ריבונות תשים סוף לזיגזוג שרק מסבך את ישראל

עו"ד מוריס הירש מציג בפני צוות ההיגוי של תנועת הריבונות שורת ליקויים חמורים במדיניות הישראלית ואת תוצאותיה הרות האסון עבור ישראל.

מערכת ריבונות
26-09-2024

בפניכם הרצאתו של בכיר הפרקליטות הצבאית בעבר, עו"ד (סא"ל במיל') מוריס הירש, כפי שהועברה לחברי פורום ההיגוי של תנועת הריבונות. ההרצאה חשובה וגדושה בנתונים מקוממים ומרתקים סביב התנהלותה חסרת הפשר של ממשלת ישראל, התנהלות המביאה על ישראל לחצים בינלאומיים עד כדי הגדרתה כמדינת אפרטהייד, התנהלות שניתן ועלינו לקטוע על ידי החלת הריבונות.

את ההרצאה נשא מוריס הירש במסגרת יום ההיערכות לפעילות תנועת הריבונות בשנת תשפ"ה ובה הוא קובע כי הזנחה ארוכת שנים של ממשלת ישראל בזירה הבינלאומית והמדינית הובילה להאשמתה של ישראל באו"ם כמדינה מפלה העוברת על החוק הבינלאומי.



הירש קובע כי בעוד אנו יודעים היטב להלין על הטייה אנטי ישראלית באו"ם, אנו לא בוחנים מהם הגורמים האמיתיים שמובילים להטייה הזו, והגורם המוביל לכך הוא הרשות הפלשתינית שפועלת במרץ בזירה הבינלאומית נגד ישראל, בין השאר כאשר דרשה מבית הדין של האו"ם לקבוע את העמדה הבינלאומית אודות הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון.

הרש"פ ביצעה את המהלכים הללו אך לא שילמה עליהם מחיר משמעותי כלשהו. למספר שבועות ישראל השעתה את תעודות האח"מ מבכיריה אך לא מעבר לכך. סכומי עתק המשיכו לזרום מישראל לרש"פ. "מאז 2010 העברנו להם 107 מיליארד שקלים, 65 אחוז מהתקציב שלהם בא מאיתנו", אומר הירש ומדגיש כי המשמעות היא שכל סכום שהוציאה הרש"פ לקידום פעולות נגד ישראל, 65 אחוזים ממנו מגיע מכיסה של ישראל עצמה. "אנחנו ממנים את ההרס של  עצמנו, וכך זה לאורך כל הדרך, גם כשהם משלמים משכורות למחבלים אנחנו שותפים ב-65 אחוז, כך בהסתה לטרור. אנחנו שותפים איתם לקריסה שלנו".

את הטענה לפיה מדובר בכספים שישראל מחויבת להעביר לרש"פ כחלק מהסכם פריז, משיב עו"ד הירש כשהוא מזכיר שהסכם פריז הנוגע להעברת המיסוי מישראל לרש"פ אינו עומד לבד, אלא  מדובר בחלק מהתהליך הכללי של הסכמי אוסלו, ומאחר ואין סעיף בהסכמי אוסלו שהפלשתינים לא הפרו, אמורה הייתה ישראל להבהיר שאין בכוונתה לבצע את חלקה שלה ולחדול את העברת הכספים.

הירש מזכיר שעל פי ההסכמים החתומים בידי הנהגת הרש"פ, הצד הערבי אמור היה להילחם בטרור, לאסוף נשק, לאסור על הסתה ועוד, אך דבר מכל אלה לא התקיים וישראל מצידה לא עמדה על הדרישה לקיים את החובה הערבית בהסכם.

ההחלטה באו"ם לפיה נוכחות ישראלית ביהודה שומרון ואף מזרח ירושלים אינה חוקית ויש להוציא כל נוכחות יהודית מאזורים אלה. המשמעות היא שכאשר יוחלף אבו מאזן באדם אחר לא יוכל המנהיג החדש לסגת ממה שנקבע באו"ם ולהגיע להסכמות מול ישראל.

