עשרות השתתפו בסיור המיוחד שקיימה תנועת הריבונות בבקעת הירדן כפתיח למיזם 'ריבונות בבקעה תחילה'.
תחת הכותרת 'ריבונות בבקעה תחילה' קיימה תנועת הריבונות אירוע מיוחד בבקעת הירדן. האירוע נחל לשני חלקים עיקריים. הראשון בהם היה סיור בשטח בהובלתו של האלוף במיל, ראש המל"ל בעבר עוזי דיין, והשני פאנל מומחים ואנשי התיישבות אודות ההתמודדות עם אתגרי הריבונות בבקעת הירדן לסעיפיה השונים.
בסיור השתתפו עשרות משפיעים, עיתונאים, חברי תנועת הריבונות, נציגים מנוער הריבונות ותומכים. אורחי הכבוד של היום המיוחד היו יהונתן פולארד ורעייתו רבקי.
סיור השטח נפתח באתר מעברות הירדן, שם נכנסו בני ישראל לארץ ישראל דרך נהר הירדן. באתר פרס עוזי דיין בפני המשתתפים נודות ציון היסטוריות הקושרות את העם היהודי לבקעת הירדן תוך שהוא מדגיש ומציין כי עד כה לא מצאו ממשלות ישראל לציין את העובדה ההיסטורית היהודית הכרוכה במקום, בעוד הערבים הם המכנים את המקום 'קאסר אל יהוד', מעבר היהודים.
לדבריו על ממשלת ישראל להפוך את המקום לאתר מורשת לאומית ולפתח סביבו תעשיית תיירות משמעותית ופורחת שתעמיק את התודעה הישראלית והכלל עולמית בדבר הקשר ההיסטורי שבין עם ישראל לבקעה כולה ולמקום עצמו. דיין קורא לממשלת ישראל להקים בבקעה אתרי נופש ואטרקציות, מלונות ואתרי אירוח שיותירו את התיירים מהעולם כולו בשטחה של ישראל מבלי להזדקק לשירותי מלונאות ואירוח ביריחו שבשליטת הרש"פ.
דיין מציע להקים במתחם מעברות הירדן אמפיתיאטרון קטן ומכובד בו ניתן יהיה לספר את הסיפור ההיסטורי לבאים מהארץ ומחו"ל, ובמועד מוגדר סביב יום י' בניסן יום חציית הירדן, לקיים אירוע רב משתתפים, כפי שכבר הולך ודובר מדי שנה מאז יזם הוא עצמו את המהלך שהחל במבקרים בודדים ביום זה ובאירוע האחרון התקבצו אליו 17 אוטובוסים גדושי משתתפים.
באתר מעברות הירדן פגשו משתתפי הסיור את חברת הכנסת שרן השכל (המחנה הממלכתי) הפועלת לקידום חקיקת ריבונות בבקעת הירדן. השכל הדגישה בפני המשתתפים כי "בכל מה שקשור לריבונות אין אופוזיציה ואין קואליציה". בדבריה סיפרה על מאמצי ההשתלטות הערבית על ההיסטוריה היהודית ומחיקתה כפי שבא לידי ביטוי באתרי מורשת יהודיים כבארמונות החשמונאים, שם מתקיימת בנייה בלתי חוקית בצמוד לאתר במגמה לדחוק ולמחוק את זהותו היהודית. בעקבות הגילוי, סיפרה, "החלטנו על פינוי של הבניה הבלתי חוקית והיא אכן בוצעה".
השכל הדגישה בדבריה כי ככל שהשליטה הישראלית על שטח חזקה הוא נותר פתוח יותר לבני כל הדתות, מוסדר וראוי יותר, בטוח יותר, ללא חשש מאלימות, ללא זיהום סביבתי. לטעמה ככל שתוחל ריבונות בבקעת הירדן יראה גם העולם כיצד אתר מורשת עולמית שכיום הוא מוזנח ועזוב הופך ראוי ומתפתח. "אין כאן עניין פוליטי אלא עניין של מורשת, תרבות והיסטוריה של כולנו. אני לרשותכן, נדיה ויהודית, עם הצעת החוק לריבונות בבקעה שאני מנסה לקדם", פנתה השכל לראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר.
בהמשכו של הסיור הגיעו המשתתפים לחווה החקלאית שהקימו עומר ונעמה שסיפרו על הגשמת החלום הציוני שהם מקיימים מדי יום ביומו מאז החלו את דרכם עם אוהל על קרקע צחיחה, כעבור תקופה התחברו למים וכעבור שנתיים נוספות התחברו גם לחשמל. כיום הם מפתחים חקלאות, מחזיקים מרעה ואפילו הוקמה חנות קטנה לרכישת התוצרת המקומית, שמן ותמרים.
