ח"כ שיר מהליכוד: אם התכנית מחייבת הכרה במדינה פלשתינית לא אהיה היחידה שאתנגד. רוב הליכוד לא ייתן לכך יד. מדובר בעקירה בפועל של 25 ישובים.
חברת הכנסת מיכל שיר (ליכוד) סבורה כי דווקא משום שממשל טראמפ ידידותי ניתן לקדם את החלת הריבונות ביהודה ושומרון מבלי לכרוך אותה בסיכון עתידה של ישראל עם הקמתה חלילה של מדינה פלשתינית.
"ארה"ב היא ידידת ישראל וטראמפ הוא אחד הנשיאים התומכים ביותר בישראל, ולכן צריך ואפשר "לנצל" את ההזדמנות הזו כל עוד טראמפ והממשל שלו בשלטון כדי להוציא דברים יפים כמו רמת הגולן והעברת השגרירות".
עם זאת היא מדגישה כי תכנית טראמפ כפי שהיא נראית היום היא "מאוד מאוד בעייתית", כלשונה. "אם משמעותה היא הקמת מדינה פלשתינית אז בוודאי שאתנגד אליה ואני מאמינה שגם מרבית חבריי בליכוד יתנגדו לה בתנאים האלה".
עוד היא מעירה כי גילתה שלמעשה תכנית טראמפ מביאה לפינויים בפועל של 25 ישובים. "אחד הישובים הללו הוא 'מעלה ישראל' שליד ברקן, התיישבות שהקמתי עוד בהיותי בת 14. מדובר בישוב שהיו בו תמיד משפחות והפך מעון לסטודנטים מאריאל בשלב כלשהו. היום יש שם גם חווה, אבל לא מדובר רק בישוב הזה אלא בעוד שורה ארוכה של ישובים שיהפכו מובלעות והמשמעות היא שחונקים אותך עד שאתה קם והולך. אלה מילים מכובסות כדי לומר שאם אתה דג במים נרוקן לך את האקווריום. עקירה מרצון בלי הצורך בבולדוזרים וביס"מניקים, בלי התמונות הקשות מגוש קטיף...".
עוד היא מזכירה את שרטוט כבישי מפת התכנית ככאלה שמותירים מובלעות מטרידות מאוד שאינן ניתנות לביצוע מעבר לעוול שהן מייצרות למתיישבים עצמם. "אומרים לי שאין סיבה לדאוג כי הפלשתינים לא יסכימו, אבל אני לא דואגת ממה יעשו הפלשתינים כמו שאני לא דואגת ממה שהגויים יגידו. אני חושבת שמדינת ישראל היא מדינה ריבונית שצריכה לדאוג לעצמה. להיות בשיח עם אחרים אבל בסופו של דבר מי שמחליט על שרטוט הגבולות היא מדינת ישראל וההחלטה להחיל ריבונות נתונה רק בידיה של מדינת ישראל וממשלת ישראל. לכן, אם מדובר בצ'ק שאנחנו יכולים לפדות אותו היום בלי הסכמה למדינה פלשתינית וללא התניה למדינה פלשתינית זה דבר אחד, אבל אם אנחנו חותמים מול ארה"ב שאנחנו מקבלים היום החלת ריבונות, אבל מחר בבוקר בלי קשר להסכמה הפלשתינית תקום מדינה פלשתינית, אני מצפה שנהיה חכמים יותר מזה".
"כולנו יודעים שחומה ומגדל בנתה את הארץ, ואם אני צריכה להחליט בין החלת ריבונות לבין בניית ההתיישבות ביסוסה והרחבתה ויצירת עוד חיים בה באופן שאף אחד לא יעלה על הדעת לעקור אותה, אני מעדיפה את האופציה השנייה. אנחנו לא ממהרים. אפשר להחיל ריבונות כשהמדינה תהיה בגיל מאה עם התיישבות ביהודה ושומרון פורחת ומשגשגת".
"נכון שכולנו היינו רוצים לראות את הריבונות והחוק הראשון שהגשתי בכנסת ה-21, ה-22 וה-23 היה חוק החלת הריבונות על יהודה שומרון ובקעת הירדן. אני מאוד רוצה לראות את הריבונות אבל השאלה היא באיזה מחיר", דברי ח"כ שיר.
רוב הליכוד יתנגד. תכנית כזו לא תעבור
באשר להשלכות העשויות להיות לתשובה ישראלית שלילית על מערכת היחסים בין ממשלת ישראל לממשל בוושינגטון, שיר אינה נשמעת מוטרדת במיוחד, וכאן היא תולה את הדברים ביכולותיו הדיפלומטיות והמנהיגותיות של ראש הממשלה נתניהו. "אני סומכת על ראש הממשלה, על היכולת הדיפלומטית שלו, ההבנה המדינית שלו ועל החברות האמיצה שלו עם טראמפ והממשל שלו, ויודעת שבאמנות פוליטית כפי שהוא יודע לעשות הוא גם יידע לייצר את ההישג הזה. אם לא, אני מצפה שהאמירה שלנו תהיה שזה לא אפשרי".
חברת הכנסת שיר משוכנעת כאמור שעסקת חבילה המשלבת ריבונות ומדינה פלשתינית לא תזכה לרוב במפלגת הליכוד וההתנגדות לה לא תהיה רק שלה אלא של מרבית חבריה למפלגה. האם יש סיכוי שהדבר יוביל לפילוג בליכוד בנוסח הקמת 'קדימה'? שיר אינה סבורה כך. בשנים שקדמו לעקירה מגוש קטיף וצפון השומרון עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית ולדבריה האווירה הפוליטית אז הייתה שונה.
