שומרי החומות בלוד – ימי הפרעות במבט מהשטח

עשרות פעילי תנועת הריבונות ביקרו בלוד, שם נחשפו לפרטי האירועים הקשים שליוו את תושביה היהודיים של העיר בפרעות תרפ"א. הצתות, פוגרומים וירי אל הבתים מול אזלת יד שלטונית.

מערכת ריבונות
29-03-2022

תנועת הריבונות ממשיכה בסדרת סיורי הפעילים ברחבי הארץ להיכרות עם אתגרי המשילות והריבונות באזורים שונים בישראל. הסיור האחרון שקיימה התנועה לעשרות מפעיליה ותומכיה התקיים בעיר לוד.
 
הסיור בהובלתו והדרכתו של בנימין פורייס, תושב לוד וחבר הגרעין התורני שבעיר מזה כעשור, החל באתר חאן אל חילו שנבנה בתקופה העותומאנית ושימש לאורך התקופות השונות את הולכי הדרכים בציר התנועה המרכזי עליו ממוקמת העיר.
 
בנקודה זו סיפר פורייס על עברה הקדום של העיר שבתקופה שאחרי חורבן הבית השני נחשבה שנייה לירושלים ובה נמצאו מרבית חכמי התקופה. בהקשר זה הזכיר את רבי עקיבא העוצר בלוד את זוגות העדים העושים דרכם לירושלים להעיד על ראשית החודש. כך גם מתועדת פעילותם של רבי טרפון ואחרים. גם הפסיקה לפיה רק על שלוש עבירות מצווה אדם ליהרג ולא לעבור התקבעה בלוד, ככל הנראה כמוקד של רוב מניין ובניין של חכמי ישראל בתקופה ההיא.
 
עוד סיפר על חפירות ארכיאולוגיות שהחלו בעיר בימים אלה ובהן ממצאים מהתקופה הרומית. זאת לבד מהפסיפס המפואר ביותר בארץ שנחשף בלוד. מדובר בפסיפס מהתקופה הביזנטית שיוצג במוזיאון שייפתח בעוד כמה חודשים לאחר שהוצג במקומות מובילים ברחבי העולם.
 
משם עבר הסיור אל מפגש שלוש הדתות, הנקודה בה החלו הפרעות בעיר. במקום נמצאים מסגד אל עומרי המתוארך ל-1200 לספירה, כנסיית סנט ג'ורג' הביזנטית ובית כנסת מוקף גדר וגדר תיל. ביום ירושלים הגיעו לחברי הגרעין שקיימו אז ריקודגלים משלהם הודעה על הפגנה ערבית, אך לא כזו שאמורה הייתה להצית תבערה בעיר כולה, אלא שמהר מאוד יצאה ההפגנה משליטה, דגל ישראל הורד והועלה במקומו דגל אשף. כוחות המשטרה שהגיעו למקום החלו סופגים אבנים מכל עבר וכאשר עלה בידיה לפזר את ההפגנה התפזרו המפגינים לרחבי השכונה כשהם מציתים כלי רכב של יהודים. מי שזיהה את כלי הרכב ככאלה היו שכיניהם של אותם יהודים.
 
בהמשך, מספר פורייס פרצו המתפרעים למתחם המכינה שתלמידיה היו אז בירושלים, הציתו אותה והרסו מכל הבא ליד. תושביה היהודיים של השכונה מצאו את עצמם נצורים. מאוחר יותר הם בכוחות עצמם מכבים את האש. בדבריו הדגיש פורייס כי הקמפיין הזכור נגד הגרעינים התורניים והצגתם כמלבי האש החל מאוחר יותר כשהוא מתוזמר היטב בידי ארגוני שמאל. זאת לאחר שבימים הראשונים של הפרעות הייתה ברורה לכל השתלשלות האירועים.
 
פורייס גולל בפני משתתפי הסיור את קורותיה של העיר ממלחמת השחרור והכניעה בתוך שעה לג'יפים אותם הוביל משה דיין. יום למחרת נכנסו לעיר שריוניות ירדניות שעוררו מרד ערבי שהחל בירי מאסיבי על חייליו של דיין ובסופו של קרב פונתה העיר מארבעים אלף תושביה הערבים לבד ממאות בודדות שנותרו בה. בידי ארגוני שמאל מתויג האירוע כטבח שבוצע בערביי העיר.
 
