בהרצאתו בסמינריון נוער הריבונות הציג הכלכלן ערן בר טל את יתרונותיה הכלכליים של הריבונות וקבע: כל בר דעת מבין שזו התכנית הריאלית היחידה.
בשמורת 'עוז וגאו"ן' שבגוש עציון קיימה תנועת נוער הריבונות את הסמינריון השנתי שלה שהתקיים במתווה קפסולות ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. ראש המועצה המארחת, שלמה נאמן, פתח את האירוע בדברי ברכה לבני הנוער המשתתפים ולאחריו נשא דברים הכלכלן ערן בר-טל על יתרונותיו הכלכליים של מהלך החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון.
בר-טל סיפר כי בביקורו לפני ימים אחדים בדובאי נתקל שוב ושוב בתושבי האמירויות "שאין להם קצה יכולת להבין למה אין לנו ריבונות על ארץ ישראל", כלשונו. "שנים חשבנו שהעולם הערבי הוא המכשול, ועכשיו אנחנו מבינים שלא רק שהוא לא מכשול אלא שהם לא מבינים איך זה שאנחנו מחזיקים בשטח מאז 67' ואין לנו אומץ לומר שהמדינות האלה שלנו ואין לנו אומץ להחיל עליהן את הריבונות. זה מחדל גדול כי זה הופך אותנו לכובשים. אם אתה לא מחיל ריבונות אתה כובש. החלת ריבונות היא האחריות שלנו".
בר-טל סיפר לבני הנוער על המחקר אותו הוביל עם סטודנטים מהטכניון ועם תנועת 'חזון לאומי' לפני כעשור לבדיקת המשמעות הכלכלית של הריבונות: "חילקנו את יהודה ושומרון ליחידות שטח שאותן תימחרנו, מה שווה השטח במצב הנוכחי ללא ריבונות ומה הוא יהיה שווה יום לאחר הריבונות על פי השוואה לשטחים מקבילים. המדינה מורידה את ערך הקרקעות כשהיא לא מחילה ריבונות על השטח. הערך של שטח משתנה לפי הסטטוס המשפטי שלו. אם המדינה החליטה שאדמה מסוימת לא שלה הערך שלה יורד בעשרות אחוזים. כשהמדינה תכריז על שטח שהוא שלה ערכו יוקפץ במאות אחוזים".
עוד התייחס בר-טל למשמעות החלת הריבונות על ענף הדיור וקבע כי "בעיית הדיור היא בעיה שאנחנו יוצרים בעצמנו. יש לנו קרקעות ביהודה ושומרון שהרבה מהן הן באזורי שיא הביקוש, מרכז הארץ, ומשום מה כל אלה כבושים תחת החלטות הממשלה. העובדה הזו מונעת מאתנו לאכלס כאן יהודים, שזו המטרה לשמה התכנסנו כאן, להיות אבן שואבת ליהודי הגולה, להיות בית יהודי לעם ישראל. החלטות הממשלות האחרונות מלמדות ששכחנו לשם מה התכנסנו כאן. תסתכלו על התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותבינו שבתוך פחות משלושה עשורים נכפיל את האוכלוסייה של ישראל. לאן תשעת המיליונים יבואו?".
"יש לי חברים עיתונאים ערבים בערב הסעודית, בבחריין ובדובאי, והם שואלים אותי את השאלות האלה. הם שואלים מה אתם עושים ביהודה ושומרון? אם זה שלכם למה אתם לא לוקחים, אם זה לא שלכם למה אתם לא עוזבים?".
עוד התייחס בר-טל להיבט כוח האדם: "אנשים שואלים מה נעשה עם כל הערבים ביהודה ושומרון. אין שום אדם שפוי, בשמאל או בימין, שיש לו פתרון אחר חוץ מלהעסיק את ערביי יהודה ושומרון. זה או להרעיב אותם או לתת להם לעבוד. הם רוצים לעבוד ואנחנו צריכים אותם כעובדים".
