ריבונות - התיקון לנזקי אוסלו

מאיר אליפור

ככל שהטרור התגבר בשלושים השנים האחרונות כך ירדה גם התמיכה בהסכמי אוסלו. אבל כדי להביא לשינוי אמיתי בשטח ולקבור סופית את ההסכמים חובה להכריע באמצעות הריבונות שזו הארץ והאדמה שלנו.

מערכת ריבונות
31-08-2023

שבנו הביתה אחרי 2000 שנות תלאות, הקמנו מדינה ריבונית מתוך תחושת שליחות ציונית. ב1967 צה"ל והקב"ה הרחיבו את גבולנו: משפלת החוף עלינו להרי יהודה, שומרון, ירושלים, עזה סיני והגולן.  מתנה ענקית שלא ידענו מה לעשות בה ועדין 56 שנה אחרי הניצחון הניסי, ממשלות ישראל אינן מוכנות להעביר החלטה שהארץ הזאת שלנו.

ענקי הרוח שבינינו התחילו להתיישב במרחבי הארץ המשוחררת, המשיכו את מעשי החלוצים והאמינו שבמקום שייחרש התלם האחרון - שם יהיה גבולנו, מן קונצפציה שהתאימה טרם קום המדינה. במקום להחיל ריבונות מיד ולעסוק בבניה ופיתוח בצורה ממלכתית, כבשנו דונם ועוד עז והגענו כך לחצי מיליון יהודים ביהודה ושומרון. ההסתכלות המינימליסטית השתקפה בפי החלוצים במשפטים השגורים כגון "ביסורים נקנית ארץ ישראל", "כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא", "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", "תפילה לעני" – ואנו שואלות האם זה מחויב המציאות? האם זאת הדרך היחידה? האם אולי עם ישראל מפחד ולכן הדרך ארוכה? 

אנו רוצות להציע דרך אחרת. לנו נראה שהדרך של כלב ויהושע עדיפה: "עלה נעלה וירשנו אותה". כדי להגיע לאותה דרך  עלינו לפעול בשני מישורים: התיישבות וריבונות. לצערנו אנו פוסעים רק על מסילה אחת - מסילת ההתיישבות ולא פוסעים על המסילה המדינית שסופה ריבונות. מבלי לפסוע על המסילה המדינית לדרישת ריבונות אנו נאלצים כיום להשתמש בפלסטרים. להחזיר את המחסומים, לבנות כבישים עוקפים, למגן את הישובים, למגן את המכוניות, להיכנס לגטו מחשבתי.

איבוד הדרך והפחד מפני הערבים החיים בארצנו הביאו אותנו לא לסיים עד הסוף את מלחמת ששת הימים ומשם הדרך הייתה פתוחה להסכמי אוסלו שעבורם שילמנו באלפי קורבנות. במסגרת הסכמים אלה ישראל הפקירה חלקים נרחבים מלב ארצנו לישות ערבית טרוריסטית שישראל הקימה, ייבאה מחוץ לארץ טרוריסטים שינהלו  אותה, חימשה את  אותם מחבלים בנשק ותחמושת וערי מקלט וכפתה את אותה "רשות פלשתינית" כהנהגה חדשה על ערביי יהודה, שומרון ועזה. מרחבי הארץ בו עברנו בחופשיות כל השנים עברו פתאום חלוקה לA,B וC ושלטים אדומים של "אין כניסה לישראלים" הוקמו בכל מקום, כשהכוונה היא כמובן רק ליהודים. ההמשך היה גירוש אלפי יהודים מגוש קטיף וצפון השומרון.

טענתם של אדריכלי אוסלו הייתה שתוכניתם אמורה לתת מענה לסכנה הדמוגרפית. ערביי יו"ש, ערביי מדינת ישראל וערביי עזה באמת מהווים סכנה דמוגרפית כאשר מאבדים את הכיוון והמטרה, כאשר שמים את המדינה הדמוקרטית בראש מעיינינו ולא מדינה יהודית. אם לא נדבוק במדינה יהודית כמטרת על, באמת יש כאן סכנה גדולה. היום כבר לא תקין פוליטית לדבר על מדינה יהודית, על ייהוד הגליל, על התיישבות יהודית בנגב. ה"דמוקרטיה" הביאה אותנו לכך שראשי מועצות ערביים מדברים בקול רם שהם חיים במדינת כל אזרחיה ולא מחויבים להמנון, לדגל, ליום הזיכרון אבל לטענתם המדינה כן מחויבת לדאוג לרווחתם ללא שום מחויבות מצידם.