"צריך לעשות הרבה יותר הסברה בעניין ריבונות. התל אביבי הממוצע לא מבין מה משמעות ריבונות וכך גם רוב האזרחים בצפון ובדרום. הם לא מבינים עד כמה יהודה ושומרון קרובים, הם לא מבינים שמבית בגבעתיים רואים את רמאללה. הם לא מבינים את המשמעות הגיאוגרפית, אזרחיות וריבונית של הדברים, הם לא מבינים מה זה מובלעות, מה זה השינוי בצירי הדרכים וכשלא מבינים משהו לא יודעים ללחוץ. לעומת זאת בתקופת טרום ההתנתקות היה קמפיין שלם נגד. אני לא רואה את זה היום".
לטעמה של שיר יש לייצר שיח ריבונות בברים התל-אביביים, לייצר שיח חינוכי שונה סביב הקשר לארץ, אם במקום ללמוד את התנ"ך בספר ייקחו את התלמידים לשטח הם יקבלו ציון מאה, יאהבו את זה וגם לא ירצו לוותר על האזורים הללו. אנחנו משלמים כעת מול טראמפ את מחיר כישלון התודעה".
באשר לאנשי הימין המחזיקים בעמדה תומכת התכנית, אומרת חברת הכנסת שיר: "אני יכולה להבין את האסכולה השנייה שמבקשת לפדות את הצ'ק הזה כמה שיותר מהר, הבעיה היא שכבר עשינו את הטעויות האלה במהלך ההיסטוריה, כשנתנו את הר הבית אחרי שחזרנו אליו וקיבלנו את אל אקצה, ראינו מה זה למסור ולא לקבל גישה מינימאלית לקבר יוסף. חווינו את זה. אני יכולה להבין את הגישה האופטימית, אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את הגישה האופטימית הזו כי עוד מעט יכול להיות ממשל אחר וגם בישראל יכולה להתחלף הממשלה, ומה נגיד אז? שקיווינו לטוב".
להחיל ריבונות ללא קשר לטראמפ. העולם יצעק, יירגע ונמשיך הלאה
שיר מדגישה את הנתק שמייצרת תכנית טראמפ בין התקדמות התכנית להתנהלות הפלשתינים. סרבנות מצידם לא תוביל לבלימת ההתקדמות לעבר מדינה פלשתינית. "זה לא חוזה מול הפלשתינים ולא משנה אם הם יסכימו או לא. ישראל חותמת על הסכם מול מעצמה ובו האמירה היא שמקבלים ריבונות ומסכימים גם למדינה פלשתינאית. זה אומר שהסכמת, אבל על בסיס מה הסכמת? זה הרי מו"מ. כמדינה ריבונית אנחנו צריכים להיות אלה שמחילים ריבונות בלי קשר לממשל טראמפ ובלי קשר לפלשתינים, להציב עובדה בשטח, יהיה קצת רעש אבל השמש תזרח בבוקר שאחר כך".
סוגיה נוספת לה התייחסת חברת הכנסת שיר היא החלטת בג"ץ לבטל את חוק ההסדרה שנועד למנוע הרס מאות בתים ברחבי יהודה ושומרון. מיד לאחר החלטת בג"ץ הניחה שיר בשנית הצעת חוק הסדרה בו שילבה מספר תיקונים התואמים את הערותיו של השופט סולברג שהיה בדעת המיעוט והתנגד להחלטת ביטול החוק.
"החלטת בג"ץ בעיני היא לא פחות ממזעזעת. כבר שלוש שנים החוק הזה קיים ודווקא ערב תכנית טראמפ נזכרתם? אי אפשר לטעון שזה לא על רקע פוליטי. למה זה לא יכול היה לקרות בעוד שנה? התזמון מוזר וההחלטה היא החלטה של מחדל. מדובר בגורלם של 3000 מתיישבים והמשמעות היא להשאיר אותם בתנאי חוסר וודאות או לעקור אותם מהבית. זה בלתי אפשרי".
"הרי אם היינו מעזים לעשות דבר כזה לפלשתינים בג"ץ היה נעמד על רגליים אחוריות, השמאל היה מרעיש על הפשע והעוול שאנחנו מבצעים כלפיהם והעולם היה נחלץ לעזרתם. החלטת בג"ץ היא פשע נגד היהודים שחיים שם", היא קובעת ומודה כי אינה תולה תקוות גדולות גם בשיפוץ החוק שביצעה לפני שהגישה את חוק ההסדרה בשנית. "עשינו שיפוץ, אבל לצערי הוא לא יגרום לבג"ץ להעביר או לא להעביר את החוק הזה. זה משפט די מוזר, יש כאן מחוקק שאומר שבג"ץ לא יאפשר לו לחוקק חוק, למרות שיש לו רוב בכנסת... המטרה היא שאם תהיה פסקת התגברות אולי החוק הזה יעבור בתנאים מסוימים, אבל מעבר לכך, בכל צורה שאני יכולה להביע בצורה דמוקרטית את הכעס שלי על ההחלטה, למנוע, לעכב ולהעלות את המודעות, זה מה שאעשה וזו הסיבה שבגללה הגשתי את הצעת החוק המתוקנת".