריות הריבונית של נציג הרשות, נציג הממשלה הישראלית בעיר מאתגרת כמו לוד.
 
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את הביקור המרתק ומציינות כי לצד הבנת המורכבות שבניהול עיר בה אוכלוסייה מוסלמית רבה כל כך, מתחדדת ההבנה שהמאבק על עתידה של ישראל לא הסתיים. "המשימה הראשונה שצריכה להעסיק אותנו היא השבת תודעת השייכות של עם ישראל לארץ ישראל. בני נוער וצעירים יוצא מערכת החינוך רואים בישראל מדינה ככל המדינות ואת שייכותם לארץ ישראל שווה לשייכותו של המוסלמי, המהגר או הזר המתגורר בה. כשהצדק ההיסטורי אינו ברור לנו ולמנהיגינו מתגלה חולשת עמידתנו גם מול גלי טרור ואלימות. הריבונות והמשילות הישראלית נדחקת לאחור. תושבי לוד והערים המעורבות ספגו את אזלת היד השלטונית שמקורה הוא הכרסום המתמשך בצדקת דרכו של העם היהודי".
 
עוד מוסיפות השתיים ומציינות כי הסיור ודבריהם המאלפים של הדוברים מחייבים מחשבה מעמיקה יותר על הדרך הנכונה היעילה והמהותית בה יכולה וצריכה מדינת ישראל ליישם את משילותה וריבונותה.
 

בית הכנסת דוסא
בית הכנסת דוסא

בחאן אל חילו

בכיכר שלוש הדתות
כיכר שלוש הדתות

בית משפחת דנין
בית משפחת דנין

זעזוע בבית דנין
זעזוע בבית דנין

במתחם המכינה
במתחם המכינה

עיר מורכבת
עיר מורכבת

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
בקעת הירדן – מנעולה של ארץ ישראל!
מערכת ריבונות
10-04-2024
פעילי תנועת הריבונות חברו לאירוע לציון יום י' בניסן, יום חציית בני ישראל את הירדן. הקריאה מתחזקת: ריבונות ישראל על בקעת הירדן היא הכרח.
ריבונות - כתב עת מדיני
הוגשה הצעת חוק הריבונות בבקעת הירדן
מערכת ריבונות
08-04-2024
יו"ר שדולת הריבונות בבקעת הירדן, ח"כ אילוז, מוביל יחד עם קבוצת חברי כנסת הצעת חוק להחלת ריבונות ישראל על בקעת ירדן שתיכנס לתוקפה במלאת שנה לטבח השבעה באוקטובר.
ריבונות - כתב עת מדיני
מקדימים תרופה למכה - ריבונות בבקעה
מערכת ריבונות
05-04-2024
מול תכניותיה של איראן לשלוח זרוע מאיימת ואכזרית לישראל ממזרח, על ממשלת ישראל לנקוט בצעד ההכרחי של החלת ריבונותה בבקעת הירדן.
ריבונות - כתב עת מדיני
במקום ריבונות אזלת יד ואדישות מול השתלטות ערבית על אדמותינו
מערכת ריבונות
15-03-2024
ראש מועצת בקעת הירדן מבקר את מדיניות האדישות השלטונית והריבונית של ישראל מול השתלטות ערבית על אדמות מדינה במימון וסיוע אירופי: דרושות אכיפה וריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
זה כן העיתוי הנכון
יהודית קצובר ונדיה מטר
13-03-2024
ההכרה באסון המדינה הפלשתינית ברורה כיום גם בשמאל, אך שאלת העיתוי להחלת הריבונות עדיין מרתיעה רבים. האמת הפוכה. כעת הזדמנות ליזום שינוי כללי משחק.
ריבונות - כתב עת מדיני
תכניתו המדינית של השגריר פרידמן: ריבונות ישראלית על יהודה שומרון ובקעת הירדן
מערכת ריבונות
03-03-2024
בראיון שהעניק ל-JNS פורס שריר ארה"ב לשעבר, דיויד פרידמן, את פרטי תכניתו המדינית ליציבת אזורית וביטחון כאשר גולת הכותרת שבה היא החלת ריבונות ישראלית מלאה.
ריבונות - כתב עת מדיני
אם לא נכניס יד לביוב העזתי נטבע בו
יהודית קצובר ונדיה מטר
14-02-2024
שליטה ישראלית ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה היא הכרח להבטחת ביטחונה של ישראל ולהגשמת מטרות המלחמה ארוכות הטווח. ניתן לעשות זאת גם בשלבים.
ריבונות - כתב עת מדיני
זהירות! מדינה פלשתינית בדרך
יהודית קצובר ונדיה מטר
09-02-2024
כאילו דבר לא קרה ממשיכים הלחצים הבינלאומיים להקמתה של מדינה פלשתינית בלב ישראל, בניגוד לעמדת הרוב המוחלט של אזרחי ישראל. לממשלת ישראל צריכה להיות תשובה ברורה ומעשית.
ריבונות - כתב עת מדיני
​עיתון הארץ מסרב לפרסם מודעה של תנועת הריבונות נגד מדינה פלשתינית
מערכת ריבונות
25-01-2024
מודעה של תנועת ריבונות עם נתונים מסקר שערכו לפיו 74% מאזרחי ישראל מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית - נפסלה לפרסום בעיתון הארץ. ריבונות: "עיתון הארץ מנסה להסתיר בכוח מקוראיו את ההתפקחות של אזרחי ישראל"
ריבונות - כתב עת מדיני
שרת המודיעין וחברת הקבינט בקריאה לעידוד הגירה מעזה: " פתחו את הדלת!"
מערכת ריבונות
16-01-2024
חברת הקבינט הביטחוני גילה גמליאל מצטרפת לקריאה לעידוד הגירה מרצון. "במקום לנתב את הכסף כדי לבנות את עזה מחדש - הקהילה הבינלאומית יכולה לממן ישוב מחדש של תושבי עזה ולעזור להם לבנות חיים חדשים במדינות המארחות החדשות"*