עבודת מטה שהוביל שר האוצר הניחה תשתית חוקית, ארגונית ומשפטית להעברה חלקה ומיידית של יהודה ושומרון לריבונות ישראל. משלימים פער של מעל יובל שנים.
הראיון הופיע לראשונה בגיליון 19 של ריבונות
לאחר עבודה משותפת עם מועצת יש"ע הציג שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' תכנית סדורה להחלת ריבונות ביהודה ושומרון. בעיניו המהלך לא רק ריאלי אלא מתחייב ומתבקש, וכזה שלא ייקבע לא בבירות אירופה ואפילו לא בוושינגטון, אלא בהחלטה אחת שצריכה להתקבל בירושלים, החלטתו של ראש הממשלה.
צעד הריבונות, אומר השר סמוטריץ' ל'ריבונות', הוא כמובן צעד ערכי המבטא את שייכותה של הארץ לעם היהודי, אך "מעבר לכך הוא גם תגובה הולמת מתבקשת וצודקת למהלכי הרשות הפלשתינית ואירופה, בעיקר כאשר בישראל נוצר לאחר השבעה באוקטובר קונצנזוס של הבנה והפנמה שמדינה פלשתינית לא תוכל לקום כאן".
כבר לפני מספר חודשים פורסמה הנחייתו של סמוטריץ' לאנשי משרדו להתחיל בעבודת מטה להיערכות להחלת ריבונות ביהודה ושומרון. זאת לאחר "שנתיים של הכנת הקרקע גם בהיבט המעשי של תפיסת הקרקע והסדרת ההתיישבות", הוא אומר ומסביר את משמעות עבודת המטה המדוברת.
"כשממשלה מקבלת החלטה להחלת החוק והשיפוט הישראליים חלים שינויים. לדוגמא, הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון לא יתקיימו מאותו רגע כי כעת הן פועלות מכוח צו אלוף. לכן יש צורך בצו מיוחד של שר הפנים שמקים את הרשויות הללו בצורתן הקיימת מאותו יום כי הרי לא נקיים בחירות. יש מערכת דינים שחלה כעת על השטח וכשמחילים ריבונות הדינים הללו פוקעים ויש צורך בהרחבת חלק מהדינים כדי שהם יחולו לצד חלק מהדינים שממשיכים. דוגמא נוספת היא נושא התעבורה שכיום בסמכות קמ"ט תחבורה כאשר אין רשות תמרור ביהודה ושומרון ויהיה צורך להקים רשות כזו מיידית. כל זה נכון כמעט בכל תחום".
כדי להכין את עבודת המטה הנדרשת למדו צוותי המקצוע מניסיון החלת הריבונות בירושלים, שם היו מספר לאקונות שהיה צורך למצוא להן פתרונות בעבודה משותפת עם המשרדים השונים, "כך שכאשר תתקבל החלטת ראש הממשלה דברים יוכלו לקרות מיידית על פי כל התקנות, הדינים והוראות המעבר. נצטרך לדוגמא להחליט אם משרד הפנים מקים את מחוז יו"ש או שהוא מצרף את השומרון לוועדה מחוזית שרון, את בנימין לירושלים ואת דרום הר חברון למחוז דרום. יש הרבה עבודה וכל משרד יצטרך לקבל החלטות. המערכות לא יוקפאו ולא ניתן יהיה להמתין חצי שנה עד להסדרת השינויים. כעת הרוב כבר מוכן מקצועית ומשפטית ואפשר להחיל ריבונות כבר מחר בבוקר".
על שולחנו של נתניהו, אבל צריך עדיין לשכנע ולהפעיל לחץ
באשר לעמדתו של ראש הממשלה, זו שעד כה לא נאמרה בפומבי ובבהירות אך היא שתכריע, אומר השר סמוטריץ' כי יותר מפעם אחת אמר נתניהו שהדברים נמצאים על השולחן ונבחנות הדרכים לבצע את המהלך, כאשר יש סביבו מי שטוען שנכון להחיל ריבונות בבקעת הירדן בלבד בשל הקונצנזוס הלאומי סביב אזור זה. סמוטריץ', לעומתם, סבור שנכון וניתן להחיל ריבונות על כל השטח הפתוח הנאמד ב-82 אחוזים מיהודה ושומרון, שטח שבו כמעט ולא נמצאים ערבים.
באזורים צפופי האוכלוסייה הערבית תישאר הרש"פ כמחזיקת האחריות המוניציפאלית בלבד, בעוד בשטח הפתוח תוחל ריבונות, מה שיאפשר הקמת חוות ויישובים נוספים.
