מהו מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון? האם נכון להגדיר אותם כ"שטח כבוש", "שטח פלסטיני" או דווקא כשטח שמעמדו טרם הוכרע? כדי להבין את הוויכוח אי אפשר להתחיל בשנת 1967. צריך לחזור להיסטוריה של האזור, למנדט על ארץ ישראל, למלחמת העצמאות ולשאלת הריבונות על יהודה ושומרון לפני מלחמת ששת הימים.
מעמד יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי – הטיעונים, ההיסטוריה והזיקה הישראלית
מהו מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון? האם נכון להגדיר אותם כ"שטח כבוש", "שטח פלסטיני" או דווקא כשטח שמעמדו טרם הוכרע? כדי להבין את הוויכוח אי אפשר להתחיל בשנת 1967. צריך לחזור להיסטוריה של האזור, למנדט על ארץ ישראל, למלחמת העצמאות ולשאלת הריבונות על יהודה ושומרון לפני מלחמת ששת הימים.
מעמד יהודה ושומרון – מחלוקת שאינה מתחילה ב־1967
הדיון הבינלאומי על יהודה ושומרון מוצג לעיתים כאילו ההיסטוריה המשפטית של האזור מתחילה ביוני 1967.
אלא שכדי להבין את המחלוקת על מעמד יהודה ושומרון, צריך לחזור עשרות שנים קודם לכן – ואף הרבה מעבר לכך מבחינה היסטורית.
לעם היהודי זיקה היסטורית, דתית ולאומית עמוקה ליהודה ושומרון. השמות "יהודה" ו"שומרון" עצמם עתיקים באלפי שנים, ובאזור נמצאים כמה מהמקומות המרכזיים בתולדות העם היהודי.
ירושלים, חברון, בית אל, שילה ואזורים רבים נוספים ביהודה ושומרון אינם תוספת מאוחרת לסיפור היהודי. הם חלק מהסיפור עצמו.
הזיקה ההיסטורית כשלעצמה אינה מכריעה באופן אוטומטי כל שאלה במשפט הבינלאומי המודרני, אך גם אי אפשר לנהל דיון רציני על מעמד האזור תוך התעלמות ממנה.
הקשר ההיסטורי של העם היהודי ליהודה ושומרון
חלק ניכר מההיסטוריה הקדומה של העם היהודי התרחש באזור המכונה כיום יהודה ושומרון.
ממלכות יהודה וישראל, ערים מקראיות, אתרי דת ומורשת ותקופות ארוכות של חיים יהודיים קשורים לאזור.
חברון מזוהה במסורת היהודית עם מערת המכפלה והאבות והאימהות; שילה הייתה מרכז דתי חשוב בתקופת המקרא; בית אל, הרי יהודה והשומרון מופיעים פעם אחר פעם במקורות היהודיים.
גם לאחר תקופות של גלות ושלטון זר לא נעלמה הזיקה היהודית לארץ.
לכן כאשר הדיון המודרני מתאר לעיתים ישראלים ביהודה ושומרון כאוכלוסייה שאין לה כל קשר היסטורי למקום, התמונה המתקבלת חלקית מאוד.
אבל הזיקה הישראלית אינה נשענת רק על התנ"ך או על טיעון היסטורי.
במאה העשרים קיבלה שאלת הבית הלאומי היהודי גם ביטוי במסמכים בינלאומיים.
המנדט על ארץ ישראל והכרה בבית הלאומי היהודי
לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפרקות האימפריה העות'מאנית עוצב מחדש מעמדם של שטחים רבים במזרח התיכון.
בשנת 1922 אישר חבר הלאומים את המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
במבוא למנדט הופיעה הכרה בקשר ההיסטורי של העם היהודי עם ארץ ישראל ובבסיס להקמתו מחדש של ביתו הלאומי בארץ.
המנדט לא הסתפק בהצהרה כללית.
סעיף 6 קבע כי המינהל בארץ ישראל יאפשר עלייה יהודית בתנאים מתאימים ויעודד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע, לרבות אדמות מדינה ואדמות שאינן נדרשות לצרכים ציבוריים – תוך שמירה על זכויותיהם ומעמדם של חלקי האוכלוסייה האחרים.
זהו מסמך בינלאומי חשוב להבנת הטיעון המשפטי וההיסטורי הישראלי.
הוא אינו מכריע לבדו את שאלת הגבולות והריבונות כיום, אך הוא סותר את התיאור הפשטני שלפיו לזיקה היהודית לאזור אין שום בסיס בהיסטוריה המדינית והמשפטית המודרנית.
