בהשתתפות שר המשפטים, ח"כים ואנשי ציבור קיימה תנועת הריבונות את כנס 'ציון במשפט תיפדה' על הדיקטטורה המשפטית והסיכוי לחולל מהפך של ממש ולהשיב לעם את הסמכות להכריע בגורלו.
תחת הכותרת 'ציון במשפט תיפדה' קיימה תנועת הריבונות כנס מיוחד במאהל הגבורה שבירושלים. באירוע, שעסק בחשיבות הזירה המשפטית עבור זכויות האדם של אזרחי ישראל, השתתפו שר המשפטים, יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, ח"כ עמית הלוי ואנשי ציבור נוספים.
על המשפט בישראל לבטא את ערכיה וקדושתה של הארץ
את האירוע כולו פתחו יהודית קצובר ונדיה מטר, העומדות בראש תנועת הריבונות, יוזמות הכנס, בדברים אודות הבחירה בפסוק 'ציון במשפט תיפדה' ככותרתו של הכנס.
"ארץ ישראל אינה רק פיסת קרקע, אלא ארץ של ייעוד, קדושה וערכים, היא ארצו של עם ישראל הנושא מורשת של אלפי שנים. הנביא ישעיהו מלמד אותנו שגאולת ציון קשורה במשפט. לא די לשוב לארץ, לבנות בה יישובים, להקים צבא, לכונן כנסת וממשלה. כדי שציון תיפדה וכדי שגאולתה תהיה שלמה, היא זקוקה למשפט צדק. גאולת ציון אינה רק גאולה מדינית וטריטוריאלית. היא גם גאולה מוסרית, ערכית ומשפטית", דברי קצובר.
בדבריה הזכירה נדיה מטר את אמירתו של ד"ר ישראל אלדד ז"ל בדבר האות צ' של המונח בג"צ, לא רק בית דין גבוה לצדק, אלא בית דין גבוה לציונות. "לא ייתכן שנשוב לארץ ישראל, נקים מדינה ריבונית, אבל נשאיר ללא בירור את השאלה מהו המשפט הראוי למדינתו של העם היהודי. לא שבנו לארצנו כדי להיות עם ככל העמים. שבנו לארצנו כדי לחדש בה את חיינו הלאומיים, את ריבונותינו, תרבותינו וערכינו. לכן, השאלה היא לא רק מי מחליט, הכנסת או השופטים, אלא מהי דמותו של המשפט במדינה יהודית, מה מקום משפט התורה, המשפט העברי, בעיצוב חיינו הציבוריים".
קצובר ומטר ציינו בדבריהן את חשיבות האיזון הדרוש בין הרשויות, לצד הכבוד הנדרש ממערכת המשפט כלפי נבחרי הציבור המייצגים את רוחו ורצונו של העם. "מערכת משפט עצמאית היא יסוד חשוב במדינה דמוקרטית, אך גם לכנסת המייצגת את העם ולממשלה הנושאת באחריות לניהול המדינה חייבות להיות סמכויות ברורות. האיזון בין הרשויות אינו עניין טכני. הוא נוגע לעצם משמעות הריבונות, שהיא יכולתו של עם ישראל לקבוע את גורלו באמצעות מוסדות המדינה שלו".
השתיים הדגישו את האתגר המשולב של ביסוס ריבונות ישראל בארצו ובירור דמות המשפט הישראלי בארצו של עם ישראל. "אם ארץ ישראל היא ארץ של קדושה וערכים, הרי שגם המשפט הנוהג בה צריך לבטא את ערכיה ומורשתה".
קבוצה אליטיסטית מחזירה אותנו לימי העריצות
ריבונות, קבע חבר הכנסת הלוי בנאומו, אינה רק שאלת זהותו של הריבון על הארץ, אלא גם שאלת משמעותה של הריבונות בפועל. לדבריו, בכישרון רב ובצעדים מדודים עלה בידי אהרון ברק במשך כשלושים שנה לנכס את הריבונות לידי בית המשפט על חשבון סמכותו של האזרח להיות ריבון בארצו דרך נבחרי הציבור.
