בפנינו שורת סימנים המדליקים נורה אדומה על כך ש"השלום" עם האמירויות ומדינות ערביות נוספות אינו באמת "שלום תמורת שלום", אלא חלק בלתי נפרד מתכנית המאה בדרך למדינה פלשתינית.
חששות כבדים, יותר מתמיד, עולים בימים אלה לנוכח המהלכים המדיניים, הדיווחים והפרסומים המסנוורים מכלי התקשורת. בעת הזו עלינו להזהיר ולהתריע.
בפנינו שורת סימנים המדליקים נורה אדומה על כך ש"השלום" עם האמירויות ומדינות ערביות נוספות אינו באמת "שלום תמורת שלום" כפי שמתהדרים בו ראש הממשלה ואנשיו, אלא חלק בלתי נפרד מתכנית המאה בדרך למדינה פלשתינית.
זו השעה להפנות את תשומת הלב לשורת זרקורים אדומים מהבהבים ומזהירים המלמדים על הכיוון הטרגי אליו מובילים המהלכים המדיניים הנוכחיים.
א', בהקדמה של תכנית המאה מופיע הציטוט הבא: "אנו מאמינים שאם יותר מדינות מוסלמיות וערביות ינרמלו את היחסים עם ישראל זה יעזור לקדם פתרון צודק והוגן לסכסוך בין ישראלים לפלשתינים". נראה שההסכם עם האמירויות ומדינות נוספות במפרץ מוביל אותנו בדיוק לכיוון המסוכן הזה.
ב', הלחץ על אבו מאזן לחזור לשולחן המשא ומתן ולקבלת תכנית המאה הולך וגובר מחוץ ומבפנים. ממצרים, האמירויות, ארצות הברית, וגם מתוך ההנהגה הפלשתינית. להלן תזכורת לחלק מהלחצים:
• הליגה הערבית סירבה לקיים ועדה דחופה לבקשת הרשות הפלשתינית.
• בחריין דחתה את בקשת הרשות לאשר סעיף המגנה את הנורמליזציה.
• סעודיה אפשרה טיסה מעל שמיה למטוס ישראלי )אך הודיעה שלא תנרמל את יחסיה עם ישראל עד לכינון מדינה פלשתינית(
• מקורות ברשות הפלשתינית ובפת"ח אומרים בשיחות סגורות כי מדיניות של "שב ואל תעשה" עולה מחיר פלשתיני כבד.
• מקורות ברש"פ מעריכים כי "איום הסיפוח" נדחה למשך שנתיים עד חמש שנים לפחות וכי אבו מאזן צריך לנצל זאת כדי לחזור לתהליך המשא ומתן.
• הפלשתינים הבהירו לאמריקאים כי בינתיים יש תיאום ביטחוני סמוי בינם לבין ישראל. (כל הידיעות הנ"ל הן ע"פ המזרחן ברוך ידיד, ראש הדסק הערבי בסוכנות הידיעות TPS)• גורם ביטחוני פלשתיני אמר כי לאחרונה התקיימו מגעים בין כוחות הביטחון האמריקאיים לפלשתינים כדי לבדוק את נכונות הרשות לשוב למשא ומתן לאור דחיית תכנית הסיפוח.
• ואחרון חביב וכנראה הכי מדאיג: עלינו לזכור ששחקן ראשי בדיל עם האמירויות הוא בכיר הרש"פ לשעבר מוחמד דחלאן, יועצו הקרוב של מנהיג האמירויות הנסיך מחמוד זיאד. דחלאן מייחל ליום בו ישוב להנהגת הרש"פ ויירש את מקומו של אבו מאזן. הוא מעוניין לעשות זאת כראש מדינה פלשתינית. לשם הוא מוביל את הנהגת האמירויות.
העובדה ששר הביטחון, בני גנץ, מוכן לכנס את הועידה העליונה לתכנון ובנייה כדי להפשיר 5000 יחידות דיור ביהודה ושומרון אינה מורידה את החשש להקמת מדינה פלשתינית. אין דרך טובה יותר מזריקת פירורי בנייה כדי להשתיק ולשתק את המתנחלים והימין.