האם הייתה מדינה פלסטינית ריבונית ביהודה ושומרון לפני 1967?
זו אחת השאלות החשובות ביותר בדיון.
כאשר ישראל השתלטה על יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים בשנת 1967, השטח לא היה בשליטתה של מדינה פלסטינית ריבונית.
בין 1948 ל־1967 שלטה ירדן ביהודה ושומרון.
לאחר מלחמת העצמאות סיפחה ירדן את הגדה המערבית, אך שאלת מעמדו הבינלאומי של הסיפוח נותרה בעייתית ולא נוצרה באמצעותו ריבונות פלסטינית מוכרת באזור.
עובדה זו נמצאת בבסיס אחד הטיעונים הישראליים המרכזיים: המצב המשפטי של יהודה ושומרון שונה ממקרה פשוט שבו מדינה אחת כובשת שטח שהיה חלק ריבוני ומוכר של מדינה אחרת.
מכאן מגיע גם הביטוי "שטחים במחלוקת".
אז מדוע בכל זאת משתמשים במונח "שטח כבוש"?
לפי העמדה המקובלת כיום על בית הדין הבינלאומי לצדק ועל מוסדות בינלאומיים מרכזיים, יהודה ושומרון נחשבים שטח כבוש וישראל נחשבת לכוח הכובש.
הטיעון המשפטי שלהם מתבסס בעיקר על מבחן השליטה האפקטיבית ולא בהכרח על השאלה איזו מדינה החזיקה קודם לכן בריבונות מוכרת בשטח.
זו הבחנה חשובה.
אפשר, מבחינה משפטית, לטעון שדיני הכיבוש חלים על שטח מסוים בלי שהדבר כשלעצמו פותר כל שאלה היסטורית של בעלות וריבונות.
לכן השאלה "האם חלים דיני כיבוש?" והשאלה "למי שייכת הריבונות הסופית?" אינן בהכרח אותה שאלה.
מה משמעות החלטה 242?
לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 242, שהפכה לאחד המסמכים המרכזיים בתהליך המדיני.
ההחלטה קראה בין היתר לנסיגת כוחות ישראליים משטחים שנכבשו במלחמה ולזכותן של מדינות באזור לחיות בשלום בתוך גבולות בטוחים ומוכרים.
סביב נוסח ההחלטה ופרשנותו התפתח במשך השנים ויכוח משמעותי.
מנקודת המבט הישראלית, יש חשיבות לכך שהחלטה 242 הפכה את סוגיית הגבולות לחלק מתהליך מדיני שמטרתו יצירת גבולות בטוחים ומוכרים – ולא קבעה בפשטות שכל קווי שביתת הנשק שלפני מלחמת ששת הימים הם בהכרח גבולות הקבע של ישראל.
הקו הירוק לא נולד כגבול קבע
גם זו נקודה שנעלמת לעיתים מהדיון הציבורי.
הקו המכונה כיום "הקו הירוק" מקורו בקווי שביתת הנשק שנוצרו לאחר מלחמת העצמאות.
הוא קיבל עם השנים משמעות מדינית עצומה, אבל מבחינה היסטורית חשוב להבין כיצד נוצר.
לכן הדיון על גבולות ישראל ויהודה ושומרון אינו רק שאלה של "חזרה לגבול שהיה קיים מאז ומתמיד".
הוויכוח הוא גם על השאלה מהם הגבולות שצריכים להפוך לגבולות קבע במסגרת הסדר עתידי.
האם המשפט הבינלאומי מתעלם מהזיקה ההיסטורית היהודית?
המשפט הבינלאומי המודרני אינו מכריע בעלות על שטח רק לפי השאלה איזה עם חי בו לפני אלפי שנים.
אבל מכאן לא נובע שההיסטוריה חסרת משמעות.
במקרה של ארץ ישראל, הזיקה ההיסטורית של העם היהודי קיבלה ביטוי גם בתהליכים ובמסמכים בינלאומיים של המאה העשרים.
לכן הטיעון הישראלי אינו צריך להיות: "היינו כאן לפני אלפי שנים ולכן הוויכוח הסתיים".
הטיעון הרציני יותר הוא שהדיון צריך להתייחס למכלול: הזיקה ההיסטורית, מסמכי תקופת המנדט, התמורות שהתרחשו לאחר סיום המנדט, מלחמות 1948 ו־1967, היעדר הסדר ריבוני סופי, החלטות בינלאומיות והסכמים שנחתמו בהמשך.
ומה לגבי זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית?
דיון רציני בזכויות ישראל אינו מחייב התעלמות מזכויות הפלסטינים.