הירש סבור כי אם הייתה ישראל מגיבה לדרישה של הרש"פ לחוות דעת שהובילה להחלטה זו, ותגובתה של ישראל הייתה הפסקת העברת הכספים לקופת הרש"פ כל עוד הדרישה באו"ם נותרת, המציאות הייתה שונה 'או או"ם או קיום', מנסח הירש בתמצית את התגובה הישראלית שאמורה הייתה לבלום את העוינות הבינלאומית כלפינו.

"להם יש אמונה מלאה בצדקת הדרך", הוא אומר ומזכיר כי בעוד הדרישה הפלשתינית היא לסילוק הנוכחות היהודית בין הים והנהר, ישראל אינה אומרת את המענה המתבקש 'מהים ועד הנהר ישראל תהיה יהודית'. "ישראל מגמגמת כל הזמן", הוא אומר ומספר כי בעת שחרורו מצה"ל העביר לשרת המשפטים דאז המלצה לפיה במסמכים רשמיים של משרד המשפטים לא ישתמשו במונח 'הגדה המערבית' בהתייחס ליהודה ושומרון. "בואו נתחיל עם זה אצלנו בלי להסתכל על האמריקאים והאירופאים שמנסים לחמש כעת את הפלשתינים. אסור לנו להתחשב במה הם יגידו ומה הם יעשו", הוא אומר.

המציאות כעת היא שבית הדין בהאג והאו"ם מגדירים את ישראל כמדינת אפרטהייד, וזאת על בסיס טענת הערבים ל-58 ק"מ של צירים ביהודה ושומרון שהם רק לשימוש יהודי, טענה שהעלה הצד הערבי ואיש בישראל לא הציג מולה נתונים ומפות שיפריכו את הטענה.

עוד הוא מזכיר כי הקריאה הנוספת של הטריבונל הבינלאומי היא להטיל סנקציות על ישראל. מול כל אלה ישראל חייבת להוביל גישה אחרת, גם בחשיפת הפעולות הבעייתיות והבלתי חוקיות שמבצעים ארגוני האו"ם. בהקשר זה הוא מזכיר את היחס הישראלי התמוה שעדיין נמשך לאונר"א, הארגון שהוכח הקשר של אנשיו לטרור ועם זאת ישראל עדיין מעניקה לו הקלות במס בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, ,אז אם לא הספיק לנו לממן את הרש"פ, אנחנו גם ממנים את האו"ם". הירש קובע כי על ישראל היה לגרש את אנשי אונר"א וכל עוד הצעד הזה לא נעשה העולם לא מבין את התנהלותה.

הירש מזכיר את מתחם האו"ם בארמון הנציב שעודו עומד על תילו באישור ישראלי, את מתחם אונר"א בגבעה הצרפתית בירושלים, מתחם שנבנה בחציו באופן בלתי חוקי ובתוכו תחנת דלק שנבנתה בניגוד לחוק. "יש צו הריסה למתחם הזה. האם מימשנו אותו..? אנחנו לא מחמיצים כל הזדמנות להחמיץ הזדמנות".

לתפיסתו האמריקאים היו מוכנים לקבל כל גישה ישראלית, ובלבד שהיא תהיה עקבית. לא ניתן לטעון שבעזה הרש"פ לא תקבל תפקיד כלשהו כי היא מסיתה לטרור, ובאותה העת מפקד פיקוד המרכז אומר בנאום סיום תפקידו שהרש"פ היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. "תחליטו. אני מנסה לשים את עצמי בנעליים של האמריקאים והם שואלים מה עמדתכם, הם טובים או רעים? אם אונרר"א זה רע, תוציאו אותם, אבל כשרצינו להכניס חיסוני פוליו פעלנו מול אונר"א, אז הם רעים או טובים? אנחנו לא מגבשים רעיון מסודר ולהיות עקביים".
הירש מדגיש בדבריו כי האחריות על המדיניות המבולבלת הזו מוטלת על כתפיהן של כל ממשלות ישראל, כולל זו הנוכחית שלא הובילה לשינוי משמעותי כלשהו. "התחושה היא שאנחנו לא עוצרים לרגע לבחון מה עבד ומה לא עבד. אירוע אוסלו לא עבד. הוא לא טוב לא לישראלים, לא לערבים ולא למזרח התיכון, אז למה מתעקשים עליו? כדי להעביר למחמוד עבאס מאות מיליוני דולרים? לא זו המטרה אבל זה מה שקורה, מאפשרים לקומץ פלשתינים להתעשר לאין שיעור כשכל השאר מתים. צריך לעשות חשבון נפש ומה שלא עבד, להפסיק".

