מידעון ריבונות מס' 47

נוער הריבונות

בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 47 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:

מערכת ריבונות
05-03-2021

חברים יקרים
שלום וברכה
 
צביעותו של בית הדין בהאג זועקת לשמים. התובעת בבית דין זה, מי שהייתה שותפה בעצמה לפשעים חמורים נגד האנושות בגמביה, היא זו שמובילה חקירה נגד ישראל המבקשת להגן על אזרחיה מפני הטרור הערבי. בית דין ללא סמכות משפטית, שאמור להתייחס רק לטענות של מדינות, בוחר לקבל תביעה של מי שאינם בגדר מדינה נגד מדינה שאינה חברה כלל בבית הדין ולכן אינה ברת שיפוט עבורו. אבל על מנת להבאיש את ריחה של ישראל בעולם מגייסים את כל השקרים ואת כל העיוותים ויוצאים לדרך. אכן, לא קלה דרכנו.
 
אך מעל כל אלה עלינו לזכור את הטעות ההיסטורית שלנו, מדינת ישראל, שהובילה להחלטת בית הדין בהאג. טעות איומה זו היא הסכמי אוסלו שלא רק הובילו להרג ורצח מאות רבות של יהודים, אלא גם העניקו לפלשתינים מעמד בינלאומי שאיפשר להם לימים להשתדרג למעמד של מדינה משקיפה ומכאן ידעו לנצל פרשנויות שונות להגדרה זו כדי לתבוע את ישראל.
 
הסבירה פרופ' איינהורן בפאנל שקיימנו לפני שבועות אחדים כי ללא הסכמי אוסלו לא היינו מגיעים לסיטואציה המדינית-משפטית המורכבת הנוכחית. ללא הסכמי אוסלו (שכזכור שווקו לנו ככאלה שישדרגו את מעמדה של ישראל...) לא היה היום הסיכון לרדיפת בכירי ממשלה וצבא ישראליים ברחבי העולם בעקבות תביעת הבל וזדון זו.
 
לקריאת דבריה של פרופ' איינהורן במסגרת הפאנל, לחצו כאן
 
על טעות זו אסור לחזור בשום פנים ואופן. בעוד ימים בודדים נלך לקלפיות. אם לא נתגייס כולנו לביצורו של מחנה הימין משיקולי עצלנות, משיקולי 'הכול או כלום' או מכל שיקול אחר, עלולה לקום כאן ממשלת שמאל, וכדרכן של ממשלות שמאל גם היא לא תפנים עיקרון של 'לא קורונה לא מעניין' ולא עיקרון של אחדות ישראל ותקדם את תפיסת עולמה במלוא המרץ.
 
ממשלה שכזו לא רק שתהיה מנוגדת לעמדת הרוב המכריע של העם בישראל, אלא שהיא צפויה להביא עלינו אסונות מדיניים נוספים כדוגמת אוסלו. על מנהיגי מחנה הימין לראות גם במתרחש בהאג תמרור אזהרה בוהק הקורא להם להתגייס למען עתיד העם, להתלכד ולהקים ממשלת ימין איתנה, רחבה ויציבה שגם תבלום רעיונות מסוכנים של חלוקת הארץ וגם תקדם את מהלכי הריבונות וההיאחזות בארץ ישראל.
 

אורחים בשמורה
 


שמורת 'עוז וגאו"ן' ממשיכה למגנט אליה מועמדים ממפלגות הימים המבקשים לבטא את נאמנותם לארץ ישראל, להתיישבות ולריבונות. השבוע היו אלה בכירים ממפלגת 'תקווה חדשה' שהגיעו לשמורה, הביעו אמירות נחרצות אודות מחויבותם ליהודה ושומרון והשתתפו בנטיעת עצים.
 
השר לשעבר זאב אלקין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת צבי האוזר ודני דיין התייחסו בנאומיהם לקידום חזון הריבונות בשדה המדיני ובשדה המעשי. בדברינו שלנו דרשנו מהם להיאבק למען הריבונות כשם שהם נאבקים נגד הקמתה של מדינה פלשתינית.
 
