פורום 'זום אאוט' של תנועת הריבונות מארח למפגש זום את פרופ' עזריה לשיחה על היתכנות הכיבוש ההתיישבות והריבונות הישראלית בלבנון.
פרופ' עמוס עזריה, מוביל תנועת 'עורי צפון' החותרת להתיישבות וריבונות ישראלית בדרום לבנון, התארח במפגש 'זום אאוט' של תנועת הריבונות להרצאה ושיחה עם פעילי התנועה.
את שיחתו, תחת הכותרת 'ההר הטוב והלבנון: ההתיישבות כפתרון', פתח פרופ' עזריה בדברי רקע על תנועתו שהוקמה לזכרו של ישראל סוקול הי"ד שנהרג ברצועת עזה וחלומו היה החזרת ההיאחזות היהודית בלבנון. במהלך ימי השבעה לנפילתו הוקמה תנועת 'עורי צפון'.
פרופ' עזריה מציין כי אחיזה ושליטה ישראלית בלבנון כפתרון דרוש היא כבר נחלתם של לא מעט חברי כנסת, כאשר שניים מהם, חברי הכנסת טל ופוגל, רואים בהתיישבות בלבנון כורח ומענה למציאות הביטחונית והמדינית של ישראל. עזריה מציין כי לאורך השנים נסוגה ישראל מלבנון שש פעמים, ובכל פעם התברר שאין מנוס מלחזור אל המקום על מנת למגר את קיני הטרור שצמחו במקום. התובנה המתבקשת מכך היא הצורך בהתיישבות כמהלך המאפשר למערכת הביטחון לבצע את תפקידיה, ומטמיע בצבא שמדובר בשטח השייך לישראל ולא בעבודת שיטור של כוח צבאי על אדמה זרה.
כמו כן הוא מציין את התרומה של ההתיישבות לתפקוד הצבא שאינו מתכנס למוצבים כאשר הוא מתנייע באזור ידידותי ומיושב. שיקול נוסף הוא ההבנה שכוחות צבאיים יכולים לקבל פקודת נסיגה מיידית על ידי ממשלה עתידית כלשהי, מה שאין כן אם קמים במקום יישובים.
מעל כל אלה מציין פרופ' עזריה כי מדובר באזור שהיה שייך לעם ישראל ולמעשה מדובר בנחלות אשר ונפתלי המתפרסים עד נהר ההוו'אלי. מכאן מציין עזריה נקודות היסטוריות הקושרות בין האזור לעם היהודי, החל מתקופת אליהו הנביא, איזכורים מתקופת המשנה, מהרמב"ם ועד עדויות למורשתם של יהודי קהילת חצביא שמאז ומתמיד נחשבו ליהודי ארץ ישראל, רכישת קרקעות באזור זה כחלק בלתי נפרד מארץ ישראל וכך גם בהתבטאויותיו של דוד בן גוריון שראה את השטח שעד הליטני כחלק מארץ ישראל, כצפון הגליל.
פרופ' עזריה מרחיב אודות יתרונות הצבת גבולה של ישראל על נהר הליטני על פני הגבול הנוכחי. עוד הוא עורך סקירה טופוגרפית על לבנון כולה והנהרות החוצים אותה, כך גם עורך עזריה היכרות בסיסית עם התפלגות האוכלוסייה הלבנונית כאשר מרביתה שיעית, כלומר עוינת מאוד את ישראל. בניתוח כולל מסביר פרופ' עזריה מדוע נכון יותר לראות בנהר הזהראני את הגבול המועדף בין ישראל ללבנון.
בהמשך דבריו חוזר עזריה למבצעים הצבאיים בהם ניסתה ישראל מאז הקמתה להתמודד עם האיום שמצפון, וכאמור, שש פעמים נכנס צה"ל ללבנון ושש פעמים נסוג ממנו ונדרש לשוב ולפעול באדמת לבנון.
על פעילות תנועתו 'עורי צפון' מספר פרופ' עזריה ומזכיר את המפה בה הציבה התנועה שמות יישובים ישראליים רבים על השטח שעד הליטני, כאשר המודל אותו רואה התנועה לנגד עיניה הוא מודל הגולן הכולל שלבים שמתחילים בבריחת אוכלוסיית האויב, מניעת חזרה שלו לשטח, התיישבות, ריבונות והתרחבות.
עוד הוא מציין אירועי נטיעות שנעשו מעבר לגדר העכשווית, מעבר ללינת אוהלים באזור זה ופעילות הסברתית ותודעתית, כולל כנסים ומפגשי זום, פעילות זו נשמעה בתחילה מוזרה והזויה, מספר עזריה ומוסיף כי עם חלוף הזמן היא הולכת ומתקבלת יותר ויותר כנורמטיבית במקביל לתשומת לב רבה לה זוכה הפעילות מהצד הערבי המסקר את האירועים.
בחלקו השני של המפגש, השיב פרופ' עזריה לשאלות שעלו ממשתתפי המפגש שביקשו לקבל מידע על הצעדים המעשיים הנדרשים, על ההיתכנות של מהלך ישראל בלבנון בהיבט המשפט הבינלאומי ועל האופן בו צפויה ממשלת לבנון לקבל מהלך ישראלי שכזה.