עלילת הדם על "אלימות המתנחלים" – השקרים, התעמולה, המניפולציות, הנתונים המנופחים

סער יעקב. לע"מ

וגם, ההיטפלות ל"אירועי חיכוך", כשפלסטינים מוציאים להורג יהודים # האופן המכוער שבו מודבקת למתיישבים אחריות לאירועים שהם קורבנותיהם # ולמה צה"ל מסרב לפרסם את פירוט האירועים ולא מאפשר לנו לשפוט בעצמנו.

מערכת ריבונות
31-12-2023

קלמן ליבסקינד
29/12/2023 

   
פייק. הסתה. תעמולה. כל אחת מהאפשרויות שתבחרו מתאימה כדי לתאר את הסיפור הסנסציוני ש"נחשף" לפני שבוע בתוכניתו של אפי טריגר בגלי צה"ל. "יהודה ושומרון בוערת", עדכן טריגר, ותיאר כי "במסמך פנימי של צה"ל מתברר כי בחודשיים שחלפו מאז פרוץ המלחמה נרשם זינוק של יותר מ־54% באירועי פשיעה לאומנית של מתנחלים ביו"ש, זאת בהשוואה לחודשיים שלפני".

הוד בראל, הכתב שהביא את הסיפור, כך הסתבר מהר מאוד, עשה סלט ירקות מהנתונים שהדליף לו מישהו בצה"ל, בדרך אל השורה התחתונה. "על פי נתונים רשמיים פנימיים של מערכת הביטחון שהגיעו לידי גלי צה"ל", סיפר, "בחודשיים הראשונים של המלחמה התרחשו 201 אירועי פשיעה לאומנית של יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. לשם השוואה, בחודשיים שלפני המלחמה נרשמו בצה"ל 130 אירועי פשיעה לאומנית. אנחנו רואים עלייה של 54% במקרים".

אחרי שנזרקה הפצצה, החלו להתברר הפרטים, שהוציאו את האוויר החם מהבלון שניפחו בתחנת השידור הצבאית. "136 מתוכם, כלומר הרוב, אלו אירועים המוגדרים כעימות אלים או זריקות אבנים. מדובר במקרים שלרוב שני הצדדים מעורבים בהם, גם פלסטינים וגם יהודים, ולצבא שמגיע לשטח לרוב לאחר תחילת המקרה, לא בדיוק ברור מי התחיל ויזם את העימות".

"גורם ביטחוני בכיר שאישר את הנתונים", סיפר הכתב, "אומר לנו שרוב מקרי הפשיעה הקשים התרחשו בחודש הראשון שלאחר פרוץ המלחמה וכעת בשטח ניכרת ירידה מסוימת במספר האירועים".

עברו כמה ימים וצה"ל עצמו נאלץ לרדת מדיווח השקר הזה שלמישהו היה אינטרס לשווק. זה קרה אחרי שאחרי שאריאל כהנא חשף ב"ישראל היום" שהנתונים מלמדים דווקא על ירידה גדולה באירועים מהסוג הזה.

אני מעדיף לא להתחיל לפרק את המספרים אחד לאחד, משום שיש כאן בעיה קונספטואלית רחבה הרבה יותר. משום שהשאלה היא לא אם יש ירידה או עלייה באירועים, אלא אם הסיפור הזה אמור לעניין אותנו יותר ממה שמעניינים אותנו נתוני עלייה או ירידה בפשיעה בחדרה או בערד.

אבל רק משום שפטור בלא כלום אי אפשר, נגיד שמכיוון שההיסטוריה מלמדת שעימותים בין ערבים ליהודים ביו"ש תלויים בהרבה משתנים עונתיים, דוגמת ימי המסיק, הרי שלהשוות את המצב בחודש הזה למצב בחודש שקדם לו זה כמו להגיד שבחורף הייתה עלייה גדולה בכמות הגשמים לעומת הקיץ שקדם לו. ומה אומרים נתוני האמת בהשוואה שנתית? שבנובמבר השנה חלה ירידה של 55% באירועים לעומת השנה שעברה, ובאוקטובר הייתה ירידה של 31% באירועים לעומת השנה שעברה.

