'לא נסכים, לא עקרונית ולא מעשית, לישות זרה בארצנו'

צילום: מירי צחי

הרב אליעזר ולדמן דוחה כל תכנית מדינית הכוללת הקפאת התיישבות ובוודאי הכרה בישות מדינית זרה בארץ ישראל: לא להפסיק לדחוף את ההנהגה להחלת ריבונות, אך ללא קשר לטראמפ, בכך נבהיר שאין כאן כל שטח כבוש אלא שיבה לנחלת אבותינו.

מערכת ריבונות
07-07-2020

כשהוא מתבקש להתייחס לתכנית טראמפ מגדיר אותה הרב אליעזר ולדמן כאל הרע שיש לסור ממנו במקביל לעשיית הטוב של קביעת עובדות הריבונות בפועל.
 
"לפי מילות הפסוק 'סור מרע ועשה טוב' נתחיל עם תכנית טראמפ", אומר הרב ולדמן ומיד מכריז נחרצות: "בוודאי שאנחנו שוללים מכל וכל ולא נוכל לקבל, לא עקרונית ולא מבחינה מעשית, כל צמצום השייכות שלנו והחופש שלנו להתיישב בכל מקום בארץ ישראל. לא קיבלנו על עצמנו דבר כזה בעבר ולא נוכל לקבל דבר כזה בעתיד".
 
"גם לא נקבל כל דרך שיש בה הקפאת ההתיישבות או ההתפתחות והבנייה. ארץ ישראל שייכת רק לעם ישראל ולכן לא נוכל לקבל כל צורה של מדינה פלשתינאית, או כל צורה של שלטון אחר בארץ ישראל. אנחנו מצווים במצוות ישוב ארץ ישראל ע"פ הגדרת הרמב"ן שלא נעזבה בידי זולתנו מהאומות ולא לשממה. מצווים ליישב ולהפריח כל שממה", קובע הרב ולדמן, ראש ישיבת 'ניר', מראשוני מנהיגי ההתיישבות וממייסדי ההתיישבות בחברון ובקריית ארבע.
 
במקביל, מוסיף הרב, יש לעבור מה'סור מרע' אל ה'עשה טוב': "אנחנו מצווים גם לעשות טוב. חסידים אמרו שהדרך לסור מרע היא על ידי עשיית טוב, אבל יש ערך גם בעשיית טוב לכשלעצמה. ההחלה של הריבונות לא קשורה לתכנית טראמפ בכלל. ברוך ה', יהודית קצובר ונדיה מטר, שתהיינה ברוכות מהשמיים, התחילו בזה לפני כמה וכמה שנים, לפני טראמפ, וברוך ה' הפעילות שלהם, הפרסומים והכנסים שהן קיימו, עוררו חלקים בעם ישראל לעניין ובהם גם חברי כנסת".
 
"היינו צריכים להחיל ריבונות מיד לאחר מלחמת ששת הימים, וכעת בוודאי שצריך לשאוף לכך. כעת הוא הזמן הכשיר ביותר לכך, להחיל ריבונות. אנחנו לא מקבלים כל צמצום והקפאה, לא בהתפתחות הישובים הקיימים, לא בהקמת ישובים חדשים ולא בחופש שלנו כאזרחי ישראל לנוע ולהגיע לכל מקום תחת ריבונות ישראלית".
 
שב הרב ולדמן ומחדד: "לא צריך להירתע. אנחנו צריכים לפעול להחלת הריבונות בלי קשר לטראמפ. עלינו לקבוע עובדות כפי שהיה בעבר, וכדי לבצע דברים כאלה צריך מנהיגות גדולה ומאמינה. לפי תכנית האו"ם ירושלים אמורה הייתה להיות עיר בינלאומית, אבל בן גוריון, כמה זמן לאחר מכן, קבע את ירושלים כבירת ישראל. אחרי מלחמת ששת הימים החלנו את החוק הישראלי בירושלים המאוחדת, למרות שזה לא מצא חן בעיני עמים אחרים, כולל אמריקה, ובכל זאת קבענו עובדות וכעת העובדות הן עובדות. כך צריך להיות גם היום לגבי הריבונות, לקבוע עובדות. במיוחד אחרי שנושא הריבונות תפס מקום מרכזי בציבור הישראלי ולא רק בו אלא גם בציבור הבינלאומי. זה כבר נושא שגם אם רובם אמנם שוללים אותו, הרי שהם יודעים שזה קיים, ובוודאי אחרי שטראמפ יצא עם תכניתו והשתמע ממנה שהוא מעודד החלת ריבונות כזו או אחרת".
 
