יזמי נדל"ן מבינים: ביו"ש מחכה הפתרון

אלפי יזמי נדל"ן השתתפו בכנס 'עיר הנדל"ן', שם נחשפו לפוטנציאל האדיר לבנייה הממתין ביהודה ושומרון ולהשלכות הדרמטיות של בניה זו על מחירי הנדל"ן בארץ כולה.

מערכת ריבונות
11-12-2022

ההבנה שבשטחי יהודה ושומרון גלום הפתרון למצוקת הדיור ולהוזלת מחירי הדיור תופס תאוצה, ובכנס 'עיר הנדל"ן' שהתקיים באילת בהובלת מרכז הבניה הישראלי התקיימו שלושה מושבים שעסקו בסוגיה זו. מומחים ויזמי נדל"ן התכנסו למושבים הללו שזכו להתעניינות רבה.
  
בכנס השתתפו ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, שהציגו במושב של קבוצת "בשבע" את עיקרי המחקר שבוצע על ידי החוקר ד"ר אמציה סמקאי ומיכאל תבור ומוכיח את המשמעות הדרמטית של בניה מאסיבית ביהודה ושומרון על מחירי הדיור בגוש דן.
 
את דבריהן בפאנל בו השתתפו פתחה יהודית קצובר באיזכור עסקת הנדל"ן הראשונה שהתבצעה בארץ ישראל, העסקה בה רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה בחברון, עיר מגוריה שלה. מכאן עברה למשמעות הכלכלית העכשווית של בניה ביהודה ושומרון תחת הכותרת של הקמפיין אותו היא מובילה יחד עם שותפתה, נדיה  מטר, תחת הכותרת 'זזים מזרחה'.
 
"למה לזוז מזרחה? אולי לנגב ולגליל? הלוואי. אבל הניסיון מוכיח שהמאמצים של כל הממשלות לא מצליחים להזיז את האנשים צפונה ודרומה", אמרה וציינה כי "כיום ישראל מונה כ-9.2 מיליון נפש. 70 אחוזים מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בין חדרה לגדרה. בשנת 2063 ישראל תמנה 20 מיליון נפש. עלינו לחשב את צעדינו בהתאם כי מרבית התעסוקה נמצאת במרכז".
 
"באזור תל אביב כ-7000 מפעלי הייטק המתפצלים בין תל אביב, רעננה, הרצליה ורחובות. כוח האדם מגיע בעיקר מן האוניברסיטאות והמכללות שרובן בגוש דן, 50% מהסטודנטים נמצאים במרכז. בין חדרה לגדרה רוב העוצמה הכלכלית וגם התחבורתית. הדבר משפיע על הצפיפות", אמרה והעלתה את הנתון הלא מוכר לפיו "תל אביב צפופה יותר מעזה. בתל אביב 8572 נפש לקמ"ר, בעוד בעזה 8153 נפש לקמ"ר".
עם זאת, "במרכז כמעט ולא נותרו עתודות קרקע לבנייה משמעותית. ביהודה ושומרון יש תכניות לתוספת בנייה של 24.000 יחידות דיור בכל שנה. לכן הפתרון: זזים מזרחה, בונים בנייה מאסיבית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, כ-20 דקות מן המרכז".
 
את דבריה של קצובר המשיכה נדיה מטר עם השאלה היכן ניתן לבנות מזרחית למתחם גדרה-חדרה, והמענה לפיו בהחלט קיים שטח שכזה וניתן לבנות בו כבר כעת. מטר הציגה מפה המראה מלבן קרקע שגודלו 101 קילומטר מרובע בתפר שבין ראש העין, אלקנה, אלעד ושוהם, ומדרום שילת ומודיעין עילית. "השטח הזה מקביל בגודלו לתל אביב, רמת גן, פתח תקווה, בני ברק, גבעתיים ביחד עם שטחי הפארק הלאומי, פארק הירקון ושאר שטחים ירוקים הקיימים ואשר אוכלוסייתן מגיעה לכ-1.2 מיליון נפש".
 
