מחקר חדש חושף את האופן בו איפשר המנדט הבריטי למאות אלפי ערבים להגר לארץ ישראל בעוד דלתות הארץ נחסמו בפני יהודים. היום אותם ערבים טוענים שהם כאן זה עידן ועידנים...
אחת הטענות המושמעות ביותר על ידי דובריהם של ערביי יהודה ושומרון היא הטענה לפיה הם נטועים באדמת הארץ מזה דורי דורות, ואולם מחקר חדש של ד"ר רבקה שפק-ליסק מגלה אמת אחרת לחלוטין.
המחקר המובא במלואו בחלק השני של ספרה 'מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל' (הוצאת 'ידיעות אחרונות' חושף את האופן בו הביא שלטון המנדט הבריטי לזליגתם של מאות אלפי ערבים לארץ ישראל. זאת בשעה בה כל תכליתו של המנדט הייתה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
ד"ר שפק-ליסק קובעת כי בהתנהלותו בגד המנדט הבריטי בתפקידו ופעל באופן הפוך לחלוטין לייעודו. בראיון לערוץ 7 סיפרה על עיקרי מחקרה ולפיו "חיל הספר העבר-ירדני, שתפקידו היה לפטרל בגבול לבנון ירדן סוריה עד עקבה, קיבלו הוראה ישירה מממשלת המנדט להתעלם מכניסת ערבים לארץ אבל לא לאפשר כניסה של יהודים לארץ, כי היו ניסיונות של יהודים להסתנן לארץ דרך סוריה".
עוד מספרת שפק-ליסק: "הגבול היה פרוץ לגמרי ומי שרצה יכול היה להיכנס. גם חצי האי סיני היה פרוץ ללא פיקוח וכל אחד יכול היה לעבור. ב-1926 הושלמה מסילת הברזל בין קהיר לעזה ואפשר היה להגיע מקהיר לעזה בלי תעודות. בצורה כזו ניצלו ערבים ומוסלמים רבים את האפשרות להיכנס".
"הם רצו להיכנס כי התנאים בארץ היו הרבה יותר טובים, יהודים השקיעו פה כספים וכך ארגונים נוצריים כמו הטמפלרים וממשלת המנדט. כתוצאה מכך היה פיתוח, רמת החיים עלתה והשכר עלה יותר מאשר במדינות ערב, אז אין פלא שהם רצו להיכנס".
מנתוני מחקרה עולה כי "הבריטים לא רצו שהיהודים יקימו מדינה יהודית. הם בגדו ומעלו בתפקיד שהוטל עליהם מחבר הלאומים ואחר כך מהאו"ם להקים בית לאומי לעם היהודי".
את ממדי ההגירה הערבית שנעשתה תחת ובחסות המנדט הבריטי לא ניתן לקבוע במדויק, אך מושג לגביו ניתן לקבל מדבריו של שייח' מוסלמי באסיפת עם שהתקיימה ביפו ב-9 באפריל 1940. "הוא אמר אז שבזכות הבריטים גדלנו מחצי מיליון למיליון. את זה הוא אמר ב-1940, אבל עד שנת 47' זה כבר היה מיליון ומאתיים אלף".
עוד סיפרה שפק-ליסק בראיון על מחקרה: "עברתי על מסמכים של ארגון ההגנה, של הארכיון הציוני וארכיון המדינה וגיליתי שם איך קרה שבישובים ערבים האוכלוסייה גדלה לא מריבוי טבעי ואיך בכל רחבי הארץ מקימים ישובים חדשים או מצטרפים לישובים קיימים. יש מחקר של פרופ' דוד גרוסמן ופרופ' משה ברוור שמתייחס לדרום הארץ ומגלה שלפחות 25,000 מצרים התיישבו בכפרים הללו".