אבל שימו את העיוות הזה בצד. גלי צה"ל, ואותו גורם בצה"ל שסיפק אותם, מספרים ש־ 136 מתוך 201 האירועים שהתרחשו בתקופת המלחמה הם, כפי שהסביר הכתב, "אירועים המוגדרים כעימות אלים או זריקות אבנים. מדובר במקרים שלרוב שני הצדדים מעורבים בהם, גם פלסטינים וגם יהודים, ולצבא שמגיע לשטח לרוב לאחר תחילת המקרה לא בדיוק ברור מי התחיל ויזם את העימות". אני מדגיש שוב: 136 מתוך 201, כלומר על 67% מהאירועים צה"ל לא יודע לומר "מי בדיוק התחיל ויזם את העימות", אבל זה הספיק לו כדי לרשום אותם כפשיעה לאומנית של יהודים. איזה מוח יהודי מעוות הוא זה שמחליט שכל אירוע שבו לא ברור מי היה לא בסדר, הערבים או היהודים, ברירת המחדל היא שהיהודים אשמים?

כאמור, המספרים האלה לא באמת חשובים. העיסוק בהם איננו אלא תעמולה שכולה הסטה מכוונת של תשומת הלב מהעובדות החשובות באמת. והעובדות האלה מלמדות שבזמן שבגלי צה"ל שולחים את הכתב שלהם לחפש מה עושים המתנחלים לפלסטינים ובכמה "אירועי חיכוך" שבהם לא ברור מי התחיל הם היו מעורבים, הפלסטינים ממשיכים לנסות לרצוח יהודים בלי הפסקה ובמספרים בלתי נתפסים.

אלה הנתונים מתוך דוח שירות הביטחון הכללי לחודשים אוקטובר ונובמבר ביהודה ושומרון ובירושלים, אותם חודשים שבהם עסק הדיווח בגל"צ. בחודשיים הללו בלבד ביצעו פלסטינים נגד יהודים 458 פיגועים של בקבוקי תבערה, 259 פיגועים של מטעני צינור, 103 פיגועים של ירי מנשק קל, 23 פיגועים של הצתה, ארבעה פיגועים של דריסה ושבעה פיגועים של דקירה. המספרים האלה לא כוללים השלכת אבנים וסלעים על מכוניות פרטיות, שלפי הנתונים הרשמיים, שמסכמים רק אירועים שבהם המותקפים היהודים טרחו לדווח לרשויות, ישנם עשרה כאלה בממוצע בכל יום. אה, ועוד משהו. בחודש נובמבר לבדו, בזמן שבגלי צה"ל היו עסוקים בספירה של "אירועי חיכוך" או דחיפות בין רועים יהודים וערבים, נרצחו שבעה יהודים בפיגועי טרור פלסטיניים.

וכדי שתבינו מה שווים המספרים שמלעיטים אותנו בהם, קחו לדוגמה את אחד הסיפורים של אותה "פשיעה לאומנית" של יהודים, שלגביהם עדכן כתב גל"צ ש"צה"ל לא יודע להגדיר מי באמת התחיל בו", ולכן הוא נספר לרעת היהודים. הדוגמה הזו, שהובאה על ידי הכתב מתוך המסמך של צה"ל, מספרת על "מספר פלסטינים אשר ביצעו זריקות אבנים לעבר רכב ישראלי ובו שני מתיישבים וחייל במילואים סמוך לכיסאן (דרומית מזרחית לבית לחם – ק"ל). בתגובה הנ"ל פרקו מרכבם והחייל במילואים ביצע ירי באוויר. א.נ.א.נ (אין נזק ואין נפגעים - ק"ל). בהמשך, הפלסטינים הכו את האזרחים, ביצעו לעברם זריקות אבנים, וניסו לחטוף נשק מהחייל ללא הצלחה.

"כתוצאה מהחיכוך נפצע מתיישב באורח לא דחוף ופונה על גבי מד"א לבית החולים שערי צדק. בהמשך בוצעו זריקות אבנים לעבר טיולית של כוח במרחב... הכוח פרק מהטיולית וביצע ירי לעבר חשודים. כתוצאה נפגעו שלושה פלסטינים, מתוכם אחד באורח קשה, אחד באורח קל והשלישי באורח לא ידוע אשר פונו על גבי הסהר האדום למרכז הרפואי בתקוע. בהמשך אירעה פשיעה לאומנית נוספת במתווה חיכוך אלים בעקבות חיכוך פיזי בין 20 מתיישבים ל־20 פלסטינים במרחב. א.נ.א.נ". עד כאן הציטוט המלא מתוך המסמך של צה"ל.