"מדובר בעתודת קרקע לפיתוח אזור המרכז שבתכנון נכון יכולה להכיל גם 2 מיליון נפש תוך שמירה על ערכי נוף וטבע", אמרה ועברה לנתוני המחקר שבחן את השלכות הבנייה על עתודות קרקע אלה על מחירי הנדל"ן בגוש דן: "המחקר מציע לבנות במערב השומרון 25 אלף יחידות דיור בשנה. זה יגדיל את ההיצע השנתי הארצי ב-50% ואת ההיצע השנתי במרכז ב-118%. ההערכה היא כי מימוש תכנית זו יוריד את מחירי הדירות במרכז בשיעור של 35 עד 45 אחוזים".
 
את דבריה חתמה מטר בתקווה שאכן הממשלה החדשה תיישם את האג'נדה בשמה נבחרה ותוביל לתפנית הדרמטית שראשיתה בנייה מאסיבית ביהודה ושומרון.


 
כאמור, את מושב זה הובילה קבוצת "בשבע" ויו"ר הקבוצה, דודו סעדה, שהצית את רעיון הדגש על בניה ביהודה ושומרון כמענה למחירי הדיור המאמירים, ויחד עם ערן רולס הביא לתפנית הדרמטית בתשומת הלב של יזמים ואנשי נדל"ן לפוטנציאל הגלום ביהודה ושומרון, נשא גם הוא דברים בהם קרא להוריד מחיצות שהפרידו במשך שנים בין ההתיישבות ביהודה ושומרון לכלל האוכלוסייה.
 
הדברים, אומר סעדה, נוגעים לפוליטיקה שיצרה חיץ מדומיין בין חלקי החברה וועדות הקבלה שמנעו כניסת מועמדים רבים למגורים ביישובי יהודה ושומרון. "הגיע הזמן לא להנמיך את המחיצות אלא להוריד אותן. המדינה כבר בת 75. ההתיישבות התחילה לפני למעלה מארבעים שנה, היא חזקה ויציבה ואין רוח שיכולה להזיז אותה. הישובים צריכים לקלוט את עם ישראל, את העלייה מכל העולם ולהפוך דרך בניה צמודת גדר מישובים קטנים לישובים גדולים שקולטים את עם ישראל כולו ללא הבדלים  של אידיאולוגיה ודת. הפרויקט הזה שיהודית ונדיה קראו לו 'זזים מזרחה' הוא חלק ממשימת הענק של הורדת המחיצות. הגענו לחצי מיליון מתיישבים, ועכשיו הפרויקט הוא מיליון".
 
עוד קרא סעדה להורדת חסמים מההתיישבות, והדברים נוגעים בעיקר להתנהלות המינהל האזרחי השולט כיום בהרחבת ההתיישבות, בהקמת מפעלים, בהבאת הייטק ועוד. "כל צעד כזה תלוי בקמ"טים שמסרבלים את כל נושא התעסוקה, הכבישים וההתפתחות. היום במקום שהמינהל האזרחי יניף את ההתיישבות קדימה, הוא זה שיוצר מחסומים שצריכים להיעצר. אני מקווה שבממשלה הבאה המחסומים האלה ירדו לגמרי".
 
סוגיה נוספת שהעלה דודו סעדה כחסם בפני קליטת גלי התיישבות נוספים, היא סוגיית המחסומים בכבישים. "אחד החסמים הגדולים בקליטה ומה שגורם לעזיבה הוא העמידה בבוקר ואחרי הצהרים במחסומים. במקום פקק של חמש דקות שהיה פעם זה כבר חמישים דקות. בפני הסיוט הזה גם לאידיאליסטים ביותר יהיה קשה לעמוד". לדבריו באמצעים טכנולוגיים שקיימים כבר בשוק ניתן למצוא מענה לצרכי הביטחון מבלי להכביד על חיי המתיישבים. "לא נורמאלי שקרני שומרון תגדל מאלפיים תושבים ל-11.000 תושבים והמחסומים והכבישים יישארו אותו דבר. כך בבנימין וכך גם בגוש עציון. זהו חנק ההתיישבות וזה יגמור את ההתיישבות בשקט".
 