56 שנה ללא ריבונות על ארץ ישראל - ערביי יהודה ושומרון מרגישים את חוסר הביטחון שלנו, את הגמגום שלנו והם מתנהגים כריבוניים. ערביי מדינת ישראל והבדויים בנגב קראו את המפה, וגם הם הרימו ראש ודורשים לממש שאיפות לאומיות גם בתוך הקו הירוק. הסכמי אוסלו נחתמו כאשר הערבים אינם מכירים בישראל כמדינה יהודית. ישראל לעומת זאת, הכירה באש"ף כנציג החוקי והלגיטימי של 'העם הפלשתיני' בלא שאש"ף תכיר בישראל כמדינה יהודית. ישראל הסתפקה בכך שאש"ף הכיר במדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון. ישראל המשיכה לקיים משא ומתן וליישם את ההסכמים על אף הטרור וההסתה. אלימות היא חלק מאסטרטגיית הפלשתינים ללחוץ על ישראל. (דר' שמואל אבן, עשרים שנה להסכמי אוסלו).

למזלנו, ככל שהטרור התגבר ירדה התמיכה בהסכמי אוסלו וכעת אנו מתמודדים עם הסכמים חדשים. הסכמי השלום עם מדינות ערב, עליהם מדברים גם בימים אלו, מחירם ריבונות. האמירויות, סעודיה, מרוקו יכולים להעלים עין מבנייה ביהודה ושומרון אך את הריבונות הם לא מוכנים שנחיל. הסיבה לכך כי הערבים מבינים את ערך האדמה, והם מבינים שכשישראל תחיל את הריבונות על שטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן - היא תכריע סוף סוף שזו הארץ שלה.

אנחנו בנקודה קריטית בזמן. הלחץ הבינלאומי גובר, הצעירים לא זוכרים את חומת מגן והסיבות בגללן יצאנו אליה, ותוך זמן זה אנו מאבדים אלפי דונמים ביהודה ושומרון ו"שותפים" להקמת מדינה פלשתינית דה פקטו. ישראל חייבת לעלות מחדש על המסלול הציוני. לבנות ערים גדולות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, אזורי תעשיה, לפזר אוכלוסין, לדאוג בצורה ממלכתית לעליה גדולה של מיליוני יהודים מכל הארצות, לדאוג לביטחון בכל גבולות ארצנו. אך ראשית כל יש לבטח את הגבול המזרחי -  על ידי החלת הריבונות על בקעת הירדן תחילה, החזרת המשילות וההרתעה. 

אנו בשעת חירום לאומית. הנזק שאדריכלי אוסלו גרמו הוא אדיר. ב"ה יש ממשלת ימין עם צידוק שלטוני של 64 מנדטים, רוב שרי הממשלה ורוב מוחלט של חברי הכנסת מודעים לבעיות, מבינים את המצב. ראש הממשלה עד עתה עצר בעוז הקמת מדינה פלשתינית ואנו קוראים לראש הממשלה- עלה למדרגה הבאה- החל ריבונות! החל ריבונות על בקעת הירדן תחילה. על בקעת הירדן יש קונצנזוס רחב מיגאל אלון, דרך יצחק רבין, בני גנץ ורבים נוספים החרדים לעתידה של ארצנו מכל רחבי הקשת הפוליטית. זאת התשובה הראויה לתיקון נזקי הסכמי אוסלו.

