ראש מועצת שומרון חוזר מהשבעת טראמפ לנשיא עם תחושות טובות של ממשל אוהד המודע לצרכיה הביטחוניים של ישראל ומחובר לערכי המורשת של עם ישראל ביהודה ושומרון, ועם זאת הוא משוכנע: כדור הריבונות מעולם לא היה בוושינגטון, אלא בירושלים
עבור יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, זו כבר הפעם השנייה שהוא נוכח במעמד השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. התגייסותו לקמפיין הרפובליקני גם בישראל וגם בקרב קהילות יהודיות ונוצריות אוונגליסטיות בארה"ב הפכו אותו לדמות מוכרת במסדרונות המפלגה הרפובליקנית ולאישיות שמחברת עבור בכירים רבים במפלגה בין המציאות הפוליטית להיסטוריה התנ"כית.
בתפר השנים שבין שתי ההשבעות ניהל דגן קמפיין סדור ומובנה להידוק הקשר נופי השומרון וההיסטוריה היהודית בארץ ישראל לבין הפוליטיקאים שבימים אלה מתמקמים במשרדים החשובים והמשפיעים בעולם. כשאנחנו משוחחים אתו על הרשמים משיחותיו עם בכירי הממשל החדש והתייחסותם לעתיד יהודה ושומרון, דגן כורך בין הדברים לבין אותם ערוצי קשר שהתהדקו בעשור האחרון.
תובנה שעלתה מהגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון הייתה שיש לפעול במוקדי הכוח הפוליטיים בישראל ובארה"ב. כך נולדה קבוצה משמעותית בליכוד, כך פעילות דומיננטית מול עיתונאים ומשפיענים בארץ וכך גם הפעילות בוושינגטון ובבריסל, "הבנתי שזו הדרך לפתח ולהביא מיליון תושבים וריבונות ליהודה ושומרון", אומר דגן.
הקשרים הללו, הוא מספר, כללו ביקורים הדדיים ואירוח של חברי קונגרס לצד עיתונאים מובילים ומשפיעים אמריקאיים במוקדי היסטוריה יהודיים כמו קבר יוסף, קבר יהושוע בן נון ואתרים נוספים, ביקורים שהוגדרו אצל אישים כדוגמת מייק האקבי, השגריר החדש בישראל, כמרגשים ביותר בחייהם. "הביקורים כאן מייצרים ידע, כוח משמעותי, מחויבות וחיבור בלתי אמצעי לשומרון", הוא אומר.
בממשל אוהדי ישראל רבים, אבל לא רק
זמן קצר טרם השבעתו השנייה של טראמפ לנשיא השיק דגן את השדולה בקונגרס למען יהודה ושומרון. המשימות הראשונות שהוגדרו לשדולה היו פעילות לביטול הסנקציות שהטיל ממשל ביידן על מתיישבים וארגוני ימין בישראל והעברת חוק שיאסור שימוש במונח 'הגדה המערבית' ובמקומו ייעשה שימוש אך ורק בביטוי 'יהודה ושומרון'. "אבל", מדגיש דגן, "מעל הכל, המטרה שלנו כמדינה היא להביא לריבונות. זו מטרת העל שאנחנו צריכים להציב לעצמנו בשנים הקרובות".
האם זה הצעד המשמעותי הבא שבו ינקוט טראמפ בהתייחס לישראל? יוסי דגן מעדיף לתלות את האחריות לכך ואת היכולת על כתפיה של ממשלת ישראל. "הכדור מעולם לא היה בוושינגטון. הוא היה הווה ויהיה בירושלים. מי שצריך ויכול לקבל את ההחלטות להחלת ריבונות ביו"ש היא אך ורק ממשלת ישראל. מי שמצפה שממשל ארה"ב יידחף להחלת ריבונות מכשיל אותנו או אותם. טראמפ הוא אמנם אוהב ישראל גדול, אבל לא הוא ראש ממשלת ישראל".
