מבצע ההתרמה לקמפיין הריבונות צובר תאוצה. עשרות פעילים ותומכים מרחבי הארץ התגייסו כטלפנים וכמתרימים למיזם שיתפרס על פני 48 שעות וסכום התרומה בו יוכפל בידי תורמים תומכי ההתיישבות והריבונות.
בדברי הברכה שנשא באירוע השקת המבצע הדגיש הרב ברוך אפרתי, ראש רבני 'דרך אמונה', את תרומתן של נשים צדקניות לגאולת ישראל ממצרים ובשנים אלה ליישום מצוות הורשת הארץ על ידי הובלת חזון הריבונות בידי תנועת 'נשים בירוק' והעומדות בראשה, יהודית קצובר ונדיה מטר.
"אנחנו כאן לא רק כי אנחנו מתרגשים ואוהבים את ארץ ישראל. כל זה נכון, אבל הסיבה האמתית היא המצווה בתורה 'וישבתם בה וירשתם אותה'. רש"י אומר שאם נחיל ריבונות גם נוכל לשבת בה, ואם לא נחיל ריבונות, אם נתנהג כאורחים בה, לא נוכל לשבת בה. הישיבה בארץ ישראל מחייבת ריבונות", אמר הרב אפרתי וציין כי אין מדובר במהלך אותו יכולים לבצע בודדים אלא הממשלה כנציגת העם היא המחילה את הריבונות. "יש לנו מדינה אחרי אלפיים שנות גלות, והמדינה יכולה להחיל רבנות בשטחי יהודה ושומרון".
"באחת הקללות מתאר אותנו משה רבנו כ'דור עיקש ופתלתול', דור שלא מקשיב לקב"ה. אמרו רבותינו שהקב"ה מברך אותנו שהקללות יהפכו לברכות. אם כן, אם הקללה היא שאנחנו עקשנים, איך נשתמש במידת העקשנות לטובה?", שאל הרב אפרתי והשיב: "התעקשנו שירושלים היא הבירה של ישראל, אמרו לנו שזה לא יקרה ושארה"ב מתעלמת ואירופה לא מסכימה, אבל התעקשנו, אנחנו יודעים להתעקש על האמת והתברר שהעולם מתיישר. אם אתה ישר העולם מתיישר. פתאום ראש המעצמה הגדולה בעולם אומר שירושלים היא בירת ישראל".
לדבריו אם את אותה עקשנות ימשיך ויפגין עם ישראל כלפי כל ארץ ישראל ואם ינהג כבעל הבית על ארצו הרי שגם כאן מדינות העולם יפנימו ויתיישרו בהתאם. עוד הזהיר וציין כי סוף הריבונות לבוא, והשאלה שנותרה היא אם עם ישראל יקבל את הריבונות על ארצו ברצון או שמא יאולץ בידי הקב"ה לקבל את מתנת הריבונות גם בעל כורחו.
בדבריו ציין הרב אפרתי כי יתרונותיה של הריבונות רבים, יתרונות כלכליים, יתרונות ביטחוניים ורבים אחרים, ואולם "הסיבה העיקרית היא שזה הדבר הכי נורמאלי. איך אפשר לא להחיל ריבונות על ארץ ישראל?", שאל. "אדם לא אוהב את ילדיו כי בסוף ימיו הם יטפלו בו, למרות שזה נכון. הוא אוהב אותם כי הם שלו".
באשר לקשיים הכרוכים ביישום חזון הריבונות אמר הרב כי אמנם יהיו שיזהירו מקשיים ואיומים, אך זו בדיוק הייתה הנימה בימים שקדמו להכרזת המדינה, גם אז התריעו והזהירו מאיומים כאלה ואחרים. כך היה גם במהלך מלחמת ששת הימים, היו שטענו שקצב ההתקדמות של צה"ל מהיר מדי, "אבל לקב"ה תכנית משלו. אנחנו לא צריכים לפחד. אנחנו גדולים והאדמה הזו טבעית לנו וכשנבין זאת האיומים של הגויים בכלל לא יהיו קיימים".
