התוכנית להחלת הריבונות על בקעת הירדן נחשפת, את התוכנית מקדמת שדולה בכנסת בהובלתם של עשרות ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה.
דוהרים לריבונות בבקעת הירדן: תוכנית מקיפה ויסודית סוללת את הדרך להחלת ריבונות על בקעת הירדן. התוכנית, אשר נחשפת היום (ה') , מוקדמת בידי השדולה לריבונות בבקעת הירדן תחילה בכנסת אשר מקבלת את תמיכתם של עשרות חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, ובהובלת תנועת הריבונות בראשות יהודית קצובר ונדיה מטר. מדובר בתוכנית מקיפה שמביאה שלל פתרונות בסוגית נושאי ליבה - משפטיים, ביטחוניים, תחבורתיים, חקלאות, תשתיות ותיירות.
את התוכנית שיזמו בתנועת הריבונות ערכו קובי אלירז, שהיה יועץ לענייני התיישבות של ארבעה שרי ביטחון ועו"ד ערן בן ארי מומחה למקרקעין והדין ביהודה ושמרון, אשר הציגו לשרים ולח"כים בכנסת את התוכנית החדשה ופירטו את הצעדים הבאים והשלבים הנדרשים בדרך להחלת ריבונות בבקעת הירדן. כמו כן, התוכנית קיבלה את ברכתם של ראשי המועצות באזור בקעת הירדן.
על פי התוכנית, בכדי לשנות את מצב ההתיישבות בבקעה, נדרש לחולל שינוי תפיסתי שורשי ומשמעותי בהתיישבות הכפרית הקיימת באזור. בנוסף, יש להרחיב במידה ניכרת את יישובי הבקעה, ליצור הרחבה קהילתית בכל מושב או קיבוץ שיתופי, וכן נדרש גם להחיל את כלל תוכניות המדינה לטיפול בבעיית הדיור על יישובי בקעת הירדן, צפון ים המלח ומזרח השומרון.
בתוכנית מובא כי יש להרחיב בצורה מיידית שורת כבישים באזור, בהם כבישי דמים מסכני חיים. "נדרש להרחיב את כביש 5 מאריאל לעלי, דרך גוש שילה ועד לצומת פצאל בבקעת הירדן ולהקים מחלפים בנקודות החיבור עם כביש 60 וכביש 90. כמו כן יש להרחיב את כביש 90 מצומת אלמוג עד צומת צמח ולהופכו מכביש דמים חד־נתיבי לאוטוסטרדה מודרנית. ככל שמערכת הכבישים תהיה רחבה וזורמת, יתרחב השימוש בה - והיא תצמצם את עומסי התנועה ביתר חלקי הארץ", נכתב בתוכנית.
עוד מוצע בתוכנית להקים שדה תעופה בינלאומי חדש באזור. על פי הנכתב בתוכנית, "יש להקים שדה תעופה בינלאומי בשליטה ישראלית מלאה - בבקעת הורקניה או בסמוך למעבר אלנבי. שדה תעופה זה ישמש כחלופה לשדה התעופה עטרות שנסגר בירושלים וגם כמענה חליפי לנתב״ג במקום החלופות המוצעות כיום בעמק יזרעאל ובנבטים. הוא יוכל לשמש גם את הפלסטינים תושבי יו״ש ביציאתם מהארץ מבלי שיידרשו – כפי שהם נדרשים כיום – לטוס דרך ממלכת ירדן. צעד זה ישפר את איכות חייהם במידה ניכרת ובהתאם את מעמדנו בזירה הבינלאומית".
כמו כן עוסקת התוכנית גם בפוטנציאל הלא ממומש של האזור מבחינת כלכלה ומסחר. בתכונית הכתב כי, "מן הראוי להזכיר כי סין אף היא לוטשת עיניים לאזורנו וברצונה להגדיל את נתיבי הסחר העולמי ומדינת ישראל היא מרכיב חשוב במעבר יבשתי־ימי זה וכגשר למערב. בהתאם, סין כבר מעורבת בפרויקטים בישראל דוגמת נמל חיפה. כיוצא בזה הוא רצונה הממשי לשמש שחקן רב השפעה באזור – מבחינה כלכלית, אנרגטית וצבאית".
גם בנושא התיירות מציגה התוכנית מספר פתרונות שונים לניצול המשאבים הייחודיים של האזור בכדי להגדיל כמות התיירים הנכנסים לישראל. בין הפתרונות המוצעים – הקמת מתחם מלונות גם בחלקו הצפוני של ים המלח, הוצאת הניהול של קאסר אל יהוד מידי המנהל האזרחי לידי גוף מסחרי שישנה את השירות במקום, וכן הקמת עיר תיירות נוספת בסמוך לגבול ירדן שתהווה נקודת מפגש לאנשי עסקים מישראל, ירדן ומדינות המפרץ ותהיה פטורה ממס בדומה לאילת.