הלכתי לבדוק את המקרה הזה, כדי להבין מה הופך אותו לאירוע "חיכוך", ומה גורם לצה"ל לחשוב שדווקא היהודים אחראים לו. ובכן, התברר שמשטרת מחוז ש"י הצליחה, בחקירה מאומצת, לפענח את האירוע הזה, ולעצור בגינו שלושה פלסטינים. כתב האישום שהוגש נגדם על ידי הפרקליטות הצבאית, מספר את הסיפור הבא. תקראו ותחליטו לבד מי הצד האלים פה: א' נסע עם שלושה בני נוער לכיוון ביתו ביישוב תקוע. בדרך, כשהבחין בעדר כבשים ולצדו עשרה פלסטינים העומדים בסמוך לכביש הוא האט, ואז החלו הערבים לזרוק אבנים על רכבו. א', שהיה חמוש, התקדם מעט, עצר, יצא מהרכב עם הנוסעים שאיתו, וקרא להם לצלצל לכוחות הביטחון ולהזעיק אותם. בשלב הזה תקף אחד הערבים את א' וניסה לחטוף ממנו את נשקו, בעוד ארבעה אחרים מכים אותו במקלות ובאבנים.

"א', שחש סכנה לחייו, ירה שתי יריות לעבר הקרקע עד שנשקו נתקל במעצור. רוב הערבים החלו לברוח. אחד מהם נשאר והמשיך לנסות לחטוף את הנשק. כשהנערים שהגיעו למקום עם א', ניסו להתקרב אליו כדי לסייע לו ונהדפו על ידי הערבים, הם הרימו אבנים 'במטרה להגן על עצמם מפני התוקפים, וחלקם אף זרקו אבנים לעבר התוקפים'", כפי שמתארת הפרקליטות הצבאית.

בינתיים חזרו הערבים שברחו קודם לכן, ושבו לתקוף את א' באבנים ובאלה. בשלב הזה עבר בכביש ב', ישראלי אחר, חמוש גם הוא באקדח. ב' הבחין במתרחש, יצא מרכבו, ירה באוויר וקרא לתוקפים הערבים להתרחק. כשהתקרב לא', ראה אותו מדמם מראשו ואת אחד הערבים מחבק את נשקו, כשאחרים מיידים לעברו אבנים. רגע אחר כך ניסה אחד הערבים לחטוף גם את נשקו של ב'. בסופו של סיפור, אחרי פרק זמן, הגיעו כוחות הביטחון ו"הפרידו". לא', כך לפי כתב האישום שהוגש נגד הפלסטינים, "נגרמו חבלות קשות בראשו, הכוללות גם חתך עמוק בקרקפת, וכן ברגלו השמאלית".

אני מזכיר שוב, שלפי המסמך שפורסם בגלי צה"ל, האירוע הזה מסווג כ"פשיעה לאומנית" של יהודים, וכדוגמה לאחד מהעימותים ההדדיים שלרוב צה"ל לא יודע להגיד מי באמת התחיל בהם. מה עוד יש להגיד על הדבר הזה?

עכשיו תשמעו מה הכי מדהים פה, בעיניי. לפני שבוע פניתי לדובר צה"ל וביקשתי לקבל את פירוט האירועים שצה"ל מסווג כפשיעה לאומנית של יהודים. לא לקבל את סיכום הספירה של צה"ל, שכבר ראיתם מה היא שווה, אלא לספור בעצמי. בצה"ל סירבו בתוקף. במשך שבוע חזרו אליי עם תירוצים שונים ומתחלפים. בהתחלה טענו שלצה"ל אין בכלל את הנתונים, ואלה נמצאים רק בידי המשטרה. אחר כך הסבירו שמדובר באירועים שבהם מעורבים אזרחים, ולכן יש בעיה לפרסם אותם. בהמשך נימקו את הסירוב בכך שיש בעיה משפטית לפרסם בפומבי את הרשימה הזו.

אני מזכיר, לא מדובר בחומר סודי. לא מדובר במידעים מודיעיניים. מדובר ברשימה הגולמית של האירועים שעל בסיסם נוכל לקבוע בעצמנו, בלי תיווך של אלוף הפיקוד, האם יש דבר כזה "אלימות מתנחלים", מה מהותה, כמה היא חמורה, וכמה היא ראויה להתייחסות שונה משל אלימות תל אביבים.

