מתכנן הערים ומראשוני המתיישבים בשומרון, אברהם שבות, מנתח את מפת תכנית טראמפ לעומת מפת אוסלו וקובע: מפת טראמפ חמורה יותר.
אברהם שבות, מראשוני המתיישבים בשומרון וממתכנני ההתיישבות ביהודה ושומרון, ערך השוואה בין מפת תכנית טראמפ לבין מפת אוסלו וממנה עולה מסקנה כי דווקא מפת טראמפ היא המסוכנת יותר להתיישבות.
את מסקנותיו הציג שבות בהרצאה אותה נשא בשמורת 'עוז וגאו"ן ובמהלכה הדגיש את חשיבות הכנת תכניות ארוכות טווח לבנייה ולהתיישבות. שבות הציג בהרצאתו פרטים עיקריים מתכנית המתאר 'תמ"א 100' שהוא בין מתכנניה ועיקרה הוא תכנונה של מדינת ישראל בשנת המאה להקמתה, ולפי שעה היא היחידה הרואה ביהודה ושומרון חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
"מפות ותכניות קובעות מציאות", קובע שבות ומספר מניסיון העבר כיצד במקום בו שורטטו תכניות, הן מימין והן משמאל, הדברים הפכו לבסיס ראשוני לקראת ביצוע בשטח. כך הדבר בתכניות אלון ויוזמת ז'נבה, הוא מזכיר, וכך היה עם עלותו של מנחם בגין לשלטון, כאשר תכניות המגירה של אנשי גוש אמונים נכנסו לוואקום התכנוני שאותו פגש בגין עם כניסתו לתפקידו, וכך בתוך מספר חודשים ניתן היה לממש את הצהרתו לפיה עוד יקומו הרבה אלוני מורה.
שבות, מתכנן ערים ומומחה קרקעות, הציג את האבסורד שבמפת טראמפ המותירה את הישובים כאיים מבודדים במסדרונות המוקפים ביישות המדינית הערבית שתוקם. כל זאת מעבר לעצם ההסכמה הטמונה בתכנית טראמפ להקמתה של מדינה פלשתינית שמשמעותה היא הכפלתה של רצועת עזה פי שמונה על גב ההר, על כל המשתמע מכך בהיבט הביטחוני. "עוד מבלי להיכנס לעניין האידיאולוגי זה אבסורד לחלוטין מבחינת ההתיישבות. זה לא יוכל לחיות", קבע.
שבות מזכיר בדבריו כי בהסכמי אוסלו לא כלול המינוח 'מדינה פלשתינית, בעוד מינוח כזה כלול באחריתה של תכנית טראמפ, עובדה ההופכת גם היא את התכנית הזו לגרוע יותר מזו של אוסלו.
"אין בעולם תת ריבונות. אין דבר כזה מדינה מינוס. מדינה כזו תהפוך ברבות הזמן למדינה לכל דבר בעידוד העולם", טוען שבות וקובע כי תכנית ברת ביצוע היא תכנית הכוללת החלת ריבונות ישראל על השטח כולו ולאחר מכן הענקת אוטונומיות מוניציפאליות מקומיות סביב הערים הגדולות ומתבססת על הראייה השבטית. שבות הזכיר כי ערביי שכם אינן מתחתנות עם בנות חברון להיפך בשל ראייה זו. כל זאת כאשר אין ביניהם רצף טריטוריאלי, שכן רצף כזה אחריתו הוא דרישה עתידית להקמת מדינה.
בהמשך דבריו הציג שבות את חשיבותה ופרטיה של 'תמ"א 100', תכנית המתאר הנערכת במרוצת השנה האחרונה בניצוחו של האדריכל יורם גינזבורג, וגם הוא עצמו שותף לעריכתה. תכנית זו מוחקת לחלוטין את הקו הירוק, מתייחסת לארץ ישראל המערבית כיחידה גאוגרפית תכנונית אחת ורואה בירושלים בירה של ממש גם בהיבטים תעסוקתיים, כלכליים ואחרים.