לדברי כותבי התוכנית, על מנת להוציא את התוכנית הזאת אל הפועל ולהתחיל בפיתוח האזור, יש קודם כל להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן. לדבריהם, "החלת הריבונות הישראלית תסייע בהסרת כלל החסמים הקרקעיים והתכנוניים ותשדר מסר חשוב לכלל המשקיעים ולזירה הבינלאומית. החלת החוק הישראלי על שטחי בקעת הירדן תעביר את האחריות עליהם לגופי הפיקוח הישראליים: היחידה הארצית לאכיפה, הסיירת הירוקה, פקחי רשות מקרקעי ישראל וכמובן פקחי רשות שמורות הטבע ורשות העתיקות. צעד זה ייצור שיפור דרמטי באכיפה; כולל האחריות המוטלת על מועצת בקעת הירדן שרוב השטח נמצא בתחום שיפוטה".
כותבי התוכנית לא מתעלמים מהקשיים שעלול להביא צעד שכזה, ומביאים פתרונות גם לבעיות אלו. על פי ההצעה, שטח הריבונות לא יכלול את העיר יריחו ואת הכפרים עוג'ה וטובאס. כמו כן יתאפשרו צירי גישה אל מעבר אלנבי והתושבים ביתר הכפרים יקבלו מעמד של תושבות, כפי שקיים היום במזרח ירושלים. גם בנוגע למתיחות מול ירדן והסכמי אברהם ישנה התייחסות מקיפה בתוכנית. "על אף ההתחייבות שניתנה לכאורה בהסכמי אברהם, להמתין לעת עתה ולא להחיל ריבונות, נראה כי באמצעות תעוזה ונחישות המלוות בעבודה דיפלומטית מאומצת ניתן לבסס בקרב המדינות הערביות – בעיקר הסוניות ובייחוד מול ממלכת ירדן – את ההבנה כי החלת ריבונות בבקעת הירדן ופיתוח מואץ שלה הם אינטרס משותף לכל הצדדים".
"מימוש תוכנית זו, או חלקים ממנה, חיוני למדינת ישראל. המשך ההתנהלות הקיימת, כאשר לא מקודמות תוכניות לאומיות לחבל ארץ זה ומאידך גיסא מתנהלת מערכה פלסטינית להשתלטות על המרחבים הפתוחים, תהיה החמצה אדירה בדמוגרפיה, בביטחון, בכלכלה, בתיירות ובחקלאות. קונספציית ההשקעות בתחום גדרה–חדרה ואף באר שבע–חיפה לא תצליח לתת מענה ראוי לגידול הדמוגרפי הצפוי במדינת ישראל. בקעת הירדן היא פתרון טוב וקרוב, והגיעה העת להפוך את השבר לגשר", נקבע בסוף התוכנית.
כותב התוכנית, קובי אלירז, מסביר: "התוכנית שכתבנו שמדברת על היכולת להחיל ריבונות בבקעת הירדן מטפלת בכל סוגיות הליבה, מנתחת אותם ומסבירה למה זה אפשרי. גם בנושא התשתיות, גם בנושא התחבורה, גם בנושא החקלאות, גם בנושא האנרגיה החלופית, גם בנושא ההתיישבות. התוכנית סוקרת גם את המצב הנוכחי וגם נותנת את הפתרון הריאלי, האולטימטיבי, הממשי ובר הביצוע".
כאמור, התוכנית הוצגה במהלך הקמתה בכנסת של השדולה לריבונות בבקעת הירדן תחילה. השדולה הוקמה על ידי חברי הכנסת דן אילוז ויוסף טייב, ובשיתוף יהודית קצובר ונדיה מטר מתנועת הריבונות, במטרה להבאת הישג משמעותי בתחום החלת הריבונות בבקעת הירדן תחילה, כבר בקדנציה הנוכחית. באירוע ההשקה השתתפו שרים, ועשרות חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה לצד ראשי המועצות ואישי ציבור נוספים במהלך האירוע חתמו חברי הכנסת והשרים על אמנת בקעת הירדן הקוראת לשיתוף פעולה רחב בנושא.
יהודית קצובר, מראשי תנועת הריבונות יחד עם נדיה מטר, מסרה בתגובה לתוכנית: "יש תמיכה רחבה לנושא של ריבונות על בקעת הירדן. הריבונות בבקעת הירדן תבטיח התיישבות רחבה, איזון בפיזור האוכלוסין ללא הצטופפות ברצועה הצרה בין חדרה לגדרה, אלא תזוז עד גבול המזרחי. ריבונות תבטיח השלכות כלכליות, תיירות, תעשייה ואנרגית שמש. ריבונות תתרום לחיזוק הגבול המזרחי – הארוך ביותר במדינה שלנו. תיתן עומק אסטרטגי למדינת ישראל ומניעת הקמת מדינה פלסטינית".
לעיון במחקר לחצו כאן