שנים לאחר מכן מאוכלסות בעיר אוכלוסיות קשות יום, עולים, וותיקים ומאוחר יותר גם משת"פים. היהודים שיש באפשרותם נוטשים את העיר והיא נקלעת למשבר סוציואקונומי של ממש. מספרם של ערביי העיר גאה והנטישה היהודית נמשכה. פורייס הציג דוגמאות ההשלכות המעשיות כבתי ספר יהודים שהפכו לערבים, בתי כנסת שננטשו ועוד. היהודים שנותרו התמודדו עם פשיעה, סמים, ירי מהשכונות הערביות ועוד.
 
אל המציאות הזו נכנסו משפחות הגרעין התורני שהיה לגדול שבגרעינים. כיום הוא כולל כשמונים משפחות ו-150 סטודנטים הרואים כיעד ומשימה את השבת צביונה היהודי של העיר.
 
הסיור המשיך למתחם המכינה הצבאית שהוצת בפרעות. פורייס סיפר את קורות ימי הפרעות בהם בין השאר הוצתה תחנת המשטרה, אבנים יודו ובמהלך תגובת המשטרה נהרג אחד הפורעים מירי. לתושבים היה ברור שתהיה תגובת המשך, ואכן בהלוויה שהחלה בנקודת מפגש הדתות התכנסו כאלפיים מפגינים בקריאות חמאסיות, רגימת כוחות המשטרה, הצתת מצלמות אבטחה וכל סממן ריבוני שנקרא בדרכם. יהודי השכונות המעורבות בעיר מצאו עצמם נצורים בעוד המשטרה נמנעת מתגובה, ככל הנראה מתוך מגמה שלא לבוא לידי חיכוך שיסלים את האווירה בעיר.
 
במקביל לירי הטילים מרצועת עזה לעבר אזור המרכז נותק החשמל בשכונות והחשש בבתי המשפחות היה כבד. חלקן החלו לעזוב, אך ללא הודעה מוקדמת הגיעה למקום קבוצת המתנדבים מיצהר. ללא נשק התפרסו המתנדבים בשכונה, התחברו לקבוצת הקשר השכונתית ונשלחו למשימות סיוע ונוכחות בבתים שנעזבו לאחר שכמה מהם הוצתו ונבזזו.
 
בליל הפרעות השלישי החלו ערביי השכונות לשלוף את כלי הנשק הבלתי חוקיים שבידיהם ופתחו בירי מהחלונות לעבר בתי היהודים. בנס, מספר פורייס, נפצעו רק שבעה באורח קל יחסית. גם בשלב זה המשטרה אינה מתערבת. הירי והמהומות נפסקים באחת רק לאחר שכוח בפיקודו של מפקד מג"ב איו"ש שהובא לתגבר ירה ופגע ברגלו של אחד הפורעים.
 
בהמשך הסיור ביקרו המשתתפים בבית משפחת דנין שהוצת על ידי הפורעים שניסו לשבור את הדלת ומשלא הצליחו הכו בקיר בפטיש 5 קילו, פערו בו חור, נכנסו והבעירו את הדירה כולה. בני המשפחה, שלא היו במקום בשעת האירוע, לא שבו אליו עד היום.


 
משם המשיך הסיור לבית הכנסת 'דוסא' שהיה בית נטוש אליו הגיע דוסא נג'אח, עולה מטוניס שלאחר מחלת ילדיו החליט להפוך חלק מביתו לבית כנסת. פורייס סיפר את קורותיו של בית הכנסת שננטש ונבנה מחדש על ידי בתו של דוסא, מזל, אותה פגשו משתתפי הסיור במקום. בפרעות האחרונות הציתו ערביי העיר את בית הכנסת ובמענה הוחלט להרחיב אותו. קבלן ומתנדבים מהשומרון שיפצו שיקמו והרחיבו את בית הכנסת בתוך 48 שעות עבודה מאומצת.
 
על החורבן בבית הכנסת סיפרה מזל אודות ספרי הקודש העתיקים שהיו לאביה המנוח אך הפורעים חתכו אותם לפיסות זעירות שפוזרו בכל השכונה הערבית. "מה שלא קרה באירופה קרה במרכז הארץ".
 
