ח"כ יולי אדלשטיין מעודד את נוער הריבונות לקחת חלק משמעותי במאמץ הציבורי לקידום מתמיד של חזון הריבונות ופורס את משנתו בסוגיה המדינית.
חבר הכנסת יולי אדלשטיין שוחח עם משתתפי סמינריון נוער הריבונות על פרק הריבונות במשנתו המדינית.
את השיחה ניהל חבר הכנסת במבנה של מענה לשאלות שהעלו בני הנוער. זאת לאחר דברי פתיחה בהם הציג את מהפכת הריבונות שהתרחשה מאז החלה תנועת הריבונות את דרכה בכנס הריבונות הראשון אליו הוזמן אדלשטיין. הא אז כיהן כשר ולאחר השתתפותו באירוע הותקף בתקשורת כמי שמשתתף באירוע הזוי וחסר היגיון. השינוי התרחש, הסביר אדלשטיין, בזכות עקשנותם של אנשים ובהמשך גם בני נוער, לשאת את דגל הריבונות, לנרמל את השיח סביב החזון ולתבוע מההנהגה את יישומו.
אדלשטיין ציין בדבריו את חשיבות החתירה להגשמת חזון הריבונות דווקא בעידן בו נראה שישראל מעדיפה להותיר סוגיות שונות כפתוחות וחסרות הכרעה. אדלשטיין סיפר מניסיונו כפוליטיקאי בכיר שפגש אישים בכירים מהעולם שראו ברעיון שתי המדינות את האפשרות היחידה הקיימת וכל התנגדות לרעיון זה נחשבה בעיניהם כעדות לחוסר שפיותו של המתנגד. מאז חלפו שנים ונדמה היה שרעיון שתי המדינות ירד מסדר היום, אלא שבתקופה האחרונה, בגלל שישראל לא החילה ריבונות, הרעיון חוזר להישמע על אף שמדובר בפרס לחמאס על טבח השבעה באוקטובר.
עוד ציין חבר הכנסת אדלשטיין את חשיבות פעילות הנוער לקידום המהלך ויכולת ההשפעה הציבורית, וכפי שהתחולל המהפך עד כה, המגמה תימשך ותתרחב עד להגשמתו של החזון בזכות אותה עקשנות ודבקות ברעיון שזוכה היום לתמיכה ציבורית ופוליטית רחבה.
אדלשטיין נשאל אודות הגובות הצפויות בעולם למהלך החלת הריבונות, והוא אינו מבקש ליפות את המציאות וקובע כי אכן צפויות תגובות לא פשוטות. בדבריו סיפר על מפגש עם שרי חוץ ערבים שאינם תומכי טרור ועם זאת מטילים את האשם המדיני על ישראל כמי שאינה מוותרת ואינה מתגמשת. עמדות דומות צפויות להישמע מבירות אירופה ואדלשטיין אינו מאותם המבקשים להתעלם מהקולות הללו. "צריך להיות אכפת לנו וההסברה שלנו צריכה להיות יתר טובה, אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו להתקדם", אמר והשווה את הדברים לפעילות צבאית שאינה מפסיקה בגלל חשש לתגובות עוינות מהעולם, אלא מתבצעת במקביל להגברת ההסברה הנדרשת. "צריך להתכונן נכון, להסביר נכון, לא להסתבך עם שאלות של אפרטהייד ולחשוב טוב איך מחילים את הריבונות אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו את הריבונות".
לשאלת אחד המשתתפים הרחיב אדלשטיין אודות אפיקי הפעילות שבהם יוכלו בני הנוער לפעול על מנת לקדם את רעיון הריבונות, בין אם דרך הרשתות החברתיות ובין אם במסגרות נוספות, וזאת תוך מגמה להרחיב את קהל תומכי הריבונות למגזרים נוספים מעבר למגזר הדתי. אדלשטיין ציין את הקלות היחסית לפנות כיום לחבר כנסת ולהביע עמדה בפניו במגוון דרכים, בין אם בווטסאפ, בין אם ברשתות ובין אם במפגשים ישירים שאותם, כך גילה, רבים מחברי הכנסת אוהבים מאוד.
עם זאת הדגיש ביושר את מורכבות תרומת פעילות הנוער לנוכח העובדה שהם אינם לבדם בשטח וקיימים גופים אחרים בעלי כוח הפועלים בכיוונים הפוכים. ללחצים שיכולים בני הנוער להפעיל יש משמעות, אבל "אם לא עושים ולא מתקדמים המשמעות היא שהולכים אחורה. אם אתם לא תבואו עם הדרישות שלכם יבואו נוער שלום עכשיו ויפעילו כוח. אם לא תהיו שם מישהו אחר יתפוס את המקום שלכם".
אדלשטיין הרחיב אודות המשמעות המעשית של החלת הריבונות. דוגמא התחלתית לדבריו הציג אדלשטיין במשמעויות המעשיות והאכיפתיות של החוק שהוא עצמו העביר לפני כשנה לביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון. בהיקף גדול ונרחב הרבה יותר צפויה החלת הריבונות לכלול משמעויות רבות הנגזרות ממנה.
בהתייחס למשמעות המדינית של החלת הריבונות הדגיש אדלשטיין כי לממשלת ישראל ולעומד בראשה די ערוצים פתוחים עם הממשל האמריקאי על מנת לבצע את המהלך בתיאום ומבלי להפתיע את ממשל טראמפ בקבלת ההחלטה. עוד ציין את חשיבות העברת חוק הריבונות של חבר הכנסת אבי מעוז כמנוף לחץ מדיני המאפשר לראש הממשלה להציג בפני אנשיו של טראמפ שהריבונות אינה רעיון הצהרתי בלבד, אלא מהלך שיש לו תביעה פוליטית של ממש. "יש כאן אפשרות לבצע הכנה מול ארה"ב. מול אירופה זה יהיה יותר מורכב ומול מדינות ערב זה יהיה עוד יותר מורכב, אבל אם נעשה הכנה נכונה מול ארה"ב אפשר יהיה להתקדם".
לתפיסתו של חבר הכנסת אדלשטיין השבעה באוקטובר הטמיע בחברה הישראלית את ההבנה שלא ניתן יהיה להציב גדר ולהתנתק מהמתרחש מעבר לה. "יותר אנשים מבקשים בהירות בנושא הזה, וזה יכול להשפיע חיובית על החשיבה בנוגע לריבונות ביהודה ושומרון".
בהמשך הדברים נשאל אדלשטיין אודות הדרך שהובילה אותו לפוליטיקה, וסיפר על ימי עלייתו לארץ מברית המועצות ותחושתו שכבר מיצה את תרומתו לעם ישראל, אלא שאז הגיע גם העלייה הגדולה של שנות התשעים ומסיוע "רך" לנאבקים למען העלייה במפגשים עם פוליטיקאים, הגיע אדלשטיין להחלטה להקים מפלגה שתחולל את השינוי בעצמה מבלי להזדקק לטובתם של אחרים.
סוגיה נוספת אודותיה הרחיב אדלשטיין היא סוגיית העלייה והשפעתה הטבעית על הרחבת ההתיישבות. בדבריו הדגיש את הצורך לחזק את ישראל כאומה וכחברה בהן האפשרויות רבות עבור העולים שיראו בה יעד אטרקטיבי ומתוך כך יגיעו אליה ולא רק בשל תחושת רדיפה אנטישמית בארצות שונות.