"אין כיום תכנית כוללת שמדינת ישראל עשתה עד כה ליהודה ושומרון, גם להתיישבות היהודית וגם לערבית", אמר וציין כי המשמעות היא בנייה לא מתוכננת, תחבורה מאולתרת, תשתיות ללא תכנון וממילא אחת התוצאות היא בנייה ערבית ללא פיקוח וללא תיאום.
לתכנית זו יתרונות גם בהיבט צפיפות האוכלוסין והתעסוקה המתנקזת כעת לגוש דן ומישור החוף. התכנית כוללת בניית ערים חדשות החל מאזור מחניים בצפון המזרח ומקומות נוספים, הצבת מסילות ברזל ממטולה ועד אילת ואלמנטים נוספים. כל אלה, כאמור, אינם מתייחסים להפרדה התכנונית הקיימת כיום בין יהודה ושומרון לבין שאר חלקי הארץ.
שבות מציין כי בתכנית טראמפ מחצית משטחי C מוגדרים כמיועדים למדינה הפלשתינית, והמשמעות היא הצרת יכולותיה התכנוניות של מדינת ישראל לתחומי הישובים בלבד ולא מעבר להם. "מחוץ לגדר הישובים הקיימים כמעט אי אפשר לזוז. הנסיעה תהיה בכבישי "שרוך", שמאה מטר ימינה או שמאל מהם יהיה שלטון ערבי".
עוד הוסיף וציין את הסעיפים בתכנית טראמפ לפיהם יימסרו לריבונות ערבית אדמות בחלוצה ובוואדי ערה. "לא חשוב הגודל. חשוב העיקרון. גם איפה שאנחנו ריבוניים מ-48' וכל העולם מכיר בכך, ניתן להם? אין מדינה בעולם שניצחה במלחמה שנכפתה עליה ומוותרת על שטחיה. רוסיה לא מוותרת על מטר לאוקראינה. מישהו יגיד לארה"ב לוותר על טקסס למקסיקו? ואנחנו, מדינה ללא שטח מוכנה לוותר ולמסור?".
לאחר דבריו אלה של אברהם שבות נשאה דברים יהודית קצובר, מראשי תנועת הריבונות. בדבריה תיארה את הריק התכנוני ביהודה ושומרון ואת המציאות בה כל בנייה והנחת תשתיות באזורים אלה תלויה ביוזמות פרטיות של ראשי מועצות והפעלת כוח תוך שימוש בקשרים במרכז הליכוד ובמוקדי כוח נוספים. "זו שיטה גרועה ביותר. מדינת ישראל, אחרי 51 שנים מאז שחרור חבלי מולדתה, צריכה לתכנן את כל ארץ ישראל. אם נראה רק עוד בניין ועוד גבעה זה טוב אבל זו לא ארץ מתוכננת", אמרה והזכירה את הצורך לתכנן את הארץ גם עבור אותם שעוד יגיעו אליה בעתיד מהתפוצות.
בדבריה שבה והדגישה כי אין להסכים בשום פנים לתכנית בה ישראל מקבלת ריבונות על 30 אחוזים מהשטח ומוותרת על 70 האחוזים האחרים למען מדינה זרה בלב הארץ. "בשם מי הוויתור? בשם הנכדים שלנו? בשם הסבים שלנו? באיזו זכות?", שאלה. "ריבונות היא שליטה כוללת על השטח. לא רק ריבונות צבאית השומרת על השטח כקלף מיקוח. על ארץ ישראל לא עושים עסקאות".
נדיה מטר, שותפתה של קצובר להנהגת תנועת הריבונות, קבעה כי כל שיח הריבונות ייגנז אם השמאל הוא שינצח בבחירות. "אם הימין ינצח יש על מי ללחוץ כדי שהדברים יקרו. בימין רוצים שהדברים יקרו. לעומת זאת השמאל יחזיר אותנו לאוסלו. התפקיד שלנו הוא להוציא את 300,000 מצביעי הימים שלא הצביעו בפעם הקודמת כדי שהדברים יקרו".
