"הצהרת הכ"ט בנובמבר מנוגדת לחוק הבינלאומי"

גרשון אלינסון

זאב ז'בוטינסקי, נכדו של מייסד התנועה הרוויזיוניסטית: הכרזת הכ"ט בנובמבר על חלוקת הארץ בין יהודים לערבים מנוגד לחוק הבינלאומי המעניק ריבונות בארץ ישראל רק לעם היהודי.

מערכת ריבונות
09-12-2021

זאב ז'בוטינסקי, נכדו של מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, החוקר מזה שנים רבות את קורותיה של הציונות המדינית, קובע בראיון לערוץ 7 כי הכרזת הכ"ט בנובמבר אינה אלא פיקציה המנוגדת לחוק הבינלאומי.

ז'בוטינסקי הוכיח את דבריו בנתונים היסטוריים הכרחיים: "האו"ם נוסד על סמך אמנה שקבעה בסעיף שמונים של אמנת האו"ם שכל טריטוריה שחבר הלאומים קבע כמשטר מנדט, כל זמן שלא יוחלף למשטר נאמנות, כל הזכויות וכל מה שניתן לציבורים ולעמים בתוכה יישארו בתוקף מלא. אמנת האו"ם היא חלק מהחוק הבינלאומי שאושרר על ידי כל חברה באו"ם שמכניסה את האמנה לחוקיה. זה כולל גם את סוריה ואיראן, שגם הן חלק מהחבורה הזו שמעניקה את הזכויות הללו וכוללת אותן בתוך החוק שלהן. המשמעות היא שכל מי שקיבל את הזכויות הללו לא ניתן היה לשנות לו אותן אלא אם ישונה המשטר ממנדט לנאמנות".

ז'בוטינסקי ציין בדבריו כי "לאו"ם היה חלון הזדמנויות של כמעט שלוש שנים, עד הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח, לשנות את המשטר לנאמנות, אבל האו"ם בחר שלא לעשות זאת. בשלב כלשהו טרומן חשב לעשות זאת, אבל הוא נמלך בדעתו. לכן הטענה היא שהאו"ם בחר בכך שלא לשנות את זכויות העם היהודי כפי שנקבעו בכתב המנדט הבריטי ואושרו על ידי כל החברות בחבר הלאומים בהצבעה ברביעי ביולי 1922. הזכויות הללו קבעו שארץ ישראל מיועדת לריבונות של הבית הלאומי היהודי, ריבונות שתמומש כאשר היהודים יהפכו לרוב בארץ ישראל".

משמעות הדברים היא שכל ניסיון בינלאומי לחלוקתה של ארץ ישראל מנוגד לחוק הבינלאומי. "גם ועדת אונסקופ שנשלחה לבדוק אם לכרסם בזכויות העם היהודי הייתה בניגוד לסעיף שמונים של האמנה שגוברת על כל החלטה, כי על בסיס האמנה הזו הוקם האו"ם. לכן גם משלוח הועדה וגם ההמלצות שלה וגם ההצבעה עמדו בניגוד לסעיף 80 של האו"ם, כי באותו זמן היה שלטון מנדט בתוקף שניתן מכוח חבר הלאומים ובריטניה לא הייתה בעלת הבית. בעל הבית הייתה הקהילייה הבינלאומית והאו"ם אמור היה לשמור על הזכויות על פי אמנת האו"ם. לכן כל סיפור כ"ט בנובמבר הוא עורבא פרח".

ז'בוטינסקי מוסיף על כך ומציין כי בעוד "אנחנו מגדירים את כ"ט בנובמבר כ'החלטת האו"ם', אבל זו לא הייתה החלטה אלא הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם שסמכותה היא רק להציע ולא להחליט. הגוף היחיד בעל סמכות החלטה הוא מועצת הביטחון ולכן זו לא החלטת כ"ט בנובמבר אלא המלצת כ"ט בנובמבר, כלומר שדרגתה נמוכה בהרבה מהחלטה".

באשר לתוקפה של המלצה שכזו, אומר ז'בוטינסקי כי מתוקף היותה המלצה אמורים היו שני הצדדים לקבל אותה על מנת לתת לה תוקף, אך בעוד "נציגי הישוב היהודי, שכללו אז רק אנשי מפא"י, קיבלו זאת ברצון רב, הערבים דחו זאת מעל בימת האו"ם ואף הצהירו מעל בימת האו"ם שיפעילו כוחות צבא אם ההמלצה הזו תיממש. הם גם ניסו לעשות זאת אך נכשלו. לכן אין להמלצה הזו שום בסיס בחוק הבינלאומי, היא נוגדת את החלטת חבר הלאומים. לכן ההמלצה של כ"ט בנובמבר היא המלצה חסרת חשיבות שאין לה קשר לזכויות העם היהודי בארץ ישראל".
"כאשר בן גוריון הכריז על המדינה הוא הכניס אותה בנעלי הזכויות שניתנו על ידי חבר הלאומים, כי שיטת המנדט קבעה בפירוש שכאשר תהיה עצמאות לגוף שאמור להיות אדוני הארץ, כלומר העם היהודי על פי ההחלטה שהתקבלה ב-1922, באותו רגע הגוף הזה יירש את כל הזכויות שניתנו לו על פי כתבי המנדט", והדבר כולל ריבונות גם בעבר הירדן.

