בכיר תנועת 'הביטחוניסטים': 'הפיכת תושבי יו"ש לאזרחים סוג ב' ללא ריבונות היא פשע. נתניהו רצה להחיל ריבונות על השטח כולו'. הוויכוח על תכנית טראמפ לא שכך.
תא"ל במיל' הראל כנפו, בעבר ראש מטה פיקוד דרום וממקימי תנועת הביטחוניסטים, היה אחד הדוברים המרכזיים ביומו הראשון של סמינריון הקיץ של נוער הריבונות.
כנפו, יליד מצפה רמון, בן למשפחה דתית, מספר על הזירות השונות בהן פגש את ההשלכות השליליות של היעדר משילות וריבונות. הראשונה בהן היא זירת הנגב, שם גדל, ובה ראה כיצד חוסר המשילות והריבונות הולכת ומתעצמת.
בשנותיו בחטיבת הצנחנים, מחייל ועד מח"ט בחטיבה, כיהן בכל תפקיד אפשרי ביהודה ושומרון. למעזה כסמ"פ היה כנפו הקצין שספג את ההסתערות הראשונה של אלפי ערבים בכפר עאקרבה, הסתערות שלימים התבררה כנקודת הפתיחה של האינתיפאדה הראשונה. באינתיפאדה השנייה כבר היה בתפקיד מח"ט והתבקש לפקד על שכם שנחשבה אז בירת הטרור.
משכם של אותם ימים יצאו ארבע מאות מחבלים מתאבדים בשנה לביצוע פיגוע טרור בכל רחבי הארץ. "מעל אלף יהודים נהרגו בפרק זמן של בין שנה לשנתיים", הוא מציין ומספר על תקופה קשה, מאתגרת אך גם כזו שמילאה אותו בסיפוק מתוך ההבנה שבכל לילה כוחותיו לכדו מחבלים שהיו בדרך לרצח יהודים ובכך ניצלו חייהם של עשרות.
כנפו מדגיש את העובדה ההיסטורית לפיה יהודה ושומרון הם אמנם אזורים בהם לא הוחלה ריבונות ישראלית, אך לא מדובר בשטח שנכבש ממדינה אחרת שכן לא הייתה שם מדינה אחרת. "אנחנו הראשונים שהכנסנו שליטה של מדינה", ציין והזכיר כי "שטח כבוש בהגדרתו הבינלאומית הוא כשמדינה פלשה למדינה ריבונית וכבשה ממנה שטח". משום כך הוא אינו מוכן לקבל את המינוח 'סיפוח' בהתייחס ליהודה ושומרון. בעיניו המונח סיפוח הוא המשך תפיסת הכיבוש והעושים בו שימוש משתפים פעולה עם אג'נדה זו.
עוד סיפר כנפו על תפקידו במילואים כמי שעדיין שייך לפיקוד דרום ומפקד על מרכז התודעה של הפיקוד. שינוי תודעה הוא גם שינוי תודעה של האויב, אומר כנפו ומציג דוגמאות לפעילות ההסברה והתודעה הצה"לית בזירת האויב מעבר לזירה הבינלאומית וזו הישראלית.
"בכל פרק נתקלתי בבעיות שנובעות מהיעדר ריבונות בשטחים השונים", אומר כנפו המגדיר כפשע את הפיכת תושבי יהודה ושומרון לאזרחים סוג ב', כאלה שחברה יכולה שלא לשלוח אליהם טכנאי בתואנות שונות, כאלה שבמקרה תאונת דרכים עם רכב ערבי לא ברור מי יחקור את האירוע ואיזה בית משפט ידון בו כאשר ביהודה ושומרון אין בתי משפט אזרחיים המכירים את המציאות ואת מורכבות הסיטואציות, אזרחים שכדי להבטיח את זכויותיהם הם נזקקים לחידוש תקנות יו"ש מדי חמש שנים בהחלטת ממשלה.
מעל כל אלה, שואל כנפו כיצד ייתפס עם ישראל במישור הבינלאומי כאשר הוא נכון לוותר על שטח המהווה ערש הולדתו, שמוזכר בתנ"ך אינספור פעמים וחשיבותו גדולה לעם היהודי לאין ערוך יותר מתל אביב ומישור החוף, וכל זאת עבור עם אחר שאין לו כל זכות על שטח זה.