תשאלו למה לחשוד שמישהו עובד עלינו? ובכן, גם בגלל הדוגמה שנתתי לעיל, שמלמדת הרבה. גם בגלל שבסיכום נתוני הפשיעה הלאומנית היהודית, כפי שאלה מתפרסמים, רואים כברירת מחדל, בכל אירוע שלא ברור מה קרה בו ומי התחיל בו, את היהודים כאשמים. גם בגלל שישנם מקרים רבים שבהם פלסטינים מגישים תלונות, נניח על פשיעה חקלאית, ואם למערכת לא ברור אם התלונה נכונה או לא, אין שום סיבה שהיא תיספר לרעת היהודים.

השבוע קראתי, בהקשר הזה, אצל אריאל כהנא ב"ישראל היום", כי "בפיקוד המרכז גם מסכימים כעת כי מקרים רבים שפעילי שמאל דיווחו עליהם כ'התקפות של מתנחלים', התבררו ככוזבים". כהנא גם הביא דוגמה: "עלילה אחת מרבות אירעה בחאלת א־דבע שבדרום הר חברון. ארגון בשם 'קבוצת הכפרים' פרסם בפייסבוק כי 50 מתנחלים פשטו על הכפר, גרמו נזק עצום, הכו אנשים והחרימו רכוש. אחרי כמה שעות התברר כי מדובר היה בפעולה של צה"ל לאיתור אמל"ח, שאכן נמצאו בכפר, ושנעשתה כדת וכדין".

ואם כל זה לא שכנע אתכם שמשהו פה דפוק, אזכיר שלפני קצת יותר משנה, הצלחתי לקבל ולפרסם את הרשימה המלאה של האירועים האלימים שבוצעו על ידי יהודים, כפי שזו רוכזה על ידי מערכת הביטחון אז. זו הייתה רשימה שכל כולה ערבובייה ענקית של התרחשויות ששום דבר לא חיבר ביניהן. בחלקן כלל לא בוצע מעשה אלים כלשהו, בחלקן לאו דווקא הצד היהודי היה הצד האלים - ואיכשהו כולן נארזו יחד לחבילה אחת, שסימנה את המתיישבים כאחראים.

האירוע הראשון ברשימה ההיא היה "הפגנת פעילי ימין קיצוני במוצאי שבת, מחוץ לביתו של שר המשפטים בתל אביב". כן, כן. רב היישוב בית אל עמד אז מול בית השר כשבידו השלט "תילחמו בטרור, לא בהתיישבות". לצדו עמדה אישה נוספת עם השלט "סער, הרס בתים בהתיישבות זה שמאל על מלא". שלט שלישי תבע "לבנות ולא להרוס". ההפגנה הזו נספרה כאירוע של פשיעה לאומנית של יהודים. היה ברשימת האירועים הלאומניים ההיא גם סיפור על כך ש"מתיישב נעצר על רקע העלבת שוטר". היה גם אירוע שנרשם כ"חיכוך פיזי בין מאה פלסטינים למאה מתיישבים", שבו נפצע איש אחד, יהודי, ולמרות זאת הוא סווג כפשיעה לאומנית של יהודים.

מה אני רוצה לומר? שנתוני "אלימות המתנחלים" לא יכולים להיות צעצוע שכל אחד יכול לשחק איתו לפי הצורך. אין שום סיבה שרשימת האירועים הזו לא תפורסם בפומבי, כשכל אחד מאיתנו מקבל את האפשרות להחליט לבד אם הוא קונה את שמספרים לו בצה"ל, או שמישהו מהנדס לו את התודעה.

אם יש פלסטיני שמתלונן שמישהו עקר לו עץ זית, אני רוצה לדעת איפה זה היה, מתי זה היה, האם הוא ניגש למשטרה להתלונן או הסתפק בדיווח לארגון שמאל, האם החקירה שהתנהלה אוששה את הטענות שלו או שמא גילתה שמדובר בדיווח כזב. אבל פיקוד מרכז, כאמור, שומר את הנתונים האלה לעצמו, מסתפק בהפצה של גרפים שהוא מייצר, ובהדלפה מבוקרת שלהם, ועם מציאות כזו אי אפשר להסכים.

