להחלטה להותיר את יהודה ושומרון ללא החלת ריבונות ישראלית יש מחירים רבים בהיבט המדיני, ביטחוני והציוני. בימים אלה מסתבר כי היעדר הריבונות מובילה לסכנות ביטחוניות גם מכיוונים מפתיעים ולא מוכרים.
על אחד הכיוונים הללו מספר מי שהיה בעבר התובע הראשי בפרקליטות הצבאי באיו"ש, סא"ל במיל' עו"ד מוריס הירש.
מהיכרותו את הזירה המשפטית ביהודה ושומרון ואת ההתמודדות עם פרקליטיהם של מחבלים מספר עו"ד הירש כי בין הסמכויות שהועברו לרש"פ במסגרת הסכמי אוסלו הועברה גם הסמכות למתן רישיון עריכת דין. לכאורה מדובר בהיתר שעניינו מקצועי בלבד, אולם לסמכות זו השלכות ביטחוניות חמורות ביותר.
"מדובר בהסדר היסטורי שמתבסס על כך שמתייחסים על יהודה ושומרון כאזור שאינו בריבונות ישראלית, וגם אם הוא בשליטה שלנו אנחנו מאפשרים לאוכלוסייה המקומית להופיע בפני בתי המשפט הצבאיים, כולל עורכי הדין".
מדבריו של הירש עולה כי המציאות שבה בתי הדין הצבאיים מכירים במעמדם של מייצגי המחבלים כעורכי דין מעניקה להם היתר להיכנס ולבוא בתאי המעצר, לפגוש מחבלים לשיחות שאינן בהכרח נוגעות לתחומי הייצוג, להעביר מידע מהמחבלים הכלואים אל מחוץ לכלא, מגורמים מחוץ לכלא למחבלים הכלואים ובין מחבלים כלואים לבין עצמם.
כל זאת מתבצע ללא פיקוח ישראלי ובנוסף מבלי שאיש ברשויות הישראליות בוחן אם אכן מדובר בעורכי דין או בגורמים המעורבים בטרור שכל תכלית ביקוריהם בתאי המעצר והכלא נועד לקידום מטרות טרור.
כאמור, המציאות חסרת הפיקוח והבקרה הנוכחית מתקיימת בעקבות הסכמי אוסלו בהם בחרה ישראל להעביר מרצונה סמכויות להנהגת ערביי יו"ש, בעוד בעבר "לשכת עורכי הדין הפלשתינית עבדה בשיתוף ובמידע מול המנהל האזרחי ולפחות היה סוג של רגולציה. היום אין דרך לדעת אם מי שלשכת עורכי הדין הפלשתינית מנפיקה לו תעודת עורך דין אכן למד משפטים".
דבריו ואזהרותיו של עו"ד הירש מתיישבים עם המציאות בה באחרונה התגלו עורכי דין ערבים שייצגו מחבלים, אך בפועל שמשו לבלרי טרור ואנשי קשר בין ארגוני טרור למחבלים בכירים שבעזרתם הוציאו לפועל פיגועים, ניסיונות פיגועים והעברות כספים למטרות טרור.