יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, ישראל הראל, בחשבון נפש אישי-ציבורי: השקענו בהתיישבות והצלחנו אך זנחנו את המדיניות. קמפיין הריבונות של 'נשים בירוק' הוא היום המהלך המדיני היחיד שנעשה בימין. קמפיין זה יצליח בחשיבה ובתכנון נכון.
בהרצאה שנשא בשמורת 'עוז וגאו"ן' ביקר יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, הפובליציסט והסופר ישראל הראל, את התנהלות תנועת ההתיישבות שלדבריו התמקדה בהתיישבות וזנחה את המדיניות.
את הדברים אמר הראל במעין חשבון נפש אישי-ציבורי כשקבע: "אני מכה על חטא עצמי. התרכזנו בהתנחלות והזנחנו את המדיניות, הזנחנו את החקיקה. זה היה בידינו. אם זה לא היה בידינו לא הייתי אומר הזנחנו, אלא שהיינו עסוקים בדבר אחר. היה בידינו להשפיע באופן ממשי על החקיקה ולא עשינו זאת".
הראל מציין בדבריו כי הסיבה האמתית לכך היא "שהיינו מרוכזים בעשייה התיישבותית והצלחנו בה, ב"ה, אבל לא מספיק כדי להכריע ולכן יש להמשיך במלא העוצמה בעשייה ההתיישבותית יחד עם דגש חזק מאד על מדיניות. בשלב כלשהו כשתפסנו את זה התברר שבקרב החבורה המובילה לא הייתה הבנה לנחיצות העניין הזה. הייתה תחושה שהדברים יסתדרו, אבל יש דברים שאינם מסתדרים".
בהמשך הדברים קבע הראל כי הפעילות המדינית של תנועת ההתיישבות מאז ראשית פעילותה היא הקמפיין להחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. בדברים אלו החריג הראל את פעילותה של תנועת "נשים בירוק" בזירה ההסברתית מדינית: "אם אמרתי שאין לנו מספיק פעילות מדינית והבנה מדינית, ואם יש אז היא נעשית מאוחר, אז הפעילות המבורכת הזו שתכליתה לספח את יהודה ושומרון היא הפעילות המדינית היחידה שנעשית היום, ואם אתן", אמר בפנותו לראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, "אם אתן לא תתעייפנה ותדאגנה לכך שיהיה לכן דור המשך וחשיבה פוליטית נכונה והבנייה נכונה של כל הקמפיין הזה, אני מאמין שבוא יבוא, גם אם לא בקדנציה שלי".
במהלך הרצאתו תיאר ארוכות הראל את מאבקו ומאבק המכון לאסטרטגיה ציונית אותו הקים בשנים האחרונות לקידום חוקה יהודית וציונית לישראל. בדבריו ביקר את ההתנגדות הדתית והחרדית לקיומה של חוקה, וקבע כי אם לא יתעשת המחנה הלאומי ולא ידאג לפחות לקביעתם של חוקי יסוד תלך דמותה של ישראל ותתנער מעקרונותיה ומזהותה היהודיים והלאומיים.
את תפיסתו הציג תוך ניתוח הצעת המכון לאסטרטגיה ציונית לחוקי יסוד ותיאור ההתנגדות שקיבל בזירה הפוליטית לקביעות יהודיות ערכיות בסיסיות כמו חוק השבות, חובתה של מדינת ישראל לדאוג ליהודים בעולם, זכות מימוש ההגדרה הלאומית בישראל לעם היהודי בלבד, קידום התיישבות יהודית ברחבי ישראל, ההמנון, הדגל ואלמנטים נוספים. לטעמו לו היו עולים אלמנטים אלו על שולחן הדיונים לפני ארבעים וחמישים שנה הם היו מתקבלים כטריוויאליים, אך כיום הם מעוררים תחושות של אי נעימות בקרב הפוליטיקאים, גם בימין, ובעתיד יהיה מי שידאג לקעקע אותם ולעקור אותם מדמותה של מדינת ישראל.
הדברים נאמרו במסגרת שיחה נוספת בסדרת השיחות וההרצאות המתקיימות מדי שישי בשמורת 'עוז וגאו"ן' שמעל צומת גוש עציון, שמורה אותה הקימה והכשירה תנועת 'נשים בירוק' לאחר רצח שלושת הנערים ז"ל ועל שמם – גלעד, אייל ונפתלי.