השר לשעבר ממפלגת העבודה אברהם כץ-עוז מתכנן קמפיין ציבורי הקורא להחלת ריבונות בבקעת הירדן: צורך ביטחוני לעתיד ישראל.
השר וחבר הכנסת לשעבר אברהם כץ עוז, איש מפלגת העבודה בעבר, נערך לקידום מהלך הסברתי כלל ארצי שיקרא להחלת ריבונות ישראל בבקעת הירדן. בראיון לערוץ 7 סיפר על היוזמה ועל החשיבות אותה הוא רואה בריבונות על הבקעה לעתידה של ישראל.
"ב-98' הייתי מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים לפני איחוד 83 קיבוצי מפא"י, הייתי ממיישמי תכנית אלון ועסקתי בהקמת קיבוצים והיאחזויות נח"ל בבקעת הירדן, כך שאני מכיר את הנושא לעומקו", סיפר כץ עוז וציין כי "תכנית אלון הייתה הבסיס של תכנית מפא"י להתיישבות בבקעת הירדן, כאשר העקרונות שלה היו להתיישב לאורך קו הירדן, שאמור להיות קו הביטחון המזרחי של ישראל מול ירדן, עיראק ומדינות אחרות, להתיישב בשטחים שאין בהם אוכלוסיה ערבית ולדאוג לכך שזה יהיה בריבונות ישראל".
"לימים כשהפכתי לחבר כנסת הנחתי הצעת חוק להחלת ריבונות בבקעת הירדן וברמת הגולן. את ההצעה לגבי רמת הגולן בגין קיבל לאחר כשנתיים והצלחנו להחיל ריבונות ברמה. אחר כך היו תקלות כשרבין וברק הציעו לאסד את הגולן, וטוב שהוא לא קיבל זאת בגלל הויכוח על קו הכנרת. לדאבוני ברק ורבין הסכימו. המזל שלנו הוא שהערבים תמיד עוזרים לנו לשמור על מה ששלנו".
כץ עוז מספר כי כאשר ניסה לקדם הצעת חוק דומה לריבונות גם בבקעת הירדן נאסר עליו הדבר על ידי ראשי מפלגתו ו"כמעט רצו לזרוק אותי מהמפלגה, למרות שהייתי נציג הקיבוצים ברשימת המפלגה", הוא אומר.
על עמדתו כיום אמר כץ עוז: "נשארתי בדעתי להחיל ריבונות בבקעת הירדן והצעתי זאת לחברי כנסת שונים. לדאבוני, במשאים ומתנים שהיו לנתניהו, לברק ולאולמרט, שלושתם לא דרשו ריבונות על בקעת הירדן. מי שהחזיר לנו את הריבונות הוא טראמפ שהצעתו הייתה ריבונות בבקעת הירדן, ואני מודה לו על כך", אומר כץ עוז שאינו מתרשם מהחשש לעימות עם האמריקאים: "אני יודע שחוששים שהאמריקאים יתנגדו. זה תמיד היה ותמיד יהיה, אבל אזור הבקעה הוא אזור הביטחון של ישראל. אני לא מדבר על תמרים וענבים או ירקות, אלא על ביטחון, כי אף אחד לא יודע אם מחר המלך הירדני, שמלכותו תמיד מעורערת, לא ייפול ו-6-7 מיליון פלשתינאים יתחברו לגדה למדינה אחת. אנחנו חייבים ליצור חיץ לאומי ביטחוני ישראלי לאורך הירדן".
"אני שולח את ההצעות בתפקידיי השונים. כשר חקלאות עשיתי ככל יכולתי כדי לקדם את העניין, וכך גם כיו"ר ועדת המים במו"מ עם ירדן. אני רץ עם הרעיון הזה ככל יכולתי וממשיך גם היום כדי לסייע למתיישבים ולחברי כנסת לקידום העניין", הוא אומר וכשאנחנו שואלים על המרחק בין תפיסותיו לתפיסותיה של מפלגת העבודה, הוא מזכיר: "עזבתי את מפלגת העבודה ועברתי לקדימה. אחרי התפרקותה של קדימה נותרתי ללא מפלגה".
על המהלך אותו הוא מתכוון לקדם בהיבט התודעתי וההסברתי למען הבקעה הוא מספר: "אני מאוד פעיל בנושא בקעת הירדן. אנחנו הולכים להקים יחד עם עוזי דיין לובי של תושבי מדינת ישראל. כשעסקנו בגולן היינו צוות שגייס מיליון חתימות שהונחו על שולחנו של בגין. אותו הדבר נעשה לגבי הבקעה. אני מאמין שלתושבי ישראל יש ראש ושכל ישר ללא כל הפוליטיקות".
האם ניתן לקדם עניין ללא הפוליטיקאים? "מרקס אמר שמחשבות נכנסות לראש והן יהפכו למעשים. אמשיך בדרכי ואעשה ככל יכולתי להגדיל את מספר תושבי הבקעה. ואגב, זה כולל מדבר יהודה ממחולה ועד יתיר. כל האזור הזה צריך להיות בריבונות מדינת ישראל", מדגיש כץ עוז.
כץ עוז מקפיד לומר כי אינו חושש ממאבקים מדיניים הצפויים ביום שאחרי הריבונות בבקעה: "אני סבור שכשישראל מחליטה שזה נכון, כמו שהחליטה בגולן, זה נכון. יצעקו? אז יצעקו. יאיימו? אז יאיימו. אני בעד מאבק, גם מול האמריקאים והאירופים אם צריך. הזמן שעובר לא משפר את מצבנו. לו היינו עושים זאת לפני שלושים שנה המצב היה טוב יותר".
"לא צריך להתרגש גם מהאיום הפלשתיני. צריך לעשות את מה שנכון לביטחון מדינת ישראל והדבר הנכון הוא להחיל ריבונות. גם בגולן לא הכירו בזה בהתחלה, אבל זה יהיה בריבונות ישראל. אין סיבה שגוש עציון, שהיה פעם במדינת ישראל, לא יחזור להיות חלק מהמדינה וכך ביתר עילית ומודיעין עילית. למה צריך להיות שם שלטון צבאי? אנחנו משוגעים? לא מעניין אותי ימין ושמאל, מעניין אותי ביטחון ישראל עם ראייה קדימה, ומי שזה מעניין אותו צריך להזדהות עם העמדות שלי, לא קשקושים של החכרה ל-25 שנה כמו שהציעו ברק ואולמרט. הכול שטויות. מדובר במאבק ומאבק הוא קשה ולא נעים גם כשהוא מול ידידים, אבל זהו מאבק על זכותנו לשמור על עתידנו במדינת ישראל".