ריבונות ישראל ביו"ש וירושלים - ע"פ החוק הבינלאומי

צילום: מירי צחי

המשפטן הבינלאומי ד"ר גוטייה חקר את מעמדה המשפטי של ירושלים ומסקנתו: ריבונות ישראל ביו"ש ובירושלים תואמת את החוק הבינלאומי.

מערכת ריבונות
02-12-2018

בראיון לעיתון 'ישראל היום' (30.11.18) קובע ד"ר ז'ק גוטייה, מומחה קנדי לחוק בינלאומי שסוגיית הבעלות והקניין המשפטיים על ירושלים היא עבודת הדוקטורט שלו, כי ריבונות ישראל בירושלים וביהודה ושומרון תואמת את החוק הבינלאומי.

"כמשפטן אני קובע שלא נכון מבחינת הצדק לטעון שיהודים־ישראלים בכל חלק של ירושלים הם גנבים או מתנחלים שהשתלטו באופן לא חוקי על משהו שלא שייך להם. זכות הקניין ניתנה לעם היהודי בנקודת זמן מסוימת בהיסטוריה. זה רלוונטי בכל מו"מ ובכל הסדר עתידי על מעמד ירושלים. הבעיה היא שנרטיב פוליטי מסוים תפס את מקומם של טיעונים משפטיים", אומר גוטייה לכתב העיתון, אלדד בק.

את קביעתו מאשש ד"ר גוטייה על הרקע ההיסטורי הנפרס לאורך מאה השנים האחרונות, שהפרק הראשון שלהם מתחיל בועידת סן-רמו, שם אף הוצגה המפה הקובעת כי יהודה ושומרון הן חלק בלתי נפרד מכברת הארץ שבה תוקם המדינה היהודית:

"ההחלטה האחרונה של חבר הלאומים, הגוף הבינלאומי שקדם לאו"ם, אשר התקבלה באפריל 1946, הדגישה שהמדינות החברות שמחזיקות עדיין במנדטים על שטחים שהועברו לניהולן, צריכות להמשיך לנהל אותם לטובת ולרווחת העמים שגרים בהם, בהתאם להתחייבויות שלקחו על עצמן במנדט. עם היעלמות חבר הלאומים - מחויבויות המנדט על פלשתינה נותרו בתוקף, ועבור העם היהודי העובדה הזו מאוד רלוונטית. באמנת האו"ם, שהיא הסכם בינלאומי המחייב את כל האומות, מודגש שאף סעיף בה אינו יכול לשנות את הזכויות שניתנו לעמים לפני אשרורה. הסעיף הזה נועד לשמר גם את הזכויות שניתנו לעם היהודי בארץ ישראל. לכן כל מה שנעשה באו"ם מחויב לסעיף הזה". 

"הסכם סייקס־פיקו על חלוקת המזה"ת היה הסכם סודי בין צרפת ובריטניה, בניגוד להצהרת בלפור שפורסמה פומבית", הוא אומר. "אסור לשכוח את העיקרון שלא ניתן לתת את מה שאינו שלך. כך, שלצרפת ולבריטניה אז לא היתה בעלות וזכות קניין על השטחים הללו, אלא לאימפריה העות'מאנית. כמשפטן הייתי צריך לבדוק באיזו נקודת זמן המעצמות הללו קיבלו החלטות שהיתה להן זכות לקבל. הצהרת בלפור היתה ללא ספק רגע חשוב מאוד. באמצע המלחמה, בנובמבר 1917, הבריטים היו מודאגים מדרך התפתחות המלחמה, והממשלה הבריטית החליטה לתמוך בהקמת בית לאומי יהודי בפלשתינה. זו החלטה פוליטית חשובה מאוד, גם אם אין לה תוקף משפטי. ב־1917 לא היתה מדינה בשם פלשתינה. ארץ הקודש היתה חלק מהאימפריה העות'מאנית והיתה מחולקת למחוזות. פלשתינה נתפסה כארץ הקודש של היהודים. הבריטים כבשו את ירושלים רק מאוחר יותר. כך שהצהרת בלפור אינה מהווה בסיס לזכות הקניין של היהודים". 

כאמור, שאלת היקפה של המדינה היהודית שתוקם נדונה. היה זה בועידת סן-רמו. גוטייה מזכיר ומספר: "במשך יומיים דנים נציגי המעצמות המנצחות מה לעשות עם שטחי האימפריה העות'מאנית ואיך להגיב לדרישות הערבים והיהודים. ב־25 באפריל הם מקבלים את ההחלטה: בריטניה, צרפת, איטליה, יוון, בלגיה ויפן מסכימות לדרישות היהודים להקמת בית לאומי בפלשתינה. התומך הכי נלהב היה לויד ג'ורג' הבריטי. הוא נשאל על ידי הנציג הצרפתי: 'מה היא פלשתינה שתינתן ליהודים?' ובתגובה הוציא מפה שמראה את גבולות ארץ הקודש בתקופות המלכים דוד ושלמה".

