ז'בוטינסקי: החוק הבינלאומי תומך באחיזתנו ביו"ש

צילום: גרשון אלינסון. נשים בירוק

החוקר זאב ז'בוטינסקי: הסיפור מאוד פשוט - החוק הבינלאומי עומד לצד ההתיישבות ביהודה ושומרון ותומך בריבונות בכל מקום בו נרצה לשים את הדגל שלנו.

מערכת ריבונות
16-11-2017

החוקר והמהנדס זאב ז'בוטינסקי, נכדו של אבי התנועה הרוויזיוניסטית, מנהל בשנים האחרונות מערך הסברתי של איש אחד במאמץ להביא את הציבוריות הישראלית להכיר את זכותו של עם ישראל על כל ארץ ישראל על פי המשפט הבינלאומי. בראיון שהעניק לערוץ 7 פורט ז'בוטינסקי את הנתונים ושב וקובע כי משפט עמים עומד לימין ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

את סקירתו ההסטורית פותח ז'בוטנסקי בסוף מלחמת העולם הראשונה "שהייתה טראומטית עד כדי כך שהוחלט לכנס ועידת שלום בפריז, ואחד הדברים הראשונים שהועידה עשתה היה לזמן את נציגי העמים במזרח התיכון לשימוע בינלאומי. פייסל זומן לאחר שנקרא 'מלך כל הערבים'. הוא רצה לקבל את ההבטחה שקיבל בעבר מאל"מ אדוארד לורנס להיות מלך על השהאם, סוריה עיראק ירדן ופלשתינה. הוא הגיע לועידה והבין שלא רוצים לתת לו כלום ואמר שהוא מוכן לוותר על השליטה על פלשתינה ולבנון. הוא היה אמור לקבל את השליטה על סוריה שנמצאה תחת המנדט הצרפתי והצרפתים אמרו לבריטים ש'אתם שהבטחתם תנו משלכם, לא משלנו'. הם נתנו לו בסופו של דבר לשלוט על עיראק ולפני כן חתכו את ארץ ישראל לשניים והשליטו את אחיו עבדאללה על עבר הירדן".

שלושה שבועות לאחר הסכמתו של פייסל לוותר על לבנון ופלשתינה הגיעה משלחת ציונית בראשות ד"ר חיים ויצמן ובפיה מספר דרישות. "התנועה הציונית רוצה שיכירו בה כנציגת העם היהודי ושיכירו בזכות העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל, והתנועה הציונית מבקשת שיתאפשר לכל יהודי שרוצה בכך להפוך את פלשתינה לביתו. התוצאה של הועידה היה ניסוח שלושת מסמכי המנדט על סוריה לבנון עיראק ופלשתינה. בכתב המנדט הבריטי שהוא חוזה בינלאומי שנכנס למשפט הבינלאומי נקבע במבוא ש'הואיל ואנו מכירים בזכותו ההיסטורית של העם היהודי על פלשתינה ובזכותו לכונן בה מחדש את ביתו הלאומי'. המילה החשובה ביותר היא 'מחדש', כלומר מדובר בהקמה מחדש, כלומר שזו זכות קיימת. הדבר מופיע שוב גם בסעיף 2 של החוזה עצמו ובכך הדבר מקבל חיזוק והופך לעיקר החוזה".

ז'בוטינסקי מציין ומדגיש כי "קריאה של כל כתב המנדט הבריטי מלמדת שהמנדט חייב לשמור על הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ, אבל זכויות לאומיות מוחרגות לטובת היהודים בלבד".

"הדבר מגיע לאישור ראשון בועידת סן רמו שהיא ועידת המדינות המנצחות, זה קרה שלושה שבועות אחרי אירוע תל חי שקרה בעקבות האווירה שנוצרה לאחר הועידה, כזכור הערבים חיפשו מרגלים צרפתים בתל חי. בוועידת סן רמו הבריטים מגיעים ואומרים 'בוא ניתן לפייסל את ירדן', אבל הועידה אמרה שבשום פנים ואופן לא. לכן הוסיפו לכתב המנדט הבריטי סעיפים שמאפשרים דחייה של יישום המנדט בדברים מסוימים, אבל צריך אישור לכל דחיה כזו ממליאת חבר הלאומים. הבריטים צפצפו על זה ושינו את המצב גם בעבר הירדן וגם בפלשתינה מבלי לקבל אף אישור ממליאת חבר הלאומים, ובכך הפרו את החוק הבינלאומי".

על ההפרות שביצעו הבריטים בחוק הבינלאומי מזכיר ז'בוטינסקי כי שנתיים קודם לכן הצביעו כל המדינות החברות בחבר הלאומים בעד אישרור כתב המנדט הבריטי, ללא נמנעים ומתנגדים. על פי החלטה זו כל שינוי בכתב המנדט חייב אישור בינלאומי, מה שכאמור לא הגיע ולמעשה מהווה הפרה של הבריטים.