דגן מציין כי אמנם ממשל טראמפ מורכב מאוהדי ישראל רבים, אך יש לדעת שגם בו ישנם כמה העוינים אותה, גם אם אינם הרוב. עוד הוא מדגיש כי האינטרסים של טראמפ רבים והם חובקי עולם. רוסיה, סין, צפון קוריאה, גרינלנד, ההגירה מאמריקה הלטינית, כלכלה ועוד ממלאים את סדר יומו ומערכת השיקולים שלו רחבה ותואמת בראש ובראשונה את האינטרסים של אמריקה.
"בהקשר הזה אני תלמיד של בן גוריון שקבע שמה שחשוב הוא מה שיעשו היהודים ולא מה יגידו הגויים. החוק הזה תקף גם בעניין הריבונות. גם בעידן ביידן טענתי שצריך לעשות את המהלכים הנדרשים לטובתנו, ובוודאי שכך גם כעת. בממשל הנוכחי אפשר להעז יותר ולעשות יותר, אבל אנחנו לא צריכים לקבל אישור מארה"ב. אפשר גם לחלוק עליהם כידידים ולומר שאנחנו מעריכים אותם אבל זה מה שאנחנו רואים כטוב לישראל".
"אני כופר באמירה שהתנאי לריבונות הוא שהממשל האמריקאי יאשר אותה מראש ובפומבי . אני כופר בכך גם ברמה המעשית גם ברמה הערכית. אנחנו מדינה ריבונית ואחת הסיבות שהגענו לשביעי לעשירי הייתה שנסמכנו על דוקטרינות שמגיעות מעבר לים ופחות על עצמנו", אומר דגן.
הערצה חסרת תקדים לעם בישראל
"כבר 12 שנים אני מגיע לשם לכנסים בקונגרס ובסנאט, כמות אהדה והערצה כמו זו שקיבלנו שם, לא קיבלנו מעולם. אנשים בארה"ב מבינים היום שאנחנו יחד, שהאיסלאם הקיצוני מאיים על העולם כולו ואנחנו הסכר, אנחנו המבחן. מה שיקרה בעזה וביו"ש יקבע את עתיד הציוויליזציה האנושית. אנשים עמדו בתור כדי לקבל סיכה לחליפה עם דגל ישראל ולוגו מועצת שומרון. ההערצה הזו חייבת להיות מתורגמת למעשים, אבל כמי שפעיל ונמצא שם ברור לי שההחלטה על ריבונות היא לא שלהם".
ריבונות, מזכיר דגן, תמיד הוחלה בישראל בניגוד לעמדה האמריקאית, כך היה במערב ירושלים, כך במזרחה וכך גם ברמת הגולן. לדבריו הוא מוסיף אזהרה מחזרה למתווה שאתו ניסה טראמפ לקדם עסקה בקדנציה הקודמת. "רצו אז להחיל ריבונות רק על הגושים ולהקים כאן מדינת טרור בלב הארץ, מה שהיה הופך את כפר סבא לכפר עזה. אני מזהיר גם עכשיו מהחלת ריבונות רק על הגושים כי משמעה עקירת הישובים שמחוץ לגושים, כולל וויתור על צרכים ביטחוניים ועל אתרי התנ"ך. מדובר בקווים אדומים שהממשלה לא תוכל ואני מניח שגם לא תרצה לעבור אותם".
"אני מעריך שתהיה התנגדות מהממשל למהלך הריבונות, אבל מדובר בממשל שמחובר גם אישית וגם אידיאולוגית והשותפות אתו אמיצה, כך שגם אם תהיה התנגדות ואולי אפילו כעס, מדובר בממשל חיובי שלא ייאבק בנו כפי שהיה עושה זאת ממשל ביידן. מחלוקת היא דבר לגיטימי בין ידידים", הוא אומר ומוסיף הערכה כי כבר כעת "יש גורמים רבי עוצמה בארה"ב, כולל בממשל החדש, שמנסים לקדם יוזמה של שלום עם סעודיה. מדובר בהסכם חשוב לבניית הציר מול האיראנים, אבל צריך להיזהר ממי שינסו להביא לכך שנשלם על ההסכם בביטול הריבונות או בהכרה במדינה פלשתינית. נצטרך להבהיר שטובה ריבונות מהסכם עם סעודיה פי אלף. זה חיי עולם מול חיי שעה".
הראיון הופיע לראשונה בגיליון 18 של כתב העת ריבונות. לגיליון לחצו כאן