לקריאת כתבה נרחבת על הביקור ועל דבריהם של האורחים לחצו כאן

 
אורחים נוספים (עם צ'ולנט) בשמורה
 


ביום חמישי התארחו בשמורת 'עוז וגאו"ן' שלושת בכירי מפלגת 'הציונות הדתית', חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', עו"ד שמחה רוטמן ומיכל וולדיגר, לערב שיח ושאלות ותשובות תחת הכותרת 'צ'ולנט בגוש'. לאירוע הצטרפו גם נציגי נוער הריבונות.
 
השלושה פרסו את משנתם האידיאולוגית והפוליטית. עו"ד שמחה רוטמן וחבר הכנסת סמוטריץ' התמקדו בחשיבות השינויים הנדרשים במערכת המשפט כבסיס לכל חקיקה הנוגעת לזהותה היהודית של מדינת ישראל, ריבונותה וההיאחזות בארץ ישראל. ללא החזרת מושכות ההנהגה לידי העם מידיה של מערכת משפט וייעוץ משפטי לא ניתן יהיה לקדם חקיקה לאומית מבלי שהיא תבוטל או תעוות על ידי יועצים משפטיים, בג"צ ושלוחיהם.
 
חבר הכנסת סמוטריץ' התמקד בין השאר בדבריו בחובה להרים דווקא בעת הזו של ממשל ביידן את דגל הריבונות, על מנת להעביר את המאבק המדיני משיח הנסיגות לשיח הריבונות. סמוטריץ' דימה זאת למשחק כדורגל בו השאיפה היא להעביר את הכדור לחצי המגרש של היריב. לדבריו, אם לא נקיים שיח מדיני סביב איפה ניתן להחיל ריבונות ובאיזו דרך אנו עלולים למצוא את עצמנו תחת לחץ מדיני לקיים את השיח בסוגיות של נסיגות, ויתורים והקפאות.
 
וולדיגר מיקדה את דבריה בפן החברתי והחינוכי בהיבט כלל ישראלי. היא סיפרה על ארגוני הסעד והסיוע לשכבות החברתיות כחלק משליחותה לתקצב את הגופים הללו ולמנף אותם למען העם כולו וסמוטריץ' הוסיף ותיאר דוגמאות מהעשייה החברתית של אנשי הציונות הדתית בכנסת וקבע כי התדמית היא שהציונות הדתית מנותקת חברתית, אך בפועל עשייתה החברתית בשטח ובפוליטיקה גדולה לאין שיעור מכפי שנדמה.

 
הנקודה הקריטית שלא מדברים עליה
 
נבקש להפנות את תשומת לב כולנו לפרט חשוב המדגיש את חובתו של המחנה הימני להתגייס כל כולו להצבעה ביום הבחירות, ומדובר בנקודה שלא ניתן עליה יחס ראוי על אף שהיא קריטית.
 
על הנקודה הזו עמד פרופ' אשר כהן, מקום 15 ברשימת 'ימינה' לכנסת הבאה, בראיון לערוץ 7. פרופ' כהן מפנה את תשומת הלב לכך שסגירת השמים לטיסות משאירה בישראל קהל מצביעים גדול הרבה יותר מכפי שהיה בימי הבחירות הקודמים. המשמעות היא סיכוי גדול מאוד לכך שאחוז החסימה יתייצב על מספר גבוה בהרבה מכפי שהכרנו עד כה.
 
לנתון זה עלולה להיות השפעה דרמטית דווקא על חיזוק מחנה השמאל, שרבים ממנו שהו בימי בחירות קודמים בחו"ל וכעת הם כאן. על מנת לאזן את התוספת הזו שצפוי מחנה השמאל לקבל, על מצביעי הימין להגיע לקלפיות בהיקף של מאה אחוזים, לא פחות ולבטא את תפיסותיו הימניות של הרוב המוחלט של העם גם בקלפי.
 