"יש כעת שדולה בכנסת להעברת כוח אדם של עובדים זרים. שאלתי אותם כמה אנשים צריך ונאמר לי שללא שלושים אלף עובדים המחיר יעלה בשלושה אחוזים בחודש, וזה נכון. מדובר בכארבעים אחוזים בשנה. אין לנו מספיק ישראלים שיכולים לעסוק בבנייה ויש לנו פתרון בחצר שלנו. לא צריך להביא סינים ורומנים, אלא להעסיק ערבים מיהודה ושומרון שאין להם עבודה והמשכורת שם היא פחות מאלפיים שקלים לחודש ואנחנו משלמים 8000 והופכים משפחה מצוקה למשפחה מאושרת. חברים ערבים מספרים לי שאם לראש משפחה ערבית יש עבודה בישראל השידוך של הבנות שלהם יותר טוב. הם רוצים את זה".
בדבריו תקף בר-טל וביקר את התנהלותם של ארגוני זכויות האדם אותם הגדיר ככאלה המסייעים לרמיסת זכויות האדם. "אלו ארגונים אנטי הומניטאריים שגורמים לאנשים להיות רעבים מצד אחד, ומצד שני הם גורמים למדינה להיות בשיגעון של ייבוא עובדים זרים ולהנציח את הסכסוך. זו מערכת שמזינה את עצמה".
לדבריו עם הכסף שישראל תרוויח "אפשר יהיה לשפר את התשתיות של ערביי יהודה ושומרון ולאפשר להם חיים טובים יותר עם יותר כסף שיהיה לנו לתת להם, וגם לפתח את המדינה היהודית לקליטת העם היהודי שעדיין לא כאן".
עוד הוסיף בר-טל והזכיר גם את היבט זרימת ההון: "בחינה נוספת של הדברים, אם הם משתלמים או לא, היא ההון. כרגע אין לנו שליטה על זרימת ההון והכסף שזרם במיליארדים במסווה הומניטארי ממדינות הנפט עבר לתשתיות טרור במקום לבתי ספר, לבתי חולים ולכבישים. ההון הזה לא מנותב לשום דבר חיובי שבונה כלכלה".
בר-טל קובע כי השיח המדיני אינו מתייחס להכנסות שיבואו מהחלת הריבונות, "אנחנו לא עושים את זה, לא מסיבה כלכלית אלא מסיבה אידיאולוגית שאותה מוביל הצד שמעוניין בהפרדה". לטעמו גישה זו אין בה דבר לבד מ"גיבוב של סיסמאות של 'לתת הגדרה עצמית' וכו', אבל מאחורי זה מסתתר רוע, לא רק כלפינו אלא גם כלפיהם, והרבה מהערבים שאני פוגש מבינים את זה. להגיד שנקים חומה וניפרד אומר שנרעיב אותם מאחורי הגדר הזו".
"מבחינה כלכלית הומניטארית אין שום פתרון אחר, והיום גם השמאל הקיצוני ביותר מבין את זה. הרעיון של ההפרדה לא מעשי ולא רק בגלל רעיון הגירוש של מאות אלפי יהודים. אין שום היתכנות למדינה כזו במזרח התיכון בלי מדינת ישראל. זה מובן לכל אדם בדובאי אבל עדיין קשה להסביר את זה לאדם בתל אביב כי מכרו לנו סיסמאות יפות של זכויות אדם, שאנחנו כובשים רשעים ואם רק נצא משם יהיה להם הרבה אוכל".
לשאלתן של ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, אם ההסכמה, שעליה מספר בר-טל בקרב ערביי ישראל לרעיון הריבונות, אינה מובילה למדינה דו לאומית, השיב בר-טל כי יש לזכור ש"המטרה שלנו היא לשמור על מדינה יהודית כאן. הסבים והסבתות שלנו הגיעו לכאן כי זו הייתה המטרה". ברוח זו ותחת עיקרון זה, סבור בר-טל, ניתן יהיה להעניק אזרחות באופן זהיר ומדוד. "גם בדובאי עיקרון כזה ברור לכל אזרח. יש שם רבים שהתחתנו עם נשים שהובאו מארה"ב, אבל גם אחרי שנים הן עדיין לא אזרחיות".