סמינריון הקיץ של נוער הריבונות נפתח בביקור במתחם המיועד להקמת שכונה חדשה בעטרות שבצפון ירושלים, בהיכרות עם עברו היהודי של המקום ועם התכניות לעתיד.
את סמינריון הקיץ של תנועת נוער הריבונות פתחו עשרות חברי התנועה בצעדה קצרה לעבר משרד ראש הממשלה כשהם נושאים שלטים הקוראים להחלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון.
בתום הצעדה הקצרה יצאו משתתפי הסמינריון למתחם שדה התעופה הנטוש בעטרות שבצפון ירושלים, מתחם המיועד להקמתה של שכונה ובה 9,000 יחידות דיור. המשתתפים פגשו במקום שלושה ממקדמי המיזם במועצת העיר ומחוצה לה, ואלה סיפרו על ההיסטוריה היהודית של המקום ועל התכניות לעתיד.
בני שפרן, אזרח בעל חזון שנטל על עצמו את המאבק להקמת השכונה, סיפר לעשרות משתתפי הסמינריון מעט מהמהלכים הפוליטיים שנרקמו מאחורי הקלעים על מנת להביא לאישור בניית השכונה בתקופה בה הופעלו על ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לחצים דיפלומטיים אדירים שלא לבנות שכונה על שטח אותו ראו ברש"פ כמיועד לשדה תעופה מרכזי עבורם. גם בהקשר זה הובילה גרמניה את הלחצים על ממשלת ישראל.
שפרן תיאר את חשיבותו האסטרטגית של המקום בלב אזור ערבי צפוף כאשר בכפר עאקב הסמוך כ-120 אלף ערבים ומיד לאחריו העיר רמאללה שבה ובסביבותיה כ-400 אלף איש. מציאות זו יוצרת חגורת חנק הבולמת את התפתחות העיר מצפון.
התהפוכות הפוליטיות של השנים האחרונות, מספר שפרן, הובילו לסדרת מגעים פוליטיים שעברו דרך חבר הכנסת מיקי זוהר, מקורבו של נתניהו, במגמה להביא לעסקה פוליטית שבה תסיר 'עצמה יהודית' את התמודדותה חסרת הסיכוי אך זו שעלולה הייתה להביא לאבדן למעלה מעשרים אלף קולות.
ההצעה שהועברה דרך חבר הכנסת זוהר הייתה בניה בשכונת גבעת המטוס שבדרום העיר בתמורה לפרישה. בפגישה בביתו של הרב דב ליאור הוצגו מפות ברוח דבריו של משה מרחביה, האחראי על הבניה באזור יהודה ושומרון שקבע כי אמנם הבנייה בגבעת המטוס חשובה, אך חשובה מכך הבנייה בעטרות, דווקא משום שגם אהוד אולמרט ייעד את המקום כשדה תעופה לפלשתינים. דונלד טראמפ, מציין שפרן, ראה במקום כמיועד לשליטה משותפת לישראל ולפלשתינים.
המהלכים הפוליטיים ידעו עליות ומורדות, ביוזמתו של שפרן הובאו למקום מעצבי דעת קהל, פוליטיקאים ואנשי ציבור שנחשפו לסיפור ההיסטורי של המקום ויצרו מנוף לחץ שהוביל לאישורה העקרוני של תכנית הבניה שהועברה לאישורי הוועדות המקומיות והמחוזיות.
שפרן סיפר בתמצית על ההיסטוריה היהודית של השכונה שהוקמה שמושב על אדמות שנרכשו בידי יהודים, ובהם גם לוי אשכול וברל כצנלסון. בשנת 1921' עם כניסתם לארץ ישראל החליטו הבריטים להקים בצמוד לשכונה שדה תעופה שבמרוצת השנים היה לנקודת ציון משמעותית עבור בכירי המנדט ואורחיהם.
בסיפור קורותיו של המקום ציין שפרן כי ההחלטה על נטישת שדה התעופה בשנת 2000 הגיעה בעקבות ירי של כדור בודד שפגע בבניין הטרמינל. בשל פגיעה זו נאלצו מטוסים להקיף את המקום והדרך מכאן ועד ההחלטה על עזיבת המקום הייתה קצרה.
את הרחבת סיפור ההיסטוריה היהודית של השכונה מראשיתה דרך נטישתה במלחמת העצמאות ובהמשך סיפורו של שדה התעופה עד נטישתו, שמעו משתתפי הסמינריון מיוסי שפנייר, מרצה ומומחה להיסטוריה של עטרות, שקבע כבר בפתח דבריו כי "נעשה עוול לצפון ירושלים בהיסטוריה של עם ישראל".