צריך להבין משהו. לשאלה אם יש עלייה או ירידה בפעולות המכונות ברשעות "אלימות מתנחלים", אין שום משמעות. יש עבריינים בגדרה, יש עבריינים באמסטרדם, ויש עבריינים גם בשומרון. באלה, באלה ובאלה צריכה מערכת אכיפת החוק לטפל. אבל צריך לדעת שבניסיון להפוך את האלימות המתנחלית למשהו מיוחד, אחר, מסוכן - הראוי לאזכור אחר ולמעקב אחר - אין שום דבר תמים. הניסיון הזה מתודלק בכסף רב על ידי האיחוד האירופי ועל ידי ארגונים של האו"ם.

לתקשורת הישראלית, לשוברים שתיקה ולמחלקת המדינה האמריקאית - כל אלה שעוסקים בסוגיה הזו באובססיה ובאופן חסר פרופורציות - יש מטרה מובהקת שאין לה דבר עם אכיפת החוק. המטרה שלהם היא הקמתה של מדינה פלסטינית. אחת הדרכים: ציור המתנחלים כדמון מסוכן ואלים, שחייבים להילחם בו. לאף אחד מהגורמים שמנפחים את הקמפיין הזה אין עניין שהמשטרה או השב"כ יעצרו את אותם עשרות צעירים שמעורבים בתקריות כאלה ואחרות. הם צריכים אותם בחוץ, בשטח, כדי לתדלק את הקמפיין.

וכשאני אומר לכם שכמה עשרות אירועי אלימות אינם שווים טיפול עיתונאי מיוחד, אני מתנדב לצרף עבורכם שיעור קטן בתקשורת. לסיפור עיתונאי אין חיים משל עצמו. סיפור עיתונאי הוא מה שלעיתונות יש עניין להפוך אותו לכזה. לא מכבר ראיתי במאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה שלט גדול, מודפס, אדום על גבי לבן: "ביבי בוגד". אני מספיק זקן כדי לזכור שפעם, מכתב לא יפה שנשלח לשופטת בית המשפט העליון פתח מהדורות, ופוסט מתון יותר שנכתב בפייסבוק נגד הנשיא ראובן ריבלין עשה מהומת ענק. את השלט "ביבי בוגד", שנמצא במקום מרכזי מאוד בירושלים, אני מניח שרואים מדי יום 500 עיתונאים, ובאופן מוזר אף אחד מהם לא חשב שזה סיפור גדול. בדיוק כמו אותו שלט "ביבי צורר" – כן, ממש כך – שראיתי על גשר בדרך לעבודה באחד הבקרים.

שימו בצד את הוויכוח המתיש איזה צד מסית יותר. הוא לא העניין כאן. מה שאני רוצה להגיד זה שכל מה שמפריד בין אירוע קטן לאירוע ענק, הוא החלטה עיתונאית. וזה הסיפור של אלימות המתנחלים. הציבור הזה סופג כבר שנים מכות קשות ונוראיות. אין יישוב שאין בו נרצחים. אין משפחה שלא חוששת לחטוף סלע בחלון של הילדה הקטנה ברכב, אבל לעולם התקשורת תשאיר את החברים האלה, חצי מיליון במספר, באגף של הבעייתיים.

הראיתי את זה כאן, לפני כשנתיים, באמצעות דוגמה קטנה. על מנת להסביר כמה מכוער ושקרי הדיון שעוסק ב"אלימות המתנחלים", ערכתי תרגיל קטן. בדקתי כמה אירועי אלימות יש בשנה אצל המתיישבים, וכמה עבירות מין יש בשנה אצל התל אביבים. ניתוח המספרים לימד שבתל אביב מתבצעות מדי שנה הרבה יותר עבירות מין לנפש, מאירועי אלימות לנפש שמבצעים יהודים נגד פלסטינים ביו"ש. ועבירות מין, תודו, זה לא עניין של מה בכך. אז למה עוסקים בתקשורת באלימות של מתנחלים ולא עוסקים בתקשורת בעבריינות מין של תל אביבים? כי כך עובדת תעמולה. היא לוקחת נתון עובדתי, קטן ככל שיהיה, מתעלמת מכל מה שסביבו, מנפחת אותו כאילו הוא־הוא הסיפור, ומתרכזת רק בו. זו כל התורה על רגל אחת.