"ביולי 22' נקבעה זכותו של העם היהודי בלבד לריבון ממערב וממזרח לירדן אם ייוצר שם רוב יהודי", הוא קובע ומסביר כי התלות של תוכן הדברים ברוב יהודי נובעת מהגדרת המונח 'בית לאומי' "זה היה המונח שלקחו כשידעו שהיהודים בפלשתינה עדיין אינם רוב, אבל אם יהפכו לרוב הרי שהבית הלאומי יהפוך לריבונות מלאה".

ההפרה הבריטית של כתב המנדט כוללת גם את ההתכחשות לסעיף המחייב מתן אפשרות עלייה לכל יהודי שירצה לעשות כן. "בריטניה הפרה ברגל גסה ובשחצנות את החוק הבינלאומי ולא הנידה עפעף. מעבר לכך ראוי לשים לב לכך שבריטניה נמנעה מלקרוע את עבר הירדן מפלשתינה עד 47'. צ'רצ'יל רצה לעשות זאת עוד ב-23' כשהיה שר המושבות, ולהעביר את השטח לעבדאללה, אבל אמרו לו שזה נוגד את החוק הבינלאומי, והוחלט שעדיין לא קורעים את השטח הזה אדמניסטראטיבית והשטח יישאר תחת שלטון הנציבות בירושלים, אבל נותנים לאמיר עבדאללה זכויות לשלוט על המחוז הזה, ורק ב-47' כשהחליטו לעזוב החליטו גם לעשות זאת גם פורמאלית. גם את זה עשו בניגוד לחוק הבינלאומי".

על היות הצעד הזה מנוגד לחוק הבינלאומי מסביר ז'בוטינסקי: "כשהוקם ארגון האומות המאוחדות האו"ם הכיר בכך שכל 11 כתבי המנדט ברחבי העולם לא השיגו את מטרתם. המטרה הייתה להנחות את העם שיירש את שלטון המנדט עם סיומו. זה לא נעשה כמעט בשום מקום, למעט דווקא בפלשתינה שבה הוקמה הסוכנות היהודית לתיאום וקישור עם המנדטור והוכשרו שוטרים ופקידים. האו"ם החליט לשנות את שיטת המנדטים לשיטת הנאמנות. הם אמרו שכל שטחי המנדט יוחלפו בזה אחר זה לנאמנות, אבל יש סעיף במגילת האומות המאוחדות, סעיף 80, שאומר שעד אשר יוחלף שלטון מנדט בנאמנות אסור לשום גורם לשנות בשום צורה כל זכות שהיא שניתנה ללאום או ציבור או קהילה שחיים בתוך שטחי המנדט. לאו"ם היה חלון הזדמנויות של שלוש שנים לעשות זאת מכניסת מגילת האו"ם לתוקף באוקטובר 45'. הם יכולים היו להחליף ממנדט לנאמנות, אבל האו"ם בחר שלא לעשות זאת. כתוצאה מזה יצא מצב שבו כל הזכויות שנקבעו בכתב המנדט הבריטי נשתמרו".

ז'בוטינסקי מעיר כי גם ההצבעה בכ"ט בנובמבר לחלוקת הארץ בין היהודים לערבים הייתה מנוגדת לאותו סעיף 80 "כי היא גרעה מהזכויות שנקבעו במנדט הבריטי ולא היה לאף אחד סמכות לגרוע מהזכויות הללו שלנו. אסור היה לתת את ארץ ישראל המערבית לשום גורם אחר. אסור היה בכלל לדון ברעיון של חלוקת הארץ על חשבון היהודים". לדבריו "הטענה שהיהודים הסכימו לכך לא תופסת כי לא היו שני צדדים להסכמה. הערבים התנגדו והכריזו שהם יצאו למלחמה אם תוקם מדינה יהודית והם ישמידו אותה. הם אכן ניסו לעשות את זה אבל הם נכשלו בביצוע".

בהמשך הראיון עמו נשאל ז'בוטינסקי כיצד קורה שפרטים היסטוריים ברורים כל כך הניתנים להוכחה בקלות רבה לא משמשים את הדיפלומטיה הישראלית. ז'בוטינסקי משיב: "עובדי המדינה במשרד המשפטים ומשרד החוץ יודעים את הכול. מתוך דחף פנימי דיברתי עם כל אחד ואחד מהם. הם יודעים ומכירים בזה אבל לא יכולים לפעול כי מעליהם ישנם הפוליטיקאים שבחרו שלא לנקוט באמירות הללו".

"הדין הבינלאומי לצידנו ומדינת ישראל הייתה צריכה למחות בכל פעם שאומרים את הדברים", הוא אומר ומספר: "נפגשתי בחטף עם פוליטיקאי שהיה מעורב בהסכמי אוסלו, והוא אמר 'סן רמו זה היה מזמן'. כמשפטן מוערך הוא היה צריך לדעת שלתאריך שבו ניתנה הזכות אין גיל. יותר מכך, הנושא הזה שמדובר בנושא ותיק, נבחן בבית הדין בהאג. פנתה המחתרת שפעלה בנמיביה בבקשה לזכות בשלטון אזרחי מול השלטון שהחזיק בשלטון מנדטורי. בית הדין בהאג הורה לתת עצמאות לעם שיושב שם וחת הטענות שהועלו בערעור הייתה שזה היה מזמן ובית הדין בהאג דחה את הטיעון הזה שלוש פעמים. מה שנכון בנמיביה יהיה נכון גם אצלנו".

