משרדו של השר בן גביר עשוי להיות זה שיקבל לידיו את מושכות הביטחון ביהודה ושומרון ביום שאחרי הריבונות. האם הוא ערוך לכך? בן גביר רגוע ומשוכנע: ריבונות היא צעד משמעותי והיסטורי אך לא היחיד הדרוש.
הראיון הופיע לראשונה בגיליון 19 של ריבונות
"ריבונות היא דבר ענק, היסטורי ומעביר מסר ברור, אבל היא לא הדבר היחיד", קובע השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. "דרוש גם פתרון לערביי יהודה ושומרון, והפתרון שאני מדבר עליו הוא הגירה מרצון. מה שטוב בעזה טוב גם ביהודה ושומרון. אין שום סיבה שלא נתחיל בעידוד הגירה מרצון".
עוד רגע נחזור לעניין ההגירה מרצון שאותה מציב השר בן גביר בקדמת הבמה של תפיסתו המדינית, אך קודם לכן אנחנו מבקשים את התייחסותו למגוון תכניות הריבונות שעולות באחרונה, האם רק על בקעת הירדן? על שטחי C? על 82 אחוזים מהשטח? בן גביר משוכנע שניתן להחיל ריבונות על שטח גדול יותר, "ריבונות על כל שטח שאנחנו יכולים להכריז עליו, ויש לא מעט שטחים כאלה".
וכאמור, בעיני בן גביר החלת ריבונות היא אמנם מהלך חשוב ומהותי מאוד, אבל הוא צריך לבוא כחלק מתכנית כוללת שבה שורה של פעולות הכרחיות עבור האוכלוסייה הערבית המתגוררת ביהודה ושומרון, וכאמור, בעיני בן גביר עידוד הגירה מרצון הוא מרכזי בצעדים הללו.
"כמו שקורה בעזה, כמו שאני מכיר מעיר מגוריי, חברון, וכמו שמלמדים סקרים, כשיש שלאוכלוסייה שם אפשרות לעזוב חלקה אכן בוחרת לעשות את זה. לכן, ריבונות על יותר מ-82 אחוז ועידוד הגירה, זה צו השעה", הוא מסכם.
אם רק נאפשר להם לצאת, המונים יבחרו בזה
האם ניתן "לשווק" לעולם הגירה מרצון מיהודה ושומרון, כפי שניתן לשווק אותה מעזה כצעד הומניטארי מתחייב אחרי שהרצועה הרוסה ואינה ראויה למגורים? בן גביר מזכיר שגם בחלק ממחנות הפליטים ביהודה ושומרון אין מקום מגורים ראוי, בעיקר אחרי פעילות משמעותית שצה"ל ביצע לחיסול קיני הטרור.
"אין להם לאן לחזור ואיפה לגור. לא מעט בתים נהרסו ולכן הגירה היא אלטרנטיבה. מעבר לכך המציאות שם לא פשוטה בהיבט הכלכלי ובהיבטים נוספים שמקשים עליהם, ולכן אני אומר שאם זו המציאות שם אין שום סיבה שלא לבצע עידוד הגירה גם ביהודה ושומרון. אנחנו רואים שזה מה שקורה בחברון, רבים עוברים למדינות אחרות. ריבונות היא צעד מהותי, בסיסי והיסטורי, אבל האוכלוסייה צריכה פתרון בדמות הגירה מרצון. שני המהלכים הללו יכולים להביא לניצחון המוחלט".
בן גביר משוכנע שאם רק תתחיל ישראל במהלכי עידוד ההגירה מרצון, והוא שב ומקפיד על המילה 'מרצון', נגלה שמספר המבקשים להגר גדול לאין ערוך מהמסופר בתקשורת ובידי "מעצבי דעת קהל", כהגדרתו. "אם ניתן להם את ההזדמנות נגלה שרבים מאוד מאוד יעזבו". ובאשר לאותם שיבחרו להישאר, "נדרוש מהם את הבסיס של הבסיס, כלומר שיבינו שאנחנו בעלי הבית ביהודה ושומרון", הוא אומר ומזכיר צעד נדרש נוסף, פירוק הרשות הפלשתינית.
"אין שום סיבה להשאיר את הטרוריסטים האלה. אני לא רואה שום הבדל מהותי בין חמאס לרשות. לפעמים דווקא לרשות יש טקסטים מסוכנים יותר. ברשות לא רק שמדברים בגלוי על השמדת ישראל, כמו שעושה החמאס, אלא שהם גם מנהלים נגדנו טרור מדיני, שלא לדבר על העברת תשלומים למשפחות מחבלים, האדרת מחבלים בקריאת כיכרות על שמם ועוד. אני רואה בהם סכנה מאוד גדולה וגם פירוק הרשות נדרש".
בן גביר מתנגד גם למתווה מדיני המותיר אוטונומיה ערבית ביהודה ושומרון. "אוטונומיה מסתיימת בחלומות על מדינה", הוא מזהיר. "מצופה ממי שיחליט שהוא נשאר כאן ולא מהגר להבין ולהפנים שאנחנו בעלי הבית. אין רש"פ, אין VIP, אין מכובדים שאת כל הכבוד שלהם הם מקבלים רק כי הם שפכו דם יהודי. הדברים הללו חייבים להסתיים".
להחלת ריבונות עשויה להיות השלכה דרמטית על משרדו של בן גביר. במידה והחוק והמשפט הישראליים מוחלים על אזורים אלה, ממילא הצבא אמור להוציא את כוחותיו ולהתמקד בגבולות ובמקומו אמורה להתמודד עם האתגר הביטחוני משטרת ישראל על זרועותיה. האם משרדו מוכן לאתגר?
"נשמח מאוד לעשות את המשימה הזו", משיב בן גביר המשוכנע שבכוחה של המשטרה לגייס את הכוחות לכך. ברור לו שמדובר יהיה במעבר מדורג ולא מיידי, אך "למשטרה המאוד חזקה שפועלת כבר כעת ביהודה ושומרון, תהיה האפשרות לקבל את התפקיד הזה. אני גאה מאוד בשינויים שעברו על משטרת מחוז ש"י מאז שנכנסתי לתפקיד. יותר ויותר דואגים לביטחון. המשטרה מכוונת מטרה להתמודדות בעיקר עם בקבוקי תבערה וסיכול פיגועים ולא במרדף אחרי נערות שכותבות גרפיטי פה ושם. המשטרה עושה זאת בהצלחה גדולה והיא תדע לנהל את האתגר הזה".
לכך הוא מוסיף ומזכיר פריט קואליציוני לא ממומש: "זה גם יצריך להעביר את מג"ב איו"ש לאחריותי, כפי שקבענו בהסכמים הקואליציוניים ולצערי לא נעשה".