קיראו את הכתבה ב'ג'רוזלם פוסט' על תנועת הריבונות, על פעילות נוער הריבונות ועל תכניותיהן של יהודית ונדיה להמשך.
בפניכם תרגום הכתבה שפורסמה על תנועת הריבונות וראשיה, יהודית קצובר ונדיה מטר, בעיתון 'ג'רוזלם פוסט' תחת הכותרת "מהישרדות ליעוד", כתבתה של מעין הופמן:
"אהבת הארץ וההתלהבות הפכה ויראלית ו'הדביקה' אלפי צעירים בגילים 15 – 20", כך אומרת נדיה מטר, מייסדת-שותפה של "תנועת הריבונות" מבית מדרשה של "נשים בירוק".
לא מכבר גייס הארגון כ-$150,000 בתוך יומיים במטרה לתמוך ב"תנועת-נוער-הריבונות", תנועה המונה אלפי מנהיגים צעירים מרחבי ישראל, ומטרתה היא עידוד מקבלי ההחלטות לקדם את החקיקה העוסקת בהחלת ריבונות ביהודה ושומרון – חקיקה המגייסת תמיכה גוברת והולכת ברחוב הישראלי.
"ניצת בהם ניצוץ, ועכשיו הם רותמים חברי-כנסת למשימה, מקימים דוכנים שמספקים מידע, מקיימים דיונים ושיחות, מעלים לרשת עיתונים מקוונים ועוסקים בפעילויות חברתיות רבות", אומרת מטר. "העתיד מזהיר אם רק נפעל עכשיו על-מנת לרתום את הפעילים המגיעים מן השטח ולהעצים את הפעילות שבה הם עוסקים. הדור הבא יישא את לפיד הציוניות החלוצית".
תנועת נשים בירוק מתכוונת להשתמש בכסף שגויס על-מנת לארגן תכניות הכשרה במנהיגות, ומטרתה להבטיח את המשכיותה של תנועת-נוער-הריבונות ולמנף את המדיה החדשה ואת הכלים שהיא מציעה כדי לחנך את הנוער בהמוניו.
תנועת נוער הריבונות היא הצעד הבא בקמפיין שמובילה תנועת "נשים בירוק" מזה כעשור, על מנת לגייס תמיכה בהחלת ריבונות ברחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן.
"השורה התחתונה היא שארץ ישראל שייכת לנו ואסור לנו לוותר עליה", מסבירה יהודית קצובר, מייסדת שותפה של התנועה.
היא אומרת כי תכנית "שתי המדינות לשני עמים" מהווה איום קיומי, רוחני, אידיאולוגי וביטחוני למדינת ישראל. לפי קצובר לא קיים סטטוס קוו.
"יש כאן אשליה מסוכנת ומטמטמת המאפשרת למדינה פלסטינית לקום ממש מתחת לאף שלנו, עם כל הסכנות שהיא טומנת בחובה לעתיד הרחוק של מדינת ישראל", אומרת קצובר. "ולכן, ריבונות ישראלית ביהודה ובשומרון היא צו-השעה."
תנועת "נשים בירוק" נוסדה לפני 25 שנה כמחאה נגד הסכמי-אוסלו שנחתמו בין הממשלה לבין אש"ף. לאחר ההתנתקות מעזה בשנת 2005, בחרה התנועה להתמקד בשמירה על חבלי ארץ ביהודה ושומרון, ונאבקה במה שהיא תיארה כ-"כיבוש שטחים גובר והולך ביהודה ושומרון בידי הרשות הפלסטינית בחסותה הכלכלית של אירופה".
"הרשות התחילה בפועל להשתלט על גבעות בשטחי C ביהודה ושומרון", אומרת נדיה. בעקבות זאת, קיימה תנועת "נשים בירוק" מאבקים מקומיים על גבעות שונות במשך כמה שנים, ואף נטעה עצים באזורים שונים, וחזרה ונטעה אותם שוב לאחר שנעקרו בידי ערבים. אולם בשנת 2007 החליטה התנועה להפסיק לומר "לא" ולהתחיל לומר "כן" – כן לתוכנית להחלת ריבונות תוך כדי קידום הרעיון ומתן הסברים לריבונות זו ולהשלכותיה.