הניסיון להפוך את המתנחלים למפלצות הוא לא המניע רק של התקשורת אצלנו. הוא המניע של העיסוק המטורף בסוגיה הזעירה הזו בעולם כולו. לפני חודשיים וחצי עברנו אירוע נוראי. פלסטינים מעזה פלשו ליישובינו ורצחו בנו, וטבחו בנו, ושרפו אותנו, ואנסו אותנו, וחטפו מאות אזרחים תמימים שלנו - זקנים, נשים וטף.

אחרי הקטסטרופה הנוראית הזו, אין כמעט מנהיג בעולם שלא טרח, לצד ההתייחסות למעשה הטרור החמאסי, להתייחס גם ל"אלימות המתנחלים". יש טרור של חמאס, ויש אלימות של מתנחלים.

ערכתי רשימה קטנה, רק מהשבועות האחרונים. מככבים ברשימה הזו נציג בריטניה במועצת הביטחון ושר החוץ הבריטי. קנצלר גרמניה ושרת החוץ של גרמניה. נשיא צרפת ושרת החוץ של צרפת. נשיאת הנציבות האירופית ושר החוץ של האיחוד האירופי. ראש ממשלת בלגיה, שרת החוץ של בלגיה והשרה לענייני הגירה של בלגיה. מנהיגי מדינות ה־G7 והתובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי. שרת החוץ של קנדה, ראש הממשלה של מלזיה, ראש הממשלה של הולנד, ונציגים שונים מפינלנד, מדנמרק, מאירלנד, מלוקסמבורג, מנורווגיה, מספרד, משוודיה ומשווייץ.

זו רשימה חלקית בלבד. מנהיגי העולם כולו עוסקים ב"אירועי חיכוך" בין רועה צאן יהודי לרועה צאן ערבי. אני מתערב איתכם שאם ראש הממשלה המלזי וראש הממשלה ההולנדי היו יודעים על מה באמת מדובר, ולא מדקלמים את זה רק כי צריך לדקלם, הם היו מתים מצחוק.
וכל זה עוד לפני שהגענו לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, לשר החוץ שלו אנתוני בלינקן, ליועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ולסגנית הנשיא קמלה האריס. האריס שוחחה עם ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ואמרה לו, כך לפי ההודעה הרשמית שיצאה, שהיא מודאגת מאלימות המתנחלים. עכשיו, חייבים להבין כמה מטורפת המציאות הזו. אבו מאזן משלם משכורת חודשית – בפומבי, במוצהר, מתוך תפיסת עולם – לכל מי שמביע נכונות לשחוט יהודים, ובכירי הממשל האמריקאים מדברים איתו על "אלימות המתנחלים". כן.

וכשביידן וההולנדי והצרפתי והבריטי דואגים לרשות הפלסטינית ומחבקים את העומד בראשה, הם מחבקים את תשלום המשכורות שלו לרוצחי יהודים. אין דרך אחרת להסתכל על זה. תארו לעצמכם שראש מועצה ישראלי, לא ראש הממשלה, סתם ראש מועצה, נגיד יוסי דגן מהשומרון, היה מודיע שהוא מבטיח לשלם משכורת חודשית לכל ימי חייו לכל מי שירצח אמריקאים. יודעים מה? לא אמריקאים. פלסטינים. אתם יודעים איזו מהומה ענקית הייתה מתרחשת בעולם כולו? וכאן, ראש רשות שמחובק על ידי העולם כולו משלם משכורת לכל מי שמוכן לשחוט ילד יהודי, ונציגי העולם המערבי כולם משוחחים איתו על "אלימות המתנחלים". יש תחתית ערכית נמוכה מזו? ומול זה ראש הממשלה שלנו שותק, והקבינט שלנו דומם, וכנסת ישראל לא מצפצפת. כי מה זה רצח יהודים לעומת "אירוע חיכוך" עם רועה הצאן מהמאחז?

וזה מדהים שעד היום לא קם גורם בכיר אחד בישראל, שיהיה לו אומץ לעמוד מול הקמפיין הנבזי הזה שנוטלות בו חלק פעיל, ואף מממנות אותו הגדולות שבידידותנו, ולהגיד את האמת: "חברים, זו בדיחה שיצאה משליטה. בואו לכאן, נעבור איתכם על הניירות, נראה לכם את המקומות, ותיווכחו שהקשקוש הזה שהתרגלתם לדבר עליו בכל נאום - בין הסעיף על בעיות האקלים בעולם לבין האיום החות'י על ספינות במפרץ באב אל־מנדב - קטן יותר מהאלימות ברחוב וחצי בברונקס.