אל מול הסבורים שיש לקדם ריבונות חלקית בלבד מקיים סמוטריץ' שיח רציף עם ראש הממשלה. "זה מצריך הרבה שכנוע, הפעלת לחץ וכוח פוליטי. אנחנו נחושים שלא לפספס את ההזדמנות הזו. יש לכך גם לגיטימציה ציבורית רחבה מאוד בישראל, גם ממשלת ימין בישראל וגם ממשל אוהד ותומך בארה"ב לכל מהלך הגיוני. הרי טראמפ היה זה שהניח את העט שלו על השולחן כדי להראות עד כמה ישראל קטנה במרחב המזרח תיכוני".
ועם זאת, סמוטריץ' שב ומדגיש כי "הכרה אמריקאית היא לא תנאי. סיפחנו את רמת הגולן ובמשך עשרות שנים האמריקאים לא הכירו בריבונותינו שם". ומה לגבי מדינות אירופה ומדינות נוספות? "הם יכעסו, אבל הם גם כועסים עכשיו כשאנחנו מבקשים את הזכות הבסיסית שלנו להגנה עצמית. לא צריך להתרשם מהצביעות שלהם. נכון שנצטרך לנהל מאבק דיפלומטי והסברה בינלאומית, אנחנו לא עם לבדד ישכון, אבל היום, שלא כמו בעבר, יש לנו לגיטימציה של המדינה הגדולה החשובה והחזקה בעולם, והיא תוכל להגן עלינו מול צעדים של מדינות אחרות".
כשר אוצר, האם לא מטריד אותו החשש מסנקציות כלכליות על ישראל? סמוטריץ' מבהיר שאמנם אינו מקל ראש בכך, אך לטעמו אין להפריז בחשיבות איום שכזה. "ברור שצריך לנהל כאן מערכה דיפלומטית ואנחנו מנהלים אותה, וכאן יש מקום למילה טובה לשר החוץ, גדעון סער, והצלחנו לבלום מהלכים בצורה לא רעה, אבל מעבר לכך, אנחנו כלכלה חזקה שפורחת למרות שנתיים של מלחמה. יש לנו פוטנציאל שווקים גדול ואם שוק אחד נסגר אחר ייפתח. העולם ענק והשוק הישראלי קטן באופן יחסי", הוא אומר ומציין כדוגמא את ברית ההגנה על השקעות שהוא חתם בימים אלה עם הודו, הכלכלה הרביעית בעולם.
"אני לא צופה בידוד בינלאומי. יהיו הרבה כותרות ודיבורים, אבל גם אם כמה מדינות באירופה ייסגרו זה לא יהיה הרמטי, כי הם זקוקים ליכולות הישראליות שהן המובילות בעולם בתחומים שונים. יכולה להיות אווירה פחות טובה במספר מקומות, אז נפתח שווקים חדשים. החיים קודמים לאיכות החיים והורדת רעיון המדינה הפלשתינית הוא אירוע קיומי עבורנו ועבור ילדינו והדורות הבאים".
למה ריבונות? ולמה להכריז על הקמת מדינה?
לנוכח המהלכים הדרמטיים שחולל בשלוש השנים האחרונות ברחבי יהודה ושומרון, בהתיישבות, בחקלאות, בצירי התנועה ועוד, צעדים שאותם הגדיר הוא עצמו כהחלה בפועל של ריבונות בשטח, אנחנו שואלים את השר סמוטריץ' אם לא נכון היה להסתפק בעוד ועוד מהלכים שכאלה, שאיכשהו נבלעים בגרונו של העולם שמסתפק במחאה רפה ומבלי להסתכן בסנקציות מדיניות של ממש.
"אפשר היה לשאול את השאלה הזו גם על ההכרזה על הקמת המדינה. הרי הייתה כאן התיישבות, הייתה כאן חקלאות, היה כאן מפעל ציוני, אז למה להקים מדינה שהרגיזה את העולם? יש משמעות אדירה להכרזה שזה שייך לנו. אני לא מכיר תקדים של שטח ריבוני שמדינה מוסרת אותו. אם רוצים להוריד מהפרק את המדינה הפלשתינית, שהיא סכנה קיומית עבורנו לא מספיק לקבוע עבודות בשטח. צריך לומר שזה שלנו ולהכריז ריבונות. אם לא ננצל את הקונסטלציה המדינית הנוכחית זה יהיה פספוס גדול".
סמוטריץ' מעיר כי יתכן שריבונות תקשה על צעדים מסוימים של תכנון שהיום קלים יותר ביהודה ושומרון מאשר הבירוקרטיה והרגולציה שבישראל הריבונית, אך "עדיין יש ערך לאמירה הריבונית שלנו. בנוסף, יש כאן חובה תורנית ליישום מצוות ההורשה של הארץ, כפי שהגדיר זאת הרמב"ן. יש לנו את הזכות לחולל את המהפכה הזו כשליחות אדירה יחד עם המתיישבים והחלוצים בישובים ובחוות, מה שמכשיר את הקרקע לריבונות, ובמקביל לריבונות אנחנו לא מוותרים על קביעת העובדות בשטח".