לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

'הסכמי אוסלו הובילו אותנו להחלטה בהאג'

בפאנל מיוחד שהפגיש נשים מנהיגות לשיח על ריבונות ועתידה המדיני של ישראל קבעה פרופ' איינהורן: אוסלו הביא עלינו את בית הדין בהאג. יש לסגת ממנו כמו מי שמגלה שנקלע לשדה מוקשים.



מושב נשי מיוחד הוקדש בוועידת 'ישראל 2030' לסוגיית עתידה המדיני של ישראל תוך מתן דגש לעתיד יהודה ושומרון, ההתיישבות והריבונות. המושב נפתח בדברי ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מי שהובילו בעשור האחרון תפנית אדירה בתפיסה המדינית של ישראל משיח של נסיגות ועקירה לשיח של ריבונות וחיזוק ההתיישבות.
 
"כדי להיות רלוונטיים היום צריכים ראיה רחוקה של חזון ותכניות לעתיד בראייה ארוכת טווח", אמרה קצובר והתייחסה לטענה לפיה חזון הריבונות ירד מסדר היום עם תום עידן טראמפ. "אנחנו כאן כדי לומר שהריבונות רלוונטית היום יותר מתמיד", אמרה וקראה למנהיגי מפלגות הימין להשיב את הריבונות אל השיח הפוליטי הציבורי והמדיני ולקבוע אותה כחלק ממצעיהם. "גם אם יש משמעות לחילופי השלטון בארה"ב, ההכרעות האמתיות לעתיד ישראל מתקבלות בירושלים".
 
שותפתה להנהגת התנועה, נדיה מטר, העירה באשר לפן הנשי של המושב כי אין מדובר בגישה פמיניסטית אלא בתפיסה הרואה את מחויבותה העמוקה של האישה לעתיד העם כפי שמובא כבר במקורות חז"ל. בדבריה הזכירה את הנתון המקומם לפיו עד כה לא הוכנה תכנית מתאר ממשלתית הכוללת את יהודה ושומרון, ולמעשה אזורים אלה נותרו שטח ריק. במענה למציאות זו החלה תנועת הריבונות בהכנת תכנית מתאר המוחקת בפועל את הקו הירוק ורואה ביהודה ושומרון חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית מתוך נקודת מבט הצופה אל שנת המאה של ישראל, שנת 2048.
 
הפאנל עצמו, בהנחיית העיתונאית אמילי עמרוסי, נפתח בדבריה הדרמטיים של פרופ' טליה איינהורן, מומחית למשפט בינלאומי, אודות משמעות ההחלטה שהתקבלה בבית הדין הפלילי בהאג ולפיה ניתן לחקור "פשעים" שביצעה ישראל ביהודה שומרון ועזה. לדבריה לפסיקה זו הובילו הסכמי אוסלו שהעניקו לפלשתינים מעמד של מדינה משקיפה. מעמד זה, הסבירה איינהורן, אמנם אינו מוכר כמדינה של ממש היכולה להיות חברה בבית הדין בהאג, אך היא זו שהייתה בסיס להחלטה שהתקבלה. "אם לא היה לנו הסכם אוסלו לא היינו מגיעים להחלטת בית הדין", קבעה בפסקנות.
 
בדבריה שבה פרופ' איינהורן והדגישה כי ישראל אינה כובשת ביהודה ושומרון, שכן על פי הדין הבינלאומי שטחים אלו יועדו להקמת בית לאומי לעם היהודי. לטעמה על ישראל להוקיע את ההחלטה שהתקבלה בהאג, אך מעבר לכך "הצעד הבא והחשוב יותר הוא לגלגל את הדברים לאחור כמי שנכנס לשדה מוקשים ומבקש לחזור אחורנית".
 
את הסכמי אברהם הגדירה פרופ' איינהורן כצעד מוצלח ביותר של ראש הממשלה נתניהו יחד עם הנשיא טראמפ וחתנו ג'ראד קושנר, צעד ששינה את הפרדיגמה לפיה הסכם עם הפלשתינאים הוא הבסיס שרק עליו ניתן לחתום על הסכמי שלום. בהסכמי אברהם הוכח שהמציאות הפוכה לחלוטין. עוד קבעה כי לשמועות על הסכמה שקטה של נתניהו לביטול מהלך החלת הריבונות אין כל משמעות מחייבת שכן במשפט הבינלאומי הצהרת מנהיג מחייבת רק אם ניתנה בפומבי, בפירוט רב ובנוסף, כאשר מדובר בנושא שיכולות להיות בו הסכמות בין שני צדדים אין משמעות להצהרות מנהיגים.
 
חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק קבעה כי שאלת הריבונות תלויה אך ורק בהרכב הקואליציה הבאה. בדבריה הזכירה כי להסכמי אוסלו הגיעה ישראל לאחר בחירות 92' שבהן "אדם לאומי, רפול, הביא עמו אנשים אנונימיים שאינם מחויבים לערכים ואידיאולוגיה ומדלגים מאופוזיציה לקואליציה. כך קיבלנו את אוסלו". לטעמה גם במערכת הבחירות הנוכחית יש מועמדים רבים שאיש אינו יודע מה עמדותיהם האידיאולוגיות, "וזו הסכנה הגדולה שעומדת בפנינו".
 
סטרוק הגדירה כ'מדד הריבונות' שורת צעדים המבטאים התקדמות אל מול נסיגה, ואת הצעדים הללו, אמרה, ניתן לקדם כבר כעת. בהקשר זה הזכירה את הסדרת ההתיישבות הצעירה, תנופת בנייה, המערכה על שטחי C בניהול מדינתי, "כל זה תלוי מאוד בהרכב הקואליציה. אנחנו רואים בכל יום מה בני גנץ עושה בקואליציה, איך נראות ישיבות הממשלה, איך הוא סיכל את הסדרת ההתיישבות הצעירה שבהתחלה הוא תמך בה. כך זה כשיש איש שמאל בקואליציה. אני לא מבינה איך אנשים לאומיים, שאני מעריכה מאוד, מוכנים לשבת בקואליציה עם אנשי שמאל. יש לנו את ביידן שיכול להביא אותנו חזרה לימי אובמה", התריעה סטרוק, "אז להגיד שישבו עם יאיר לפיד ועם מרצ? איפה האחריות הלאומית?".
 
שאלתה זו של סטרוק הופנתה אל חברת הכנסת לשעבר מיכל שיר, חברת 'תקווה חדשה', שתהתה על עצם השאלה הנאמרת "כאילו ממשלת נתניהו קידמה ריבונות. הרי עשר שנים לא נעשה דבר וחצי דבר כדי לקדם אותה, וכשהגענו לרגע ההיסטורי שבו יכולנו להחיל ריבונות נתניהו בחר למכור את הריבונות תמורת הסכמי שלום".
 
"תקווה חדשה בעד ריבונות, סער ואלקין בעד ריבונות. המאבק על הסדרת ההתיישבות הצעירה התחיל בפעולות שלי בכנסת", אמרה שיר והוסיפה כי לטעמה "עוד קודם לריבונות יש כמה צעדים הכרחיים: חיזוק ההתיישבות, חיזוק הגבולות בבקעת הירדן, מה שלא נעשה בממשלות נתניהו, קביעת האמת בקרקע. בנוסף, הציבור הרחב בישראל לא יודע איפה זה יהודה ושומרון. צריך להנגיש את נושא הריבונות לציבור".
 
על החבירה האפשרית ליאיר לפיד אומרת שיר כי כל מי שיסכים להיכנס לקואליציה תחת גדעון סער מתוך הסכמה לעקרונותיה הברורים של מפלגתו, כולל בנושא הריבונות, "מוזמן לבוא". עוד טענה כי מפלגתה אינה פוסלת את הליכוד כמפלגה ותהיה מוכנה לקבל את הליכוד תחת הנהגתו של סער, אך לנוכח כישלונות הממשלה הנוכחית לא ניתן להסכים לשבת תחת הליכוד. "אנחנו מזמינים גם את בנט להצטרף. נחתור לקואליציה כמה שיותר ימנית".
 
חברת הכנסת לשעבר עידית סילמן מ'ימינה' שאלה את שיר כיצד ניתן לבקר את הממשלה ולהישאר בתוכה, כפי שעושה חבר הכנסת האוזר, איש מפלגתה של שיר. עוד שאלה כיצד ניתן לטעון שהריבונות היא יעד, להצהיר שלא ישבו עם הליכוד ולקוות שלא תוקם ממשלה עם השמאל, "אנחנו לא נמצאים בשיח החרמות הזה, אלא בשיח העשייה", אמרה והתייחסה להכרזת יו"ר מפלגתה, חבר הכנסת נפתלי בנט, ולפיה 'לא קורונה לא מעניין', אמירה שמשמעותה לכאורה זניחת חזון הריבונות לתקופה זו או אחרת: "אנחנו במצב בריאותי וכלכלי מאוד קשה והדגלים שנפתלי מרים אינם במקום דגלים אחרים אלא לצד דגלים אחרים. ימינה לא ויתרה על ריבונות וארץ ישראל. אלה דגלים שצריכים לעמוד אחד ליד השני".
 
ד"ר ענת רוט, חברה בפורום שילה העוסק בתכנון ארוך טווח של יהודה ושומרון, הסבירה ש"עמדתה המגומגמת של מדינת ישראל בסוגיית יהודה ושומרון, בניה והתיישבות לצד ממשל צבאי, טענה לזכויות היסטוריות לצד השארת חוקי המשטרים העותומאני והבריטי, כל אלה יוצרים בלבול בעל השלכות לחיי התושבים שנזקקים לחותמת של אלוף הפיקוד על כל צעד אזרחי ועל מעמדה הבינלאומי של ישראל".
 