תגובות
תגובות בפייסבוק
אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה
לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
אם לא נפחיד את עצמנו נמצא פתרונות
מערכת ריבונות
03-10-2025
החזון, שפעם גם אנשי ימין ראו בו הזוי ומנותק מהמציאות, הופך למציאות מדינית. השר אלקין שזרע זרעי ריבונות בכנסת לפני 16 שנים מאמין שהגיעה השעה לקצור.
ריבונות - כתב עת מדיני
הכול כבר מוכן. הגיע זמן החלטה
מערכת ריבונות
02-10-2025
שר המשפטים לא זקוק למהלכים אנטי ישראליים באו"ם כדי לקבוע שהגיע זמן ריבונות, ובכל זאת, המהלך באו"ם מצטרף לפאזל היסטורי שיוצר חלון הזדמנויות נדיר.
ריבונות - כתב עת מדיני
'הנושא החשוב והמרכזי ביותר כעת הוא החלת הריבונות'
מערכת ריבונות
02-10-2025
השר אלי כהן: אם נצטרך לבחור, ולא בטוח שנצטרך, אז הריבונות חשובה יותר מנורמליזציה עם סעודיה. ריבונות היא עבורנו כורח קיומי.
ריבונות - כתב עת מדיני
ריבונות ועידוד הגירה מרצון – "שילוב הכרחי לניצחון"
מערכת ריבונות
03-10-2025
משרדו של השר בן גביר עשוי להיות זה שיקבל לידיו את מושכות הביטחון ביהודה ושומרון ביום שאחרי הריבונות. האם הוא ערוך לכך? בן גביר רגוע ומשוכנע: ריבונות היא צעד משמעותי והיסטורי אך לא היחיד הדרוש.
ריבונות - כתב עת מדיני
החלום מתגשם
מערכת ריבונות
03-10-2025
את הריבונות רואה השרה גמליאל בראש ובראשונה כביטוי לזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל. איומים והפחדות מדיניות? לגמליאל תכנית סדורה. אגב, גם להגירה נרחבת מרצון.
ריבונות - כתב עת מדיני
מוכנים. אפשר להחיל ריבונות כבר מחר
מערכת ריבונות
02-10-2025
עבודת מטה שהוביל שר האוצר הניחה תשתית חוקית, ארגונית ומשפטית להעברה חלקה ומיידית של יהודה ושומרון לריבונות ישראל. משלימים פער של מעל יובל שנים.
ריבונות - כתב עת מדיני
יש לכם שאלות על ריבונות? הפודקסט הזה עבורכם
מערכת ריבונות
04-10-2025
האזינו לשיחתם של עורך הדין בן ארי, מומחה למציאות המשפטית ביהודה ושומרון ומי שליווה את דו"ח השופט אדמונד לוי, ועורך הדין מיכאל דבורין על משמעות החיים ביהודה ושומרון כיום ועל הנחיצות הבהולה בהחלת ריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
'השבעה לאוקטובר הבא, ונורא פי כמה, קרוב מכפי שנדמה לנו'
מערכת ריבונות
02-10-2025
מאדם שמאמין שאם רק יהיה לערבים עתיד טוב וכלכלה הם לא ירצו להרוג אותנו, הפך אבידע בכר, תושב בארי, למי שבטוח שרק ריבונות על ארץ ישראל כולה, כשהיא נקייה מאויב, תמנע את הטבח הבא, שעלול להיות גדול פי כמה.
ריבונות - כתב עת מדיני
להיזהר מתרחיש רצועת עזה כפול שש
מערכת ריבונות
02-10-2025
המילה 'ריבונות' לא מסנוורת את ח"כ אביחי בוארון. הוא דורש לדעת מה התוכן שיוצקים למילה הזו ואם ריבונות על בקעת הירדן לבדה לא תפיל אותנו חלילה למלכודת נוסח רצועת עזה כפול שש.
ריבונות - כתב עת מדיני
ליברמן: כל עוד נתניהו ראש ממשלה לא תהיה ריבונות
מערכת ריבונות
02-10-2025
יו"ר 'ישראל ביתנו' מטיל את האחריות על מיסמוס הריבונות שוב ושוב על כתפי ראש הממשלה נתניהו: "גם סמוטריץ' יודע שכל עוד הוא ראש ממשלה ריבונות, גם חלקית, לא תהיה".