שפנייר ציין כי המושב עטרות היה קיים למעלה משלושים שנה, הכפר נווה יעקב הסמוך היה צעיר ממנו בחמש שנים. זאת בעוד ארבעת קיבוצי גוש עציון, שסיפורם מוכר הרבה יותר, היו קיימים כחמש שנים. "כולם מכירים את מפקד הל''ה ולעומת זאת מבצע שמואל לא ידוע למרות שנפלו בו 16 חיילים. דיבור על ריבונות מחייב את ידיעת ההיסטוריה של המקום. חשוב לדעת שרק לפני 75 שנים הייתה בעטרות נוכחות יהודית לפני כל נוכחות ערבית".
עוד ציין שפנייר כי בכל יישובי עוטף ירושלים, מעטרות ונווה יעקב בצפון, דרך קיבוץ בית הערבה במזרח, גוש עציון שבדרום והר טוב שבמערב, חיו פחות מאלפיים יהודים ערב פרוץ מלחמת העצמאות, ובתומה של המלחמה היו בהם לא יותר מ-500 יהודים.
שפנייר סיפר כי מתכנן המושב, ריכרד קאופמן, הגיע לתכנונו חודשים לאחר שתכנן את נהלל, ואכן במבט מעל על מבנה המושב ניתן לראות גם בו דרך טבעתית ומאחורי בתי התושבים מספר חלקות חקלאיות, מתווה דומה לזה של נהלל. כאשר החליטו הבריטים על הקמתו של שדה התעופה חיו במושב כארבעים משפחות שחלק מהוויי החיים של ילדיהם היה ריצה אל מטוסים שמדי פעם שקעו בבוץ.
"מדובר באדמות שנרכשו במחיר מלא על ידי יהודים ומי שהגיע להתיישב רכש את האדמה", מדגיש שפנייר בסיפור קורות המקום. "לא היה להם מים. נבנתה בריכת מים שאם לא התמלאה היו צריכים לקנות מערביי רמאללה חביות מים בכל יום כדי למלא בורות מים. כך חיו עשר שנים. לתושבים היו מטעי עצי פרי ורפת של פרות הולנדיות שהפיקו חלב. הם מכרו חלב לירושלים תוך התמודדות עם מחירי שוק זולים של ערבים. באין אמצעי קירור נדרש שיווק מהיר של החלב ולכן הם מתחברים לקרית ענבים ומקימים יחד מאוחר יותר את תנובה ירושלים".
אחד התושבים, מספר שפנייר הוא שבתאי לוז'ינסקי שלאחר שמונה שנות חיי חקלאות יחד עם משפחתו חש שלא די בכך ועליו לצאת לסייע לילדים יהודים פליטי המלחמה באירופה. לוז'ינסקי יצא למחנות הפליטים באיטליה על מנת להכשיר נערים ונערות לעבודה חקלאית בארץ ישראל. הוא נהרג בדרך בין שני מחנות פליטים באיטליה. להנצחת שמו נקראה ספינת מעפילים ששמה המקורי הוא סוזנה, שם שהיה ההשראה לשיר המוכר שושנה.
לוז'ינסקי נקבר באיטליה ובהמשך הועלה לקבורה בקבר האחים של בית העלמין בעטרות בחורשה הסמוכה לטרמינל.
ביום ד' אייר תש"ח נפל גוש עציון ולנפילה זו הייתה השלכה דרמטית על עתיד מושב עטרות. שפנייר מוסיף ומספר על אירועי הימים ההם: ביום ה' הכרזת המדינה. הנציב הבריטי האחרון נסע מארמון הנציב לטרמינל בעטרות, משם טס לחיפה, שם עלה על ספינה ובה הצדיע את ההצדעה הבריטית באחרונה בארץ ישראל. המנדט הבריטי מסתיים.
בעוד מטוסו ממריא השתלטו אנשי עטרות על מבנה הטרמינל ודיווחו בקשר 'יש לנו שדה תעופה'. הם מבקשים חיילים לשמור על המבנה אך מופתעים לקבל בשעה שש אחר הצהרים פקודה לנטוש את המקום. בן גוריון חשש מנפילה נוספת כדוגמת זו של גוש עציון גם בצפונה של ירושלים.
התושבים מקבלים את הדין, משאירים אורות בבתים על מנת שלא לחשוף לשכנים הערבים את דבר הנטישה ויוצאים למסע ליילי ממזרח לא-רם ומשם לכפר נווה יעקב. הם מתקבלים על ידי תושבי נווה יעקוב ונותרים שם במשך יומיים, בהם ביום ו' באייר הם צופים אל השכונה שהותירו מאחור ורואים את בתיהם עולים באש. היום ח' באייר יוצאת שיירה של 150 איש מעטרות ונווה יעקב לבית החולים הר הצופים. המושב והכפר נהרסו עד היסוד.