"51 שנים אחרי הניצחון שלנו במלחמת ששת הימים הגיע הזמן שנכריז על ריבונות בחבל ארץ זה", אומרת מטר. "את הרעיון לא הגתה תנועת 'נשים בירוק'. היו אחרים שכבר דיברו על כך בעבר, אולם אנחנו הפכנו אותו לקמפיין".
"נשים בירוק" רתמה את האדריכל יורם גינזבורג וביקשה שיכין תוכנית. הוא גייס מומחים לתחבורה, למשפטים, לאקולוגיה ולתחומים נוספים והתחיל לשרטט תוכנית תמ"ע. התוכנית כוללת חלוקה של האזור לשנים-עשר מחוזות, שבראש כל אחד מהם יעמוד מושל. החלוקה תיעשה באופן שבכל מחוז נתון לא יהיה רוב ערבי.
לפי התנועה, התוכנית תעזור גם למשבר הדיור בישראל, תקדם את השלום ותשפר את איכות החיים של התושבים הערבים. מטר אומרת כי בשנת 2048 יחיו בישראל כ-17 מיליון בני אדם. גוש דן יהיה יותר צפוף מאשר רצועת עזה היום והאוכלוסייה תצטרך לעבור מזרחה. כבר היום חיים ביהודה ושומרון 450,000 תושבים יהודים.
"זה לא רק סובב סביב היסטוריה, אקולוגיה או דת", אומרת קצובר. "זה היגיון".
היא ממשיכה ואומרת שהתושבים הערבים של יהודה ושומרון מבינים שאם הם רוצים כלכלה טובה יותר, תשתיות טובות יותר ואפילו שלום – יש סיכויים גבוהים יותר שהם יקבלו את כל הדברים האלה תחת שלטון יהודי.
מטר גם אומרת כי חלק גדול מתנועת הריבונות דוחק בממשלה לקדם חקיקה.
"שאלת הסטטוס של יהודה ושומרון לעולם לא תגיע לפתרונה כל עוד יש שם שלטון צבאי, גם אם נמשיך לבנות קהילות חדשות", אומרת מטר מביתה שבגוש-עציון. "העולם טוען שאנחנו כובשים, אבל אם הממשלה לא מכריזה שהשטחים הללו שייכים לנו, או מתנהגת כאילו היא בעצמה עדיין לא החליטה, כיצד נוכל להתלונן על הגישה של שאר העולם?".
כבר עכשיו יש פוליטיקאים רבים שנרתמו לתוכנית של נשים בירוק, כולל שר התיירות יריב לוין. בהודעה מוקלטת אומר לוין כך: "לדעתי השאלה בנוגע להחלת הריבונות הישראלית בכל שטחי יהודה ושומרון איננה "האם", אלא "מתי" ו"כיצד" ".
גם השר אורי אריאל אומר כי "ריבונותה של ישראל על שטחיה קיימת כבר מאז אברהם אבינו, והדור הזה אחראי למימוש החזון והשבועה האלוקית".
קצובר, בת 71, אומרת שהיא מקווה שהשותפות עם הנוער תוביל לריבונות המיוחלת כדי שהדור הבא יצטרך להתעסק פחות במאבקים מהסוג הזה, ויתמקד יותר בהגדרת אופיה הרוחני והתרבותי של מדינת ישראל.
"אני תקווה כי הנכדים שלי יחיו בתקופה שבה עם ישראל יעבור ממצב של הישרדות למצב של יעוד," אומרת קצובר. "ההתפתחות הרוחנית של עם ישראל תקבל ביטוי מלא רק לאחר שתהיה לנו ריבונות שלמה על ארץ ישראל."