נתון נוסף ומטריד: ראש הממשלה עודו מחויב וכבול לפרדיגמת שתי המדינות. הוא מעולם לא התחרט ולא הצטער על נאום בר אילן. גם כשהוא טוען שתהיה זו מדינה "מפורזת", לכל ברור שסופה של מדינה מפורזת הוא מדינה ככל המדינות.
האם ישראל מרוויחה מהמהלך המדיני? האם באמת המצב הוא win-win-win? האם ישראל באמת מקבלת "שלום תמורת שלום"? הרי תכליתה של תכנית המאה היא פתרון ל"בעיה הפלשתינית", כלומר להקים להם מדינה. נשיא ארה"ב רואה ביעד זה הישג מרשים והוכחה לעמו שבכוחו לעשות מה שלא יכלו לעשות כל הנשיאים שלפניו. הנשיא טראמפ מבקש להוכיח שיכולותיו כאיש עסקים מוכחות גם בשדה המדיני. בנאום שנשא ב-28 לינואר 2020 בבית הלבן הבהיר הנשיא טראמפ במפורש כי "להביא לשלום בין ישראלים לפלשתינים עשוי להיות האתגר הקשה מכולם. כל הממשלות הקודמות, מאז הנשיא לינדון ג'ונסון, ניסו ונכשלו בצורה מרה. אבל לא נבחרתי לעשות דברים קטנים או להירתע מבעיות גדולות".
נראה כי מהלך ה"שלום" ההולך ונרקם לפיתוח הכלכלה והעסקים תוצאתו אחת: ויתור על חלקים נרחבים בארץ ישראל והקמת מדינה פלשתינית. פנחס עינברי, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מחבר ספרים העוסקים בפלסטינים כותב על זה בבירור: בכתבתו מיום ה-9/9/2020 ב"זמן ישראל": "אחרי שנגמלנו מהפייק-סיפוח, הגיע זמן הגמילה מהפייק "שלום תמורת שלום". "יש בעיה עם האמריקאים. הם מתכוונים למה שהם אומרים. על מנת להבין את תוכנית טראמפ, צריך להקשיב לפרויקטור התכנית ג'ארד קושנר. הם מתכוונים שתקום מדינה פלסטינית בחלק משטחי הגדה. את המדינה הפלסטינית ישיגו מדינות ערב בהסכם עם ישראל- התכנית הסעודית המקורית אבל בהיפוך הסדר. לא קודם מדינה פלסטינית ואח"כ נורמליזציה, אלא קודם נורמליזציה ואח"כ מדינה פלסטינית".
וכאן עלינו לשאול את כל מחנה הימין: האם אין אנחנו בשתיקתנו מקדמים בפועל את הקמתה של מדינה פלשתינית? האם אנו בימין בכלל ערים למהפכה הטקטונית המתרחשת כאן? ומה אמורה להיות תגובתנו?
אנו מתריעות מפני הסכנה הקיומית שטמונה במהלכים המדיניים האחרונים שמובילים להקמתה של מדינה פלשתינית בלב ארצנו. רובו של העם ורוב שרי הליכוד וחברי הכנסת של הימין מתנגדים למדינה פלשתינית ופעלו רבות למען החלת הריבונות.
ההסכמים עם המדינות השונות חייבים להיעשות מתוך עוצמה אמונית בלי לפגוע בארץ ישראל! חזרנו לארצנו לשכון בה לבטח מתוך דאגה לדורות הבאים.
מהלך עצום יכול להתרקם באזורנו אם נפעל מתוך הכרת עוצמתנו הרוחנית, הפיזית וייעודנו ההיסטורי. זה עדיין אפשרי! מנהיגות אמיצה יכולה להביא תוצאות אדירות לעולם. כשנעשה צדק היסטורי, הצד המוסרי מתחזק ופועל בתוך העולם כולו.
אנו נמצאים ערב ימים נוראים, ימים שמסוגלים לתיקון פרטי ועולמי. "היום הרת עולם, היום יעמוד במשפט כל יצורי עולמים".