תנועת 'נשים בירוק', שהחלה דרכה כתנועת מחאה עממית נגד נסיגות וויתורים על חלקי הארץ וכיום מובילה את שיח הריבונות בזירה המדינית-פוליטית, חוגגת 25
בשמורת 'עוז וגאון' שבגוש עציון התכנסו ביום שישי כ-150 אזרחים ואישי ציבור מפעילי ההתיישבות מנהיגיה ותומכיה כדי לציין מלאת 25 שנים להקמתה של תנועת 'נשים בירוק' ולפעילותן הציבורית של ראשיה, יהודית קצובר ונדיה מטר.
המתכנסים הצדיעו לתנועה שהחלה את דרכה כמובילת פעילות מחאה נגד הסכמי אוסלו ופורצת דרך בהיאחזות מעשית בשטח, ובשנים האחרונות מובילה את שיח חזון הריבונות הישראלית המלאה על יהודה ושומרון.
במתחם הכינוס שבשמורה פוזרו תצלומים נדירים המתעדים את שנות פעילותה של התנועה במפגנים, בהיאחזות חקלאית ובתפיסה יהודית של קרקעות שלימים הפכו לשכונות וישובים. רבים מבאי כנס ההצדעה לתנועה ולראשיה מצאו בתצלומים אלה גם את עצמם בימי עבר המתעדים את פעילותם החלוצית לחיזוק ההתיישבות בארץ ישראל.
את פרק הנאומים של האירוע פתחה נדיה מטר בדברים בהם הקדישה את האירוע כולו לחמותה, רות מטר, שיחד עם בעלה, מיכאל, הקימה למעשה את התנועה, יחד עם נשים נוספות תושבות ירושלים.
בדבריה סיפרה נדיה מטר על ימיה של חמותה כילדה בתקופת השואה, ימים בהם נאבקה להצלת חייו של אחיה שהיה מבוגר מכדי לעלות לרכבת ההצלה של ילדים יהודים בשבדיה. שם, אמרה נדיה מטר, נזרעו זרעי המחאות הבלתי מתפשרות למען יהודים במצוקה, מחאות שתורגמו עשרות שנים מאוחר יותר למחאות למען ארץ ישראל ועם ישראל הנתון תחת מתקפות טרור רצחניות. "רות לימדה את כולנו שאסור לשתוק וכשיש יהודי במצוקה עוזבים את הכול ונרתמים לעזור לו, שלא לפחד לומר את האמת ונאמנות היא ערך עליון, נאמנות לעם, לתורה, לארץ ולמשפחה".
"השיעור העיקרי שהיא נתנה לי היה כשהערתי לה בשנות הפעילות שאין לי זמן לנקות ולסדר את הבית. היא הייתה אומרת לי 'נדיה, אף אחד לא יכתוב על המצבה שלך 'היא עשתה ספונג'ה כל יום'...", סיפרה מטר ותיארה את המפגש עם יהודית קצובר לאחר הגירוש מגוש קטיף, מאז התנועה מובילה פעילויות רבות למען העם והארץ.
מטר תיארה את פעילויות התנועה ככאלה המתחלקות לשני חלקים: 'סור מרע' ו'עשה טוב': עד הגירוש מגוש קטיף התנהל פרק ה'סור מרע', פרק של פעילות אינטנסיבית לשמירת כבוד העם והארץ, ובפרק זה נכללו פעילויות לחיזוק חיילי צה"ל, מחאות והפגנות, תכנית רדיו בערוץ 7, מפגנים מול 'נשות ווטש' ופעילותן נגד צה"ל, החתמת מאות אלפים נגד הסכמי אוסלו ועוד. פרק ה'עשה טוב' מאז הגירוש מגוש קטיף הייתה ההתמקדות ביצירת חזון שייתן מענה חיובי לשלילת ודחיית רעיונות אוסלו. בפרק זה בוצעו מהלכים להיאחזות בשטח ובהמשך להובלת חזון הריבונות כתכניתו המדינית של הימין. "לא היינו הראשונות לדבר על זה, אבל היינו הראשונות שיצאו בקמפיין הסברתי לכך", ציינה.
