הניסיונות לבצר את הגדר ולהתבצר מאחוריה לא יתנו מענה לשאלה האמתית של זהות העם לו שייכת הארץ. בנוסף תעצים גדר את התחמשות הטרור שמאחוריה.
עוד מראשית תכנונה הייתה גדר ההפרדה רעיון מזעזע המגלם בתוכו גם אזלת יד שאינה פתרון ביטחוני, ובנוסף גם מהווה ביטוי מדאיג לחוסר רצונה של המנהיגות להתמודד באומץ עם השאלה המהותית והיא - למי שייכת הארץ הזאת.
מול ההתנגדות שהעלינו בשעתו יחד עם אחרים ניסו להרגיע אותנו בטענה לפיה "זאת לא גדר מדינית אלא גדר ביטחונית בלבד. לא מדובר בגבול אלא בהפרדה". התנגדותנו לגדר הייתה אז והיא נותרה גם היום. הגדר פצעה את נוף הארץ ולא ריפאה את גל הטרור. היא לא מנעה ולא תמנע כניסת שב"חים.
המציאות הוכיחה שדווקא כאשר גדר ניצבת בשטח בהיעדר נוכחות של צה"ל בכפרים ובערים הערביות, הטרור גואה. לעומת זאת, כשיש נוכחות ושליטה צבאית בכפרים ובערים הערביות, הטרור פוחת מאד וממילא גם אין כל צורך בגדר. מקרה ג'נין הוא הוכחה לכך. תקופה ארוכה היה שקט בג'נין כי צה"ל היה שם בכל סמטא ובכל רחוב. מאז 2021 צה"ל בקושי נכנס לג'נין והמקום אכן הפך לקן טרור.
אבל יש להודות שהויכוח על חיוניות הגדר אינו באמת ויכוח ביטחוני-צבאי. הגדר אינה אלא פלסטר שמתחתיו בעיה עמוקה הדורשת חשיבה וניצבת בחלל מאז מלחמת ששת הימים: מה עושים עם יהודה ושומרון?
אין ויכוח על כך שמדובר בחלק היסטורי של ארץ היהודים. לצד החובה הערכית לאחוז בשטח, אין ויכוח גם על הבנת הצורך הביטחוני שבשטח זה. בשל נקודות מוצא אלו גם כשהתחלפו הממשלות בישראל לא ויתרנו על יהודה ושומרון, אך עם זאת גם עדיין לא אזרנו את העוז הלאומי להחיל על האזורים הללו את ריבונות ישראל. בכך הותרנו לכאורה את הנושא פתוח, וממילא הוא גם מזמין לחצים מדיניים.
ככל שיבצעו בגדר תיקוני הפרצות ויתקינו בה את כל החידושים האלקטרוניים, לא יהיה בכוחה לעמוד מול התקוממות ערבית מאורגנת. התקוממות שכזו נובעת מזיהוי ערבי של חולשה מדינית ישראלית שמקורה וביטויה הוא חוסר ההכרעה בעניין עתיד יהודה ושומרון. הכרעה צריכה להיות אחת בלבד: ריבונות יהודית.
לא נוכל להתבצר ולהסתתר מאחורי גדר. אנו בעיצומו של המאבק המתמשך על הארץ, על ריבונותה, משילותה ועתידה. מוטב להם לסבורים שוויתור על יהודה ושומרון יביא רגיעה להשקיף לעבר עזה ולהסיק מסקנות הכרחיות. וויתור לא יביא גם לא שקט ביטחוני זמני, ובוודאי שלא יביא שלום.
מאחר וויתור על יהודה ושומרון אינו בגדר אפשרות מבחינתה של ישראל הערה הן לקשר ההיסטורי שלה למקום והן לסכנה הקיומית הגלומה בוויתור שכזה, חלילה, נותרה שאלת האוכלוסייה הנתונה תחת "כיבוש" ולשאלה זו המענה חייב לבוא בהפסקתו של אותו "כיבוש" עם החלתה של ריבונות ישראל על השטח.
ערביי יהודה ושומרון יקבלו מעמד של תושבות, דומה לזה של ערביי מזרח ירושלים. בפניהם תינתן גם האפשרות לבקש מעמד של אזרחות, אך זאת רק לאחר עמידה במספר דרישות בסיס הכוללות נאמנות, הכרה בישראל כמדינת הלאום היהודי, התנערות מטרור וכיוצא באלה.
מעמד של אזרחות יינתן לאחר בדיקה יסודית של גורמי הביטחון שאין טרוריסטים במשפחת המבקש, שאין שייכות כלשהי לגוף טרוריסטי, שהצהרת הנאמנות למדינה וחוקיה אכן כנה ופרמטרים נוספים. ערבים שלא ירצו להישאר תחת ריבונות ישראל ויעדיפו לחיות במדינה ערבית או אירופאית, יקבלו סיוע כלכלי, מדיני ואחר על מנת לאפשר להם הגירה בכבוד.
אכן, יש כאן ערבים שרוצים את הארץ כולה והגיע הזמן שנסתכל לבעיה בעיניים ונחליט: הריבונות היא או שלנו או שלהם. יש אוכלוסיה ערבית שאינה מעורבת בטרור, אך השפעתה קטנה ועל כן לצערינו הם, החפים מפשע, ייפגעו. אין מנוס מצעדים דרמטיים שיבטיחו את חיינו בארצנו היחידה.
מהלך החלת הריבונות חייב להתרחש בצורה זהירה ומאוזנת. יש לאזן את ההצטרפות האפשרית של ערבים נאמני המדינה ע"י עידוד מאסיבי ומתוכנן היטב של עליה גדולה מכל רחבי העולם היהודי. ממשלת ישראל צריכה לשים לה למטרה את הבאתם ארצה של מיליון יהודים עולים. המלחמה באוקראינה פתחה הזדמנות לעליית רבע מיליון יהודים. לצערנו, גם היום אנו שומעים משליחים שיצאו לסייע ליהודי אוקראינה כי האמירה הרווחת בקרב יהודי המדינה שם היא שבכוונתם להגיע לישראל ולהישאר בה עד שרוחות המלחמה יירגעו וניתן יהיה לחזור לבתיהם שם.
רעיון ממשלת סטטוס קוו ימני-שמאלי נועד מלכתחילה לכישלון צורב, מכיוון שאי אפשר לעסוק רק בנושאים אזרחיים, כפי שמוכח בימים אלה. גם אם יהיו מי שינסו לטאטא את הדברים מתחת לסוגיות כלכליות, חברתיות ובריאותיות, האמת תצוץ ותתברר - הנושא המרכזי המעסיק את תושבי ישראל הוא נושא ארץ ישראל. על הנושא הזה בלבד אנו חלוקים. על כל השאר ניתן להגיע לפשרות והסכמות וגם ניצן הורוביץ יאכל מצות לאורך השנה כולה אם רק יזהה שכס המיניסטר עליו הוא יושב רועד.
ככל שנדחה את ההכרעה, נשלם מחירים גבוהים יותר. אז בואו לא נשב על הגדר. נצא בקומה זקופה, בזרוע נטויה משעבוד לפוסט-ציונות אל הריבונות