וזה מדהים שגם ראש השב"כ ואלוף הפיקוד חיים בשלום עם ההכתמה הזו של ציבור שנותן ומתנדב ומקריב את חייו למען המדינה ונמצא תחת מציאות קבועה של חיים תחת עלילות דם.

לא רק נבחרי הציבור שלנו שותקים. ולא רק ראשי מערכת הביטחון שותקים. גם העיתונות הישראלית חיה עם המצב הזה בשלום. אם היה באזור החיוג שלנו מישהו שמתנדב לשלם משכורת חודשית לכל מי שיהיה מוכן לאנוס מישהי, היינו עולים עליו במקלות. אז איך זה שכשהרשות הפלסטינית מתנדבת לשלם למי שירצח יהודים, זה מחליק בגרון של יושבי האולפנים בקלות כזו?

הרי רק השנה, נרצחו בחבל הארץ הזה, ארץ "אלימות המתנחלים", הלל ויגל יניב, שני צעירים שנורו מטווח קצר על ידי מחבלים פלסטינים. ובאותה עיירה שהם נרצחו בה, חווארה, נרצחו גם שי ניגרקר בן ה־60 ובנו אביעד בן ה־29. ובמקום אחר נרצחו לוסי די ובנותיה, רינה בת ה־15 ומאיה בת ה־20, כשהרוצחים הפלסטינים מבצעים בהן וידוא הריגה.
 
ונרצח גם מאיר תמרי, אבא לשני ילדים קטנים, בני שנה ושלוש. בפיגוע ירי בתחנת הדלק סמוך לעלי נרצחו גם אלישע אנטמן בן 18, ועופר פיירמן בן 63, והראל מסעוד בן 21 ונחמן שמואל מורדוף בן 17. ונרצחה בת שבע ניגרי, לעיני בתה בת ה־12. ונרצח אילן גנלס, כשערבים ירו על רכבו סמוך לצומת בית הערבה. וזו רשימה שלא כוללת עשרות ישראלים שנרצחו השנה בירושלים או בתוך הקו הירוק, ולא כוללת מתנחלים שהיו קורבנות לפיגועים דומים ויצאו מהם בנס. היא גם לא כוללת חיילים שנהרגו.

שוב מסתבר שיהודים תמימים שיצאו מביתם ולא חזרו, פחות מעניינים את ההולנדים, הבלגים וכן, גם את האמריקאים. ולכן צריך להזכיר לעצמנו כל הזמן, שבעיסוק באלימות מתנחלים אין שום דבר תמים. כשנשיא ארה"ב - שאצלו בבית יש מאות אירועי רצח המוניים מדי שנה, ואלפי אירועים אנטישמיים בשנה - מעסיק את עצמו בדוד ואחמד שנפגשים בנחל ליד קוסרא וזורקים אבנים אחד על השני, לא צריך להיות גאון כדי להבין שמשהו פה לא תמים.

עזרי טובי, תושב יצהר, איש מוכשר שמפיק סרטוני הסברה המופצים בעולם הרחב, יצר לאחרונה עוד סרטון כזה שמשיב לנשיא ארה"ב, אחרי שזה הצהיר "אני ממשיך להיות מודאג מהמתנחלים הקיצוניים שתוקפים את הפלסטינים בגדה המערבית". "הלו מיסטר פרזידנט", פתח טובי, "אשמח לשאול אותך שאלה אחת. האם תוכל לספק לנו שם של פלסטיני אחד שנרצח במתקפה מתוכננת מראש על ידי מתנחל? אין הכוונה לפלסטיני שנהרג תוך כדי ניסיון לפגוע ביהודים. אלא מקרה שבו מתנחל יצא מביתו בכוונה תחילה כדי להרוג ערבי. תן לנו שם אחד מתחילת השנה הנוכחית. אולי בשנת 2022? 2021? 2020? 2019? 2018? אפילו לא מקרה אחד, אדוני".

