לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

'הסכמי אוסלו הובילו אותנו להחלטה בהאג'

בפאנל מיוחד שהפגיש נשים מנהיגות לשיח על ריבונות ועתידה המדיני של ישראל קבעה פרופ' איינהורן: אוסלו הביא עלינו את בית הדין בהאג. יש לסגת ממנו כמו מי שמגלה שנקלע לשדה מוקשים.



מושב נשי מיוחד הוקדש בוועידת 'ישראל 2030' לסוגיית עתידה המדיני של ישראל תוך מתן דגש לעתיד יהודה ושומרון, ההתיישבות והריבונות. המושב נפתח בדברי ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מי שהובילו בעשור האחרון תפנית אדירה בתפיסה המדינית של ישראל משיח של נסיגות ועקירה לשיח של ריבונות וחיזוק ההתיישבות.
 
"כדי להיות רלוונטיים היום צריכים ראיה רחוקה של חזון ותכניות לעתיד בראייה ארוכת טווח", אמרה קצובר והתייחסה לטענה לפיה חזון הריבונות ירד מסדר היום עם תום עידן טראמפ. "אנחנו כאן כדי לומר שהריבונות רלוונטית היום יותר מתמיד", אמרה וקראה למנהיגי מפלגות הימין להשיב את הריבונות אל השיח הפוליטי הציבורי והמדיני ולקבוע אותה כחלק ממצעיהם. "גם אם יש משמעות לחילופי השלטון בארה"ב, ההכרעות האמתיות לעתיד ישראל מתקבלות בירושלים".
 
שותפתה להנהגת התנועה, נדיה מטר, העירה באשר לפן הנשי של המושב כי אין מדובר בגישה פמיניסטית אלא בתפיסה הרואה את מחויבותה העמוקה של האישה לעתיד העם כפי שמובא כבר במקורות חז"ל. בדבריה הזכירה את הנתון המקומם לפיו עד כה לא הוכנה תכנית מתאר ממשלתית הכוללת את יהודה ושומרון, ולמעשה אזורים אלה נותרו שטח ריק. במענה למציאות זו החלה תנועת הריבונות בהכנת תכנית מתאר המוחקת בפועל את הקו הירוק ורואה ביהודה ושומרון חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית מתוך נקודת מבט הצופה אל שנת המאה של ישראל, שנת 2048.
 
הפאנל עצמו, בהנחיית העיתונאית אמילי עמרוסי, נפתח בדבריה הדרמטיים של פרופ' טליה איינהורן, מומחית למשפט בינלאומי, אודות משמעות ההחלטה שהתקבלה בבית הדין הפלילי בהאג ולפיה ניתן לחקור "פשעים" שביצעה ישראל ביהודה שומרון ועזה. לדבריה לפסיקה זו הובילו הסכמי אוסלו שהעניקו לפלשתינים מעמד של מדינה משקיפה. מעמד זה, הסבירה איינהורן, אמנם אינו מוכר כמדינה של ממש היכולה להיות חברה בבית הדין בהאג, אך היא זו שהייתה בסיס להחלטה שהתקבלה. "אם לא היה לנו הסכם אוסלו לא היינו מגיעים להחלטת בית הדין", קבעה בפסקנות.
 
בדבריה שבה פרופ' איינהורן והדגישה כי ישראל אינה כובשת ביהודה ושומרון, שכן על פי הדין הבינלאומי שטחים אלו יועדו להקמת בית לאומי לעם היהודי. לטעמה על ישראל להוקיע את ההחלטה שהתקבלה בהאג, אך מעבר לכך "הצעד הבא והחשוב יותר הוא לגלגל את הדברים לאחור כמי שנכנס לשדה מוקשים ומבקש לחזור אחורנית".
 
את הסכמי אברהם הגדירה פרופ' איינהורן כצעד מוצלח ביותר של ראש הממשלה נתניהו יחד עם הנשיא טראמפ וחתנו ג'ראד קושנר, צעד ששינה את הפרדיגמה לפיה הסכם עם הפלשתינאים הוא הבסיס שרק עליו ניתן לחתום על הסכמי שלום. בהסכמי אברהם הוכח שהמציאות הפוכה לחלוטין. עוד קבעה כי לשמועות על הסכמה שקטה של נתניהו לביטול מהלך החלת הריבונות אין כל משמעות מחייבת שכן במשפט הבינלאומי הצהרת מנהיג מחייבת רק אם ניתנה בפומבי, בפירוט רב ובנוסף, כאשר מדובר בנושא שיכולות להיות בו הסכמות בין שני צדדים אין משמעות להצהרות מנהיגים.
 
חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק קבעה כי שאלת הריבונות תלויה אך ורק בהרכב הקואליציה הבאה. בדבריה הזכירה כי להסכמי אוסלו הגיעה ישראל לאחר בחירות 92' שבהן "אדם לאומי, רפול, הביא עמו אנשים אנונימיים שאינם מחויבים לערכים ואידיאולוגיה ומדלגים מאופוזיציה לקואליציה. כך קיבלנו את אוסלו". לטעמה גם במערכת הבחירות הנוכחית יש מועמדים רבים שאיש אינו יודע מה עמדותיהם האידיאולוגיות, "וזו הסכנה הגדולה שעומדת בפנינו".
 
סטרוק הגדירה כ'מדד הריבונות' שורת צעדים המבטאים התקדמות אל מול נסיגה, ואת הצעדים הללו, אמרה, ניתן לקדם כבר כעת. בהקשר זה הזכירה את הסדרת ההתיישבות הצעירה, תנופת בנייה, המערכה על שטחי C בניהול מדינתי, "כל זה תלוי מאוד בהרכב הקואליציה. אנחנו רואים בכל יום מה בני גנץ עושה בקואליציה, איך נראות ישיבות הממשלה, איך הוא סיכל את הסדרת ההתיישבות הצעירה שבהתחלה הוא תמך בה. כך זה כשיש איש שמאל בקואליציה. אני לא מבינה איך אנשים לאומיים, שאני מעריכה מאוד, מוכנים לשבת בקואליציה עם אנשי שמאל. יש לנו את ביידן שיכול להביא אותנו חזרה לימי אובמה", התריעה סטרוק, "אז להגיד שישבו עם יאיר לפיד ועם מרצ? איפה האחריות הלאומית?".
 
שאלתה זו של סטרוק הופנתה אל חברת הכנסת לשעבר מיכל שיר, חברת 'תקווה חדשה', שתהתה על עצם השאלה הנאמרת "כאילו ממשלת נתניהו קידמה ריבונות. הרי עשר שנים לא נעשה דבר וחצי דבר כדי לקדם אותה, וכשהגענו לרגע ההיסטורי שבו יכולנו להחיל ריבונות נתניהו בחר למכור את הריבונות תמורת הסכמי שלום".
 
"תקווה חדשה בעד ריבונות, סער ואלקין בעד ריבונות. המאבק על הסדרת ההתיישבות הצעירה התחיל בפעולות שלי בכנסת", אמרה שיר והוסיפה כי לטעמה "עוד קודם לריבונות יש כמה צעדים הכרחיים: חיזוק ההתיישבות, חיזוק הגבולות בבקעת הירדן, מה שלא נעשה בממשלות נתניהו, קביעת האמת בקרקע. בנוסף, הציבור הרחב בישראל לא יודע איפה זה יהודה ושומרון. צריך להנגיש את נושא הריבונות לציבור".
 
על החבירה האפשרית ליאיר לפיד אומרת שיר כי כל מי שיסכים להיכנס לקואליציה תחת גדעון סער מתוך הסכמה לעקרונותיה הברורים של מפלגתו, כולל בנושא הריבונות, "מוזמן לבוא". עוד טענה כי מפלגתה אינה פוסלת את הליכוד כמפלגה ותהיה מוכנה לקבל את הליכוד תחת הנהגתו של סער, אך לנוכח כישלונות הממשלה הנוכחית לא ניתן להסכים לשבת תחת הליכוד. "אנחנו מזמינים גם את בנט להצטרף. נחתור לקואליציה כמה שיותר ימנית".
 
חברת הכנסת לשעבר עידית סילמן מ'ימינה' שאלה את שיר כיצד ניתן לבקר את הממשלה ולהישאר בתוכה, כפי שעושה חבר הכנסת האוזר, איש מפלגתה של שיר. עוד שאלה כיצד ניתן לטעון שהריבונות היא יעד, להצהיר שלא ישבו עם הליכוד ולקוות שלא תוקם ממשלה עם השמאל, "אנחנו לא נמצאים בשיח החרמות הזה, אלא בשיח העשייה", אמרה והתייחסה להכרזת יו"ר מפלגתה, חבר הכנסת נפתלי בנט, ולפיה 'לא קורונה לא מעניין', אמירה שמשמעותה לכאורה זניחת חזון הריבונות לתקופה זו או אחרת: "אנחנו במצב בריאותי וכלכלי מאוד קשה והדגלים שנפתלי מרים אינם במקום דגלים אחרים אלא לצד דגלים אחרים. ימינה לא ויתרה על ריבונות וארץ ישראל. אלה דגלים שצריכים לעמוד אחד ליד השני".
 
ד"ר ענת רוט, חברה בפורום שילה העוסק בתכנון ארוך טווח של יהודה ושומרון, הסבירה ש"עמדתה המגומגמת של מדינת ישראל בסוגיית יהודה ושומרון, בניה והתיישבות לצד ממשל צבאי, טענה לזכויות היסטוריות לצד השארת חוקי המשטרים העותומאני והבריטי, כל אלה יוצרים בלבול בעל השלכות לחיי התושבים שנזקקים לחותמת של אלוף הפיקוד על כל צעד אזרחי ועל מעמדה הבינלאומי של ישראל".
 
