התשובה לשאלה שבכותרת היא: "לא יעלה על הדעת" ועם זאת, כהרגלנו פתחנו את כלי התקשורת וחשכו עינינו.
 
הכותרות מזעזעות: "שכונת "לאנה" (לנו) הערבית תבנה ותכונן בצפון בית חנינא, בכיר אמריקאי מדווח על המשך הפעילות האמריקאית למען פתיחת קונסוליה לפלשתינים בירושלים, הנשיא האמריקאי מבהיר שהפתרון שלו לסכסוך הוא רעיון שתי המדינות ומדבר על הפעילות לחזרה אל ההסכם עם איראן.

ניתן לשער במידה לא מועטה של ביטחון שתחת כהונתו של ראש הממשלה הנוכחי, נפתלי בנט, הרעיונות הללו לא יגיעו לכדי ביצוע, אך יש מי שפועל כבר כעת ומכין תשתית ליום שאחרי כהונת בנט וזהו ראש הממשלה החליפי, שר החוץ יאיר לפיד.

לפיד מדלג בין בירות העולם, נועד עם מדינאים ושועי עולם לשיחות ומפגשים מדיניים שאינם אלה היערכות מקדימה ליום בו ייכנס לתפקיד ראש הממשלה ובתוך זמן קצר, על בסיס הרקע שהוא מכין ממש בימים אלה, יוכל לעשות היסטוריה בעיניו ובעיני השמאל.

נראה שלמרות ההבטחות לכינונה של ממשלה שתקדם אך ורק נושאים אזרחיים שאינם נתונים במחלוקת, למרות אותה הבטחה נשכחת שמה ש'לא קורונה לא מעניין' השמאל בממשלה יצא משליטה. מסעותיו של שר החוץ ברחבי העולם, מפגשיהם של שרי מרצ עם מממן הטרור אבו מאזן, פגישתו של שר הביטחון עם אותו אבו מאזן וההבטחות המפלגות שהעניק לו, הגישושים לבחינת שיקומה של רצועת עזה, כל אלה מלמדים לקיומם של מהלכים מדיניים מתחת לפני השטח. על ראש הממשלה לאחוז בהגה השליטה על שרי הממשלה ולעצור זאת.

בפגישתו עם אנגלה מרקל עמד נפתלי בנט בעוז והכריז בקול רם "לא תקום מדינה פלשתינית". כך גם שבה ואמרה שרת הפנים, איילת שקד, בביקורה באמירויות. אמירות אלה חשובות אך אינן מספיקות.

אנו, תושבים ופעילים הנמצאים בשטח עצמו, רואים בעיניים כלות את הבניה המואצת של הערבים. הם בונים מדינה פלשתינית דה פקטו. אכן, לא מדובר בתופעה חדשה אלא בכזו הנמשכת מזה למעלה מעשור בניצוחה המתוזמר ומתוזמן היטב של הרש"פ הקובעת עובדות על פי מתווה פיאד לבניית מדינה פלשתינית מהשטח, גם ללא הסכמה ישראלית, אך קצב הבנייה גדל ומתגבר לנוכח הגיבוי האמריקאי והבינלאומי לו זוכה הרש"פ.

ההשתלטות הערבית הבלתי חוקית על שטחי C הייתה אמורה לדעוך תחת ממשלת נפתלי בנט ולא לפרוח ולצמוח בממדים מפלצתיים כפי שקורה בפועל. מאות וילות נבנות לאורך כביש 60 מהשומרון ועד דרום הר חברון (אגב, ניתן לראות בווילות הללו עדות נוספת ל"אומללות הכלכלית" של ערביי יו"ש הנאנקים תחת "הכיבוש הנורא").

ראוי לזכור ולהזכיר לראש הממשלה ולשרי 'ימינה' ו'תקווה חדשה' את תוכן סעיף 33 בהסכם הקואליציוני: "הצדדים מסכימים כי יש להבטיח את האינטרס הלאומי בשטחי C. לשם כך יוקצו למנהל האזרחי במשרד הביטחון תקנים ומשאבים ייעודיים לאכיפת הפרות בניה והשתלטות בלתי חוקית על קרקעות בשטחי C".

אסור לנו להתרגל למראות אלה של השתלטות פרועה על ארצנו, אסור לנו להבליג על הנגיסה והכרסום הערבי במרחבי המולדת. על כל ישיבה, אולפנה, תנועת נוער, ישיבה גבוהה, מדרשה או ארגון שארץ ישראל לנגד עיניו לקטוע את שגרת חיינו הנוחה ולצאת לפעילות אקטיבית לבלימת ההשתלטות הערבית על שטחי C ועל אתרי המורשת הארכיאולוגיים של כולנו.

בפעילות שכזו עלינו לחדד אצל ראש הממשלה את התחושה שהשטח בוער וכואב, שאנשי הימין בארץ כולה תובעים ממנו ומשרי הימין עמידה איתנה שתגן על ארץ ישראל מהמבקשים לקרוע אותה מאיתנו.

עלינו להתארגן ולצאת לשטח על מנת להוכיח את ריבונותנו על ארצנו ובעיקר על בירתנו הנצחית, ירושלים, המצויה במוקד הסכסוך. נדרשת כעת בנייה יהודית מאסיבית בירושלים. נדרשת הרחבתה של ירושלים מכל עבריה ולהפוך אותה למטרופולין שיקרין השפעה רוחנית ותרבותית אדירה על הארץ כולה ועל העם כולו. ירושלים היא שתבלום את הקמתה של מדינה נוספת בלב הארץ. אין מנהיג ערבי שיסכים למדינה פלשתינית ללא ירושלים וללא מימוש תביעת השיבה.

יש לחזק את ההסכמה הלאומית על ירושלים, וכאן נבהיר, הסכמה זו צריכה לכלול את ירושלים על כל שכונותיה, היהודיות והערביות, על כל השטח שנקבע לאחר מלחמת ששת הימים ואת הדמוגרפיה הבעייתית של העיר יש לאזן ע"י צירוף ישובים רבים סביב ירושלים.
וכדי שכל זה יקרה, לא נוכל להמתין לפוליטיקאים. עלינו לנקוט בשורה ראשונה של צעדים לקראת ההמשך:

1. לצאת לשטח – להקים ועדי פעולה, לפטרל ולשמור על הקרקעות העתידיות של הישוב.
2. לנהל מאבק תודעתי למען ירושלים רבתי ובו כנסים, פרסומים, משמרות ומפגני הזדהות וחיזוק ועוד
3. המשך המאבק התודעתי בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות, ברחוב ומול מקבלי ההחלטות למען ריבונות ומשילות בארץ כולה

"השקט הוא רפש" והשקט מעיד גם על מבוכה נוראה השוררת במחנה שלנו. חזרתנו בעצמה ובנחישות לפעילות שטח תשיב לנו את הכוחות, את העוז ואת התקווה ובעיקר להעיר בכולנו מחדש את הרוח הציונית המפעמת בנו.

"חלום לא הופך למציאות באמצעות קסמים. הוא דורש זיעה, נחישות ועבודה קשה" (ק.פ.)
בע"ה נעשה ונצליח