בדבריו מזהיר הרב ולדמן ממשמעויותיה העקרוניות של השהיית הריבונות: "אם לא נקבע ריבונות עכשיו, אחרי שהערבים מאיימים עלינו והאיחוד האירופי מאיים עלינו, יחשבו חלילה שאנחנו מפחדים מהם. זו תהיה אמירה שלילית מצידנו, כאילו אנחנו מקבלים את העיוות והשקר הפלשתינאי שכאילו מדובר בשטח כבוש. מצד שני אם נקבע את עובדת הריבונות ביהודה ושומרון זו תהיה אמירה ברורה מצד מדינת ישראל שזה לא שטח כבוש אלא נחלת אבותינו".
 
קביעת העובדות בשטח הממשי ובשטח המדיני היא עיקרון חוזר החורז את דבריו של הרב ולדמן וכמי שאחראי ללא מעט מקביעת העובדות האלה בימי ראשית ההתיישבות הוא מזכיר: "לא רק מנהיגים קבעו עובדות אלא גם מתנחלים קבעו עובדות מאז מלחמת ששת הימים, כאשר הקב"ה עורר את ליבנו ואת הכרתנו הברורה שהתפקיד שלנו כעת הוא להחזיר חיים יהודיים למקומות אלה. זה בדיוק מה שניבא הנביא יחזקאל כשהוא מתאר בפרק ל"ו את הגלות כחילול ה'. הפסוקים אומרים שם "וקידשתי את שמי הגדול המחולל בגויים ולקחתי אתכם מכל הגויים וקיבצתי אתכם והבאתי אתכם אל אדמתכם". זהו קידוש ה', זו אמירה ברורה של המשך האמונה שלנו והעשייה המצוותית שלנו שנובעת מהאמונה הזו שהקב"ה שיחרר את האזורים האלה כדי שנחזיר אליהם חיים יהודיים. שבנו אל ארצנו ומולדתינו, שבנו אל נחלת אבותינו ואין כאן שום כיבוש. זו המציאות ההיסטורית של עם ישראל בארצו".
 
"המתנחלים קבעו עובדות בשטח למרות שלא אירופה ולא אמריקה ראו בהתנחלויות כלגיטימיות, ועם זאת העובדות נקבעו והוכרו. גם הממשלות שלנו לא תמיד היו מרוצות ממפעל ההתנחלות, אבל הבאנו את הממשלה לקבוע את העובדות, ליצור את התשתיות, הכבישים והתעשייה. כעת, בעניין החלת ריבונות זו אינה משימה של האזרחים אלא של הממשלה, אבל אנחנו צריכים להביא את הממשלה לעשות זאת, ולכן צריך כל הזמן לעורר את הציבור בעד החלת הריבונות ולא לרדת מהנושא הזה. עלינו ללחוץ על מנהיגינו שיחילו את הריבונות בלי שום צמצומים ובלי שום קבלת הוראות של הקפאה צמצומים בהתפתחות ההתיישבות", אומר הרב.
 
לצד האמירות העקרוניות הנחרצות הללו של הרב הוא מודע היטב גם לטענות לפיהן נכון לקבל את שטראמפ מציע על אף המחיר הכבד ולסמוך על סרבנותם של הערבים שתמנע את התקדמות התכנית. הרב דוחה מכל וכל את הגישה הזו. "יכול להיות בהחלט שהם לא יקבלו גם את זה, אבל שאנחנו נסכים לאמירות של צמצום הבעלות שלנו על ארץ ישראל וצמצום זכות ההתיישבות שנו? חס וחלילה".
 
"אמנם הגאולה מתקדמת קמעא קמעא אבל לא נסכים לדברים שליליים, הזויים ושקריים. להיפך, בזה שנחיל את הריבונות אנחנו אומרים וגם נאמר שהטיעונים על שטחים פלשתינאים הם שקר. הרב צבי יהודה הוציא כרוז אחרי כרוז וקבע 'אין שטחים פלשתינאים. זה שקר. יש כאן אדמות של נחלת אבותינו ואנחנו מצווים ליישב ולהפריח אותן'".