בדבריה הזכירה כי בעוד בישראל מתקיים שיח פנימי עקר, בפועל וונדליזם פלשתיני עוקר את אתרי המורשת היהודיים מהשטח ומתנהלת השתלטות תמידית ויזומה על שטחי C. "כבר כעת הם יושבים על רבע משטחי C. מאז הסכמי אוסלו מספרם בשטח הזה גדל פי שלוש. יש כרבע מיליון פלשתינים באזורים הללו". מנגד קבלה על אזלת היד התכנונית של מדינת ישראל באשר לעתיד יהודה ושומרון. "אין שום תכנון עתידי לגבי השטח הזה. הוגשה לפני שנה טיוטה לתכנית אב לתחבורה אבל היא עדיין לא אושרה". את הריק התכנוני הזה מנסה פורום שילה למלא עם תכנית אסטרטגית ליהודה ושומרון בשנת 2050 בהיבטים נרחבים של תעשייה, מגורים, תיירות, תחבורה ועוד כאשר היעד הוא שני מיליון יהודים באזורים אלה.

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

10-02-2021

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
חזון הריבונות מושרש מדור לדור
מערכת ריבונות
01-12-2021
בהרצאות TED מיוחדות העבירו בוגרי תנועת נוער הריבונות מסרים, חוויות ולקחים לחברי התנועה לקראת המשך פעילותם ההסברתית בכל רחבי הארץ.
ריבונות - כתב עת מדיני
להסתנן ולחשוף את הסתת ארגוני שמאל קיצוני
מערכת ריבונות
01-12-2021
יו"ר תנועת 'עד כאן' חושף בפני נוער הריבונות את דרכי הפעולה המיוחדות של ארגונו במאבק נגד מכפישי ישראל וכוחות הביטחון.
ריבונות - כתב עת מדיני
מהפכת ההתיישבות ביו"ש – כך זה התחיל
מערכת ריבונות
01-12-2021
עד מלחמת ששת הימים דילגה ההתיישבות היהודית על גב ההר. על המהפכה שהחלה תוך כדי ימי המלחמה ועודה נמשכת מספר ההיסטוריון והסופר חגי הוברמן.
ריבונות - כתב עת מדיני
אלדד: ערביי יו"ש יהיו אזרחי ירדן ותושבי ישראל
מערכת ריבונות
01-12-2021
חבר הכנסת לשעבר, פרופ' אלדד, מציג את משנתו המדינית להחלת ריבונות ביו"ש, בהתבסס על עקרונות שנקבעו טרם קום המדינה: 'ריבונות הא לא פתרון. היא זהות'.
ריבונות - כתב עת מדיני
השכל: ריבונות בבקעה – צעד ראשון לקראת ההמשך
מערכת ריבונות
01-12-2021
חברת הכנסת שרן השכל מסבירה את הקמפיין שקידמה להחלת ריבונות בבקעת הירדן: ניסוי שהצלחתו תכשיר את דעת הקהל לריבונות בכל יו"ש.
ריבונות - כתב עת מדיני
לחץ מדיני וטרור – שתי זרועות של צבת אחת
יהודית קצובר ונדיה מטר
21-11-2021
הפיגוע הרצחני בירושלים מקבל רוח גבית ומעודדת מהניצנים הראשונים של לחץ מדיני על ממשלת ישראל לנסיגות וויתורים.
ריבונות - כתב עת מדיני
מאבק הקונסוליה - הראיון המלא בערוץ 20
מערכת ריבונות
16-11-2021
צפו בראיון של יהודית קצובר ונדיה מטר בערוץ 20 על המאבק נגד הקמת הקונסוליה והעברת כובד המאמץ לפעילות בוושינגטון.
ריבונות - כתב עת מדיני
המאבק נגד הקונסוליה עובר לוושינגטון
יהודית קצובר ונדיה מטר
15-11-2021
לנוכח ההתפתחויות המעודדות בישראל והמדאיגות בארה"ב לא נחדש את משמרות המחאה בירושלים, נמקד פעילות מול הבית הלבן ונשוב לדרישת הריבונות הישראלית ביו"ש.
ריבונות - כתב עת מדיני
המשמרת שלנו ב-CNN
מערכת ריבונות
14-11-2021
חשיפה תקשורתית רבה בארץ ובעולם למחאה השלישית נגד הקמת קונסוליה אמריקאית לפלשתינים בירושלים.
ריבונות - כתב עת מדיני
סיור ריבונות ירושלמית בצפון ומזרח הבירה
מערכת ריבונות
11-11-2021
המאבק על ירושלים כולל גם העמקת ההיסטוריה היהודית של העיר ועידוד הבנייה היהודית בה. סיור תנועת הריבונות בצפון ומזרח הבירה נועד בדיוק לשם כך.