בראיון לעיתון 'מקור ראשון' (23.6.17) חוזר שר התחבורה והמודיעין, השר ישראל כץ, על קריאתו להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון ולקידום תכניתו להקמת מטרופולין ירושלמי מאוחד שיכלול את גוש עציון, מעלה אדומים ועוד. מצאנו את העיתוי הזה ראוי להזכיר את פירוט תכניתו זו של השר הנחשב לאחד המובילים והמשמעותיים במפלגת השלטון, וכמי שסיכוייו גדולים לרשת את כס ראש הממשלה לאחר עידן נתניהו, כפי שפרס אותה בראיון לגיליון 4 של 'ריבונות'.

נזכיר ונציין כי בראיון ל'מקור ראשון' קבע השר כץ כי על ממשלת ישראל להבהיר מספר עקרונות לעולם ולאמריקאים ובראשם הקביעה ששום ישוב לא יוזז ממקומו. אמירה זו, קבע, תסיר מעל סדר היום את הוויכוחים סביב נושא הבנייה ביהודה ושומרון. "צריך להבין שדיבור על גושים הוא טיפשי ושזה לא יהיה לעולם", אמר והוסיף כי ההחלטה הנוספת שעל ממשלת ישראל "היא החלת ריבונות".

כאמור, גם בראיון ל'ריבונות' הציב השר כץ, ובפירוט יתר, את חזונו המדיני הכולל החלת ריבונות מדורגת ביהודה ושומרון. "בחזוני אני רואה אוטונומיה לתושבים הערבים כמו שנקבע בקמפ-דיויד. זה היה הכי נכון וחבל שהדיון בזה הופסק. כל הניסיון ללכת לכיוון של מדינה פלשתינית מלכתחילה נועד לכישלון. אני מדבר על אוטונומיה עם זיקה אזרחית לירדן וסוג של זיקה פוליטית בעתיד לירדן, אוטונומיה שתאפשר להם לנהל את חייהם אבל ללא ענייני חוץ וביטחון".

לדבריו הדרך המובילה אל יישום הריבונות עוברת דרך מה שהגדיר כ'קרב הבקעה', קרב שבו מאתרים את נקודת החולשה של האויב ודרכה מבקיעים קדימה אל התפנית. לטעמו ולהבנתו נקודת החולשה הזו אצל האויב הפוליטי, השמאל, היא ירושלים. כץ קובע כי בנייתו של מטרופולין רחב שבמרכזו ירושלים אך הוא כולל לא מעט מערי וישובי עוטף ירושלים שמעבר לקו הירוק תהיה המנוף שדרכו ניתן יהיה לקדם את תכנית הריבונות המקיפה.

בתכניתו מתכוון השר כץ לכלול בירושלים רבתי את מעלה אדומים, ביתר עילית, גבעת זאב וגוש עציון. על אזורים אלה תוחל הריבונות הישראלית, מערך לוגיסטי תחבורתי ותשתיתי יאחד את הרשויות הללו תחת קורת גג אחת לצד שמירה על עצמאות מוניציפאלית בתחומים רבים.

דגם למודל שעליו הוא מדבר מוצא כץ בבירות אירופה. לדבריו כל לונדוני או פריזאי שישמע על הרעיון יקבל אותו כמובן מאליו. כך זה אצלם ואין שום סיבה שזה לא יהיה גם אצלנו.

כץ משוכנע שמול רעיון הרחבתה של ירושלים יקשה על השמאל להציב התנגדות עיקשת. אין בכך, הוא מזכיר, איום דמוגרפי כלשהו. כלל המפלגות הציוניות, בשמאל ובוודאי בימין, שבות וטוענות שמדובר באזורים שיהיו חלק ממדינת ישראל בכל הסכם עתידי. למתנגדים תיוותר רק טענת העיתוי, טענה שתצריך מאבק פוליטי והסברתי לא פשוט אך עם זאת כזה שניתן להגדירו כקל ביותר, יחסית, לנוכח עמדת הציבור הישראלי ואף לנוכח עמדתם של ידידי ישראל בארה"ב, בקונגרס ומחוצה לו, לגבי ירושלים וחשיבותה.

"יהיה כאן מאבק", הוא יודע. "אני מוביל מאבק באופן גלוי ככל יכולתי וכוחי. אתן לחברי כנסת להוביל חקיקה ואני אאבק להגיע לרוב בתוך הממשלה. מדובר במהלך שלא נעשה מאז ששת הימים וברור שיהיה כאן מאבק, אבל לטעמי השעה בשלה והרעיון נכון. זה יהווה זרז לשאר הדברים הנכונים ביהודה ושומרון בעתיד, אבל בשלב זה נראה לי שמדובר בדבר איכותי שניתן לגייס סביבו את מקסימום התמיכה".

"עד שאנחנו נלחמים על בניית מבנה חשוב ככל שיהיה או על שולי בנייה חשובה בישוב כלשהו בואו ניאבק על הדבר הגדול. בואו נשים את כל המנהיגים הללו (מנהיגי השמאל) מול ירושלים וזכותנו על ירושלים. ככל שתהיה אווירה ציבורית תומכת הדבר יגרום לסחף משמעותי".