הקהילה הבינלאומית ובית הדין הבינלאומי לצדק מכירים בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.
השאלה המורכבת היא כיצד זכות זו מתיישבת עם זכויות, טענות ביטחוניות וזיקות היסטוריות ומשפטיות ישראליות, ומהו ההסדר הטריטוריאלי שצריך לנבוע מכך.
הצגת צד אחד כבעל כל הזכויות והצד האחר כחסר כל זיקה אינה מסייעת להבנת הסכסוך.
מבחינת תומכי הריבונות, הכרה בזכויות הפלסטינים אינה מחייבת בהכרח קבלה של הטענה שלפיה כל יהודה ושומרון חייבים להפוך למדינה פלסטינית ושאין לישראל תביעה לגיטימית כלשהי באזור.
מה קבע בית הדין הבינלאומי לצדק בשנת 2024?
ביולי 2024 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעת מייעצת שעסקה במדיניות ובפעולות ישראל בשטחים שממזרח לקו הירוק, לרבות מזרח ירושלים.
רוב שופטי בית הדין הגיעו למסקנות קשות מבחינת ישראל, ובין היתר קבעו כי מדיניות ופעולות מסוימות של ישראל מפרות את המשפט הבינלאומי וכי המשך הנוכחות הישראלית בשטח, במתכונתה הנדונה בחוות הדעת, אינו חוקי.
חשוב להציג את הקביעה הזאת ביושר.
אבל חשוב באותה מידה לדעת שלא כל השופטים הסכימו עם כל המסקנות.
בחוות הדעת הנפרדת של השופטים פטר טומקה, רוני אברהם ובוגדן אאורסקו נטען, בין היתר, כי שגוי מבחינה משפטית להסיק באופן שבו עשתה דעת הרוב שעצם נוכחותה של ישראל ככוח כובש אינה חוקית. הם גם הדגישו את הצורך להביא בחשבון ערבויות לזכותה של ישראל לביטחון במסגרת סיום הכיבוש.
כלומר, אפילו בתוך בית הדין עצמו הדיון המשפטי מורכב יותר מהכותרת "העולם קבע".
האם חוות דעת מייעצת היא פסק דין בין ישראל לפלסטינים?
לא.
חוות הדעת של 2024 היא Advisory Opinion – חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק.
יש לה משקל משפטי ובינלאומי משמעותי מאוד, ואין סיבה להתעלם ממנה.
אבל היא אינה זהה לפסק דין מחייב שניתן בהליך רגיל בין שתי מדינות שהגישו לבית הדין סכסוך בהסכמה.
ההבחנה הזאת חשובה כאשר מסבירים לציבור מה בדיוק החליט בית הדין ומה מעמדה של החלטתו.
ומה לגבי ההתיישבות הישראלית?
זה אחד ממוקדי המחלוקת המשפטיים המרכזיים.
העמדה הבינלאומית הרווחת מפרשת את סעיף 49 לאמנת ז'נבה הרביעית ככזה האוסר את ההתיישבות הישראלית בשטח כבוש.
ישראל ומשפטנים התומכים בעמדתה העלו במהלך השנים טיעונים אחרים ביחס למעמד השטח ולפרשנות החלה על ההתיישבות הישראלית.
גם כאן חשוב שלא לערבב בין שתי שאלות שונות: מהי העמדה המשפטית הבינלאומית הדומיננטית כיום, ומהם הטיעונים שבאמצעותם ישראל ותומכיה חולקים על חלק ממנה.
הצגת שתי השאלות מאפשרת לקורא להבין את המחלוקת במקום לקבל מסקנה מוכנה מראש.
מדוע "שטחים במחלוקת" הוא מונח משמעותי?
השימוש במונח "שטחים במחלוקת" נועד לבטא את הטענה ששאלת הריבונות על יהודה ושומרון אינה סיפור פשוט של שטח שהיה שייך למדינה פלסטינית ריבונית ונכבש ממנה בשנת 1967.
לפני 1967 לא התקיימה ביהודה ושומרון מדינה פלסטינית ריבונית.
לפני השלטון הירדני היה האזור חלק משטח המנדט, ולפניו היה במשך מאות שנים תחת שלטון האימפריה העות'מאנית.
במקביל קיימת זיקה יהודית היסטורית עמוקה לאזור וטענות ישראליות הנשענות גם על ההתפתחויות המשפטיות והמדיניות של המאה העשרים.
המונח אינו מבטל את קיומה של עמדה משפטית בינלאומית שונה. הוא מבטא את הטענה שההיסטוריה המשפטית של האזור מורכבת יותר מהתיאור "ישראל כבשה ב־1967 שטח פלסטיני ריבוני".