"אותה חבורה, שניכסה לעצמה את הסמכות לבטל חוקים ולאיין חוקים תחת שמות שונים, ניכסה לעצמה למעשה את הריבונות ואת היכולת להיות המילה האחרונה. הם עשו זאת לאורך שנים במסווה דמוקרטי", אמר הלוי והרחיב אודות שני חוקי היסוד שהוביל אהרון ברק בשנת 92' והעניק להם מעמד של חוקה, על אף שאין בישראל חוקה, ומאז על סמך כך מבטל בית המשפט חוקים.
לימים, הזכיר ח"כ הלוי, כאשר חוקקה הכנסת את חוק הלאום ואת חוק יסוד השפיטה כחוק יסוד, הכריעו 15 שופטי העליון ברוב של 12 מהם כי ניתן לבטל את אותם חוקי יסוד, על אף שהם עצמם לימדו שלא ניתן לבטל חוקי יסוד.
דוגמה נוספת לכרסום המשפטי בריבונות האזרחים מוצא הלוי בגיבוי שהעניק בית המשפט לסירובו של רונן בר להתפטר מתפקידו כראש השב"כ, על אף החלטת ממשלה שהתקבלה כנדרש בחוק. "אלו דוגמאות שמבהירות את חריפות הבעיה. ההישג הגדול של האדם המודרני הוא החירות. בפתק שלנו אנחנו מבטאים את הרצון שלנו. עברנו מהחרב לפתק בשורה של מהפכות לאורך ההיסטוריה, אבל קבוצה קטנה, אליטה אינטלקטואלית, מחזירה אותנו לעידן העריצות. זה מהלך מסוכן".
כדי לחדד את משמעות הסכנה קובע הלוי כי "המשפטי הוא ביטחוני" והדברים באים לידי ביטוי חריף בסוגיית איחוד המשפחות המתאפשרת בישראל בגלל בג"ץ, על אף קביעת השב"כ שלפיה כאלף מחבלים שרצחו ישראלים הם תוצר של איחוד משפחות שכזה. גם הניסיון האחרון של הלוי עצמו לחקיקה שתאסור איחוד משפחות של קרובי מחבלים, הוקפאה על ידי השופטת דפנה ברק ארז.
ישראל לא תהיה איראן
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, חזר בנאומו על נתון אחד שאותו לטעמו על מצביעי הימין לזכור היטב כשהם מגיעים לקלפיות. "צריך לדעת ולזכור שהממשלה והכנסת שייבחרו ב-27 באוקטובר ימנו עשרה שופטים לעליון. מדובר בשני שליש מהשופטים. בידיים של כל אחד מאיתנו האפשרות להכריע אם נראה שיכפולים גנטיים של יצחק עמית, או שימונו שופטים שמחוברים לעם ישראל". לזאת הוסיף וציין את המינויים הצפויים בקדנציה הקרובה ליועץ משפטי, תובע כללי, ראש מח"ש ותפקידים משמעותיים נוספים.
רוטמן רואה כבסיס לבשורת ההתנערות משלטון אליטת המשפט את השינוי התודעתי שהתחולל בעם בקדנציה האחרונה. "הציבור היום מבין את משמעות קיום הדיפסטייט, מבין שיש כאן פקידים שנותנים דין וחשבון רק לחבורה שלהם. הציבור מבין שבמשך עשרות שנים מערכת המשפט והפקידות שיחקו מול שער ריק. העם לא עלה על המגרש וספג גולים בזה אחר זה. כך גנבו להם את המדינה בלי שהבינו איך קורה שמצביעים ימין ומקבלים שמאל. כעת הדברים ברורים ואיתם גם הצורך לעשות את השינויים בדרך חוקית".
הרפורמה המשפטית יצרה, אומר רוטמן, אצל שופטי העליון פחד מהביקורת הציבורית. הפחד הזה הוא שאיפשר שורה של מינויים וחוקים ללא התנגדות ופסילה של בית המשפט. לדברים, הוא אומר, צריכה להיות השלכה ישירה על אופן ההצבעה של בוחרי הימין:
"לכל מי שיש מחשבות על הצבעה למי שלא יהיה מחויב באלף אחוז לתיקון מערכת המשפט, שיבין שהוא נותן את מפתחות המדינה לחמישים שנה הבאות בידי יצחק עמית, יאיר גולן וגלעד קריב". בדבריו דחה את הטענה לפיה הסגנון שבו בוצעה הרפורמה המשפטית הוא שהפריע לאופוזיציה. "הטענה הזו היא שטויות. איפה התכנית של איזנקוט לתיקון מערכת המשפט? הרי אמרתם שצריך לתקן אבל בשיטה אחרת, אז מה כן? איך תחלישו בדרככם את הכוח המטורף שיש בידי בית המשפט?".
