לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

התיישבות וריבונות – נחמתה של רחל

גרשון אלינסון

לאלפי צופים מרחבי הארץ ומחוצה לה שודר כנס מיוחד לציון יום פטירת רחל אמנו. פאנל מיוחד עסק בהשלכות תקוותה של רחל למדיניות ימינו.

משמורת 'עוז וגאו"ן' שבגוש עציון שודר אמש כנס מיוחד לציון יום פטירתה של רחל אמנו וממנו עלו לצד דמותה הייחודית של רחל אמנו גם הקשרים עכשוויים ואקטואליים עבור ההתיישבות, הריבונות והקריאה להשבת הבנים החטופים בידי חמאס ברצועת עזה.

לקיומו ולהפקתו של הכנס חברו המשרד להשכלה גבוהה, תנועת 'נשים בירוק' ומועצת גוש עציון והוא הועבר לאלפי צופים ברחבי הארץ והעולם. את הכנס הנחה דודו סעדה, מנכ"ל קבוצת 'בשבע'.

הכנס נפתח בדברי ברכה של השר להשכלה גבוהה, זאב אלקין, שהתייחס להגשמת נבואת 'ושבו בנים לגבולם' על ההיאחזות והתרחבות ההתיישבות בגוש עציון, תקוותה ותפילתה של רחל אמנו לצד ההתעקשות של עם ישראל לחזור לארצו ולדרך בית לחם. "כל מי שמסתכל על ההתיישבות בחבל הארץ הזה מבין שהתגשמה הנבואה של 'ושבו בנים לגבולם' ובכייה של רחל לא היה לחינם. בזכותה שבנו לארץ מולדתנו ושום כוח ושום חורבן לא יזיז אותנו מכאן".

הרב איתיאל בר לוי, מנהל האגף לתרבות יהודית במשרד להשכלה גבוהה, בירך גם הוא את משתתפי הכנס והצופים בו וציין את ייחודו של האירוע המתרחש סמוך כל כך לקברה של רחל. בדבריו הזכיר את דמותו של הרב חנן פורת ז"ל שגדל ונפטר באזור זה ודמותה של רחל אמנו חרזה פרקים מחייו.

הרב בר לוי סיפר על המפגשים שקיים הרב פורת לאחר רצח רבין במגמה ללכד את חלקי העם. בסופו של אחד המפגשים הללו ניגשה אליו המשוררת דליה רביקוביץ', מסמלי השמאל הישראלי, שסיפרה לו כי לאחר שנים בהן לא נפקדה עלתה בה מחשבה שהפתיעה גם אותה, להגיע לקבר רחל אמנו, שגם היא לא נפקדה במשך שנים, ולהתפלל שם ולבקש על עצמה.

רביקוביץ' סיפרה לרב פורת כיצד נסעה באוטובוס, מחופשת לאישה חרדית, הגיע לקבר רחל, התפללה ואכן כעבור שנה נולד לה בנה. "רחל יודעת לחבר גם רחוקים ומי שלא תמיד שייכים לסיפור של ארץ ישראל ושל רחל עצמה", ציין הרב בר לוי בדבריו.

בהמשך הכנס, שעוטר בקטעי מוסיקה של אמן הקלרניט מוסא ברלין, התקיים מפגש\ראיון בין חברת הכנסת מיכל קוטלר-וונש לבין ד"ר לאה גולדין, אמו של סגן הדר גולדין ז"ל ובו קראה גולדין לנשות ישראל להתלכד לכוח פעולה שיביא את הבנים הביתה משבי חמאס. לאה גולדין סיפרה על האכזבה מתפקודם של הגורמים הרשמיים שהבטיחו להביא להחזרת בנה אך אכזבו ועל המשימה שנטלה על עצמה לחולל את השינוי במו ידיה. "אני פונה לכל הבנות ומאמינה שכל אחת מהמקום שלה יכולה לעשות משהו ולהשפיע, וזה יכול להצטבר להרבה כוח ולפתור את הבעיה", דברי ד"ר גולדין.



עוד נשא דברים בכנס גם הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, על דמותה המורכבת של רחל אמנו וכמיהתה ללידת בניה שבבחירה בין ויתור על ארץ ישראל לבין ויתור על בנה או ויתור על חייה העדיפה את האפשרות השלישית, ומסירות נפשה היא שעמדה במרכז השיח שלה עם רבש"ע. עוד הזכיר את המורשת שהותירה רחל אמנו לעם ישראל במעשה הוויתור ללאה ואת ייחוד אבלה של רחל כחלק מאותה מורשת רוחנית.

רחלי פרנקל, אמו של נפתלי פרנקל הי"ד, העלתה בדבריה את הקשר ההיסטורי בין המקום בו מתקיים הכנס, שמורת 'עוז וגאו"ן' על הדרך לירושלים וממנה, בית היציאה לגלות בדרך זו ובין הציפייה שהייתה אך לפני שנים אחדות במקום זה לשובם ומציאתם של שלושת הבנים. במקום זה, אמרה, במובן מסוים הבנים עודם חיים כאשר המקום מתפתח ופורח ומתקיימים בו אירועים רבים לזכרם.