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
'כל עוד לא נעלה להר לא חזרנו הביתה'
מערכת ריבונות
27-10-2026
כדי לחולל מהפכה ולייהד את הגליל והנגב דרושה תפיסה תכנונית חדשה וכוללת. מתכנן הערים, האדריכל יורם גינזבורג, מספר על הטרגדיה היהודית בארץ ישראל, על האפליה המסוכנת ועל הדרך לצאת מהן.
ריבונות - כתב עת מדיני
הלוחות ושברי הלוחות של רפורמת לוין-רוטמן
מערכת ריבונות
27-10-2026
מכס ראשות ועדת חוקה ומשפט טווה ח"כ שמחה רוטמן בסבלנות וביסודיות את יישומה בפועל של הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. על ההצלחות ועל מה שעוד נותר להשלים הוא מספר.
ריבונות - כתב עת מדיני
העצמת חבל התקומה – מענה לטרור וכורח ריבוני
מערכת ריבונות
27-10-2026
עם ההשקעות, התכנון המשותף ורצינות הממשלה הלך ונבנה האמון מול תושבי חבל התקומה וגבול הלבנון. השר אלקין: היעד הוא לא רק שיקום ההרס, אלא צמיחה והכפלת האוכלוסיה. המספרים כבר מדברים בשטח.
ריבונות - כתב עת מדיני
ישראל יוצאת מהמלחמה מחוזקת מאי פעם
מערכת ריבונות
22-10-2026
ההישגים הביטחוניים של המערכה הארוכה שנכפתה על ישראל הם ראשיתה של תנופה מדינית, כלכלית ודמוגרפית. ראש תכנית צ'רצ'יל משקיף במבט אופטימי על עתידה של ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
מסיפורי התנ"ך ועד משה זר. מורשת מתעוררת
מערכת ריבונות
22-10-2026
מהפכה של ממש מתחוללת באתרי המורשת ביהודה ושומרון. סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה והמוני תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעים לחזות בפלא שמחבר מחדש את העם היהודי לערש הולדתו.
ריבונות - כתב עת מדיני
אחרי הכול, זה או אנחנו או הם...
מערכת ריבונות
22-10-2026
החוקרת ד"ר מור אלטשולר מנתחת במבט מפוכח את המסרים הנוקבים של יום השבעה באוקטובר ואת הסיבות לחזרת השמאל לאותה מתכונת הרסנית ומסוכנת לעתיד מדינת ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
היכן המנהיג בעל החזון והאומץ להחיל ריבונות?
יהודית קצובר ונדיה מטר
22-10-2026
זכותנו על הארץ הזאת אינה מתחילה בהחלטה של האו״ם ואינה תלויה באישורו של העולם.
ריבונות - כתב עת מדיני
אין אלטרנטיבה. זה או ריבונות או סכנה קיומית
מערכת ריבונות
22-10-2026
כשמפלגות לאומיות נרתעות מלהציג חזון ריבונות ואת הדרך להגיע אליו, המשמעות היא קיבעון תודעתי, לחצים בינלאומיים ונסיגות שאחריתן מדינה פלשתינית. עו"ד נורדמן בראיון
ריבונות - כתב עת מדיני
תפיסת הביטחון והמדיניות של ישראל במקום אחר לחלוטין
מערכת ריבונות
22-10-2026
כורח המלחמה אילץ את ההנהגה הצבאית והמדינית לתקן שורה ארוכה של תפיסות שסינדלו אותה מול קשת האש שטוו סביבה האיראנית. פרופ' גבי סיבוני שהתריע והזהיר, מסכם את קץ הקונספציה.
ריבונות - כתב עת מדיני
כך נראית מהפכה ציונית שקטה
מערכת ריבונות
22-10-2026
בזה אחר זה פתח שר האוצר את צווארי הבקבוק שבלמו במשך עשרות שנים את ההתיישבות ביהודה ושומרון. ראש מועצת בקעת הירדן משתאה לנוכח המהפכה ומספר איך כל זה קרה.