הסיור נחתם בפגישה עם מנכ"ל עיריית לוד, אהרון אטיאס, סיפר על האתגרים המורכבים המלווים את עבודתו היומיומית שיכולה בכל רגע נתון להיקטע בשל אירוע כזה או אחר. קטטה בין תלמידים יכולה להפוך ברגע לריב חמולות בו נקטל בן חמולה אחת על ידי חמולה יריבה. "נושא הביטחון והאלימות הוא פס הקול של ניהול העיר בכל יום כל היום, אבל זה לא מכופף אתנו. אלה האתגרים שלנו. העיר לוד מאוד מרתקת".
 
אטיאס שהקים וניהל את הגרעין התורני לפני כהונתו כמנכ"ל העיריה, רואה כיעד את שיפור פני העיר לכלל החברות שבה מתוך מגמה שמגורים בה לא יהוו יעד אידיאולוגי אלא שגרה של בחירה בשירותים עירוניים טובים, חינוך ואיכות חיים. "יש בנו תחושה של אתגרים תמידיים שמוציאים מאיתנו את הטוב ביותר. במהלך מאורעות תרפ"א שוחחתי עם אנשי הג'וינט בארה"ב ואמרתי להם שבשיחה עם הג'וינט: כדי לנצח אנחנו צריכים לדעת שאנחנו לא לבד ושיהודי העולם איתנו. בנוסף, אמרתי להם שאנחנו מבינים שמה שקרה כאן היה על הגב שלנו, אבל הוא אות השכמה ליהודי עולם כולו. אנחנו כאן בשם יהדות העולם ולא בשם העיר או השכונה. מליל הבדולח ועד פרעות מאי לא היה אירוע שבו פגעו בכל כך הרבה בתי כנסת בבת אחת".
 
בדבריו התייחס אטיאס לקו הדק שבין הפלילי והאזרחי לבין הלאומני והלאומי, אירועים שגולשים מכאן לכאן או נתונים לפרשנות משתנה ומצריכים פתרונות של ממש אך כאלה שלא יתסיסו את העיר. עוד סיפר על שיחות עם צעירי העיר, שכבת גיל שהפיקה את מובילי הפרעות, ולטענתם הצתת התבערה התחוללה כי סיפורם הלאומי-פלשתיני אינו מסופר בבתי הספר, גם לא במקביל לסיפור הישראלי. גם עם טיעונים מסוג זה הוא נאלץ להתמודד ולחפש מענה, כמו גם פתרונות מרגיעים לשעות הערב והלילה בחודש הרמאדן המתקרב. כל אלה הם חלק מהאחריות הריבונית של נציג הרשות, נציג הממשלה הישראלית בעיר מאתגרת כמו לוד.
 
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את הביקור המרתק ומציינות כי לצד הבנת המורכבות שבניהול עיר בה אוכלוסייה מוסלמית רבה כל כך, מתחדדת ההבנה שהמאבק על עתידה של ישראל לא הסתיים. "המשימה הראשונה שצריכה להעסיק אותנו היא השבת תודעת השייכות של עם ישראל לארץ ישראל. בני נוער וצעירים יוצא מערכת החינוך רואים בישראל מדינה ככל המדינות ואת שייכותם לארץ ישראל שווה לשייכותו של המוסלמי, המהגר או הזר המתגורר בה. כשהצדק ההיסטורי אינו ברור לנו ולמנהיגינו מתגלה חולשת עמידתנו גם מול גלי טרור ואלימות. הריבונות והמשילות הישראלית נדחקת לאחור. תושבי לוד והערים המעורבות ספגו את אזלת היד השלטונית שמקורה הוא הכרסום המתמשך בצדקת דרכו של העם היהודי".
 
עוד מוסיפות השתיים ומציינות כי הסיור ודבריהם המאלפים של הדוברים מחייבים מחשבה מעמיקה יותר על הדרך הנכונה היעילה והמהותית בה יכולה וצריכה מדינת ישראל ליישם את משילותה וריבונותה.
 