"יש כאן אנשים שהתרגלו לשלוט במדינת ישראל בלי לנצח בבחירות. אני לעומת זאת מאמין בדמוקרטיה. הציבור הוא שצריך לבחור את נציגיו והם שישלטו. אסור לקבל דיקטטורה שיפוטית", אמר רוטמן שקבע כי מציאות כזו שבה קבוצה קטנה של חכמים בעיני עצמם מקבלת החלטות עבור העם כולו מבלי שנבחרו לכך, היא מציאות שקיימת רק באיראן. "ישראל לא תהיה איראן".
הדרג המדיני אחראי לכך שעדיין אין ריבונות
עו"ד ערן בן ארי, חבר המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין וחבר מפלגת 'עמך ישראל', נשא גם הוא דברים אודות השלטון המוחלט של מערכת המשפט, אך בחר להקדיש נתח משמעותי מדבריו לביקורת על העובדה שעד כה לא הוחלה ריבונות ולו על חלק מיהודה ושומרון, מהלך שעבורו די בהחלטת ממשלה או החלטת כנסת.
בנאומו האשים בן ארי את הדרג המדיני בהיעדר ריבונות וציין כי לו הייתה התכנסות לקידום הריבונות ובית המשפט היה מונע זאת, לא היה מקום לטענה, אך הדבר לא קרה, גם לא בארבע שנותיה של קואליציית ימין. מאחר וכך הסיכוי שהדבר יקרה בשנים הקרובות קלוש, ולא באשמתו של בית המשפט.
בן ארי ציין כי בין השינויים שחלו בקדנציה הנוכחית גם הרחבתה של המחלקה המאשרת את הרחבת ההתיישבות מ-4-5 עורכי דין ל-30 עורכי דין שמחפשים את הדרך להכשיר את הרחבת ההתיישבות ולא כיצד להרוס, כפי שהיה בשנים קודמות. "מערכת המשפט לא מנעה את זה, ולכן אני שואל מדוע לא הוחלה ריבונות ישראלית על סנטימטר מיהודה ושומרון?".
בעיניו גם אין מקום לתואנת הלחצים הבינלאומיים, שכן כאשר היה רצון מצידה של ממשלת ישראל, כמו בהקשר הבנייה בהתיישבות, הדבר התברר כאפשרי. גם את טענת הקשרים עם הסעודים הוא אינו מקבל וקובע כי "ארץ ישראל חשובה יותר מקשרים דיפלומטיים עם מדינה כזו או אחרת. אם סעודיה צריכה את עזרתנו מול החות'ים, הם צריכים לשלם במחיר מדיני".
לתפיסתו של עו"ד בן ארי את מהלכי הריבונות יש לבצע מתוך קונצנזוס לאומי מלא ככל הניתן, ומשום כך נכון להחיל בשלב זה ריבונות על ההתיישבות ועל בקעת הירדן. "זו צריכה להיות תכנית העבודה לכנסת הקרובה", אמר וקבע כי בכך תיבלם כמעט באופן ודאי האפשרות להקמת מדינה פלשתינית, מאחר שהחוק אוסר העברת שטח ריבוני לידיים זרות, אלא ברוב של מעל שמונים חברי כנסת או במשאל עם.
החלטות העליון מסכנות את ישראל ביטחונית
יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, עורכת הדין יסכה בינה, הרחיבה אודות הדרכים שבהן נגס בית המשפט העליון בסמכויות הדרג המדיני והצבאי, גם בסוגיית הריבונות ביהודה ושומרון. הדברים נעשו, הדגישה, עוד הרבה לפני המהפכה השיפוטית של אהרון ברק. מיד לאחר מלחמת ששת הימים ניכס לעצמו בית המשפט את הזכות לדון בסוגיות הנוגעות לאזור שטרם הוחלה בו ריבונות ישראל, והעניק זכות עמידה בפניו גם לערבים שאינם אזרחי ישראל.
