תנועת הריבונות ממשיכה ברצף סיורי הריבונות, והפעם ביקרו פעילים וחברים בתנועה באזור השומרון להיכרות השטח עם אתגרי הריבונות ועם מהפכת ההתיישבות שהתחוללה באזור זה.
עשרות פעילי תנועת הריבונות קיימו (22.3) סיור נוסף בסדרת סיורי השטח של התנועה להיכרות עם אתגרי הריבונות. הפעם התמקד הביקור באזור השומרון שם נפגשו עם אנשי התיישבות ועם השטח עצמו.
בני קצובר, ממובילי ההתיישבות בשומרון, תיאר בפני משתתפי הסיור את קורות ימיה הראשונים של ההתיישבות בשומרון, את האתגרים המשתנים לאורך שנותיה של ההתיישבות ואת החזון שהוביל את ההתיישבות מאז ובעתיד. בדבריו שילב בין המציאות המתחדשת בעשרות השנים האחרונות לבין הפסוקים המקראיים הקושרים את עם ישראל לנופים אלה מזה אלפי שנים. עוד הזכיר את השומרונים המתגוררים באזור שכם לאחר שהובאו לשם על ידי היהודים מאז בית ראשון, ואת המסורות שהשתמרו בידיהם אודות קבר יוסף.
קצובר סיפר על הקשר האמיץ בין המתיישבים באותן שנים לבין אריאל שרון, אז אלוף משוחרר מצה"ל שעודד את המתיישבים להתפרס ככל הניתן בשטח, משימה שלא תמיד הייתה ברורה להם, בעיקר בשל מספרם המועט, אך מהר מאוד התבררה תכלית דרישתו, כאשר הכפרים הערבים החלו לכתר כל נקודת התיישבות בחקלאות משלהם.
בדבריו התייחס לאתגרים המשפטיים שעימם התמודדו המתיישבים בתחילת הדרך כאשר בג”ץ אסר לחבר את המתיישבים למים וחשמל, ובהמשך נקבע כבר אז שאין עוד קרקעות פנויות להתיישבות יהודית בשומרון. בעקבות מאבקי הבג"ץ יצא מבצע סקר האדמות ביהודה ושומרון, מהלך שהביא להגדרת כמיליון דונם כאדמות מדינה ועוד שמונה מאות אלף דונם בשלב מתקדם של אישור. בפיו של קצובר אירוע זה מוגדר כלא פחות מנס עבור ההתיישבות.
עוד התייחס קצובר להתמודדות עם הטרור שהגיע לשיא באינתיפאדת2000, כאשר בישוב אלון מורה היו כמאה משפחות. המספר ירד בעקבות המציאות הקשה לכשמונים, אך כעת, מספר קצובר, מספר המשפחות בישוב עומד על 400. "גם באיתמר היחס דומה", סיפר וצין כי אלה דוגמאות בלבד לגרף העולה של מספר המתיישבים לאורך השנים.
בהמשך תיאר בהרחבה את התגשמות חזונו של הרב צבי יהודה לפיו מארץ ישראל יפרח הכול. הדברים התרחשו בפועל כאשר מוסדות חינוך ואקדמיה, גרעינים תורניים, גופי תרבות ועוד ועוד צמחו מתוך אותה מסירות למען ארץ ישראל שהחלה עם מתי מעט שעלו להתיישב על אף הקשיים והאתגרים.
במהלך הסיור הרחיבה מדריכת הסיור, שרה צוקרמן ממדרשת השומרון, אודות הישובים והכפרים, מבנה הקרקע באזור השומרון, ההיסטוריה הקדומה והחדשה יותר באזורים אלה, המעיינות השופעים שמזרימים מים לכל אזור שכם, העיר והכפרים שסביבה ועוד.
בביקור בסבסטיה סיפרה יהודית קצובר, מראשי תנועת הריבונות, על ימי העלייה הראשונים לשומרון, אירועים בהם השתתפה לפני למעלה מחמישים שנה. בדבריה הזכירה את תרומתה המוראלית והאידיאולוגית של גאולה כהן ז"ל למבצע ההתיישבות שהפך יש מאין, למעלה מחצי מיליון מתיישבים ששינו מציאות ו"יש עוד הרבה מה לשנות, יש עוד הרבה הרים ליישב, והכי חשוב, להחיל ריבונות ולהפסיק את המציאות הקיימת, את דגלי אש"ף המתנופפים כאן".
משה שחר, אחד ממשתתפי הסיור שלו זה הסיור השני של תנועת ריבונות בהשתתפותו, מספר על חשיבות הסיור שלקח אותו לנופים ומקומות אותם פגש לראשונה בחייו, "זה משלים לי כמה דברים שחסרו לי. על ידי סיור רגלי אני מנסה למצוא פתרונות. אני צריך לעכל את הדברים שראיתי, שמעתי וצילמתי, הכול הפתיע אותי. אני צריך לראות את המפות שוב כמו שכל אחד צריך לעשות", הוא אומר ומצביע לעבר נתניה שביום ראות טובה ניתן לראות אותה מנקודת התצפית בה עצר הסיור. "לראות מכאן את הבית ומהצד השני לראות את בקעת הירדן, זה חדש לי, לראות את המתניים המאוד צרות של המדינה".
בדבריו ממליץ שחר לציבור הישראלי ובכללו לנוער כולו לבקר, לטייל ולהכיר את המציאות מהשטח. "להתחיל מבקעת הירדן וים המלח ומשם להגיע גם למקומות אחרים".
בתנועת הריבונות מסכמים גם את הסיור הזו בתחושה מעורבת. “נחשפנו שוב לפריחה המופלאה שחוללה ההתיישבות ביהודה ושומרון ולמהפך התודעתי האדיר שהחל ביהודה ושומרון והתפרס על פני הארץ כולה לחיזוק הקשר הנפשי והמעשי של עם ישראל לארצו. עם זאת פגשנו בסיור את האתגרים הלא מבוטלים, את ההתמודדות עם אוכלוסיה ערבית עוינת וצפופה שעדיין רואה בעם ישראל נטע זר בארצו, ומייחלת לסילוקנו מארץ חיינו והקמת מדינת אויב על חורבותנו, חלילה”.
"מול אלה ומול לחצים שונים מבית ומחוץ על ממשלת ישראל ומנהיגיה להוביל להחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון באופן רשמי ומוצהר. כתנועה נמשיך לפעול בכל דרך לחיזוק וגיבוש תודעת הריבונות ברחוב הישראלי ולחזק את ידי מקבלי ההחלטות בכל צעד נכון, ציוני, מוסרי ויהודי שיעשו לקידום מהלך הריבונות ההכרחי כל כך למען עתיד עם ישראל ומדינת ישראל", דברי ראשי התנועה, יהודית קצובר ונדיה מטר.
(צילומים: מאיר אליפור)