עוד דיברה על דמותה של רחל אמנו כמי שראתה כיצד המלוכה הכהונה והבכורה של הבנים נתונים לבניה של אחותה, בעוד היא מעין "אישה לנוי", כהגדרה בה השתמשו חז"ל, אך הנביא ירמיהו גואל אותה מהגדרה זו וקובע כי קולה של רחל הוא שיעלה ברמה מעל הקולות האחרים בבכי על בניה, וקול זה הוא תמרור על הדרך, תמרור שמורה לדורות הבנים לאן עליהם לשוב.

בהמשכו של הכנס התקיים פאנל מיוחד בו השתתפו ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד וראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן שדנו בשאלת הריבונות וההתיישבות בימינו אנו על רקע התכניות המדיניות המגיעות מוושינגטון. האם אכן על רחל להמשיך ולדמוע או שמא עליה לשמוח על הבניין וההתיישבות? האם על המתיישבים לשמוח או שמא לדמוע על רקע גניזת מתווה הריבונות בתכנית טראמפ.

משתתפי הפאנל התייחסו בדבריהם לפנים שונות של הסוגיה אך הסכימו כי לצד השמחה על הקיים יש להמשיך ולפעול בדרך העולה אל הגשמת חזון הריבונות, והדברים אכן יקרו בקרוב מתוך מחוייבות אישית וציבורית להמשך הבנייה וההיאחזות המקבעת בפועל צעד אחר צעד את ריבונות ישראל בארצו.

 

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

29-10-2020

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מה מיוחד במפות האלה של מדינת ישראל?
מערכת ריבונות
30-06-2022
מה מיוחד במפות ישראל שאותן מציג מארק לנגפן, ראש שדולת 'אמריקאים למען ישראל חזקה', במסעות ההסברה שלו? קראו את דבריו של ברוך גורדון.
ריבונות - כתב עת מדיני
ברכת הרב שמואל אליהו לנוער הריבונות
מערכת ריבונות
23-06-2022
צפו בקבלת הפנים לרב תנועת הריבונות, הרב שמואל אליהו, ובברכתו למאות בני הנוער שהתכנסו לוועידת הנוער הרביעית בירושלים.
ריבונות - כתב עת מדיני
לא לבחירות נוספות!
יהודית קצובר ונדיה מטר
23-06-2022
אין כל עילה לצאת שוב למערכת בחירות שתניב את אותן תוצאות. זה מכבר הביע העם את רצונו בממשלת ימין. חובת המנהיגות ליישם זאת.
ריבונות - כתב עת מדיני
נוער הריבונות מציג: עלון מס' 16
מערכת ריבונות
16-06-2022
לקראת ועידת נוער הריבונות הרביעית הפיקו בני הנוער עלון נוסף בסדרת עלוני התנועה. קיראו בו על תכניות הריבונות השונות, פעילויות הנוער ועוד.
ריבונות - כתב עת מדיני
למרות המצור: תנועת הריבונות הצליחה להגיע לחומש
מערכת ריבונות
15-06-2022
עשרות חברי תנועת ריבונות הגיעו לביקור בשומרון ובמהלכו ביקרו גם בישוב חומש. חברי התנועה הצליחו לעבור את המחסומים המונעים הגעה למקום, ומצומת הכניסה לישוב צעדו ברגל. "חומש חייבת להישאר".
ריבונות - כתב עת מדיני
זה הזמן להתאחד תחת דגל הריבונות
מערכת ריבונות
15-06-2022
תנועת הריבונות מחזקת את ידיו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' על כוונתו להעלות לוועדת שרים את הצעת חוק הריבונות על יהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
מאות בני נוער עומדים על החומה ודורשים ריבונות
מערכת ריבונות
10-06-2022
במעמד אישי ציבור ופוליטיקאים התכנסו מאות בני נוער מכל רחבי הארץ בקריאה לריבונות, משילות והרחבת גבולה של ירושלים.
ריבונות - כתב עת מדיני
"הרמנו טלפון ליהודית קצובר..."
מערכת ריבונות
02-06-2022
קראו את הראיון שהעניקה יהודית קצובר למוסף השבוע של 'ידיעות אחרונות' (27.5.22) על שאלת מעמד הערבים ביום שאחרי הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
הארץ נגזלת מאיתנו כשטכנולוגיה מתקדמת מרדימה אותנו
יהודית קצובר ונדיה מטר
30-05-2022
לתמונה קשה של אזלת יד ריבונית ואבדן משילות ישראל נחשפנו בסדרת סיורים בנגב, ביו"ש, בירושלים ועוד. בכוחנו ומחובתנו לחולל תפנית ציונית מיידית.
ריבונות - כתב עת מדיני
מדרון תלול של אבדן ריבונות בירושלים
מערכת ריבונות
22-05-2022
מול תכנית סדורה של הרש"פ להשתלטות על מרחב ירושלים אין תכנית ישראלית לעתיד העיר. אפשר וצריך לתת מענה לאיום הדמוגרפי והמדיני על בירת ישראל.