ישי מרלינג, יו"ר החטיבה להתיישבות, התייחס בדבריו רבות לאתגר הדמוגרפי בגליל ולאתגר המשילות בנגב ולצד המציאות המורכבת ביהודה ושומרון. מרלינג הדגיש בדבריו את תמיכתו בקידום חזון הריבונות, אך עם זאת ציין כי בהינתן שלפי שעה ישראל הרשמית החליטה שלא להחליט ועדיין לא להחיל את הריבונות הישראלית על אזורים אלה, יש לחולל מספר תמורות שימנפו את ההתיישבות באזורים אלה.
 
בחטיבה, סיפר, נבחנות הדרכים לשינוי הסעיף המונע כיום מתושב לרכוש שתי דירות בשל מגבלת מעמד הקרקע. "אחד האלמנטים שאנחנו מדברים עליהם הוא ביטול ההגבלה על אחזקה של בר-רשות לנכס אחד בלבד. אנחנו בוחנים את האפשרות הזו בישובים גדולים".
 
עוד מציין מרלינג את תקוותו לפעילות מדויקת של הממשלה הנכנסת להסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. מרלינג מציין כי הממשלה היוצאת הקצתה תקציב משמעותי למרכיבי ביטחון ולחשמל. "נצטרך לעשות כמה תהליכים מול הפקידים כדי לוודא שהדברים עובדים מבחינת תכנון. עם הממשלה החדשה והגישה החדשה אני מאוד מקווה שישכילו לדעת איך לעשות את הדברים. אנחנו זמינים לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר".
 
ראש מינהל ההתיישבות במשרד השיכון, שילה אדלר, מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, השתתף גם הא בכנס והתייחס לתנופה שעוברת על ההתיישבות הכפרית. "אנחנו מסכמים את השנה במשרד השיכון עם 5000 שיווקים בהתיישבות הכפרית", הוא אומר ומציין כי כאיש מקצוע בתחום המוביל את משרדי הממשלה בסוגיות אלה דיבר על הסכמי הגג המשמעותיים שיאפשרו גידול משמעותי של ההתיישבות ברמת הגולן. ברוח זו קידמה הממשלה את התהליכים הנדרשים להקמת שני ישובים חדשים ברמת הגולן. לתפיסתו את אותם מהלכים על ממשלת ישראל לבצע גם ביהודה ושומרון.
 
הצעדים הנדרשים כוללים הסדרים בחקיקה להגדלת ישובים קהילתיים מעד 400 משפחות ל-600 משפחות, פתיחת הישובים לקהלים נוספים ש"יובילו לגדילה משמעותית ורחבה של הישובים וההתיישבות כולה".

משתתף נוסף בפאנלים שעסקו בהשלכות הרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון על הנדל"ן בישראל הוא קובי אלירז, מי שהיה יועצם לענייני התיישבות של ארבעה שרי ביטחון בישראל, והוא מסכם את עיקרי הדברים: "הפאנל המרכזי עסק בכך שפתרון למשבר הנדל"ן מצוי גם ביהודה ושומרון, כי זו פריפריה קרובה ונוחה, יש בה עתודות קרקע לא מבוטלות וגם המחירים יחסית שפויים. מדובר בקרקעות שנמצאות במרחק סביר ממרכזי התעשייה והמסחר המצויים בין באר שבע לבין חדרה וזה היה המסר המרכזי שרצינו להעביר".

"תנופת בנייה ביהודה ושומרון אינה תלויה רק בהחלטותיהם של יזמים להפנות את משאביהם מזרחה, אלא גם ואולי בעיקר בהתגייסות המדינה לשינוי תודעה סביב יהודה ושומרון. "המדינה לא עשתה עם זה הרבה עד כה. המחסום הפסיכולוגי עדיין נמצא אצל מקבלי ההחלטות, ולכן גם תחת ממשלות ימין לא היתה השקעה משמעותית באזור. התשתיות והכבישים הם עדיין תואמי עולם שלישי", אומר אלירז ומציין ש"מה שעשה את אריאל לחלק מישראל זה כביש 5. יותר מהאוניברסיטה והקמת עיר לכלל האוכלוסיות, ואם ציר 60 יהיה ברמה של כביש 6, זה יקדם את האזור פי כמה מכל מיני דיבורים על נרמול".