על ההגירה המצרית לתחומי ארץ ישראל קבעה שפק-ליסק כי "רוב הפליטים בעזה הם מצרים וההוכחה הטובה ביותר היא שבראיון ב-2012 אמר נציג הפתח' בגלוי ש'חצי מאיתנו מצרים'. יש להם קרובים במצרים והיתר ממדינות ערב אחרות. יש הוכחה נוספת שחמישים אלף חורנים מדרום סוריה נכנסו לארץ באופן חופשי וסיפרו לאליהו אילת, נציג הסוכנות, שהם יכולים לעבור באין מפריע את הירמוך. בצורה כזו הגדילו הבריטים את מספר המוסלמים בארץ, והכל היה במטרה למנוע רוב יהודי והקמת מדינה יהודית".
על האינטרס הבריטי הסבירה: "יש למדינות ערב נפט ולכן חשוב מאוד לשמור על קשרים טובים עם מדינות ערב שלא רוצות מדינה יהודית. בנוסף ישנה גם תעלת סואץ שעליה שולטת מצרים וחשוב להיות ביחסים טובים עם מצרים. האינטרסים האימפריאליסטים של בריטניה הכתיבו לה לתמוך בערבים ולא ביהודים".
עוד סיפרה ד"ר שפק-ליסק כי "הצבא הבריטי הביא יחד אתו בזמן מלחמת העולם הראשונה פועלים מצרים שעבדו במחנות הצבא במצרים, הם הובאו לפה ונשארו פה, ובמלחמת העולם השנייה, במקום להשתמש בתושבים מקומיים הם הביאו פועלים ממצרים ומסוריה. הם הביאו במשאיות מסוריה ולבנון פועלים כדי לעבוד בשביל הצבא הבריטי".
ספרה זה של שפק-ליסק הוא ספר המשך לפרקו הראשון של מחקרה ובו בחנה את התקופה שקדמה לתקופת המנדט הבריטי. על קורות הנוכחות המוסלמית בארץ ישראל החל משנת 640, כאשר הגיעו מחצי האי ערב וכבשו את הארץ . "כל המחקרים מוכיחים, כולל עדויות של תיירים מוסלמים, שבכל תקופת הכיבוש הערבי היה כאן רוב נוצרי. הערבים לא התיישבו בארץ. הבדואים, שהיו הצבא הכובש, התקדמו ברובם הלאה ומי שנשארו העדיפו לחנות על גבול המדבר. בערים הגדולות בארץ התיישבו כשלושים אלף ערבים מאנשי שלומו של השלטון ולאורך כל התקופה עד אמצע המאה ה-14 הנוצרים היו הקבוצה הגדולה ביותר. הממלוכים הם שחיסלו את הרוב הנוצרי שהחל להתכווץ עוד קודם, כי בארבע מאות שנות שלטון ערבי הפכו אוכלוסייה של שלושה מיליון לחצי מיליון. הערבים הרסו את הארץ כלכלית וביטחונית, מעבר למעשי הטבח וההרוגים הייתה גם התאסלמות הדרגתית שהושלמה סביב אמצע המאה ה-14 כשהנוצרים חוסלו כקבוצת הרוב".
"ליהודים יש היסטוריה של אלף שנה לפחות לפני הכיבוש הערבי. לא עזבנו את הארץ מרצוננו החופשי. פה הייתה השואה הראשונה של העם היהודי. כל מי שיודע היסטוריה יודע שהיינו פה, ואת זה הפלשתינים מנסים למחוק. פעם אחת הם טוענים שהם יבוסים, פעם אחרת שהם כנענים ופעם אחת שהם בכלל צאצאי היהודים, אבל לכל זה אין ראיות מחקריות. העובדה שהיהודים אינם העם האהוב ביותר עזרה להם. גבלס אמר שאם מספרים שקר אלף פעמים הוא יתקבל ואכן, התעמולה הערבית והפלשתינאית עשתה את זה, הם סיפרו שקר מוחלט והאנטישמיות סייעה להם. לאירופים הייתה תרומה לא מעטה לדבר הזה".
בכל הראיונות עמה מקפידה ד"ר שפק ליסק להדגיש כי עמדותיה אינן נטועות בימין הישראלי, אך עם זאת היא מציגה את מחקרה בארץ ובעולם מתוך סלידה מהשקר ומהדמוניזציה שנעשית לישראל.