"סן רמו מתקבלת לראשונה ההכרה בזכות ההיסטורית לבעלות יהודית על א"י. המעצמות שקיבלו את כל הסמכויות הכירו בקשר ההיסטורי הזה. ההחלטות של סן רמו מעוגנות בהסכם סוור שנחתם עם טורקיה בקיץ 1920, שלא אושרר על ידי הטורקים. אבל ב־1923, בהסכם לוזאן, הטורקים מוותרים על זכויות הבעלות שלהם על השטחים במזה"ת, ותוכנו של הסכם סוור כלל לא שונה. בהסכם הזה נאמר באופן מאוד ברור, שזכות הקניין מועברת למעצמות שניצחו".

גוטייה מציין בראיון כי "ההבדל היחיד בין ירושלים ליהודה ושומרון הוא שישראל - המדינה היהודית - ניכסה לעצמה את זכותה על ירושלים. כשהאו"ם מפרסם החלטות שמתייחסות לשטחים הפלשתיניים הכבושים, זה אינו מונח תופס מבחינת החוק הבינלאומי, מאחר שהשטחים הללו מעולם לא היו פלשתיניים".

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
אם לא נפחיד את עצמנו נמצא פתרונות
מערכת ריבונות
03-10-2025
החזון, שפעם גם אנשי ימין ראו בו הזוי ומנותק מהמציאות, הופך למציאות מדינית. השר אלקין שזרע זרעי ריבונות בכנסת לפני 16 שנים מאמין שהגיעה השעה לקצור.
ריבונות - כתב עת מדיני
הכול כבר מוכן. הגיע זמן החלטה
מערכת ריבונות
02-10-2025
שר המשפטים לא זקוק למהלכים אנטי ישראליים באו"ם כדי לקבוע שהגיע זמן ריבונות, ובכל זאת, המהלך באו"ם מצטרף לפאזל היסטורי שיוצר חלון הזדמנויות נדיר.
ריבונות - כתב עת מדיני
'הנושא החשוב והמרכזי ביותר כעת הוא החלת הריבונות'
מערכת ריבונות
02-10-2025
השר אלי כהן: אם נצטרך לבחור, ולא בטוח שנצטרך, אז הריבונות חשובה יותר מנורמליזציה עם סעודיה. ריבונות היא עבורנו כורח קיומי.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות ועידוד הגירה מרצון – "שילוב הכרחי לניצחון"
מערכת ריבונות
03-10-2025
משרדו של השר בן גביר עשוי להיות זה שיקבל לידיו את מושכות הביטחון ביהודה ושומרון ביום שאחרי הריבונות. האם הוא ערוך לכך? בן גביר רגוע ומשוכנע: ריבונות היא צעד משמעותי והיסטורי אך לא היחיד הדרוש.
ריבונות - כתב עת מדיני
החלום מתגשם
מערכת ריבונות
03-10-2025
את הריבונות רואה השרה גמליאל בראש ובראשונה כביטוי לזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל. איומים והפחדות מדיניות? לגמליאל תכנית סדורה. אגב, גם להגירה נרחבת מרצון.
ריבונות - כתב עת מדיני
מוכנים. אפשר להחיל ריבונות כבר מחר
מערכת ריבונות
02-10-2025
עבודת מטה שהוביל שר האוצר הניחה תשתית חוקית, ארגונית ומשפטית להעברה חלקה ומיידית של יהודה ושומרון לריבונות ישראל. משלימים פער של מעל יובל שנים.
ריבונות - כתב עת מדיני
יש לכם שאלות על ריבונות? הפודקסט הזה עבורכם
מערכת ריבונות
04-10-2025
האזינו לשיחתם של עורך הדין בן ארי, מומחה למציאות המשפטית ביהודה ושומרון ומי שליווה את דו"ח השופט אדמונד לוי, ועורך הדין מיכאל דבורין על משמעות החיים ביהודה ושומרון כיום ועל הנחיצות הבהולה בהחלת ריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
'השבעה לאוקטובר הבא, ונורא פי כמה, קרוב מכפי שנדמה לנו'
מערכת ריבונות
02-10-2025
מאדם שמאמין שאם רק יהיה לערבים עתיד טוב וכלכלה הם לא ירצו להרוג אותנו, הפך אבידע בכר, תושב בארי, למי שבטוח שרק ריבונות על ארץ ישראל כולה, כשהיא נקייה מאויב, תמנע את הטבח הבא, שעלול להיות גדול פי כמה.
ריבונות - כתב עת מדיני
להיזהר מתרחיש רצועת עזה כפול שש
מערכת ריבונות
02-10-2025
המילה 'ריבונות' לא מסנוורת את ח"כ אביחי בוארון. הוא דורש לדעת מה התוכן שיוצקים למילה הזו ואם ריבונות על בקעת הירדן לבדה לא תפיל אותנו חלילה למלכודת נוסח רצועת עזה כפול שש.
ריבונות - כתב עת מדיני
ליברמן: כל עוד נתניהו ראש ממשלה לא תהיה ריבונות
מערכת ריבונות
02-10-2025
יו"ר 'ישראל ביתנו' מטיל את האחריות על מיסמוס הריבונות שוב ושוב על כתפי ראש הממשלה נתניהו: "גם סמוטריץ' יודע שכל עוד הוא ראש ממשלה ריבונות, גם חלקית, לא תהיה".