למי שעדיין לא ברורה סכנתה של המדינה הפלשתינית, בפניכם עוד כמה סעיפים קריטיים שחשוב לקחת בחשבון כפי שניסח אותם הקונסול לשעבר גלעד כץ.
בפניכם 11 סעיפים הממחישים עד כמה תהיה מסוכנת מדינה פלשתינית לעתידה ולקיומה של מדינת ישראל. את הסעיפים ניסח קונסול ישראל לשעבר בדרום מערב ארה"ב, גלעד כץ, במאמר שפרסם בביטאון 'מצב הרוח' (תולדות תשפ"ו).
גם במאמרו מדגיש גלעד כץ עצמו כי כל 11 הסעיפים הללו הם קצה קרחון לאיומים והסכנות שירחפו מעל מדינת ישראל ואזרחיה בעקבות הקמתה חלילה של מדינת טרור פלשתינית בליבה של ארצנו:
סיבה ראשונה: לכל מדינה עצמאית יש ריבונות מלאה על השטחים ששייכים לה. על-פי החוק הבינלאומי אסור לאף גורם חיצוני להיכנס לתחומי מדינה ריבונות ומוכרת ללא אישור המדינה עצמה. במילים אחרות, עם הקמת מדינה פלשתינית, ייאסר על צה"ל או כל יתר הגורמים הביטחוניים, להיכנס לתחומי המדינה הזו. אין מבצעים צבאיים נגדה ואין מרדפים אחרי מחבלים. אין כלום. מדובר בשינוי דרמטי שפוגע קשות באינטרסים הביטחוניים שלנו.
סיבה שנייה: כל מדינה עצמאית ומוכרת, יכולה ורשאית להפוך לחברה מלאה בארגון או"ם. וכידוע, כל מדינה החברה באו"ם יכולה להיבחר כחברה במועצת הביטחון, הגוף הבינלאומי החשוב והחזק ביותר במערכת הבינלאומית. במקרה שכזה, מדינה פלשתינית תוכל, יחסית בקלות ובמהירות, בשל תמיכת 'גוש המדינות הבלתי מזוהות', להפוך תוך שנים בודדות כחברה מן המניין במועצת הביטחון, קודש הקודשים של ארגון האו"ם. במקרה שכזה מדינת ישראל תונח על 'הגריל' ותספוג השכם והערב מתקפות מדיניות קשות. אם חלילה תרחיש כזה יצא לפועל, הרי שהמציאות הנוכחית שלנו היום תיחשב 'גן עדן' אל מול המציאות החדשה שחלילה עלולה להיכפות עלינו.
סיבה שלישית: מדינה עצמאית רשאית לעשות בתחומה ככל העולה על רוחה. ולכן, אף אחד לא יוכל למנוע ממדינה פלשתינית לחפור רשת מנהרות תקיפה לאורכה ורוחבה של רצועת עזה ואף בשטחי יהודה ושומרון. במקרה כזה לא נוכל לעשות הרבה, אלא לצפות מן הצד, כפי שעשינו במשך שנים מול החיזבאללה בדרום לבנון.
סיבה רביעית: כל מדינה עצמאית רשאית לחתום על הסכמי סחר עם מי שבא לה. לדוגמה: איראן, צפון קוריאה ומדינות אחרות. מציאות שכזו תפתח עולם שלם בפני המדינה הפלשתינית, עולם שכמובן יסכן אותנו במקודם או במאוחר.
סיבה חמישית: מבחינת החוק הבינלאומי אסור למדינה החברה באו"ם להטיל מצור ימי חד צדדי וללא הסכמת הקהילה הבינלאומית על מדינה אחרת שגם היא חברה בארגון האו"ם. משמעות הדבר, המצור הימי שישראל מטילה על עזה מאז עליית החמאס לשלטון לפני כעשרים שנה, הופך בעייתי בלשון המעטה. המשמעות של איסור זה הוא הסרת המצור ופתיחה מוחלטת ובלתי מוגבלת של הכנסת אמל"ח, והנה עוד איום מסוכן על מדינת ישראל.
סיבה שישית: כל מדינה עצמאית רשאית להקים שדה תעופה בתחומה. המדינה הפלשתינית תקים מיד שדה תעופה שכזה ודרכו יגיעו לשטחי המדינה מיליוני פליטים 'פלשתינים' שידרשו את החזרתם לבתיהם 'המקוריים' בתוככי גבולות מדינת ישראל. מהר מאוד הקהילה הבינלאומית תפעיל לחץ על ישראל לקלוט או לטפל בבעיית הפליטים, ושוב ניחשף לסכנה ממשית על אופייה היהודי של מדינת ישראל.
סיבה שביעית: מדינה עצמאית רשאית לחתום על הסכמי צבאיים עם כל מדינה שיתחשק לה. במסגרת הסכמים אלה מדובר לא רק על קניית אמל"ח ואמצעים צבאיים מתקדמים, אלא גם קיום אימונים צבאיים משותפים עם צבאות זרים, ואפילו הזמנת צבאות זרים לתוך המדינה הפלשתינית. די אם נדמיין מציאות שאלפי חיילים ממשמרות המהפיכה האיראניים עושים פטרולים על גדר המערכת ברצועת עזה.
סיבה שמינית: מנהיגי מדינה עצמאית חסינים כמעט לחלוטין מפגיעה אישית בהם או בבני משפחותיהם. מציאות שכזו תהפוך את החיסולים הממוקדים נגד מחבלים בכירים, שיזכו לחסינות בשל מינויים לתפקדי הנהגה, כאלה או אחרים, במדינה הפלשתינית, לנדירים ביותר ואולי בעצם להביא לביטולם.
סיבה תשיעית: המדינה הפלשתינית תדרוש רצף טריטוריאלית בין רצועת עזה ליהודה ושומרון. רצף שכזה יבתר הלכה למעשה את מדינת ישראל לשניים, ויכניס לתוככי מדינת ישראל גורמים פלשתיניים מסוכנים ועוינים. מדובר באירוע בקנה מידה היסטורי, כזה שאינו מוכר לנו מאז הקמת המדינה לפני 78 שנים.
סיבה עשירית: מדינה פלשתינית תדרוש להקים את בירתה בירושלים, או כפי שהם מכנים אותה 'אל-קודס'. ברגע שדרישה כזו תעלה, תתגייס הקהילה הבינלאומית ללחוץ על ישראל לאפשר זאת ובכך תביא לחלוקתה הבלתי מתקבלת על הדעת של בירת ישראל.
סיבה אחת-עשרה: הקמת מדינה פלשתינית הוא אירוע בלתי הפיך. גם אם הפלשתינים יפרו את כל ההתחייבויות שלהם. גם אם הם יצפצפו על החוק הבינלאומי, קשה, עד בלתי מתקבל על הדעת, לראות את אותה קהילה בינלאומית שתמכה בהקמת המדינה הפלשתינית, פועלת כדי להביא לביטולה. מציאות שכזו תגרום לכך שבפועל לא יהיה 'שוט' מעל ראשם של הפלשתינים והם יוכלו להתנער מכל הסכם או התחייבות שקיבלו על עצמם בשלב היותר מוקדם כדי לזכות בתמיכת הקהילה הבינלאומית בהקמת מדינתם.