ז'בוטינסקי מספר על חלון הזדמנויות נוסף שהיה לבריטים לשנות את ממשל המנדט לממשל נאמנות. היה זה בתפר שבין הכרזת המדינה באותו יום שישי ועד למועד פקיעת המנדט בליל שבת. בן גוריון מצידו היה מעדיף להכריז על המדינה רגע לפני חצות על מנת שלא לאפשר העברת הממשל לנאמנות, אך האילוצים הקואליציוניים חייבו אותו לעשות זאת מוקדם על מנת לאפשר לכולם לשוב לבתיהם לפני כניסת השבת. בשעות שחלפו מההכרזה ועד פקיעת המנדט יכולים היו הבריטים ללכת למועצת הביטחון של האו"ם ולהחליט על ממשל נאמנות, אך הם בחרו שלא לעשות זאת, "לכן בשעה שתים עשרה בלילה באותו יום שישי, עם פקיעת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, כל הזכויות שניתנו לעם היהודי על ידי חבר הלאומים עברו להיות זכויות מדינת ישראל".
 

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות חלקית – שגיאה היסטורית ואסטרטגית
מערכת ריבונות
02-09-2025
על רקע הדיווחים אודות מהלכי ממשלה להחלת ריבונות חלקית ביהודה ושומרון מפרסמת תנועת הריבונות את תגובתה
ריבונות - כתב עת מדיני
אוכלים דגים מסריחים. האם גם נגורש מהעיר?
יהודית קצובר ונדיה מטר
29-08-2025
קריאה לראש הממשלה: החל ריבונות ביהודה ושומרון עוד לפני הכרת המדינות במדינה פלשתינית בכינוס עצרת האו"ם.
ריבונות - כתב עת מדיני
לראשונה דיברנו עם נתניהו על פרטי הריבונות
מערכת ריבונות
19-08-2025
ראש מועצת יש"ע, ישראל גנץ, סיכם את המפגש עם ראש הממשלה בעופרה: "לראשונה בפגישה עם ראש הממשלה עסקנו בפרטי הריבונות"
ריבונות - כתב עת מדיני
קריאה להכרעה מדינית - ריבונות!
מערכת ריבונות
17-08-2025
בהובלת תנועת הריבונות מוגשת לראש הממשלה קריאה להחלת ריבונות ומאחוריה שורה ארוכה של ארגונים ותנועות.
ריבונות - כתב עת מדיני
הריבונות בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. דיון מיוחד
מערכת ריבונות
30-07-2025
נציגים מנוער הריבונות נכחו בדיון המיוחד אודות הריבונות ויישומה, דיון בהובלת ח"כ צבי סוכות בוועדת המשנה של וועדת חוץ וביטחון. בפניכם כמה מהקולות ומהמראות.
ריבונות - כתב עת מדיני
הכנסת אמרה את דברה ההיסטורי: ריבונות היא הגשמת חזון העם
מערכת ריבונות
23-07-2025
ברוב דרמטי, בתמיכת ראש הממשלה וחברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, אישרה הכנסת את ההצעה לסדר הקוראת לממשלת ישראל להחיל ריבונות ביהודה ושומרון. תנועת הריבונות מברכת וקוראת לעבור לשלב המעשה.
ריבונות - כתב עת מדיני
חברי הכנסת של הליכוד קראו להחלת הריבונות: "בין הים לירדן תהיה רק מדינה אחת"
מערכת ריבונות
21-07-2025
שרים וחברי כנסת מהליכוד קיימו בכנסת כנס מיוחד לקידום הקריאה לריבונות מלאה ביהודה ושומרון. סגן ראש הממשלה השר לוין: "אנחנו נמצאים שוב בהזדמנות היסטורית שאסור לנו להחמיץ להחיל ריבונות ביהודה ושומרון"
ריבונות - כתב עת מדיני
ח"כ שקלים: ריבונות אינה פריבילגיה. היא חובה ומהות
מערכת ריבונות
10-07-2025
צפו בנאומו הנחרץ של חבר הכנסת אושר שקלים הקורא להחלת ריבונות קובע: זו חובתנו לדורות העבר ולביטחון דורות העתיד.
ריבונות - כתב עת מדיני
​הנוער לשרי הליכוד וליו"ר הכנסת: תודה על קריאתכם הנחושה לריבונות
מערכת ריבונות
08-07-2025
נציגי נוער הריבונות מסרו לשרי הליכוד וליו"ר הכנסת תעודת הוקרה על מכתבם הקורא לראש הממשלה להחיל מיידית ריבונות ביהודה ושומרון.
ריבונות - כתב עת מדיני
נייר עמדה לקראת ביקור נתניהו בבית הלבן ומכבש הלחצים הצפוי
מערכת ריבונות
03-07-2025
רגע לפני צאת ראש הממשלה לביקור בוושינגטון מפיצה תנועת הריבונות נייר עמדה אודות העקרונות והערכים עליהם יש לעמוד גם מול לחץ ידידותי משמעותי.