עמדתו של כנפו היא שישראל יכולה וצריכה הייתה להחיל ריבונות על בקעת הירדן כשהדבר היה ניתן בתקופת טראמפ. הוא מזכיר שגם לפני החלת הריבונות ברמת הגולן היו שהזהירו והתריעו ו"העולם לא נפל מהרגליים", כלשונו. "אנחנו קובעים אם אנחנו חלשים או חזקים".
כנפו מצדד בהקשר זה בגישתו של בן גוריון שהבהיר שייקח את כל שיתנו מבלי להציב גבולות. זאת לאחר שצומצם שוב ושוב השטח שנועד להקמת בית לאומי לעם היהודי, בתחילה נלקח ממנו עבר הירדן המזרחי ולאחר מכן נקבעו גבולות גם בתוך ארץ ישראל המערבית, אך כאשר הבין שהגבול ייקבע על פי נוכחות יהודית דאג להקים בין לילה אחד עשר ישובים חדשים שהרחיקו את הגבול. ברוח זו הוא אומר כי יתכן וריבונות צריכה להתבצע בשלבים.
בהקשר זה הזכיר כנפו את המחלוקת בימין סביב תכנית טראמפ. "דיברנו עם כל פוליטיקאי רלוונטי וניסינו לדחוף לקידום הריבונות. מי שעצר את המהלכים לא היו השמאל אלא הימין שהתנגד. אם הייתה קמה עיר בגודל מודיעין בבקעה כל סיפור שתי המדינות היה נעלם מהלקסיקון שלנו, אבל אנחנו בתוך עצמנו חלוקים. פספסנו את הזדמנות טראמפ".
בנקודה זו העלתה יהודית קצובר בפני כנפו את תמצית עילת ההתנגדות לתכנית טראמפ, כלומר ההסכמה העקרונית הכרוכה בה להקמתה של מדינה פלשתינית על חלק מהשטח. לדבריה אם לא הייתה כוללת התכנית סעיף שכזה ניתן היה לקבלה ולהסכים לה. כנפו מצידו טען שכשם שסעיפי הסכמי אוסלו לא קוימו על ידי הערבים, כך היה קורה גם עם הסכם זה. סרבנותם הייתה מבטלת את ההסכם, ומנגד ישראל הייתה מתקדמת באופן משמעותי להגשמת חזון הריבונות.
לדבריו מישיבה משותפת וארוכה עם נתניהו עלה באופן חד משמעי כי נתניהו רצה ריבונות על השטח כולו, וביקש מאנשי 'הביטחוניסטים' למצוא יחד מענים שונים לאתגרי הריבונות, אך שב וסיפר להם על התנגדותם של עוד ועוד פוליטיקאים המונעים ממנו את המהלך. אלה איפשרו לו, אומר כנפו, להחיל ריבונות רק על הבקעה, ואת זה לא עשה כי כולם התקיפו אותו מימין.
לתפיסתו לאחר כישלון רעיון שתי המדינות ואי היתכנות רעיון המדינה האחת לשני עמים יש להציג שורת רעיונות אחרים מהם ניתן יהיה לגבש מענה מדיני. להערכתו, העם שהצליח ליירט טילים על ידי טילים וביצע מהלכים שהוגדרו בעולם כבלתי אפשריים, יכול גם להציג פתרונות שכאלה. תנועת 'הביטחוניסטים' מנסה להניח בפני המדינאים שורת הצעות שכאלה.
הוא עצמו רואה את המענה כבנוי ממספר פרמטרים הלקוחים מכיוונים שונים. בין השאר הוא רואה חשיבות להקמת משרד הגירה שיאפשר לערבים לעזוב את הארץ בתמיכה כלכלית נדיבה, לחזק את ההתיישבות במתן דונם אדמה חינם ביהודה ושומרון לכל בוגר צבא וכיוצא באלה מהלכים שבתוך שני עשורים יביאו לשינוי מהותי במציאות שבשטח.