"הסיפור מאוד פשוט: החוק הבינלאומי עומד לצד ההתיישבות ביהודה ושומרון וריבונות בכל מקום שבו נרצה לשים את הדגל שלנו. צריך להכיר את הדברים, לעמוד בהם והם ישמשו נשק מול הbds. אני לא מבין למה מתעלמים מכך. צריך להפסיק עם הדיון שאומר שאין לנו זכות על יהודה ושומרון ועל עזה. מצרים בעזה וירדן ביהודה ושומרון הם הכובשים של הטריטוריה שניתנה על פי החוק הבינלאומי לעם היהודי".

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
צו התנ"ך ריבונות. צפו בסרטוני האירוע
מערכת ריבונות
26-01-2025
בפניכם סרטוני האירוע המשולב שקיימו תנועת הריבונות ותנועת Israel is Forever ביום חזרת טראמפ לבית הלבן. קריאה משותפת לממשלת ישראל ולממשל האמריקאי: גורלנו יוכרע בירושלים!
ריבונות - כתב עת מדיני
קריאה לממשלת ישראל ולנשיא ארה"ב: צו התנ"ך הוא ריבונות ישראל
מערכת ריבונות
20-01-2025
תנועת הריבונות ותנועת Israel is Forever’' קיימו אירוע משותף וממנו עלתה קריאה למנהיגות ישראל שהכרעות על גורל ישראל ייקבעו רק בירושלים וקריאה לנשיא טראמפ ביום הכתרתו לקדם את צו התנ"ך הקדום, החלת ריבונות ישראל בארצו.
ריבונות - כתב עת מדיני
​זהירות: עסקת הכניעה מקרבת את הקמתה של מדינה פלשתינית
יהודית קצובר ונדיה מטר
14-01-2025
טראמפ חוזר לבית הלבן ואיתו, כך מסתבר בימים אלה, חוזרת סכנת המדינה הפלשתינית והלחץ האמריקאי להקמתה. עמדת הרוב הישראלי לא מעסיקה את הממשל הנכנס לבית הלבן וכך לא עמדתה של ממשלת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות ועוצמה ישראלית בלב מזרח תיכון סוער
מערכת ריבונות
09-01-2025
יו"ר האגף הפרלמנטארי של נוער הריבונות פורס את מפת האינטרסים והמאבקים ההיסטוריים והנוכחיים במזרח התיכון, ואת חלקה של הריבונות בייצוב מעמדה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
יהודית קצובר מציגה: המדריך להחלת ריבונות
מערכת ריבונות
09-01-2025
כשלפניה מודל הפעילות האזרחית שהביאה להחלת ריבונות ברמת הגולן, מציגה יהודית קצובר את שלבי הקמפיין האזרחי לריבונות ביהודה ושומרון. סמינריון חנוכה של נוער הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
​להצביע בקלפיות זה ממש לא מספיק כדי להביע את רצון העם
מערכת ריבונות
08-01-2025
הוא כתב את הספר 'מדוע אתה מצביע ימים ומקבל שמאל' שהוביל להתפכחות רבה במחנה הימין, ובסמינריון חנוכה של נוער הריבונות הציג את עיקרי התובנות שמעלה הספר. ארז תדמור בהרצאה.
ריבונות - כתב עת מדיני
הריבונות היא נישואי עם ישראל עם ארצו
מערכת ריבונות
08-01-2025
מה משמעותה של הריבונות, ומה השלכותיה של מציאות בה אין ריבונות בהיבט התודעתי והחוקתי, ואיך מקדמים בפועל את המהלך. ח"כ בוארון בסמינריון חנוכה של נוער הריבונות תשפ"ה.
ריבונות - כתב עת מדיני
מעצימים את נוער התפוצות - נלחמים בתעמולה, מחזקים קשרים - היוזמה החדשה של תנועת הריבונות
מערכת ריבונות
03-01-2025
"נתוני הנוער היהודי בארה"ב מדאיגים. שליש מזדהים עם חמאס. אגף חדש בנוער הריבונות מתגייס לתת מענה. נאבקים על זהות של כל יהודי.
ריבונות - כתב עת מדיני
רעיונות החלוקה הביאו שוב ושוב מאסון לאסון גדול ממנו
מערכת ריבונות
31-12-2024
פרופ' אריה אלדד בסקירה מרתקת על תולדות הסכסוך הישראלי ערבי, על הכישלון התמשך של ניסיונות החלוקה כפתרון לסכסוך, הדרך הנכונה לפתרון וחשיבות תודעת הריבונות. מתוך סמינריון נוער הריבונות תשפ"ה
ריבונות - כתב עת מדיני
סמינריון חנוכה – ריבונות מחזון למציאות
מערכת ריבונות
29-12-2024
גם השנה התכנסו עשרות בני נוער ריבונות מכל רחבי הארץ בשמורת עוז וגאו"ן לסמינריון חנוכה בו המשיכו בלימוד והעמקת תודעת הריבונות.