המזרח התיכון, הבית הלבן ואנחנו
 
למי שלא היה עימנו בהרצאתו החשובה של פרופ' יוג'ין קנטרוביץ', מומחה למשפט חוקתי ומשפט בינלאומי, על העתיד המדיני של ישראל בעידן ביידן, נמליץ לקרואת את תקציר ההרצאה באתר ריבונות.
 
פרופ' קנטרוביץ' מעריך כי ממשל ביידן שעדיין לא גיבש עמדה באשר לתמורות במזרח התיכון ינסה לפרום קשרים הנוגעים להסכמי אברהם. לדעתו מדינות האזור ימנעו יחד את האיום הקיומי האזורי הנובע מהתקדמות תכנית הגרעין האיראנית.
 
פרופ' קנטרוביץ' מתייחס לשלטון הפקידות בישראל ככזה המהווה למעשה השלטון האמתי האוחז למעשה במושכות הממשל בישראל, וככזה הוא גם בוחר להתעלם משאלת הריבונות וקידומה. נראה שגם בסוגיה זו של הצורך בהשבת המשילות לנבחרי העם מתחזקת חובתם של מנהיגי מחנה הימין למחוק משקעי עבר ויריבויות אישיות ולהקים יחד ממשלה ימנית רחבה שתוכל לחולל את התמורות הנדרשות לתיקון מערכת המשפט הישראלית.


 
קראו בהרחבה את דבריו של פרופ' קנטרוביץ. לחצו כאן
 

מבררים ומעמיקים בזהות היהודית
 
לא נוכל להתעלם מהנחיית בג"צ השבוע להכיר בגיור רפורמי וקונסרבטיבי לצורך חוק השבות.
 
מבלי להתייחס להטלת ההאשמות ההדדיות בין הגורמים השונים סביב השאלה מה הוביל להנחיה זו של בית המשפט, ניתן לקבוע כי אכן אנו בעיצומו של מאבק פנימי על דמותה וזהותה היהודית של מדינת ישראל.
 
אם עד לפני כשלושים שנה עסקנו במאבק הקיומי מול אויבים מחוץ, הרי שהרגיעה הביטחונית היחסית וביסוס מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית מובילים אותנו אל הבירור הפנימי העמוק של מי אנחנו, מה זהותנו, מה שאיפתנו בארץ ישראל, מדוע עלינו להיות כאן, מהו החזון הציוני האמתי ולאן הוא מוביל.
 
סוגיית הגיור ושאלת מיהו יהודי היא אחת הנגזרות של שאלות אלה ואסור לנו להותיר את השאלות הקריטיות הללו בידי מערכת המשפט. אלו שאלות שעל הציבוריות הישראלית להכריע בהן מתוך דיון פנימי, רחב, עמוק ודמוקרטי. גם כאן על מנהיגי המחנה הלאומי, מחנה הימין, לראות את המציאות נכוחה ולהבין את תפקידם בבירור הישראלי הזה. מנהיגותם מחייבת גיבוש ממשלה איתנה ורחבה שתעסוק בסוגיות אלה מתוך דאגה עמוקה לעתיד עם ישראל בארצו ובתפוצות.
 

משקמים ומתחזקים יחד
 
כפי שראיתם במידעון השבוע שעבר, סערת השלגים שפקדה את גוש עציון הותירה אחריה לא מעט הרס. עצי ענק קרסו, צמחיה נעקרה ומתקנים נשברו. בימים אלה אנחנו עדיין עסוקים בשיקומה של השמורה וחיזוקה. בשורות אלה נקרא למי מכם, מבוגרים וצעירים כאחד, המעוניינים לסייע במלאכת השיקום להצטרף אלינו. צרו עימנו קשר טלפוני (נדיה: 050-5500834, יהודית: 050-7161818) ונתאם עבודה משותפת במקום המבטא כל כך הרבה עבור רבים כל כך בעם ישראל.