בית הכנסת דוסא
בית הכנסת דוסא

בחאן אל חילו

בכיכר שלוש הדתות
כיכר שלוש הדתות

בית משפחת דנין
בית משפחת דנין

זעזוע בבית דנין
זעזוע בבית דנין

במתחם המכינה
במתחם המכינה

עיר מורכבת
עיר מורכבת

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
לוקחים אחריות, מחילים ריבונות
יהודית קצובר ונדיה מטר
09-12-2024
אחרי 57 שנות דשדוש וגמגום שפגעו בישראל ביטחונית, מוסרית, מדינית והיסטורית, הגיעה העת ליטול את המושכות, להחיל ריבונות ולקחת אחריות על עתידנו ועתיד האזור כולו.
ריבונות - כתב עת מדיני
עם ישראל לא מתבייש לחזור ולדבר על האות A
יהודית קצובר ונדיה מטר
19-11-2024
יש מילה אחת שאסור לשליחים ציוניים ברחבי העולם לומר בקול רם, וזו בדיוק השעה לחזור ולומר אותה במלוא התוקף והעוצמה.
ריבונות - כתב עת מדיני
לו הייתי מלך ירדן
יהודית קצובר ונדיה מטר
19-11-2024
הקריאה לריבונות בבקעת הירדן הופכת נחלתם של מומחים וקהלים רבים בישראל, ומה חושב על זה מלך ירדן באמת?
ריבונות - כתב עת מדיני
סמוטריץ': 2025 תהיה שנת הריבונות ביהודה ושומרון
מערכת ריבונות
14-11-2024
השר סמוטריץ' בנאום הברכה לדונלד טראמפ: הדרך היחידה להסיר את הסכנה הזו מעל סדר היום היא להחיל את הריבונות הישראלית על ההתיישבות ביהודה ושומרון. אין לי ספק שהנשיא טראמפ שגילה אומץ ונחישות בהחלטות שלו בקדנציה הראשונה יתמוך במדינת ישראל במהלך הזה.
ריבונות - כתב עת מדיני
אמת מארץ צומחת
מערכת ריבונות
05-11-2024
השיבה לערכי הציונות והזהות היהודית הופכת גלויה לעין כל. התעוררות זו של ציבור רחב כל כך לצד ספרו המהפכני של השגריר פרידמן הם נדבכים מרכזיים בלידתו של עידן חדש.
ריבונות - כתב עת מדיני
מה קרה למפלגה הדמוקרטית בארה"ב?
מערכת ריבונות
21-10-2024
יחסו העוין של ממשל ביידן, ממשיכו של ממשל אובמה, לישראל ומנגד יחסו של אותו ממשל הסלחני והמקרב לאיראן נטוע עמוק בתפיסה שהולכת ומשתלטת על המפלגה הדמוקרטית. החוקרת קרולין גליק בראיון.
ריבונות - כתב עת מדיני
שנה לטבח – סיבה, משמעות, השלכות
מערכת ריבונות
14-10-2024
ב-7 לאוקטובר הוזמנו להשתתף בזום שאורגן ע"י מורט קליין, יו"ר הZOA. להלן קישור לשיחה (באנגלית) ותרגום לעברית של דברינו. משתתפים נוספים היו ח"כ דן אילוז, עו"ד אלן דרשוביץ ודר' סבסטיאן גורקה.
ריבונות - כתב עת מדיני
אכן הגיע הזמן לסדר חדש
יהודית קצובר ונדיה מטר
01-10-2024
סיימנו (כמעט) בדרום, מעמיקים את המערכה בצפון, ולא שוכחים את האיום ממזרח. לאחר קריסת מוצביה בצפון ובדרום צפויה איראן למקד מאמץ בגבול ירדן.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות תשים סוף לזיגזוג שרק מסבך את ישראל
מערכת ריבונות
26-09-2024
עו"ד מוריס הירש מציג בפני צוות ההיגוי של תנועת הריבונות שורת ליקויים חמורים במדיניות הישראלית ואת תוצאותיה הרות האסון עבור ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
סוף סוף אומרים לעולם לא למדינה פלשתינית
מערכת ריבונות
24-09-2024
ח"כ אלקין יזם, ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה הצטרפו והאמירה החד משמעית של הכנסת הייתה התנגדות להקמת מדינה פלשתינית. המתנגדים היחידים: הח"כים הערבים. ארוכה הדרך הפרלמנטארית.