לשם כך, הוא אומר "צריך להפסיק לראות את יו"ש כבן חורג. בהרבה משרדי ממשלה אזור יו"ש הוא עדיין כתם לבן על המפות, ללא תכנון וכאילו ללא אוכלוסיה, אמנם חל שיפור קל בעניין, אבל זה עדיין רחוק מהמבוקש, מי שרוצה לנסוע לכנרת מתל אביב דרך הבקעה, צריך לשרת במילואים כדי לדעת שהדרך הנוחה היא כביש 5 עד הבקעה. האזור עדיין נחשב לילד חורג".

על הסיכוי לתמורה משמעותית תחת הממשלה הנכנסת, סבור אלירז כי "יש עכשיו פוטנציאל גבוה יותר". על מגמת האיזרוח של המינהל האזרחי והאחריות הנתונה לו מברך אלירז ורואה בה צעד הכרחי לחיזוק ההתיישבות והאחיזה בקרקע. "ביהודה ושומרון האחריות נתונה בידיו של שר הביטחון, אבל יש כאן הרבה סוגיות אזרחיות ששר הביטחון לא מגיע אליהן. כבר בממשלה הקודמת מינו שר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון", הוא מזכיר ומדגיש כי לא מדובר ביחידה עצמאית שתפעל במנותק מגורמי הביטחון. "ברור שצריך הרבה תיאומים וחלוקת סמכויות וגם הבנה של הזירה הבינ״ל, אבל הפונקציה האזרחית הזו היא דבר מבורך". 

"צריך לנרמל את המינהל האזרחי. זה שבראש המינהל יש קצין עטור תהילה לא אומר שיש לו ניסיון בתחום האזרחי וכך גם המתפ"ש. מי אמר שצריך להיות שם לובש מדים, צריך לנרמל את האירוע עם אנשים בעלי ניסיון בזירה האזרחית וההתיישבותית, נכון שחלק מהשירותים לערביי יו"ש מצריכים תיאום עם הגורם הצבאי-ביטחוני, אבל עדיין יש מנעד אזרחי גדול שמי שיוכל לתת מענה טוב יותר הוא מי שיש לו ניסיון בתחום האזרחי ומונציפאלי ובין היתר של קידום תשתיות, תקציבים ועוד. המציאות העכשווית לא הוכיחה את עצמה גם בהיבט האכיפה. הנוסחה הקיימת פשוט לא הוכיחה את עצמה".

לכל זאת מוסיף אלירז ומעיר כי "מבחינת הממשלות הקודמות היה נוח להשאיר את האזור בדימדומים, אבל הגיע הזמן לשנות זאת".
 
בתנועת הריבונות רואים בעצם קיומם של מושבים מיוחדים הנוגעים להיבט הכלכלי נדל"ני של ההתיישבות ביהודה ושומרון בשורה של ממש. "אנשי כלכלה ונדל"ן, אנשי עסקים ומנהיגים, פוליטיקאים ואנשי מקצוע, זוגות צעירים וותיקים מפנימים את הפוטנציאל האדיר הגלום ביהודה ושומרון ואת היות אזורים אלה הפתרון המובהק והמיידי למצוקת הנדל"ן. החלת ריבונות ישראלית מלאה על יהודה ושומרון תחולל מפנה במגוון תחומים ערכיים, ביטחוניים ומדיניים, ואליהם מצטרף גם ההיבט הכלכלי החשוב כל כך לכלל אזרחי ישראל".