עומר ערך בפני המבקרים סקירה גיאוגרפית של האזור וציין את ההיסטוריה של המקום כעמק עכור המקראי, עובדה שהביאה את יואל מושה סלומון להגיע אליו על מנת להקים בו את פתח תקווה כמאמר הפסוק המקראי, אך מאחר והטורקים מנעו זאת ממנו הוא עבר לאזור שילה, ניסה לרכוש שם אדמות ולא עלה בידו ובהמשך הגיע לביצות שעליהם הוקמה פתח תקווה.
בדבריו ציין את חשיבות החוות החקלאיות כמחסום בפני הגשמת תכנית פיאד לרציפות ערבית בין יריחו לרמאללה, אך הדגיש בדבריו כי לא זו הסיבה המרכזית להיאחזותו בקרקע, אלא האהבה לארץ. "באנו לממש את האדמות שהיו של קיבוצים אבל ננטשו בגלל פרעות ערבים. הגענו בשנת 2004 כדי להחזיר אדמות לידיים יהודיות, לחזק חקלאות כבסיס לחיבור לארץ ולעשות זאת בידיים ישראליות. זו הציונות שלנו. אנחנו מקימים חוות ביהודה ושומרון מתוך הבנה שמשפחה אחת ומתנדבים יכולים לשלוט בהרבה שטח עם התיישבות, ביטחון וחינוך. החוות מחזיקות כיום 400,000 דונם".
נעמה, רעייתו, סיפרה את סיפור ההתאהבות האישית שלה גם באדמה וגם בעומר כמי שהגיעה אל גבעות הבקעה כצעירה תושבת רמת גן ללא כל קשר לאדמה, אך בטיול ג'יפים עם חברות, ראתה, התאהבה ונשארה. כעת היא רואה בהתיישבות ובחיבור לטבע ולאדמה מתכון לריפוי לחברה כולה ולעם, ובעיקר ריפוי של חזון לתודעה הלאומית.
בחווה פגשו משתתפי הסיור את חבר הכנסת דן אילוז (ליכוד) שהכריז בהמשכו של הסיור על הקמתה של השדולה להחלת ריבונות בבקעת הירדן. אילוז קבע כי אמנם נראה שהממשלה החדשה מקדמת מהלכים בתחומי המשפט והביטחון "אבל אם בסוף הקדנציה לא נתקדם בנושא הריבונות זו תהיה בכיה לדורות. אין תירוצים בממשלת ימין מלא. אין כחלון ואין לבני. אנחנו מתחילים עם בשורת הריבונות עם הקונצנזוס בבקעת הירדן כדי להוכיח שזה אפשרי ונכון לקראת ההמשך ביהודה ושומרון".
איש התנועה הקיבוצית, יואל מרשק, שוחח גם הוא עם משתתפי הסיור והדגיש את החובה להקים עוד ועוד ישובים. הוא הזכיר בדבריו את הקיבוצים שהקימה התנועה הקיבוצית בבקעת הירדן מאז מלחמת ששת הימים והוסיף: "דרושה מנהיגות להכפלת האוכלוסייה בבקעה. דרך סמוטריץ ואורית סטרוק יהיה אפשר ליישב כל פינה. יש תור ארוך של משפחות שרוצות להתיישב בחוות, משפחות שרוצות לצאת מאזור המרכז למרחבים, משפחות של בנים חוזרים ודרושה מנהיגות כדי להביא אותם לכאן".
בתחנה הבאה של הסיור, סמוך לסרטבה הציג עוזי דיין את מה שהוא מגדיר כתפיסת הביטחון הישראלית המתחייבת שעיקרה נקבע על ידי חז"ל במשפט 'אם אין אני לי מי לי'. מתוך גישה זו יש לקבוע את גבולה המזרחי של ישראל על הירדן על מנת לייצר לישראל מרחב אסטרטגי ביטחוני הכרחי, מה שלדבריו מובן גם לאמריקאים. כמו כן ציין את חשיבות העמידה הישראלית מול איומים ממזרח כאשר אין לנחש מה יקרה בעתיד באיראן, בעיראק ואף בירדן.
עוד הזכיר דיין את החובה להחזיק בבקעת הירדן בשליטה ישראלית מלאה על מנת לייצר מעטפת שתבודד את ערביי יהודה ושומרון וימנעו מהם לשכפל את תרחיש רצועת עזה, תרחיש של כיס טרור בגיבוי ובחסות איראנית. את בקעת הירדן הציע דיין לכנות 'עוטף ציון', כביטוי להיות האזור גם מגן לארץ ציון כולה וגם מעטפת לציון, ירושלים.