טענותיה של תנועת הריבונות אודות המשמעות בשטח של היעדר ריבונות, קרי השתלטות ערבית בפועל על אדמות בעיקר בשטחים שהוגדרו כשטחי C, הגיעו לדיון בכנסת.
בפני חברי הכנסת הונח דו"ח מיוחד של תנועת 'רגבים' המציג את הדרכים בהן משתלטת באופן מתוזמר ומתוזמן היטב הרשות הפלשתינית על אדמות ברחבי יהודה ושומרון. על פי ממצאי התנועה, שהופיעו בעיתון 'ישראל היום' (1.11.18) הפעילות נעשית בשלוש דרכים. הראשונה: פריצת דרכים וסלילת כבישים חקלאיים באורך מצטבר של מאות קילומטרים, כדי לאפשר גישה לאדמות דווקא בנקודות אסטרטגיות ובכללן בקעת הירדן, גוש עציון, אזור אריאל והשומרון, הר חברון, מזרח בנימין ועוד.
אמצעי שני הוא השתלטות על מקורות מים, ובכלל זה מעיינות בקרבת יישובים ישראליים, חפירת רשתות של בורות מים באזורים מדבריים, הקמת אגני ניקוז תוך הטיית תוואי נחלים, פריסת מאות קילומטרים של צנרת מים ובניית מאגרי מים.
הדרך השלישית היא תפיסת קרקעות בפעילות חקלאית. ההיקף של פעילות זו עומד על אלפי דונמים. הדו"ח מתאר את הבחירה המכוונת של נקודות בעלות חשיבות מדינית וביטחונית, וחושף את הארגונים שמתכננים את הפעילות ומובילים אותה. אחת הדוגמאות בדו"ח: דרך שפרצה הרשות הפלשתינית בין מזרח גוש עציון לכיוון ים המלח.
כאן המקום להזכיר את אזהרתן של ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, מלפני למעלה מחצי שנה, אזהרה שעיקרה הובא כאן, באתר 'ריבונות':
גם אם הדברים אינם נראים, סטטוס קוו אינו קיים. השקט שמסביב אינו אלא אשליה. אנחנו חיים בצמידות לפצצה מתקתקת ובכל דקה שחולפת דברים מתרחשים, עובדות נקבעות בשטח והופכות בסיס לעובדות נוספות שהולכות ומתרחבות ודוחקות את רגליה של מדינת ישראל מארצה. תחת מסווה השקט והרוגע משתלטת הרשות הפלשתינית על עוד ועוד שטחים בשטחי C, אותם שטחים שאפילו על פי הסכמי אוסלו אמורים להיות באחריותה הבלעדית של ישראל. מדי יום הולכת ומתממשת תכניתו של סלאם פיאאד להשתלטות ערבית על אדמות אזורים אלה במגמה לחנוק את התפתחות ההתיישבות היהודית.
תושבי יהודה ושומרון יכולים לראות את המציאות הזו נרקמת סביבם מדי יום ביומו. גבעות שהיו עד לא מכבר צחיחות הופכות לאתרי בנייה בחסות האיחוד האירופי ובמימונו, וככל שהבנייה צמודה יותר לצירי התנועה אל הישובים היא מתוגמלת יותר. לבנייה הבלתי חוקית מצטרפת חקלאות בלתי חוקית ואיתה מחצבות בלתי חוקיות וקרקעות שבעבר נרכשו על ידי יהודים הופכות למובלעות מוקפות בנייה וחקלאות ערבית ולעיתים גם על קרקעות אלה משתלטים פלשתינים באין מענה יהודי הולם ומתבקש.
הפלשתינים קובעים עובדות בשטח ובסבלנות ערבית אופיינית בונים לעצמם בשקט מדינה ללא התנגדות וללא לחיצות ידיים, מסמכים חתומים או טרקלינים בוהקים.
הם מבינים היטב את ערך האדמה ואנו עדיין עם ספיחים גלותיים מעדיפים חתיכת נייר חתום שאין לו שום ערך ממשי.
אין דבר כזה סטטוס קוו. מדובר באשלייה מסוכנת ומסממת שבחסותה מוקמת מתחת לאפנו מדינה פלשתינית על כל סכנותיה ארוכות הטווח לעתיד מדינת ישראל. משום כך אנו שבות ומדגישות את נחיצותה הבהולה של הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. שעון החול אוזל ואיתו גם החול עצמו, הקרקעות, גם הם אוזלות ונשמטות מידינו. ההכרעה צריכה להתקבל בהקדם, מדינה פלשתינית על סכנותיה הקיומיות או ריבונות עם התמודדות עם מורכבות הרעיון והחזון. האם ישראל הולכת להתאבדות ע"י הקמת מדינה פלשתינית או להתמודדות עם כאב ראש מקומי פתיר ע"י החלת הריבונות?