וכאן מעלה טובי, בזה אחר זה, את תמונותיהם של המתנחלים שנרצחו השנה. אנשים תמימים, שלא רבו עם אף אחד ולא התקוטטו עם אף אחד, ולא נרצחו במהלך ויכוח עם אף אחד. יהודים שהרוצחים הערבים שלהם יצאו מהבית בכוונה לרצוח יהודי, לא משנה מי הוא יהיה. "אדוני הנשיא", מסיים טובי, "לו הייתה ניתנת להם האפשרות, הערבים שסובבים את היישובים היהודים ביהודה ושומרון היו שוחטים את ילדינו ואונסים את נשינו בדיוק כפי שעשו לנו בגבול עזה. אנחנו לא צריכים עוד 7 באוקטובר כדי להוכיח את זה".

וזה הסיפור כולו. כשיהודים נוסעים ברכבים ממוגנים ופלסטינים לא נזקקים לזה, כשבקרני שומרון יש כיתת כוננות ובנבי אליאס הסמוכה אין צורך בכזו, כשערבים מסתובבים חופשי באריאל, אבל יהודי שייכנס בטעות לג'נין מתחייב בנפשו - הקמפיין העוסק ב"אלימות המתנחלים", איננו אלא גרסה חדשה של אנטישמיות.

פורסם במעריב

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
הצלחה מרשימה לוועידת 'ניצחון = ריבונות'
מערכת ריבונות
05-07-2024
תחת הכותרת 'ניצחון = ריבונות' התקיימה בגוש עציון ועידת נוער הריבונות ה-6. דור המנהיגות הבא עסק במשמעות הניצחון, ריבונות ורוח העם.
ריבונות - כתב עת מדיני
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו. גם באדוריים
מערכת ריבונות
30-06-2024
בתנועת הריבונות מברכים את מאות הפעילים שלאורך תקופה ארוכה הקדישו מזמנם לקביעת עובדות בשטח אדוריים שבגוש עציון, ובימים אלה מתבשרים על הסדרת המקום לישוב.
ריבונות - כתב עת מדיני
ניצחון = ריבונות
מערכת ריבונות
27-06-2024
נערכים לכנס הקיץ של נוער ריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות. מהצהרות למעשים ולחקיקה
יהודית קצובר ונדיה מטר
27-06-2024
במהלכי החלת הריבונות, באופן מעשי ובאופן חוקתי, יש לא רק צדק היסטורי והגשמת חזון, אלא גם מענה נכון ויעיל לטרור.
ריבונות - כתב עת מדיני
​תנועת הריבונות לסמוטריץ': מחזקים את ידיך בדרך העולה לריבונות
מערכת ריבונות
24-06-2024
תנועת הריבונות מקבלת בברכה את דבריו של השר בצלאל סמוטריץ בדבר קידום החלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
ראשי תנועת הריבונות מול השאלות הקשות
מערכת ריבונות
12-06-2024
צפו בראיון שהעניקו יהודית קצובר ונדיה מטר לערוץ TOV. דינה דיין לא מוותרת על השאלות הקשות של חזון הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
מכינות וקבוצות מכל הארץ מדברות ריבונות
מערכת ריבונות
04-06-2024
חזון הריבונות מעורר עניין בקרב קבוצות מכל רחבי הארץ ומכל גוון ותפיסת עולם. קבלו הצצה לכמה מהמפגשים האחרונים.
ריבונות - כתב עת מדיני
מהמחתרת לריבונות ישראל. סיור ליום ירושלים
מערכת ריבונות
04-06-2024
פעילים מתנועת הריבונות קיימו סיור מיוחד ליום ירושלים, פגשו ושמעו את סיפורו של עזרא יכין, סיפורה של המחתרת וסיפור ההיאחזות היהודית בצפון הבירה.
ריבונות - כתב עת מדיני
תנועת הריבונות: דברי גלנט – ביטוי להפיכה צבאית
מערכת ריבונות
16-05-2024
תנועת הריבונות רואה את דבריו של שר הביטחון המקבל את עמדת ראשי הצבא בניגוד לעמדת ראש הממשלה כביטוי להפיכה צבאית המקדמת רעיונות ברוח אוסלו.
ריבונות - כתב עת מדיני
לקראת יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל
מערכת ריבונות
13-05-2024
בפניכם מכתבה של תנועת הריבונות לפעיליה ותומכיה בפרוס יום העצמאות ה-76 לתקומתה ולהקמתה של מדינת ישראל.