בדבריה הזכירה כי בעוד בישראל מתקיים שיח פנימי עקר, בפועל וונדליזם פלשתיני עוקר את אתרי המורשת היהודיים מהשטח ומתנהלת השתלטות תמידית ויזומה על שטחי C. "כבר כעת הם יושבים על רבע משטחי C. מאז הסכמי אוסלו מספרם בשטח הזה גדל פי שלוש. יש כרבע מיליון פלשתינים באזורים הללו". מנגד קבלה על אזלת היד התכנונית של מדינת ישראל באשר לעתיד יהודה ושומרון. "אין שום תכנון עתידי לגבי השטח הזה. הוגשה לפני שנה טיוטה לתכנית אב לתחבורה אבל היא עדיין לא אושרה". את הריק התכנוני הזה מנסה פורום שילה למלא עם תכנית אסטרטגית ליהודה ושומרון בשנת 2050 בהיבטים נרחבים של תעשייה, מגורים, תיירות, תחבורה ועוד כאשר היעד הוא שני מיליון יהודים באזורים אלה.

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

10-02-2021

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
מנהיגי העתיד דורשים ריבונות - סיכום סמינריון נוער ריבונות
יהודית קצובר ונדיה מטר
05-08-2022
אנו שמחות להגיש לכם סיכום כתוב של כל ההרצאות המרתקות וקישורים לסרטוני היוטיוב של ההרצאות.
ריבונות - כתב עת מדיני
מנהיגי העתיד דורשים ריבונות
מערכת ריבונות
05-08-2022
בפניכם סיכום סמינריון הקיץ של נוער הריבונות כפי שהופיע בעיתון בשבע
ריבונות - כתב עת מדיני
סמינריון הקיץ של נוער הריבונות בתמונות
מערכת ריבונות
01-08-2022
צפו בעשרות בני הנוער, חברי תנועת נוער הריבונות, שהשתתפו בסמינריון הקיץ שהתמקד בניהול המאבק התודעתי בזירות התקשורת.
ריבונות - כתב עת מדיני
פוסט קטן יכול להניע מהפכה גדולה
מערכת ריבונות
01-08-2022
יו"ר 'ישראל שלי' מספרת על מאבקי התודעה בתקשורת וברשתות החברתיות. מהירות תגובה לאירוע יכולה להכריע כיצד ייצרב בתודעה ואם יזכה לתגובה או לאדישות מסוכנת.
ריבונות - כתב עת מדיני
מול מפלצת תלת ראשית במימון אירופי
מערכת ריבונות
01-08-2022
הכירו את המנגנון המשומן בו מפעיל האיחוד האירופי ארגוני שמאל למחיקת זהותה היהודית של ישראל, להרס ההתיישבות ולחיזוק הרש"פ.
ריבונות - כתב עת מדיני
'שינוי מדיניות מתחיל בהעמקת ההיכרות עם המוסר והצדק שבעמדתנו'
מערכת ריבונות
01-08-2022
מנכ"ל קרן 'תקווה': ללא וודאות בצדקת ומוסריות היותנו כאן נתקשה לאכוף משילות וריבונות. לשם כך יש ללמוד, לחקור, לקרוא ולכתוב.
ריבונות - כתב עת מדיני
מלחמת הטוב והרע – מלחמת העולם השלישית - בעיצומה
מערכת ריבונות
01-08-2022
יו"ר 'הצילו את המערב' פורס את תפיסתו הרחבה על מאבקי הכוחות בין הטוב ובין הרע בעולם ומסביר בסמינריון נוער הריבונות את מקומו של עם ישראל במאבקים אלה.
ריבונות - כתב עת מדיני
תא"ל במיל' כנפו: נתניהו רצה ריבונות על כל השטח
מערכת ריבונות
31-07-2022
בכיר תנועת 'הביטחוניסטים': 'הפיכת תושבי יו"ש לאזרחים סוג ב' ללא ריבונות היא פשע. נתניהו רצה להחיל ריבונות על השטח כולו'. הוויכוח על תכנית טראמפ לא שכך.
ריבונות - כתב עת מדיני
הנוער – מנוף חשוב במהפכת מיתוג הריבונות
מערכת ריבונות
31-07-2022
יו"ר 'בצלמו': מיתוג רעיון כנורמטיבי הוא עבודה עקשנית ומתמשכת, אך בכוחה לחולל מהפכה. שאיפת הריבונות אמורה להיות נחלת ימין ושמאל כאחד.
ריבונות - כתב עת מדיני
צעד קריטי לעתיד ירושלים – שכונת עטרות
מערכת ריבונות
31-07-2022
סמינריון הקיץ של נוער הריבונות נפתח בביקור במתחם המיועד להקמת שכונה חדשה בעטרות שבצפון ירושלים, בהיכרות עם עברו היהודי של המקום ועם התכניות לעתיד.