דוברת נוספת בכנס השקת מבצע ההתרמה היא הפובליציסטית והעיתונאית קרוליין גליק, מחברת הספר 'סיפוח עכשיו' שזכה לתהודה רבה וניתח את חזון הריבונות לפרקים ואפיקים שונים.
את עיקר דבריה הקדישה גליק לניתוח חשיבות נאומו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, והמסר העקרוני אותו ניתן ללמוד בקידום הריבונות מהמהלך בו נקט טראמפ בהכרזתו על הכרה בירושלים כבירת ישראל.
"המשמעות הגדולה של מה שטראמפ עשה הוא החיבור של המדיניות האמריקאית לקרקע המציאות. הוא הוריד את הלבנה הראשונה בחומת השקרים שעליה הייתה מושתתת מדיניות ארה"ב כלפינו מזה שבעים שנה", אמרה גליק וקבעה כי מעבר להכרזה עצמה "יש רובד עמוק במה שהוא עשה. כשמישהו מכיר בכך הוא גם מכיר בעובדה שאנחנו העם השייך ביותר לארץ ישראל וזו ארצנו. בכך הוא פסל את התפיסה השקרית של הערבים ושל השמאל כפי שבאה לידי ביטוי בתקופת ממשל אובמה, תפיסה שלפיה התולדה הישראלית היא בשואה ולא בזכות אבות, שישראל היא אימפריאליסטית ולא שיבה של עם לארץ אבותיו. אנחנו לא מחנה פליטים של האו"ם לניצולי שואה. הקמנו כאן מדינה כי זו הארץ שלנו. המשמעות של הדבר הזה היא אדירה. אנחנו רואים בשנים האחרונות ניסיונות של גורמים שונים להגדיר את הציונות כדבר שנולד אחרי השואה, שהסיבה שאנחנו כאן היא אושוויץ, ובהינף יד הוא זרק את האמירות האלה לפח ואמר שברור שירושלים היא בירת העם היהודי".
בהמשך דבריה פרטה גליק את ההשלכות המעשיות של הכרזה זו לדיפלומטיה הישראלית, אך מעבר לכך התמקדה בפרקטיקה בה נקט טראמפ בהכרזתו, פרקטיקה בה ניתן לעשות שימוש גם בקידום חזון הריבונות. הגישה בה נקט טראמפ לא כללה את ביטול התכניות המדיניות אלא הדגשת העיקרון המקובל כקונצנזוס מעשי רווח, והוא היותה של ירושלים בירת ישראל. לגינויים שנשמעו מאז ההכרזה התייחסה גליק בביטול והזכירה את הנימה הרפה בה נאמרו ואת המשלחת הבחריינית שהגיעה לישראל ביום בו הכריז טראמפ את הכרזתו, כך גם הזכירה את השיח המצרי המחודש סביב רעיון הרחבת רצועת עזה לכיוון אלעריש, ולמעשה יצירת מדינה פלשתינית שם.
כל אלה, סבורה גליק, מוכיחים את הקונצנזוס שבפועל מכיר בירושלים כבירה. ברוח זו סבורה גליק כי על מקדמי חזון הריבונות לפעול באפיקים המהווים קונצנזוס ולקבוע עובדות בלתי הפיכות בשטח הריבונות. בין השאר היא מזכירה כצעד מתבקש את ביטול המינהל האזרחי אותו ניתן לבצע בשם הדרישה האלמנטארית לשוויון זכויות מול מערכת המשפט וההיגיון שמאחורי תביעה לראות את משרד הפנים אחראי לבינוי ושיכון של אזרחים ולא להותיר את ההכרעות בתחומים אזרחיים שכאלה בידי הריבון הצבאי.
לדבריה של גליק יש לקדם את חזון הריבונות בהתאם ליכולת ההכלה של העם, צעד אחר צעד בקביעת עובדות בלתי הפיכות בשטח. "דברים נראים בלתי אפשריים עד שהם הפכים לבלתי נמנעים. השליטה ביהודה ושומרון הופכת לבלתי נמנעת ואנחנו צריכים להעמיק ולחזק אותה, תוך שאנחנו מוודאים שכל צעד שנעשה מותאם למרקם התפיסתי הכולל שמקבע צעדים בלתי הפיכים".