בדבריה הציגה דוגמאות בודדות מיני רבות אחרות למהלכים משפטיים שנידונו בבתי המשפט הישראליים ובבג"ץ על אף שעניינם ביטחוני או מדיני לחלוטין. בין השאר הזכירה את הכנסת הסיוע לישות האויב בעזה, בניגוד לכל חובה בדין הבינלאומי. בעיניה עצם קיומם של דיונים מהסוג הזה מהווה ניצחון עבור האויב, מאחר שאיש אינו שואל מהי הסיבה לחייב את ישראל להכניס ולו כפית מים אחת לאויב.
התוצאה של כל אלה היא תשלום בחיי אדם על התערבות בג"ץ בסוגיות ביטחוניות ומדיניות. "חייבים להצביע רק למי שמתכוון והוכיח שהוא מתכוון לשנות את הפרדיגמות הללו", אמרה בהתייחס ליום הבחירות המתקרב. "לא נקבל יותר תירוצים מנבחרי הציבור. מערכת המשפט פוגעת בביטחון ישראל, והדבר הזה חייב להסתיים".
לטעמה של בינה אין לצפות לכך שמערכת המשפט תתגייס לעזרתו של הדרג המדיני כאשר יבחר לבצע את מהלכי הריבונות, אך הדרישה לריבונות על ערש הולדתו של העם היהודי, אזורים שנכבשו בדם חיילינו, צריכה לבוא מהעם, וכדי שהקריאה תעלה מהעם כלפי מעלה יש לחזק את האלמנט התודעתי הקושר בין העם לארצו.
השתלטות בית המשפט על סמכויות בתי הדין הרבניים
פן נוסף של השתלטות בית המשפט העליון על מערכות אחרות הציג הרב יעקב יקיר, ראש בית מדרש תורת המדינה, כשהרחיב אודות הצעדים ההדרגתיים שבהם השתלט בית המשפט העליון על סמכויותיו של בית הדין הרבני כפי שהתקבעו בחוק ובהיסטוריה.
"בג"ץ הוא מערכת מקבילה לבתי הדין הרבניים, אבל הוא מכרסם בסמכויות בתי הדין, בשתי דרכים. כשהוא מפרש את החוק בצורה אחרת ושולל את הסמכות, וכאשר הוא אומר שהסמכות הקיימת לרבנים היא לדון על פי הפסיקה שלו, של בית המשפט, ולא על פי הפוסקים התורניים", אמר הרב יקיר וציטט מדבריו של השופט ברנזון שאמר את הדברים בצורה מפורשת.
לדברי הרב יקיר, את הנגיסה בסמכויות בתי הדין הרבניים ביצע בית המשפט העליון במעל 11 תחנות שונות. בנאומו הציג מספר דוגמאות, אחת מהן היא זו של השופטת פרוקצ'יה שלפני עשרים שנה קבעה כי אין עוד לדיינים סמכות לדון בעניינים של שני בעלי דין שרצו בכך, משום שהמחוקק טרם הסמיך אותם לכך. חברי כנסת רבים ניסו להשלים את הסמכת הדיינים לכך, מה שעלה יפה בכהונתו של חרב הכנסת רוטמן "שהשיב גזלה לבעליה", כלשונו של הרב יקיר, אך דווקא פרוקצ'יה הייתה זו שמצאה לנכון לכתוב מאמר תקיף נגד החוק שמעניק סמכויות לדיינים
עוד מזכיר הרב יקיר את בתי הדין המיוחדים ששילבו שופטים ודיינים כפוסקים עוד מתקופת המנדט הבריטי. סמכויותיה של מסגרת מיוחדת זו כורסמו לאורך השנים צעד אחר צעד. באחרונה קרא השופט סולברג להשבת המסגרת השיפוטית הזו.
הרב יקיר מרחיב אודות 'בג"ץ הבוגדת' שהתפרסם גם הוא כעימות חזיתי שבו בית המשפט העליון דחה וביטל בשם החופש הנתון לאדם לעשות בגופו כרצונו, את פסיקת בית הדין הגדול המתבסס על ערכי 'לא תנאף'. עם כל זאת סיכם הרב יקיר וציין את דברי הגמרא המפיחים תקווה לתיקון בקביעה שלפיה הגאולה מתקדמת כסדר התפילה, ולאחר קיבוץ גלויות יבוא גם שלב החזרת המשפט, השיבה שופטנו כבראשונה.