הירש דוחה גם את הניסיון לראות את יתרונות שיתוף הפעולה עם הרש,פ בהיבט הביטחוני. לדבריו התיאום הביטחוני אינו אלה שקר, וההוכחה לכך היא העובדה ש"איפה היה התיאום הזה בשומרון כשקמו כל תאי הטרור. מדובר בשקר של מערכת הביטחון שהוליכה אותנו שולל כאילו קורה משהו ואף אחד לא מאתגר אותם. איך יכול להיות שעם כל התיאום הביטחוני הזה לא ידענו דבר על השבעה באוקטובר ולא על מכוניות התופת או המחבלים המתאבדים. אף אחד לא מאתגר אותם עם הנתונים האלה".

סוגיה נוספת שמעלה מוריס הירש בדבריו היא סוגיית מעבר הסחורות לעזה ולאיו"ש דרך נמל אשדוד, ובדרך זו נכנסו לרצועת עזה 15,000 כלי רכב, ובהם רכבי הטויוטה ששימשו לטבח השבעה באוקטובר. "הרש"פ עודדה את הבידוד של עזה לא בגלל המאבק בחמאס, אלא כי הם לא רצו שיהיו הסכמי סחר בין עזה למצרים, כי במסגרת הסכמי פריז על כל מה שמגיע לנמל אשדוד אנחנו אוספים את המיסים ומעבירים לרש"פ. כל עוד דברים עוברים דרך אשדוד לעזה, הרש"פ מרוויחה".

"למה הכנסנו לשם רכבים? שילכו עם גמלים. אם הם רוצים רכבים שיפסיקו לירות עלינו טילים", הוא אומר, "אבל אין מחיר. אפשר לרצוח יהודים ודם יהודי הפקר. את הדבר הזה אנחנו צריכים לפרק. לפרק את הרש"פ כי ניסינו שלושים שנה את הניסוי בבני אדם וקיבלנו 3000 הרוגים בצד שלנו ו-50,000 או 70,000 בצד שלהם. זה לא טוב לאף אחד. לכן לפרק את הרש"פ ולהחיל ריבונות", אומר הירש ומבקש לדייק ולציין שמדובר בהחלת הדין הישראלי, שכן כבר כעת ישראל היא הריבון באזורים הללו.

האתגר, הוא אומר, מחייב היערכות ועבודה סדורה שתקבע את סדר התהליך, אם בשלבים או בבת אחת, לבחון את הסוגיות הביטחוניות ולמצוא להם מענה, "זה לא דברים ברומו של עולם. זה דברים שבהחלט אפשר לעשות".

"מה יגידו באו"ם? שאנחנו מבצעים רצח עם. אמרו את זה כבר. שאנחנו גונבים את הפלשתינים? אמרו את זה כבר. שאנחנו אפרטהייד? אמרו. בואו ניתן לערביי בקעת הירדן אזרחות ישראלית והנה אין אפרטהייד. הם אזרחים שווים".

הירש מעלה בדבריו חשש שאם טראמפ ינצח בבחירות המתקרבות ינצל ממשל ביידן את חודשי כהונתו האחרונה להכרה במדינה פלשתינית, וכך גם אם קמלה האריס תנצח. "זו הולכת להיות תקופה מסוכנת למדינת ישראל", מזהיר הירש.