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
אם לא נכניס יד לביוב העזתי נטבע בו
יהודית קצובר ונדיה מטר
14-02-2024
שליטה ישראלית ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה היא הכרח להבטחת ביטחונה של ישראל ולהגשמת מטרות המלחמה ארוכות הטווח. ניתן לעשות זאת גם בשלבים.
ריבונות - כתב עת מדיני
זהירות! מדינה פלשתינית בדרך
יהודית קצובר ונדיה מטר
09-02-2024
כאילו דבר לא קרה ממשיכים הלחצים הבינלאומיים להקמתה של מדינה פלשתינית בלב ישראל, בניגוד לעמדת הרוב המוחלט של אזרחי ישראל. לממשלת ישראל צריכה להיות תשובה ברורה ומעשית.
ריבונות - כתב עת מדיני
​עיתון הארץ מסרב לפרסם מודעה של תנועת הריבונות נגד מדינה פלשתינית
מערכת ריבונות
25-01-2024
מודעה של תנועת ריבונות עם נתונים מסקר שערכו לפיו 74% מאזרחי ישראל מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית - נפסלה לפרסום בעיתון הארץ. ריבונות: "עיתון הארץ מנסה להסתיר בכוח מקוראיו את ההתפקחות של אזרחי ישראל"
ריבונות - כתב עת מדיני
שרת המודיעין וחברת הקבינט בקריאה לעידוד הגירה מעזה: " פתחו את הדלת!"
מערכת ריבונות
16-01-2024
חברת הקבינט הביטחוני גילה גמליאל מצטרפת לקריאה לעידוד הגירה מרצון. "במקום לנתב את הכסף כדי לבנות את עזה מחדש - הקהילה הבינלאומית יכולה לממן ישוב מחדש של תושבי עזה ולעזור להם לבנות חיים חדשים במדינות המארחות החדשות"*
ריבונות - כתב עת מדיני
תמיכה גורפת בעידוד הגירה ונגד מדינה פלשתינית - הסקר
מערכת ריבונות
12-01-2024
בפניכם תוצאות הסקר שהציגה תנועת הריבונות בכנס לקחי המלחמה בעזה. דברו של העם ברור וחד משמעי: לא למדינה פלשתינית, כן לעידוד הגירה מרצועת עזה.
ריבונות - כתב עת מדיני
רוב דרמטי קורא לעידוד הגירת ערביי עזה
מערכת ריבונות
12-01-2024
מאות השתתפו בכנס לקחי המלחמה בעזה 'קץ לרעיון שתי המדינות' ועשרות אלפים נוספים צפו בו בשידור חי. מדינאים, פוליטיקאים, אנשי רוח ומעשה הציגו תובנות ולקחים סביר חזון הריבונות ועידוד הגירת ערביי הרצועה.
ריבונות - כתב עת מדיני
עלילת הדם על "אלימות המתנחלים" – השקרים, התעמולה, המניפולציות, הנתונים המנופחים
מערכת ריבונות
31-12-2023
וגם, ההיטפלות ל"אירועי חיכוך", כשפלסטינים מוציאים להורג יהודים # האופן המכוער שבו מודבקת למתיישבים אחריות לאירועים שהם קורבנותיהם # ולמה צה"ל מסרב לפרסם את פירוט האירועים ולא מאפשר לנו לשפוט בעצמנו.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות מציגה: תכנית עבודה - ינואר 2023-2024
מערכת ריבונות
26-12-2023
לא לשתי מדינות! רק שליטה וריבונות ישראל על ארץ ישראל כי זה שלנו! אסון המדינה הפלשתינית עומדת לפתחנו
ריבונות - כתב עת מדיני
​תפיסת ביטחון חדשה לישראל
מערכת ריבונות
26-12-2023
ישראל כולה התעוררה למציאות אחרת בשבת ההיא. קונצנזוס רחב מאוד סבור שחייבת להיות תשובת משקל משמעותית שמשדרת ניצחון. בפניכם מאמרו של קובי אלירז.
ריבונות - כתב עת מדיני
​פרופ' אלדד: לחיבוק האמריקאי תג מחיר יקר ומסוכן מאוד
מערכת ריבונות
18-12-2023
פרופ' אריה אלדד: נרדמנו בשמירה כי האמנו ששוחד לחמאס ישכיח ממנו את הרצון להרוג אותנו. שליטה צבאית ישראל בעזה היא הכרח.