יש לאזרחים כוח להניע גם את מערכת המשפט
על כוחו של הציבור להשפיע על מערכת המשפט דרך הרשתות החברתיות סיפר בהרחבה מניסיונו שי גליק, יו"ר ארגון 'בצלמו'.
גליק סיפר על המדיניות הדקדקנית שבה בלמה מערכת המשפט הרס בתי מחבלים, מדיניות שהובילה את הצבא להימנע מלכתחילה מלהביא לדיון משפטי הרס מחבלים ש"רק" פצעו יהודים. צווי הביניים של בג"ץ אותתו לצבא היכן כדאי ונכון להימנע מלהגיע לדיון.
כאשר כבולות ידי הצבא מלהרוס בתי מחבלים, הוא מפרסם סרטוני יח"צ על מיפוי בתי מחבלים לקראת הריסתם, מה שבסופו של דבר לא יוצא לפועל מאחר ולאחר המיפוי מגיעים שלבי העררים והעתירות של משפחות המחבלים, ולצבא אין כוח אדם משפטי שיוכל להתמודד עם מבול העררים הללו.
גליק מספר כי לאורך שנים היה הצבא מוטרד בעתירות מצד ארגוני שמאל, וברצותו להשיג שקט היה הצבא מתיישר על פי אותן עתירות. בשנים האחרונות נכנסו ארגוני ונציגי ימין לתמונה והחלו "להטריד" את הצבא מימין, ועבור הצבא שכאמור מבקש להשיג שקט ברור שגם אם לא יהרוס את בית המחבל לא ישיג שקט, ומשום כך הוא מעדיף לבצע את ההרס.
פעילויות משפטיות שכאלה, מדגיש גליק, מתחילות בלחץ ציבורי המופעל דרך הרשתות החברתיות, פניות לאנשי ציבור ולתקשורת ומעניקות לאזרחים כוח רב בהנעת המערכת.
התחושה בבג"ץ היא שמדובר במקום עוין
"התרענו אבל קולנו לא תמיד נשמע", אמרה בכנס מירב חג'אג', אמה של שיר שנרצחה בפיגוע הדריסה בארמון הנציב, בהתייחס לאזהרות הארגון שהקימה, 'בוחרים בחיים', מפני ההשפעות המסוכנות של התנהלות מערכת המשפט על ביטחון המדינה. "יש הרבה מה לעשות. רצח יהודים הוא לא גזירת גורל", היא קובלת על היחס האדיש בו מתייחסת מערכת המשפט לטרור ומבצעיו.
חג'אג' סיפרה על תחושת הצורך להגיע לאולם בית המשפט בו מתנהל משפטו של המחבל שרצח את בתה. "הבנו שאם לא נהיה שם לא יהיה צדק", אמרה ותיארה את התחושה הקשה שאיתה היא שבה ויוצאת מהדיונים הללו, כאשר היא ובעלה, הרצל, שומעים את השופטים בוחנים בדקדקנות את בית המחבל כדי לוודא שרק חדרו נפגע ונהרס ולא חדריהם של בני המשפחה האחרים. "התקנה שניתן היה לפרש אותה כהרס מיידי של הבית ושל כל הסביבה שלו, צומצמה על ידי השופטים כמעט לכלום".
עוד תיארה את הקשב שמעניקים השופטים למייצגי המחבלים, את הקושי לעמוד באולם בית המשפט כאשר החדר כולו מתמלא בבני משפחת המחבל המפעילים לחץ על השופטים. עם זאת, אמרה חג'אג', התחושה הייתה ש"אם לא נהיה בכל דיון בבג"ץ זו הפקרת השטח. השופטים צריכים להבין שהקרבן הוא לא המחבל והמשפחה שלו, אלא אנחנו. המחבלים צריכים להבין שיש מחיר למעשים שלהם. הם חיים בחמולות וללא מחיר משפחתי וחברתי זה יקרה שוב ושוב".