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
'הנושא החשוב והמרכזי ביותר כעת הוא החלת הריבונות'
מערכת ריבונות
02-10-2025
השר אלי כהן: אם נצטרך לבחור, ולא בטוח שנצטרך, אז הריבונות חשובה יותר מנורמליזציה עם סעודיה. ריבונות היא עבורנו כורח קיומי.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות ועידוד הגירה מרצון – "שילוב הכרחי לניצחון"
מערכת ריבונות
03-10-2025
משרדו של השר בן גביר עשוי להיות זה שיקבל לידיו את מושכות הביטחון ביהודה ושומרון ביום שאחרי הריבונות. האם הוא ערוך לכך? בן גביר רגוע ומשוכנע: ריבונות היא צעד משמעותי והיסטורי אך לא היחיד הדרוש.
ריבונות - כתב עת מדיני
החלום מתגשם
מערכת ריבונות
03-10-2025
את הריבונות רואה השרה גמליאל בראש ובראשונה כביטוי לזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל. איומים והפחדות מדיניות? לגמליאל תכנית סדורה. אגב, גם להגירה נרחבת מרצון.
ריבונות - כתב עת מדיני
מוכנים. אפשר להחיל ריבונות כבר מחר
מערכת ריבונות
02-10-2025
עבודת מטה שהוביל שר האוצר הניחה תשתית חוקית, ארגונית ומשפטית להעברה חלקה ומיידית של יהודה ושומרון לריבונות ישראל. משלימים פער של מעל יובל שנים.
ריבונות - כתב עת מדיני
יש לכם שאלות על ריבונות? הפודקסט הזה עבורכם
מערכת ריבונות
04-10-2025
האזינו לשיחתם של עורך הדין בן ארי, מומחה למציאות המשפטית ביהודה ושומרון ומי שליווה את דו"ח השופט אדמונד לוי, ועורך הדין מיכאל דבורין על משמעות החיים ביהודה ושומרון כיום ועל הנחיצות הבהולה בהחלת ריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
'השבעה לאוקטובר הבא, ונורא פי כמה, קרוב מכפי שנדמה לנו'
מערכת ריבונות
02-10-2025
מאדם שמאמין שאם רק יהיה לערבים עתיד טוב וכלכלה הם לא ירצו להרוג אותנו, הפך אבידע בכר, תושב בארי, למי שבטוח שרק ריבונות על ארץ ישראל כולה, כשהיא נקייה מאויב, תמנע את הטבח הבא, שעלול להיות גדול פי כמה.
ריבונות - כתב עת מדיני
להיזהר מתרחיש רצועת עזה כפול שש
מערכת ריבונות
02-10-2025
המילה 'ריבונות' לא מסנוורת את ח"כ אביחי בוארון. הוא דורש לדעת מה התוכן שיוצקים למילה הזו ואם ריבונות על בקעת הירדן לבדה לא תפיל אותנו חלילה למלכודת נוסח רצועת עזה כפול שש.
ריבונות - כתב עת מדיני
ליברמן: כל עוד נתניהו ראש ממשלה לא תהיה ריבונות
מערכת ריבונות
02-10-2025
יו"ר 'ישראל ביתנו' מטיל את האחריות על מיסמוס הריבונות שוב ושוב על כתפי ראש הממשלה נתניהו: "גם סמוטריץ' יודע שכל עוד הוא ראש ממשלה ריבונות, גם חלקית, לא תהיה".
ריבונות - כתב עת מדיני
פרס מפעל חיים מ'רגבים' לראשי תנועת הריבונות
מערכת ריבונות
10-09-2025
בכנס תנועת ריבונות הוענק לראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, פרס מפעל חיים לשמירה על אדמות הלאום. צפו בסרטון שהופק לקראת הענקת הפרס.
ריבונות - כתב עת מדיני
רבני הציונות הדתית לנתניהו: אל תחמיץ הזדמנות לריבונות
מערכת ריבונות
10-09-2025
רבני הציונות הדתית בפניה לראש הממשלה בקריאה להחלת הריבונות על יהודה ושומרון ותמיכה בתוכנית ה82%.