דובר נוסף בחלק זה של הסמינריון הוא יוסף שפייזר, חבר מועצת העיר, ממקדמי מיזם השכונה החדשה במסדרונות העירייה, שהסביר את חשיבותה לעתיד העיר לצד היותה ביטוי לצדק היסטורי הכרחי אחרי גירושם של יהודי עטרות והרס בתיהם.
"רוב העוזבים את ירושלים הם יהודים בגלל מחירי הדיור ועוברים לישובים ולערים החרדיות", אמר וציין כי כיום 38 אחוזים מתושבי העיר הם ערבים שנשארים בה כדי להישאר עם תעודת זהות ישראלית. "כך קמות מפלצות אורבניות כמו כפר עאקב שהוא השכונה הגדולה בישראל. כל גורדי השחקים בשכונה לא חוקיים", קבע שפייזר. "ישראל והעירייה לא מצליחות לשלוט. פח''ע, סמים, פשע וכו' והעירייה לא נכנסת. יש כאוס. עאקב שועפת וענאתה בצפון העיר ללא משילות וללא כניסת יהודים, בתי הספר ללא שליטה על תכנים והסתה", אמר והזכיר את האירוע שהתרחש באחרונה ובו נספה ילד מתושבי הכפר עאקב בדליקה אליה לא ניתן היה להגיע עם כוחות חירום וחילוץ, גם זאת בשל הבניה הבלתי מוסדרת שבמקום.
שפייזר תיאר את מצוקת הדיור היהודי בעיר כאשר העיר הופכת מכותרת כמעט מכל עבריה והשכונה בעטרות מהווה כמעט עתודת הקרקע היחידה שתוכל להביא לירידת מחירי הדיור בעיר והשארת הדור הצעיר בה, לצד חשיבותה כבולמת רצף בניה ערבי המאיים על צפון ירושלים.
"בעירייה משתדלים להקים את הבנייה. המיזם הגיע לוועדה מקומית, שם הוא אושר ברוב קולות ובברכה של ראש העירייה ויו''ר האופוזיציה. לאחר מכן הוא עלה לוועדה מחוזית מתוך ביטחון שהוא יעבור, אבל שם נעשה תרגיל", אמר שפייזר. "הוועדה אמרה שאם יתקבל תסקיר איכות סביבה המיזם יאושר, אבל משרד הגנת הסביבה מוחזק בידי מר"צ והתסקיר תקוע שם".
בנקודה זו ביקש את רשות הדיבור בני שפרן שביקש למתן את הדברים וטען כי לא מדובר בהכרח בתרגיל ואכן יש סוגיות איכות סביבה שצריכות להיבדק ובהן מחצבות סמוכות ועוד. לדבריו אולי מדובר בתרגיל, אך בפועל משרד השיכון, האחראי על הבדיקות, אכן מבצע אותם. "הבדיקות צריכות להיות גם בקיץ וגם בחורף כך שרק בעוד חצי שנה או שנה יהיה אפשר לאשר", סיפר.
שפייזר ושפרן הסכימו ביניהם על הצורך לשמר את סוגיית אישור השכונה בכותרות, ואת זאת ניתן לעשות במגעים בלתי פוסקים עם אנשי ציבור, פוליטיקאים, עיתונאים, רבנים והיכרות של הרחוב הישראלי עם ההיסטוריה היהודית של המקום שפוליטיקאים רבים מעדיפים שלא לעסוק בו בהיעדר לחץ ציבורי של ממש.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מדגישות את חשיבות השיבה היהודית לאדמות עטרות כשילוב הכרחי של אקט ציוני מעשי המחזיר את מדינת ישראל לתנופה חלוצית יחד עם צעד מוסרי מתבקש של החזרת יהודים לאדמות שנרכשו על ידי העם היהודי, ובנוסף חיזוק דמוגרפי יהודי קריטי לעתידה של העיר. "ירושלים עלולה לאבד את צביונה היהודי במידה ולא יתבצעו צעדים קריטיים כדוגמת הבנייה בעטרות, הפשרת שטחיE-1 לבנייה נוספת ומעל הכול הקמתו של מיזם 'ירושלים רבתי' שיוסיף לעיר עוד כמאתיים אלף יהודים ממעלה אדומים, גוש עציון גבעת זאב ועוד תחת עיריית גג אחת. נוער הריבונות מתוודע למצוקתה של ירושלים וכחלק ממשימות הגשמת חזון הריבונות על הארץ כולה, הנוער מוביל ויוביל הסברה אפקטיבית ברחבי הארץ כולה, תנופה תודעתית למהפכת הריבונות".