 
שבת שלום
יהודית קצובר ונדיה מטר

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
​הצטרפו אלינו לחשבון הנפש הלאומי הדרוש כל כך בעת הזו
יהודית קצובר ונדיה מטר
21-10-2025
לא נאפשר לסמא את עינינו שוב עם הסכמים הכובלים את ידיה של ישראל מלהגשים את ייעודה ולהבטיח את ביטחונה. היו שותפים עימנו בחשיבה הנדרשת כיום להמשך תנופת הריבונות הלאה עד להגשמתה ומימושה.
ריבונות - כתב עת מדיני
אם לא נפחיד את עצמנו נמצא פתרונות
מערכת ריבונות
03-10-2025
החזון, שפעם גם אנשי ימין ראו בו הזוי ומנותק מהמציאות, הופך למציאות מדינית. השר אלקין שזרע זרעי ריבונות בכנסת לפני 16 שנים מאמין שהגיעה השעה לקצור.
ריבונות - כתב עת מדיני
הכול כבר מוכן. הגיע זמן החלטה
מערכת ריבונות
02-10-2025
שר המשפטים לא זקוק למהלכים אנטי ישראליים באו"ם כדי לקבוע שהגיע זמן ריבונות, ובכל זאת, המהלך באו"ם מצטרף לפאזל היסטורי שיוצר חלון הזדמנויות נדיר.
ריבונות - כתב עת מדיני
'הנושא החשוב והמרכזי ביותר כעת הוא החלת הריבונות'
מערכת ריבונות
02-10-2025
השר אלי כהן: אם נצטרך לבחור, ולא בטוח שנצטרך, אז הריבונות חשובה יותר מנורמליזציה עם סעודיה. ריבונות היא עבורנו כורח קיומי.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות ועידוד הגירה מרצון – "שילוב הכרחי לניצחון"
מערכת ריבונות
03-10-2025
משרדו של השר בן גביר עשוי להיות זה שיקבל לידיו את מושכות הביטחון ביהודה ושומרון ביום שאחרי הריבונות. האם הוא ערוך לכך? בן גביר רגוע ומשוכנע: ריבונות היא צעד משמעותי והיסטורי אך לא היחיד הדרוש.
ריבונות - כתב עת מדיני
החלום מתגשם
מערכת ריבונות
03-10-2025
את הריבונות רואה השרה גמליאל בראש ובראשונה כביטוי לזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל. איומים והפחדות מדיניות? לגמליאל תכנית סדורה. אגב, גם להגירה נרחבת מרצון.
ריבונות - כתב עת מדיני
מוכנים. אפשר להחיל ריבונות כבר מחר
מערכת ריבונות
02-10-2025
עבודת מטה שהוביל שר האוצר הניחה תשתית חוקית, ארגונית ומשפטית להעברה חלקה ומיידית של יהודה ושומרון לריבונות ישראל. משלימים פער של מעל יובל שנים.
ריבונות - כתב עת מדיני
יש לכם שאלות על ריבונות? הפודקסט הזה עבורכם
מערכת ריבונות
04-10-2025
האזינו לשיחתם של עורך הדין בן ארי, מומחה למציאות המשפטית ביהודה ושומרון ומי שליווה את דו"ח השופט אדמונד לוי, ועורך הדין מיכאל דבורין על משמעות החיים ביהודה ושומרון כיום ועל הנחיצות הבהולה בהחלת ריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
'השבעה לאוקטובר הבא, ונורא פי כמה, קרוב מכפי שנדמה לנו'
מערכת ריבונות
02-10-2025
מאדם שמאמין שאם רק יהיה לערבים עתיד טוב וכלכלה הם לא ירצו להרוג אותנו, הפך אבידע בכר, תושב בארי, למי שבטוח שרק ריבונות על ארץ ישראל כולה, כשהיא נקייה מאויב, תמנע את הטבח הבא, שעלול להיות גדול פי כמה.
ריבונות - כתב עת מדיני
להיזהר מתרחיש רצועת עזה כפול שש
מערכת ריבונות
02-10-2025
המילה 'ריבונות' לא מסנוורת את ח"כ אביחי בוארון. הוא דורש לדעת מה התוכן שיוצקים למילה הזו ואם ריבונות על בקעת הירדן לבדה לא תפיל אותנו חלילה למלכודת נוסח רצועת עזה כפול שש.