"התחושה בבג"ץ היא שמדובר במקום עוין", אמרה וסיפרה על המבטים וההנהונים ההדדיים בין סנגורי המחבלים לשופטים, "תשעה שופטים היו אטומים. הם לא ראו אותנו כמשפחות שכולות. כשאני שם אני מייצגת את עם ישראל כדי למנוע את הפיגוע הבא". את דבריה חתמה בקריאה לציבור להגיע לבתי המשפט בהם מתנהלים דיונים על מחבלים, להוכיח אכפתיות ולא להפקיר את הזירה.
אנחנו בפני הכרעה היסטורית
אחרון הדוברים בכנס היה שר המשפטים וסגן ראש הממשלה, יריב לוין, שהגדיר את מבצר המשפט בישראל כמבצר של שקט המתבסס על כך שהחלטותיו מתבצעות ומתקבלות בשקט בציבור. שינוי, אמר השר, לא יוכל להתבצע ללא שינוי תודעה ציבורי והבנת הבעיה. לשם כך היה עליו לחשוף את האמת בנאום הדרמטי שבו הכריז בראשית הקדנציה על הרפורמה לתיקון מערכת המשפט.
"התברר שלמרות שהימין נמצא בשלטון שנים רבות, כל מוקדי הכוח במדינה מוחזקים על ידי אנשי שמאל ואנשי שמאל קיצוני, אקדמיה, תקשורת, ביטחון, הסתדרות, כלכלה וכו'. עבורם אם הם מפסידים בבחירות זה לא נורא כי ניתן להמשיך לשלוט דרך האמצעים האחרים", אמר השר וקבע כי בעקבות השיח שעוררה הרפורמה "רבים בציבור הימני הבינו שיש כאן מצב שלא ניתן לקבל אותו, שהם לא אזרחים סוג ב'".
לוין הזכיר כי גם המועמד לראשות השב"כ שקדם למינויו של דוד זיני היה איש מחאת קפלן, "אלא שבניגוד לעבר, המינוי לא עבר בשקט כי האמת נחשפה. קמה צעקה ציבורית שבתוך 24 שעות גרמה למינוי הכושל הזה להתבטל והגענו למינוי דוד זיני שמגיע ממקום אחר ומתפיסות אחרות". לאחר מכן הגיעו גם מינויי ראש המוסד ונציב תלונות הציבור על שופטים. "לא היה סיכוי לבצע את זה ללא מודעות ציבורית אמיתית".
בהמשך דבריו סיפר השר לוין על מאבקיו ודרכי התמודדותו עם מערכת משפט עקשנית ולעומתית והדרך שבה הצליח להביא למינויים של עשרות שופטים בבתי המשפט השלום, המחוזי ובתי הדין לעבודה. זאת כאשר הוא אינו מוכן, כך לדבריו, לאפשר מינוי של מי שבעתיד יתיישרו על פי דרישות המערכת ולהכריז עליהם כשמרנים.
בהתייחס לבחירות המתקרבות קבע השר לוין כי אמנם כל מערכת בחירות מוגדרת כגורלית וחשובה, ואכן על תוצאות 92' אנחנו משלמים עד היום, אך "המערכת הנוכחית היא היסטורית בכל מה שנוגע לביטחון שלנו, מאיראן ועד עזה, במה שבנוגע לזהות היהודית של המדינה, ובוודאי בסוגיה המשפטית כי לב ושורש השינוי שנדרש הוא שינוי בהרכב בית המשפט העליון".
"בבחירות הבאות שני שליש משופטי העליון מתחלפים, וההכרעה היא אם נהיה בעמדה שתאפשר שינוי מהיסוד של בית המשפט העליון, ואז אם יש בית משפט שמכבד את סמכויות הכנסת והממשלה", אומר לוין וקובע כי על פי ניסיון הקדנציה המסתיימת אין מקום לייאוש וניתן לחולל שינויים של ממש. "הם אמנם המערכת החזקה ביותר שמנסה לייאש אותנו, אבל כמו שמונו ראש שב"כ, ראש מוסד ועשרות שופטים, כך אם הימין ינצח יהיו שופטי עליון אחרים ומערכת משפט אחרת, שלא תהיה רק ראויה למדינה יהודית, אלא גם כזו שראויה למדינה דמוקרטית ולא קובץ שופטים שכופים את תפיסתם על העם. אנחנו בפני הכרעה היסטורית".