את דבריה אלה של מטר המשיכה שותפתה להנהגת 'נשים בירוק', יהודית קצובר: "המטרה היא שמירת כבודה של ארץ ישראל ואין ספק ש'נשים בירוק' הצליחה תודעתית לשמר את עניינה של ארץ ישראל", אמרה והוסיפה: "תארו לכם שלא היו מחאות והפגנות של 'נשים בירוק' שהטמיעה את נושא ארץ ישראל...".
בדבריה סיפרה קצובר על הימים בהם הצטרפה לתנועה לפני כ-13 שנים, מיד לאחר הגירוש מגוש קטיף, ימים בהם התרשמה מהפעילות נטולת המניירות הפוליטיות של מקימות התנועה ופעיליה. על ההחלטה לקיים את אירוע ה-25 לתנועה סיפרה: "סברתי שחשוב להביא את הסיפור של האנשים שיצאו לרחובות ולכיכרות וזעקו את כאבה של ארץ ישראל. לא יכול להיות שהדבר יעבור ללא ציון כלשהו", אמרה וסיפרה על הארגזים שנאספו לקראת הכנת האירוע ובהם כמות עצומה של חומרים המתעדים את הפעילות שנפרסה לאורך השנים.
קצובר מוסיפה ומספרת כי על אף שנותיה בהנהגתה המשותפת את התנועה יחד עם חברתה, נדיה מטר, הופתעה למראה היקף פעילותה של התנועה בשנים שקדמו להגעתה אליה, כפי שהדברים ניבטו מהתיעוד המצולם שנחשף בפניה. "גם אני, כמו רבים מאורחי האירוע, מביעה השתאות לנוכח פעילות הנמרצת של נדיה למען ארץ ישראל במסירות רבה, ותמיד עם תינוק על הידיים, ללא חת ומורא ובענווה גדולה. אנחנו גאים וגאות להיות שותפים לתנועה אותה היא הובילה".
לאחר דבריה של קצובר הוקרן בפני באי האירוע סרטון על דמותו הייחודית של אדי דריבן ז"ל, "מראשוני המתיישבים בקרית ארבע חברון, דמות מיוחדת במינה עם המון גאווה לאומית טבעית", כלשונה של קצובר שהזכירה גם את דמותו של ארי פולד הי"ד שנרצח לפני שבועות אחדים בצומת גוש עציון בידי מחבל: "ארי הי"ד היה שותף לפעילות שלנו", סיפרה קצובר, "הוא צילם ותיעד את הפעילות שלנו מתוך הזדהות מוחלטת. יהי זכרו מנוף להמשך פעילות ברוכה וענפה למען העם והארץ".
קצובר ומטר הביעו את תודתן לבאי האירוע, לפעילי התנועה על התגייסותם למשימות השונות, ובין השאר ציינו גם פעילים ופעילות שהלכו לעולמם ברבות השנים. "בלעדיכם ובלעדיהם כל זה לא היה קורה", אמרו.
בין הדוברים בכנס היה גם ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, שסיפר על היכרותו הראשונה עם פעילותה של תנועת 'נשים בירוק' זמן קצר אחרי שעלה ארצה. נאמן רמז לשמה של התנועה שנולד כמעין מענה לתנועת השמאל הקיצוני 'נשים בשחור' וציין כי בעוד השחור אינו צבע אלא רק היעדר האור והיעדר הצבע הרי שירוק הוא צבע החיים, "נשים בירוק הן החיים עצמם", אמר נאמן.
את האירוע כולו מסכמות קצובר ומטר בדברי תודה לבאי האירוע: "בפנינו ניצבות עוד משימות רבות, הן בהיבט ההסברתי, הן בהיבט המעשי בשטח והן בהיבט המדיני והפוליטי לקידום חזון הריבונות, דגלה של תנועתנו. התומכים הרבים שהגיעו לחגוג איתנו את מלאת 25 שנים להקמת התנועה מפיחים בנו רוח וביטחון בכוחו ורוחו של העם לחולל את המפנה המחזיר את המדינה כולה לערכי הציונות הבסיסיים ביותר, ערכי אהבת הארץ כולה, ההיאחזות בה והריבונות עליה".
הצילומים: גרשון אלינסון