ומה כל זה אומר לגבי ריבונות ישראלית?
שאלת החלת הריבונות ביהודה ושומרון אינה יכולה להיות מנותקת מההיסטוריה הזאת.
תומכי הריבונות טוענים כי לישראל קיימת תביעה היסטורית, לאומית ומשפטית שאי אפשר למחוק באמצעות הצגת קווי 1949 כנקודת ההתחלה היחידה של הדיון.
מנגד, העמדה הדומיננטית במוסדות הבינלאומיים כיום מתנגדת להחלת ריבונות ישראלית חד־צדדית ורואה בה פגיעה בכללים האוסרים רכישת שטח באמצעות כוח ובזכות הפלסטינית להגדרה עצמית.
זוהי מחלוקת אמיתית.
לכן השאלה איננה האם קיימת עמדה בינלאומית נגד ישראל – היא קיימת וברורה. השאלה היא האם עמדה זו לבדה מייתרת את הדיון בזכויות, בהיסטוריה ובטיעונים המשפטיים שמציגה ישראל.
עבור תומכי הריבונות, התשובה היא לא.
יהודה ושומרון – היסטוריה שאי אפשר למחוק
הדיון על יהודה ושומרון אינו מתחיל בשנת 1967 ואינו יכול להסתיים בהחלטה של מוסד בינלאומי כזה או אחר.
לעם היהודי קשר היסטורי בן אלפי שנים ליהודה ושומרון. במאה העשרים קיבל רעיון הבית הלאומי היהודי ביטוי גם במסגרת המנדט של חבר הלאומים. לאחר מכן עבר האזור תהפוכות של מלחמה, שלטון ירדני, מלחמת ששת הימים, הסכמים מדיניים ומחלוקת שטרם הגיעה להסדר קבע.
לצד כל אלה קיימת כיום עמדה בינלאומית משפטית דומיננטית הרואה ביהודה ושומרון שטח כבוש ומתנגדת להחלת ריבונות ישראלית עליו.
מי שמבקש להבין באמת את שאלת מעמד יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי צריך להכיר את שני חלקי התמונה.
הכרה בקיומה של עמדה בינלאומית אינה מחייבת למחוק את הטיעון הישראלי.
והצגת הזיקה ההיסטורית והמשפטית של ישראל אינה מחייבת להסתיר מהקורא שקיימת נגדה עמדה משפטית בינלאומית רחבה.
דווקא הצגת התמונה המלאה מאפשרת לקיים דיון רציני בשאלה שנמצאת בלב הוויכוח על עתיד יהודה ושומרון ועל הריבונות הישראלית.
שאלות נפוצות
האם יהודה ושומרון היו חלק ממדינה פלסטינית לפני 1967?
לא. בין 1948 ל־1967 היו יהודה ושומרון בשליטת ירדן. לפני כן היה האזור חלק משטח המנדט הבריטי.
האם קיימת זיקה היסטורית יהודית ליהודה ושומרון?
כן. יהודה ושומרון נמצאים במרכז ההיסטוריה היהודית, ובאזור נמצאים אתרים ויישובים מרכזיים הקשורים לתולדות העם היהודי.
האם המנדט הבריטי התייחס להתיישבות יהודית?
כן. המנדט שאושר על ידי חבר הלאומים הכיר בהקמת הבית הלאומי היהודי וסעיף 6 שלו עסק בעידוד התיישבות יהודית על הקרקע, תוך שמירה על זכויות יתר חלקי האוכלוסייה.
מדוע ישראלים משתמשים במונח "שטחים במחלוקת"?
המונח מבטא את הטענה ששאלת הריבונות הסופית באזור לא הוכרעה ושב־1967 ישראל לא כבשה את יהודה ושומרון ממדינה פלסטינית ריבונית.
מה עמדת בית הדין הבינלאומי לצדק?
בית הדין מתייחס לגדה המערבית ולמזרח ירושלים כשטח כבוש. בחוות הדעת של 2024 קבע רוב בית הדין מסקנות נוספות נגד חוקיות המדיניות והמשך הנוכחות הישראלית, אך חלק מהשופטים הסתייגו מחלק מהמסקנות והנמקות הרוב.
האם הזיקה ההיסטורית לבדה קובעת ריבונות לפי המשפט הבינלאומי?
לא. הזיקה ההיסטורית היא חלק מהטיעון, אך שאלת הריבונות המודרנית כוללת גם אמנות, הסכמים, עקרון ההגדרה העצמית, דיני מלחמה והחלטות ומסמכים בינלאומיים.